בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 152 (253) 01/08/03

עסקי אוויר | ראש להק ציוד, על הקיצוץ בתקציב חיל-האוויר:

"אירגון שלא יתאים את עצמו לסביבה משתנה - לא ישרוד"

תא"ל שמעון שריד, ראש להק ציוד היוצא, מסיים שלוש שנים בתפקיד. על לקחי המלחמה בעיראק, השינויים הגדולים שעברו על הלהק,
הרכש העתידי של חיל-האוויר, וההתמודדות עם הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון. שיחת סיכום

יעל בר וליאור אסטליין, צילום: רובי קסטרו

האם יש להחיל שינוי מסוים בלהק ציוד בעקבות העובדה שעיראק חדלה להתקיים כאיום צבאי רציני על מדינת ישראל?

"ראשית, חיל-האוויר לא מקבל את התפיסה ש'אין עיראק'. החיל נבנה על בסיס יכולות גנריות - היום זה עיראק, מחר זה מדינה אחרת הנמצאת במרחק דומה, או אפילו גדול יותר. כיוון שחיל-האוויר אמור לפעול בטווחים בהם לא תוכל לפעול אף זרוע אחרת של צה"ל, הרי שלמרות שכרגע האיום העיראקי אינו רלוונטי, יש להמשיך ולפתח את היכולת לפעול בטווחים ארוכים. כך שבפועל, אין שינוי בתפיסת הפעולה של חיל-האוויר".

כיצד משפיע העיכוב הבלתי-מתוכנן בהגעת מטוסי הסופה, ה-F-16I, על תוכניות הרכש העתידיות של חיל-האוויר?

"כאשר מגיע מטוס חדש, יש מאמצי קליטה מורכבים, ולכן לעיתים יש גם שיבושים קלים. אולם העיכוב בהגעת הסופה יארך רק כמה חודשים, ואנו מנצלים את הזמן הנוסף להדרכת צוותי טכנאים בארה"ב. אם בגלל העיכוב נוכל לפתח רכיבים מסוימים במערכות המטוס לרמה גבוהה יותר, הרי שהפקנו תועלת גם מכך. בכל מקרה, אם לא תהיינה הפתעות נוספות המטוסים הראשונים ינחתו בישראל בחודש דצמבר".

איך מתקדם פיתוח מטוסי הגאלפסטרים החדשים שחיל-האוויר עומד לקלוט? 

"פיתוח הפרויקט נמצא תחת פיקוח צמוד של צוות שלנו, השוהה בחו"ל. המטוסים האלו יבצעו את המשימות אותן מבצע כיום הראם, וישמשו כיחידת בקרה אווירית מעופפת. זה יהיה מטוס קטן, שיקפל בתוכו תכונות של מטוס גדול. חיל-האוויר הוא הראשון בעולם שעושה דברים כאלה עם גאלפסטרים.
"החידוש הגדול יהיה שהמטוסים האלו ייקלטו עם חבילת אחזקה של היצרן לעשר שנים, והתשלום יהיה לפי תעריף של שעת טיסה, כאשר החברה דואגת לחלפים, לאחזקה ולטיפול. זוהי גישה שיותר מקובלת בעולם האזרחי ותצמצם למינימום את ההשקעה של חיל-האוויר. המטוסים עצמם צפויים להיקלט בשנים 2005 - 2006, ומדובר על תוכנית מאוד מורכבת היוצרת רמת ציפיות גבוהה מהתוצר המבצעי העתידי".

האם חיל-האוויר מתכוון לרכוש מטוסי צופית נוספים?

"כל מטוסי הצופית החדשים שהיו אמורים להגיע כבר הגיעו. חלקם החליף את הזמיר, חלקם את הדקוטה, וחלקם את העגור. אנו צופים כי בשל עומס המשימות, בשלב מסוים ייווצר צורך במטוסים נוספים מסוג זה".

כיצד צפוי להשפיע הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון על חיל-האוויר, ובמיוחד על להק ציוד?

"זה נושא כבד מאוד. להק ציוד, בשונה מלהקים אחרים, תלוי במשאבים בצורה בולטת, מכיוון שאנחנו קונים מוצרים ושירותים. אנחנו מנסים למצות את מירב המשאבים בתוך החיל כדי למזער את ההוצאות בחוץ, אולם ברור כי תהליך זה בלבד לא יספיק. נצטרך לסגור מערכים - וכבר ניתן לראות סימנים לכך.
"המוטו שלנו בלהק ציוד הוא שאירגון שאינו יודע להתאים את עצמו לסביבה משתנה, פשוט לא שורד. גם אנשי הלהק צריכים להבין שאנחנו עוברים ממקום למקום, משנים משימות ולא 'מגדלים שורשים', כמו שאולי היה נהוג פעם. אי אפשר גם להתעלם מכך שסגירת מסגרות וקיצוצי תקציב משפיעים בסופו של דבר על כמויות האנשים ועל צורת התגמול שלהם. במובן זה אנו לא חורגים ממה שקורה במשק הישראלי. התחושה הקשה של האנשים נובעת מחוסר ודאות, כי מדברים על קיצוצים בכוח אדם ובשכר, אך איש לא יודע מה יילד יום.
"אנחנו מצדנו משתדלים לפגוע כמה שפחות במערך הטכנולוגי. ברור שלוחמים ללא טכנולוגיה לא יצליחו למלא את משימותיהם. בנוגע לכוח האדם, יש לציין שאנחנו כבר כיום מתחת לתקנים של חיל-האוויר. העובדה הזו בולטת עוד יותר כאשר בוחנים חילות-אוויר אחרים בעולם, בהם כמויות צוותי הקרקע גדולות בהרבה. מה שמחפה על המחסור בכוח אדם היא בעיקר המוטיבציה הגדולה של אנשי הצוותים - אלו אנשים שלא באים לדפוק כרטיס, אלא עושים הכל עם הנשמה והלב".

אתה מסיים תקופה לא קצרה כראש להק ציוד. האם הצלחת להגשים את כל המטרות שהצבת לעצמך בתחילת הכהונה?

"בשלוש השנים האחרונות עברו על החיל תהליכים בכמה תחומים בולטים. בתחום הזמינות והמוכנות, החל מנובמבר 2000 התבקשנו להתכונן לאפשרות של פתיחת לחימה בחזית המזרחית, והדבר הוביל לקפיצת מדרגה משמעותית בכל נושא זמינות המטוסים ומערכות הנשק. בתחום בטיחות הטיסה הטכנית, לא היתה עדיין תקופה כה דלה בתאונות טכניות ואובדן מטוסים כמו שלוש השנים האחרונות. בתחום בניין הכוח, מספר מערכות נשק שפותחו במהלך שנות התשעים הגיעו להבשלה מבצעית, ומעבר לזה המשכנו בתוכניות משמעותיות ביותר כמו הסופה, הלונגבאו, הינשוף, הכטב"מ, החלל ועוד. הטמענו חידושים בתחום האחזקה והלוגיסטיקה, והרבה מאוד מוסכמות שהיו בחיל-האוויר נשברו בשלוש השנים האחרונות. הפכנו לאירגון גמיש שיודע להתכוונן למשימות ולמצות נכון משאבים. זהו שינוי אדיר שחיל-האוויר לא חווה מאז התקופה שבאה לאחר מלחמת יום הכיפורים. וכמו בעולם האזרחי, גם אצלנו חלו שינויים גדולים בתחום מהפכת המידע, שחלקם ייחודיים לחיל-האוויר.
"את טביעת האצבע שלי הייתי מסמן בשרגון שנערך בחודש יוני 2001, שבו בעצם הפכנו את האירגון הגדול הזה על פניו, והעברנו אותו למציאות של המאה ה-21. אני עומד נפעם כל פעם מחדש מההישגים של להק ציוד בפרט, וחיל-האוויר בכלל. לפעמים אני לא מבין איך מדינה כל כך קטנה מוצאת עצמה מקדימה בשנות דור מדינות מבוססות, ובעצם שנייה רק לארה"ב בתחומים רבים הנוגעים לתעופה צבאית. זוהי רק אחת הסיבות שבגללן אני חש כשייך למשפחה גדולה - משפחת חיל-האוויר".

עוד באותו מדור

מטוסי F-16I בפס הייצור של "לוקהיד-מרטין"

נדחתה בחודשיים הגעת מטוסי ה-F-16I הראשונים

בחיל-האוויר ממתינים בקוצר רוח לנחיתת המטוסים הראשונים, אבל במפעלי חברת "לוקהיד-מרטין" העניינים מתעכבים מעט. שביתה של עובדי המפעל, ומספר בעיות פיתוח, הביאו לדחייה במועד הגעת המטוסים לישראל. אם הכל יתנהל כמתוכנן, תנחת בארץ רביעיית הסופות הראשונות באמצע חודש דצמבר
דגם הניסוי של ה-F-35

הצוות הישראלי בפרויקט ה-F-35 יוצא לארה"ב

מעורבותה של ישראל בפרויקט מטוס הקרב העתידי ה-F-35, המוכר גם כ-JSF, מעמיקה: בסוף החודש הנוכחי יגיעו למנהלת הפרויקט בוושינגטון חברי הצוות הישראלי המיוחד, שיהיו האחראים על הקשר בין חיל-האוויר והתעשיות הביטחוניות בארץ לבין מנהלת הפרויקט בארה"ב