בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 134 (235) 01/08/00

זמן אוויר

צייר לי טייס

הוא היה בן אצולה צרפתי, שהתחנך בפנימיות יוקרה בשווייץ ובחר בקריירה צבאית למורת רוחה של משפחתו. אנטואן דה סנט-אכזופרי נעשה טייס בעיקר בזכות עקשנותו - והוא זכור בעיקר בזכות ספרו "הנסיך הקטן", שנחשב עד היום לאחד הספרים הנקראים ביותר במאה העשרים. השנה נמצאו שרידי מטוס ה-P-38 שלו בקרקעית הים התיכון

יואב רוזן

הוא לא היה מהמוצלחים שבטייסים - אך זקף לזכותו השתתפות במשימות טיסה מסוכנות בשנות ה-30 וה-40. הוא לא היה זהיר או מחושב, אבל זכה לטוס שוב ושוב בזכות עקשנות, התמדה, אהבת הפחד וחיפוש אחרי האתגר. הוא המריא ונחת, עבר עשרות אלפי מיילים אוויריים מעל מקומות מסוכנים, ובין לבין, כתב ספרים. הידוע שבהם הוא "הנסיך הקטן", שתורגם עד כה לכ-50 שפות, הוסרט, הומחז ונחשב לפי כמה מקורות לספר השלישי הנקרא ביותר במאה העשרים, אחרי התנ"ך והקוראן.
הוא כתב את המשפט "הדברים החשובים סמויים מן העין", שהפך לאחד ממשפטיו הידועים ביותר. אנטואן דה סנט-אכזופרי - סופר, עיתונאי וטייס - יצא ב-31 ביולי 1944 לטיסת סיור מעל הים התיכון. באיזור מפרץ קורסיקה נעלם מטוס ה-P-38 לייטנינג שלו.

"סנט-אקס", בקיצור כילד, מספרת אחותו הגדולה, הפגין אנטואן הצעיר התעניינות רבה במכניקה ואהב לבנות דגמי מטוסים. בערבים היה יושב בבית עם אמו ומקריא שירים שכתב - כבר אז היה שילוב מוזר - אך שלם בדרכו - של חוקר, הרפתקן ומשורר. הוא נולד ב-29 ביוני 1900, בליון שבצרפת, למשפחת אצולה, תחת השם המלא אנטואן מארי רוז'ה דה סנט-אכזופרי. חבריו קראו לו "סנט-אקס", בקיצור. כשהיה בן ארבע מת אביו, בכיר בחברת ביטוח, משבץ. אמו האמנית עברה עם ילדיה לטירה פסטורלית בלה-מאנש חמש שנים לאחר-מכן. כבר מגיל צעיר חלם סנט-אכזופרי על הרפתקאות. למרות שלמד והתחנך במיטב בתי-הספר הפרטיים בצרפת ובשווייץ, לא היה תלמיד טוב. שאיפתו הגדולה ביותר היתה להיות קצין בחיל-הים. לאחר שלמד ארכיטקטורה התגייס לצבא, למורת רוחם של בני-משפחתו; הם לא האמינו שמקומם של בני מעמד האצולה בצבא. הוא ניסה לעבור את הבחינות הקשות לאקדמיה הימית, נכשל, ומיד מצא אלטרנטיבה: תעופה. הוא הצטרף לחיל-האוויר הצרפתי ב-1921 ושירת בסטרסבורג כמכונאי. במהלך שירותו, ניסה סנט-אכזופרי המכונאי להוציא רשיון-טיס, אך ללא הצלחה. ב-9 ביולי באותה שנה, במסגרת אזרחית, זכה סנט-אכזופרי לטיסת הסולו הראשונה שלו. שנה לאחר-מכן, קיבל רשיון-טיס אזרחי.
"אין להם שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד", אמר סנט-אכזופרי על בני-האדם באחד מהגיגיו. אם התכוון להצביע על תכונה זו אצל אנשים מסוימים, אחד מהם בוודאי היה הוא-עצמו. סנט-אכזופרי היה רוח חופשייה, הרפתקן ללא תקנה. באותה תקופה, כשעולם התעופה היה בחיתוליו וכלי-הטיס היו פרימיטיבים - סכנה היתה בדיוק הדבר שסנט-אכזופרי חיפש. כך הפך לאחד מחלוצי התעופה בצרפת.
עם סיום שירותו הצבאי, הציג עצמו בפני מנהל Aeropostale, חברת-תעופה מסחרית צרפתית, וביקש להיות טייס. "עשה מה שכולם עושים - קודם כל עליך להיות מכונאי", נאמר לו. סנט-אכזופרי עבד קשה כמכונאי, עד שלבסוף, ב-1926, השיג את מטרתו וזכה להוביל מערך מטוסי תובלת דואר למושבות צרפתיות מרוחקות. הנתיבים אל המושבות, בדרום ומערב אפריקה, דרום האוקיינוס האטלנטי ודרום אמריקה, היו ארוכים ומסוכנים. הוא ביצע, בין השאר, משימות מעל מדבר סהרה, במהלכן נאלץ לא-פעם לנחות נחיתות אונס בלב השממה. אך כל אלה לא מנעו מסנט-אכזופרי להמשיך לטוס. להיפך: הן רק עודדו אותו להמשיך ולהתמודד עם אתגרים חדשים ומסוכנים יותר.

 

סופר, עיתונאי וטייס במסגרת טיסות התובלה שביצע בשנות העשרים והשלושים לחייו, הוצב בשדה-התעופה "קייב ג'ובי" בריו דה-אורו שבמדבר סהרה. מאוחר יותר, מונה למנהל האתר. "קייב ג'ובי", שהיה מקום נידח ושקט, נתן לסנט-אכזופרי את ההשראה לספרו הראשון, "דואר דרומי", שיצא ב-1929. כמה שנים מאוחר יותר, ב-1943, פירסם את "הנסיך הקטן", שגם עלילתו מתרחשת בלב המדבר.
ב-1929 עבר לדרום אמריקה, שם ביצע טיסות מעל הרי האנדים, שנתנו השראה לספרו השני, "טיסת לילה", שיצא ב-1931. באותה שנה, התחתן עם אהובת-לבו הדרום-אמריקאית, קונסואלו גומז קסטילו. במהלך שנותיו בדרום אמריקה, עבד עבור חברות-תעופה שונות, ביניהן "איר פראנס". הוא אף עמד בראש חברת-תעופה מקומית, אך כשזו נקלעה למצוקה כלכלית, נאלץ לעזוב ועבר לתחום העיתונות. במהלך שנות ה-30, עבד כעיתונאי בעיתון צרפתי. הוא סקר אירועים ברחבי העולם, כמו ברוסיה, בספרד ובגרמניה. כמו כן פירסם כמה מאמרים על מלחמת האזרחים בספרד. בין לבין, כשצצה ההזדמנות, טס כטייס ניסוי עבור חברות שונות. סנט-אכזופרי היה מהיחידים שקראו תיגר על כלי הטיס הלא-יציבים והלא-בטיחותיים של אותם ימים.
כטייס, ניסה תמיד לשבור שיאי תעופה וחיפש אתגרים בביצוע טיסות במקומות ובתנאים שאיש לא העז לנסות לפניו. בטיסות אלה עבר עשרות תאונות. הקשה שבהן התרחשה ב-1938 בשמי גואטמלה. מטוסו התרסק ונהרס לחלוטין ואילו סנט-אכזופרי היה שרוי בתרדמת במשך שמונה ימים. יש הטוענים שבאותם ימים חלם את עלילת "הנסיך הקטן".
עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, ב-1939, התגייס סנט-אכזופרי לשורות הצבא הצרפתי במלחמה נגד הכיבוש הנאצי. הוא ביצע עשרות גיחות מבצעיות בשמי אירופה. תבוסתה של צרפת, כידוע, לא איחרה לבוא, והיא נכבשה על-ידי חייליו של היטלר. סנט-אכזופרי לא הסכים להשלים עם התבוסה והחליט לעזוב. הוא השתקע בארה"ב, שם המשיך בכתיבה. ספרו "רוח, חולות וכוכבים", שעסק במקצוע הטיסה, התפרסם באותה שנה.
בין לבין, החליט סנט-אכזופרי לחזור ולהשתתף במלחמה, וביקש להצטרף לכוחות האמריקאיים בצפון אפריקה. באותה שנה, כשהוא בן 42, ביקש לטוס, אך נדחה בטענה שהוא מבוגר מדי. כרגיל, הוא התעקש, ולבסוף, התקבל וזכה למלא משימות רבות בשמי צרפת הכבושה. במהלך המלחמה פירסם גם את "טיסה לאראס" ואת "מכתב לבן-ערובה". בניו-יורק, ב-1943, כתב ופירסם את "הנסיך הקטן", ספרו הידוע ביותר.

 

על מה חושבים טייסים באוויר עבור סנט-אכזופרי, תעופה לא הסתיימה בגיחות או בצבירת שעות באוויר; תעופה היתה בשבילו אורח חיים. את שעות הטיסה הרבות, בעיקר טיסות התובלה, העביר בהרהורים עמוקים על משמעות החיים, חירות האדם, בדידותו וקשריו עם אחרים. את מחשבותיו העלה על הכתב בספריו, שעסקו לא מעט בחוויית הטיסה. ספריו נחלו הצלחה מיידית והם נקראים על-ידי רבים עד היום. הסיפור הקצר הראשון שפירסם, ב-1926, נקרא - איך לא - "הטייס". הוא זכה לשבחי המבקרים ולהתעניינות מצד הקוראים. במהלך השנים, ספריו ופרסומיו תורגמו לשפות רבות וזכו לפרסים ברחבי העולם.
"הנסיך הקטן", שאותו סנט-אכזופרי גם אייר, נפתח בהתרסקות מטוסו של הגיבור באמצע המדבר. שם הוא פוגש ילד קטן, שמתגלה כנסיך שהגיע מעולם אחר. הנסיך מספר לו על מסעותיו על-פני כדור-הארץ ועל געגועיו לשושנה יקרה, שמחכה לו על הכוכב שלו. הסיפור, שהוא מעשיית ילדים למבוגרים, טומן בחובו אמיתות רבות על החיים ובין השאר מנסה גם לחשוף את משמעותם. כמו יוצרו, גם הנסיך הקטן הוא תייר סקרן שלא יודע גבולות.

 

המטוס נמצא בקרקעית הים ב-31 ביולי 1944, יצא סנט-אכזופרי לטיסה מסרדיניה לצרפת. בדרך, בעודו מעל הים התיכון, נעלם המטוס. הדעה הרווחת בעניין גורסת שמטוסו של סנט-אכזופרי הופל על-ידי מטוסי אויב גרמניים. אך יש הטוענים, לנוכח המספר הרב של התאונות בהן היה מעורב, שהיתה זו תאונה נוספת שהביאה למותו. הוא השאיר אחריו כתב-יד לא גמור של ספרו "חוכמת החולות", שהתפרסם לאחר מותו. המילים האחרונות שכתב היו: "צר לי על דורי, הריק מכל מהות אנושית... יש להחזיר לבני-האדם חשיבות רוחנית, אי-שקט רוחני".
את המטוס, שקוע בתוך גומחה אי-שם בקרקעית הים התיכון, מצא בחודש מאי השנה לוק ואנרל, שהקדיש לא פחות מעשרים שנה לנושא. מיקומם המדויק של שרידי המטוס לא פורסם, כדי למנוע נהירת מעריצים ומחפשי אוצרות. שרידי גופתו של סנט-אכזופרי טרם נמצאו, אך סביר להניח שימצאו בסביבת המטוס. בסמוך ל-P-38 נמצאו גם שרידי מטוס מסרשמיט גרמני - ממצא שמחזק את ההשערה כי המטוס הופל במהלך קרב-אוויר.

 

עוד באותו מדור

אחד יש רק שניים

כמה דברים שלא ידעתם על מטוסו של נשיא ארה"ב: "איר פורס 1" הוא לא שם של מטוס, אלא קוד קריאה לכל כלי טיס שנשיא ארה"ב נמצא בו. זה המטוס שבו הוטסה גופתו של קנדי, שבו הושבע לינדון ג'ונסון ושבו נכנסה התפטרותו של ניקסון לתוקפה. היום, יש בו 87 קווי טלפון, 16 מכשירי וידיאו, 11 מערכות סטריאו, חדר ניתוח וכל הכבלים שבו אופטיים. הוא יכול לתדלק באוויר ומחיר שעת טיסה שלו 40,250 דולר - פי שלושה מ-747 רגיל

אלוף ההפלות היהודי

הוא היה טייס קרב גרמני במלחמת-העולם הראשונה. כאשר נהרג היה בן 20 ומניין נצחונותיו האוויריים 48 - מה שעשה אותו שני רק לברון ריכטהופן בכבודו ובעצמו. בנוסף לכל, הוא גם היה יהודי. פחות מעשרים שנה אחרי מותו, כאשר הנאצים נזקקו לגיבורים כדי לטפח דור טייסים חדש, הם זכרו את הישגיו, אך העלימו את יהדותו מספרי המורשת. מבחינתם סגן וורנר פוס היה ארי מבטן ומלידה