בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 156 (257) 25/04/04

כתבות

מלחמת מים

במשך יום וחצי הייתה טייסת מסוקי העטלף במצב של מלחמה. המסוקים הימיים של חיל–האוויר עסקו בחיפוש נעדרים בים, מרדף אחרי מחבל מג'נין, חילוץ טייסים נוטשים וכמעט טיסה לקפריסין. ביקורת כוננות וכשירות מבצעית בטייסת "מגיני המערב"

טל בר-אל

אחת לארבע שנים נערכת ביקורת כוננות וכשירות מבצעית בטייסת "מגיני המערב", המפעילה מסוקי עטלף, המסוק הימי. מטרת הביקורת: לבחון את תפקוד הטייסת במצב של לחימה. תפקידה העיקרי של טייסת העטלף בשעת לחימה הוא סיוע לחיל– הים. העטלף, המותאם לנחיתה על ספינות טילים מסוג סער–5 ו–5. 4, נמצא על הספינה ובמקרה הצורך יוצא לגיחה טקטית, שמטרתה בניית תמונת מכ"ם של המתרחש בים מעבר לשדה ראייתה של הספינה. על המסוק נמצא, בנוסף לשני טייסים ומכונאי מוטס, גם קס"ם (קצין סיור ימי), קצין בוגר קורס חובלים שעבר הסמכה מיוחדת כאיש עזר צוות אוויר. הקס"ם יודע לזהות סוגי ספינות שונים וכאשר מאתר צוות המסוק ספינה בים, עליו לזהות אותה. במקרה שמדובר בספינה החשודה כספינת אויב, מודיע צוות המסוק לספינה על מיקומה. במקרה של טייס שנטש את מטוסו מעל לים, יוזנקו מסוקי העטלף לאתר אותו במים ולחלץ אותו. במקרה שספינה מותקפת בלב ים, או כאשר נמצא עליה פצוע הזקוק לטיפול רפואי דחוף, על המסוקים לפנות אותו לחוף מבטחים ולהביאו לקבלת טיפול רפואי במהירות האפשרית.

ביקורת כו"כ (כוננות וכשירות) נועדה לוודא שהטייסת מסוגלת לבצע את תפקידיה השונים, במידת הצורך, על הצד הטוב ביותר. לרוב, נבחנים ביצועיה של הטייסת על– ידי מחלקת המבצעים במטה חיל–האוויר. המחלקה מתכננת את הביקורת ומחליטה אילו משימות תבצע הטייסת במהלכה, כאשר הטייסים, מפקד הטייסת ומפקד הבסיס לא יודעים גם הם מה צפוי להם. "הפעם, המצב היה שונה", מספר סא"ל א', מפקד הטייסת. "הוחלט שאנחנו ניקח את האחריות, אנחנו נתכנן את הביקורת ונוציא אותה לפועל ומבקרים מטעם מחלקת מבצעים יהיו נוכחים בה ויתנו הערות". על רס"ן ע', סגן מפקד הטייסת, הוטלה המשימה לתכנן את התרגיל. "כאשר ניגשתי לתכנן את התרגיל הזה שאלתי שתי שאלות", אומר רס"ן ע'. "האחת, אילו משימות אמורה הטייסת לבצע בזמן מלחמה והשנייה, אילו אמצעים יש לנו. השאיפה שלי הייתה לדמות מצב לחימה, כלומר, עבודה עם חיל–הים. לשם כך, נעזרנו בשתי ספינות של חיל–הים ובמשך יום שלם שהו הצוותים על ספינות ויצאו מהן לביצוע המשימות שתוכננו, משימות שהיו קצובות בזמן, ממש כמו במלחמה אמיתית. חילקנו את הטייסת לשלושה מוקדים, שבכל אחד מהם נציג של מינהלת הביקורת, מסוק, צוות טכני וצוות אוויר: ספינה אחת הייתה מוקד "להב", ספינה שנייה הייתה מוקד "חנית" והמוקד השלישי פעל מהטייסת.

הביקורת החלה ביום ראשון בערב. אנשי המילואים של הטייסת, שהצטרפו לביקורת, הגיעו לחדר התדריכים, שם הוגדר להם שהחל מיום שני בשעה 00:6 בבוקר הם נמצאים בכוננות של 30 דקות מרגע הקריאה ועד ההתייצבות למשימה. כל הצוותים קיבלו את המשימה הראשונה: להתייצב למחרת בבוקר עם שני מסוקים על שתי ספינות. באותו הזמן, כבר עשה צוות הגף הטכני של מוקד "להב" את דרכו לספינה. "הצוות הגיע לספינה מאוחר בלילה", מספר רס"ן רפי קנטי, הקצין הטכני של הטייסת. "הם העמיסו על הספינה את כל הציוד: ארגזים שבהם מרוכזים הכלים, חלקי החילוף וכל הציוד הנדרש לטיפול במסוק. לאחר מכן הלכו לישון בספינה".

קרב ימי
בוקר יום שני. עם הנץ החמה, החלה ה"מלחמה". הצוות הטכני של מוקד "חנית" הגיע בבוקר לנמל, שם חיכתה לו גוררת שלקחה אותו אל הספינה בלב ים. מרגע שנחתו המסוקים על הספינות, החלו הצוותים בביצוע המשימות שהוטלו עליהם. הם טסו מסביב לשעון, מוזנקים שוב ושוב למשימות שונות. הגיחות הראשונות של מוקד "להב" היו גיחות של העברת אנשים וציוד לספינה. "באחת הגיחות האלה קרתה התפתחות מעניינת של התרגיל", מספר סג"ם ג', טייס צעיר בטייסת, שהיה חלק מצוות "להב". "כבר בהעברה הראשונה נתקל המסוק בספינת תיירים והצוות קיבל משימה לתשאל את הספינה. זוהי פעולה שמבצעים כאשר נתקלים בספינה לא מזוהה, על מנת לגלות אם היא ספינת אויב. הספינה אכן התגלתה כ'ספינת אויב'". במהלך הבוקר ביצע צוות במוקד "חנית" חילוץ מכלי שיט, בעוד במוקד ה"בית" יצאו הצוותים לשתי גיחות, בזו אחר זו, של חילוץ טייס נוטש. 

בצהריים החל הקרב הימי: המסוק של מוקד "להב" והמסוק של מוקד "חנית" דימו מסוקים של כוחות אויבים ויצאו לגיחות טקטיות על מנת לבנות לספינות תמונת מצב של הקרב. בתרגיל יוצא דופן יצא צוות של מוקד "חנית" להתחמק מזוג מטוסי F-15 שטסו מעל וניסו ליירט אותם. "זה היה מאוד מלחיץ", מספר סגן א', שהשתתף בתרגיל. "מטוסי קרב שמנסים ליירט אותך זה עסק מלחיץ גם בשגרה וגם במלחמה". צוות של מוקד "להב" שהה גם הוא באוויר באותו הזמן ובעודו עוסק בבניית תמונת מכ"ם מצא עצמו מתחמק ממטוסי ה–F-15. כאשר סיים המסוק של מוקד "להב" את המשימה והתכונן לנחיתה, הוזנק במפתיע למשימה נוספת. "כשכבר התכוננו לנחות, הזניקו אותנו לתדלק מהר ולחלץ פצוע מספינה של כוחותינו שספגה אש", מספר סג"ם ג'. "הגענו לספינה מהר מאוד ועשינו אימון של חילוץ מכלי שיט וזה כלי שיט שאי אפשר לנחות בו-ספינה מסוג 'סער 4'. זו הפעם הראשונה שעשיתי חילוץ מספינה כזאת, לכן היה לי מאוד מעניין". לאחר שחזרו למוקד "להב" עם הפצוע, התחלפו הצוותים והצוות השני העביר את הפצוע לבית–החולים רמב"ם. גם במוקד "חנית" התמודד צוות עם חילוץ פצוע מכלי שיט ופינויו לבסיס. "אני הייתי מעורב בפינוי הפצוע מהספינה", מספר סגן א'. "הוא היה עם עירויים בשתי הידיים וקשור באלונקה. זאת הפעם הראשונה שהכניסו אלונקה למסוק שאני מטיס. זה היה הרגע שבו הרגשתי את הלחץ שחווים במצב לחימה".

בשעות אחר–הצהריים, בזמן שהצוות של מוקד ה"בית" עסק בחילוץ מספינה, התקבלה הודעה בחדר המבצעים של הטייסת: טילים נפלו על הטייסת וכל התשתיות נהרסו. על המוקד לעבור לדת"ק (דיר תת–קרקעי) משני, המהווה מבנה מוגן ולפעול ממנו. צוותי המוקד החלו בהעברת הציוד לדת"ק: כל המערכות, הפק"לים, תיקי הטיסה, המחשבים– הכל הועבר למבנה שהוכן מבעוד מועד. לאחר פרק זמן של התארגנות כבר פעל המוקד מהדת"ק המשני.
לאחר גיחות טקטיות נוספות ומספר העברות של אנשים וציוד, הגיע היום הראשון של הביקורת אל סיומו. "היום נגמר בניצחון גדול לכוחותינו", סיכם סג"ם ג' בחיוך.

תקלות לא מתוכננות
"רצינו שהצוותים יעבדו מסביב לשעון", מספר רס"ן ע', "שיקבלו בדיוק שלוש שעות שינה ושיטוסו את המקסימום שהם יכולים. שיהיו עסוקים כל הזמן בתכנון קדימה ושלא ירגישו שהכל ברור להם. הדבר השני שרצינו היה לתרגל את אנשי הגף הטכני. רצינו לא רק ליצור עומס על הטייסים אלא גם לגרום לגף הטכני לעבוד בסביבתו האמיתית, בים". ואכן, לגף הטכני הייתה עבודה מרובה. לאורך כל היום, בנוסף לתדלוק המסוקים, עסקו חיילי הגף בתיקון התקלות שצצו, חלקן מדומות וחלקן אמיתיות מאוד. "עשינו להם הדמיות של תקלות כדי לבחון את היכולת הטכנית שלהם", מספר רס"ן קנטי. "הודענו להם שיש תקלה והם צריכים להתמודד איתה, אולם חוץ מהתקלות המדומות שתוכננו, נתקלנו גם בתקלות אמיתיות. במוקד "להב" היו שתי תקלות: הראשונה של מחוון טורבינת הגז של המנוע, שלא הגיב והיינו צריכים להחליף אותו. ביקשנו מהמינהלת שיביאו לנו מחוון רזרבי מהטייסת ובאמת נשלח מסוק להביא לנו מחוון. התקלה השנייה הייתה תקלה בגנרטור, שהיינו צריכים לתקן. חשוב לציין, שהעבודה הטכנית בספינה מתבצעת על–פי הוראות חיל–האוויר, בדיוק כמו בטייסת שימוש בספרות מקצועית, רישום כלים, הכל מתבצע בדיוק באותו אופן בספינה. הספינה משמשת, לצורך העניין, כבסיס האם שלנו. בכל טייסת אחרת, כשיוצאים לפריסה ואנשי הצוות הטכני נתקלים בבעיה, הם יכולים להתקשר לקצין הטכני או לקצין האחזקה ולבקש עזרה. כאן, על הספינה, מה שאתה יודע זה מה שיש. לכן אנחנו חייבים להיות מקצועיים. כל מוקד הוא עצמאי לחלוטין וצריך למצוא פתרונות בעצמו. כל זאת בתנאים לא קלים שנובעים מהעבודה על ספינה: גלים, חושך, מבצעיות".

כאשר נמצא צוות מהגף הטכני על ספינה, מקפידים אנשי הצוות להשתלב בפעילות השוטפת שלה. כשהם אינם מתדלקים את המסוקים או מטפלים בהם, הם עוזרים לצוות הספינה. "אנחנו עוזרים ועושים הכל כדי להיות חלק מהם. אנחנו לא רוצים להוות נטל על הספינה, אלא להפך", מספר רס"ן קנטי, "אנחנו עוזרים במטבח ומסייעים בכל תחום שאנו יכולים. יש חדר בספינה המיועד לגף הטכני ובו ישנים אנשי הצוות, בדיוק כמו כל אחד אחר בצוות הספינה. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מצוות הספינה וגם אנשי חיל–הים רואים אותנו כך". בסיומו של יום הביקורת הראשון, שהיווה את המבחן העיקרי לחיילי הגף הטכני, היה רס"ן קנטי מרוצה. "הצוותים עבדו מצוין והתמודדו עם התקלות, גם המדומות וגם האמיתיות", הוא מסכם בשביעות רצון.

טסים לקפריסין (כמעט)
היום השני של הביקורת התנהל כולו מהטייסת והחל באווירה רגועה יותר. אולם אווירה זו לא נמשכה זמן רב. לאחר גיחת צילום מטרות בנהריה וחיפה וחיפוש של טייס שנטש את מטוסו בים, קיבלו זוג טייסים, סג"ם ג' ורס"ן ע', משימה מיוחדת. נאמר להם שעל הספינה "אילת", הנמצאת במרחק של כ–250 מייל מהחוף, יש פצוע שצריך להעבירו לבית– חולים בקפריסין. "משימה כזאת היא דבר מאוד מעניין", מספר סג"ם ג'. "חישבנו את כמות הדלק הדרושה. בדקנו בנתיבי התעופה הבינלאומיים כיצד מגיעים לקפריסין ואז, באמצע התכנונים, כשכבר היינו בטוחים שאנחנו עומדים לצאת למשימה, הקפיצו אותנו לגיחה אחרת שמטרתה הגנה על הבסיס". לפי ה"מודיעין" יצא מחבל מג'נין עם רכב שטח והחל לדהור לכיוון הבסיס. לטייסים נאמר שהוא נמצא מספר קילומטרים דרומית לבסיס. "הדבר הראשון שעשינו היה סיור לאורך גדר הבסיס לראות שאף אחד לא מנסה לחדור פנימה. מהגדר הדרומית של הבסיס התחלנו לטוס ב"שתי וערב" לכיוון דרום במרחק שנראה לנו סביר. ערכנו תצפית על הקרקע, כאשר כל אנשי הצוות מסתכלים ומחפשים את הרכב. צפינו בעזרת המכ"ם על כל כלי רכב שראינו, על מנת לבדוק אם הוא חשוד או לא. כאשר איתרנו אותו, עקבנו אחריו עם המכ"ם והכוונו את כוחות ההגנה הקרקעית כדי שיסגרו עליו, מה שדמה למשחק מחשבה מעניין".

הגיחה לקפריסין, שבוטלה ברגע האחרון, הייתה גיחה שמלכתחילה לא תוכננה לצאת לפועל. מינהלת התרגיל תכננה מספר גיחות כאלה, ש"בוטלו" או שונו ברגע האחרון, על מנת לתרגל את הצוותים במצב לחימה, שבו דבר אינו ודאי ופקודות משתנות מרגע לרגע. הצוות שאמור היה לצאת לקפריסין קצת התאכזב לגלות שככל הנראה, יאלץ להישאר בגבולות הארץ. "כשקיבלנו את המשימה נורא שמחנו, כי זו גיחה מאוד מעניינת עם הרבה מחשבה. חשבנו שנעסוק בזה כל היום, שנמריא ונהיה שש שעות באוויר, שזה המון. בנוסף לזה, מדובר בחבירה לספינה מאוד רחוקה ובנחיתה בשדה זר. כשחזרנו מהגיחה של הגנת הבסיס נורא קיווינו עוד להמריא לקפריסין, אבל זה בוטל. התקשרנו אפילו לברר איפה נמצאת הספינה "אילת" וגילינו שהיא בכלל עוגנת בחיפה".

מיד לאחר–מכן קיבלו פקידות המבצעים הודעה: התקבלה הזנקת אמת. זוג מטיילים שצפו להנאתם בים המלח נסחפו ואבדו עקבותיהם. בחדר המבצעים של הטייסת הפכה האווירה ללחוצה. פקידות המבצעים המופתעות, שלא התכוננו להזנקת אמת באמצע התרגיל, נצמדו לטלפונים בניסיון להבין מה בדיוק מתרחש. השמועה על ההזנקה התפשטה בטייסת ואנשי צוות האוויר התרכזו בחדר המבצעים. על זוג טייסים הוטלה המשימה לצאת לים המלח, לאתר את הנעדרים ובדרך לתדלק במצדה. זמן קצר לאחר–מכן, כשהתכוננו הטייסים לצאת למשימה, התקבלה הודעה: המשימה בוטלה והצוות יוצא למשימה אחרת. במקום לאתר נעדרים בים המלח, נשלחו הטייסים לאתר שחיין שנעלם בכנרת. המשימה בים המלח, כך הסתבר, הייתה גם היא רק חלק מהתרגיל.

"להיות מוכנים להכל"
יום הביקורת השני בא אל סופו, ה"מלחמה" הסתיימה. לאחר תחקיר התרגיל, יצאו אנשי הטייסת מחדר התדריכים כשהם עייפים, אך מרוצים. "אני חושב שהביקורת הייתה מצוינת", אומר רס"ן ע'. "רצינו ליצור עומס על הצוותים ואני חושב שהצלחנו. גם גף הטיסה וגם הגף הטכני התמודדו עם העומס הזה מאוד יפה. המדד הסופי של התרגיל הוא מספר הגיחות שיצאו לפועל לעומת מספר הגיחות שתוכננו, ומתוך 31 גיחות מתוכננות, הוצאנו לפועל 30. אם השיקולים של מנהלי המוקדים לא היו שיקולים נכונים, הגיחות לא היו יוצאות לפועל. אם לבחון לפי זה, אני חושב שהביקורת הייתה מוצלחת. אמנם תמיד יש מקום לשיפור, אבל מהבחינה הזאת השגנו מה שרצינו". "היה מצוין ואני ממש מרוצה", מסכם סא"ל א', מפקד הטייסת. "הוצאנו המון גיחות, כל המסוקים עבדו כל הזמן, לא בוטלה אף משימה והעיקר: המשימות בוצעו יפה וברמה גבוהה".

עבור סג"ם ג' וסגן א' הייתה הביקורת הזדמנות ראשונה לחוות על בשרם את משמעות המושג "מצב מלחמה". "זה המצב הכי קרוב למלחמה שטסתי בו", מספר סגן א'. "הלחץ מסייע בגיחות ותורם לביצוע המשימה. הרגשת חוסר הוודאות מוסיפה המון לתרגיל, אתה לא יכול לדעת מהי המשימה הבאה שתבצע. הייתי מאוד מרוצה מהתפקוד של הצוותים שלנו, שהיו מצוינים והרושם הכללי שלי מהביקורת הוא שאנחנו עומדים במה שאנחנו צריכים לבצע". "נושאי הטיסה היו מאוד מגוונים", אומר סג"ם ג'. "אתה ממריא לגיחה טקטית ופתאום אתה עושה חילוץ. אתה מתכנן טיסה לקפריסין ופתאום אתה ממריא לגיחת הגנה על הבסיס. היו הרבה מתארים שונים וזה היה מאוד מעניין. זה לא כמו יום אימונים רגיל וההרגשה היא כמו במלחמה: לא יודעים מה יקרה וצריך להיות מוכנים להכל".

עוד באותו מדור

סוף הנפילה

סגן ישראל (ראלי) אורנן ז"ל נהרג בעת נטישת מטוס בתאונת אימונים בהיותו בן עשרים ואחת. לרגל יום הזיכרון, מספרים הוריו טוביה ונילי על הכאב, הזכרון והחיים שממשיכים, שלוש-עשרה שנים אחרי שהשמיים נפלו

קרב-רב בשמי דמשק

כחודשיים לפני מלחמת ששת הימים נערכה "חזרה גנרלית" בשמי דמשק. שישה מטוסים סוריים הופלו באותו יום בקרבות אוויר שהתפתחו לאחר שהסורים הפגיזו את ישובי הצפון. סיפורו של עוד יום עבודה שנכנס להיסטוריה של חיל-האוויר