בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 152 (253) 01/08/03

עסקי אוויר

פרידה ממפקד מבצע "מוקד"

האלוף מוטי הוד, מפקדו השביעי של חיל-האוויר ומי שעמד בראש החיל במהלך מלחמת ששת הימים, הלך לעולמו בחודש יוני האחרון בגיל 77. ב-1948, עוד לפני שהוכשר כטייס, ניצל ממוות בתאונה אווירית. ב-1949 היה בין ארבעת חניכי קורס-הטיס הראשונים שקיבלו כנפיים במסגרת חיל-האוויר הישראלי. ב-1950 היה טייס חיל-האוויר הראשון שהטיס מטוס סילון. סיפורו של טייס ומפקד קר רוח, שקט ומאופק, שהוביל את חיל-האוויר לאחד מרגעיו הגדולים ביותר

איל ארליך

את מועד כניסתו של האלוף (מיל') מרדכי (מוטי) הוד ז"ל להיכל התהילה של מדינת ישראל ניתן לסמן בדיוק רב: ה-5 ביוני 1967, 7:45 בבוקר.  הוא היה אז בן 41, אחד מאנשי דור המייסדים של חיל-האוויר שהתקדם והגיע להיות המפקד השביעי של החיל. למעשה, היו כל חייו הצבאיים עד אז כמו הכנה ארוכה לאותה השעה.  

45 דקות קודם לכן, בשעה 07:00, יצאו כל מטוסי הקרב והתקיפה של חיל-האוויר, בגובה נמוך ובדממת אלחוט, לתקיפת שדות התעופה של מצרים. "היו אלו 45 הדקות הארוכות בחיי", סיפר הוד לביטאון חיל-האוויר בראיון לרגל יובל ה-50 לחיל. "הייתי עם הרמטכ"ל יצחק רבין בבור של חיל-האוויר ומבצע 'מוקד' יצא לדרך. יחדיו העברנו את 45 הדקות המתוחות והמיוחדות ביותר שאפשר לתאר".

שיעורים פרטיים ברומא

מוטי הוד (פיין) נולד בקיבוץ דגניה בשנת 1926, לאחת המשפחות שהניחו את היסוד ליישוב העברי בגליל. כשהגיע לגיל 18 התגייס לצבא הבריטי ושירת בפלוגת תובלה שפעלה עם הבריגדה היהודית בחזית איטליה. ב-1946 גויס לפלמ"ח ופעל באירופה לאירגון עלייתם הבלתי לגאלית של פליטי השואה, במסגרת תוכנית המוסד לעלייה ב'. אותו המוסד היה גם זה שמימן להוד את שיעורי הטיס הראשונים שלו - שיעורים פרטיים ברומא, שם שהה מתוקף תפקידו.

עוד לפני שהספיק לסיים את הכשרתו כטייס, ניצל הוד ממוות בתאונה אווירית קשה. התאריך: 19 במאי 1948. המקום: שדה התעופה של רומא. מרדכי פיין היה אז קצין קישור צעיר שסייע בפעילות לאירגון העלייה ועמד להשתלב בקורס-הטיס שתוכנן להיפתח בעיר.  משדה התעופה היו אמורים לצאת כמה מטוסי נורסמן, מעודפי חיל-האוויר האמריקאי, שנרכשו על-ידי חיל-האוויר הצעיר של ישראל. שנים אחר כך סיפר הוד על מאורעות אותו היום: "בשדה התעופה הופיעו הטייסים המח"לניקים (מתנדבי חוץ לארץ), ביניהם היו גם ליאונרד כהן, טייס קרב יהודי-אנגלי, וג'ורג' "באז" ברלינג, שהיה טייס מפורסם ונערץ. הוא היה ממש גיבור לאומי בקנדה, עם 27 הפלות בתוך שבועיים במלחמת העולם השנייה וארבעה אותות גבורה. לפני הטיסה לישראל הוחלט לערוך למטוס מבחן כשירות. ביקשתי מהם להצטרף לטיסה, והם הסכימו.

"ברלינג ישב בכסא השמאלי, כסא הטייס, כהן בימני, ואני מאחור", סיפר הוד. "אחרי שהסיעו את המטוס לקראת ההמראה, הסתובב אלי כהן ואמר: 'תראה, בחיל-האוויר הבריטי יש פקודה שאוסרת לקחת נוסעים בטיסת מבחן. תרד, תחכה, ואחר כך ניקח אותך'. ירדתי. בעת הכניסה שלהם לנחיתה פרצו להבות מצינור הפליטה. המטוס הזדקר, עלה באש והתרסק. כהן וברלינג נהרגו. עמדתי 50 מטר מהמקום בו התרסקו, וראיתי אותם יושבים עם הידיים על ההגאים, שרופים לגמרי".

טייס הסילון הראשון

כאשר לזכותו 60 שעות טיסה במטוסים קלים, הצטרף הוד, במאי 1948, לקבוצה הראשונה שיצאה מישראל ללמוד טיס בצ'כיה. במסגרת הקורס הוא טס על מטוסי מסרשמיט, ארדו וספיטפייר, עד שהקורס הופסק מסיבות מדיניות. בספטמבר 1948 השתתף במבצע "ולווטה", בו הוטסו לארץ מטוסי ספיטפייר, כשלזכותו רשומות פחות מחמש שעות טיסה על המטוס. הוד השלים את קורס-הטיס בישראל, וב-14 במארס 1949 היה בין ארבעת חניכי קורס-הטיס הראשונים שקיבלו כנפיים במסגרת חיל-האוויר הישראלי. הקורס הראשון נודע לימים בשם "קורס מינוס 2", וביחד עם הוד קיבלו בו כנפי טיס גם טיבי בן שחר, שעיה גזית ודני שפירא. לימים, היה הוד למפקדו הראשון של חיל-האוויר שקיבל את כנפי הטיס שלו במסגרת חיל-האוויר הישראלי.

לאחר סיום הקורס הוא הוצב בטייסת הקרב הראשונה, שהפעילה אז מטוסי מסרשמיט וספיטפייר. בחודש מארס 1950 נשלח לאנגליה לקורס הסבה למטוסי ומפייר ומטאור, והיה לטייס הראשון בחיל-האוויר שהטיס מטוס סילון. בין השנים 1951 ל-1953, שימש הוד כמפקד טייסת הקרב הראשונה, שהפעילה אז מטוסי מוסטנג. כבר אז סומן כהבטחה גדולה. הוא התגלה כמפקד קר רוח, שקט ומאופק. מפקד הנותן אמון מוחלט בצוות עוזריו, כזה שתענוג לעבוד איתו. סיסמה ישנה שזוהתה עמו היתה: "אינני עובד בחיל-האוויר, אני חי שם".

בסוף 1953, לאחר שסיים קורס פיקוד ומטה, הוצב הוד בבסיס רמת דוד בתפקיד חדש בחיל-האוויר: מפקד טייסת תעופה. לאחר קצת יותר משנתיים, בפברואר 1956, הוא הגיע לבסיס חצור והקים את טייסת מטוסי האורגאן, עליה פיקד במבצע סיני. בזמן המבצע, הוביל הוד את מבנה המטוסים שליווה את מטוסי הדקוטה במבצע ההצנחה המפורסם במיתלה.

בינואר 1957 התמנה הוד למפקד בסיס חצור. כעבור כשנתיים, הוצב במטה חיל-האוויר, בתפקיד ראש ענף אוויר 3. אחד הסיפורים מאותה התקופה מתאר את נסיבות הישארותו בחיל-האוויר. אנשי המשק בקיבוץ דגניה החליטו לדרוש כי הוד יחזור הביתה. מפקד חיל-האוויר דאז, האלוף (מיל') עזר ויצמן, נסע לדגניה, כינס את ותיקי הקיבוץ ואמר: "הביטו רבותי, אם מוטי לא יישאר בחיל-האוויר, יישארו שם רק אנשים כמוני. תסתכלו עלי". ומוטי נשאר. כעבור שנים, כשהיה צריך הוד לשכנע בני קיבוצים לאפשר לחבריהם לחתום קבע בחיל-האוויר, הוא התייצב לפניהם ואמר: "אם לא תתנו אנשים, יישארו בחיל רק חבר'ה כמוני. תסתכלו עלי".

הילד מהקיבוץ

בין 1962 ל-1966 שימש כראש מחלקת אוויר וכסגן מפקד חיל-האוויר דאז, עזר ויצמן. באפריל 1966, בגיל 40, מונה מוטי הוד למפקד חיל-האוויר. קצת למעלה משנה מאוחר יותר, הוא הוביל את החיל לניצחון ההיסטורי במלחמת ששת הימים. "צריך לזכור את האווירה בשבועות שקדמו למלחמה", סיפר הוד בראיון לביטאון. "מדינת ישראל חשבה שהיא עומדת בפני שואה חדשה. קשה להבין מה היה שם. הממשלה שלחה את הרב גורן (הרב הראשי לצה"ל דאז) כדי לאתר 10,000 מקומות קבורה. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, קרא לי פעמיים לשיחה בארבע עיניים בשבועות מותחי העצבים שזכו לכינוי 'תקופת ההמתנה'. הוא ביקש שאבטיח לו שלא תהיה הפצצה מאסיבית של חילות-האוויר הערביים על מרכזי האוכלוסיה בישראל. אמרתי לו שלמיטב הבנתי לא יכולה להיות הפצצה מאסיבית, ולא יכולה להיות הפצצה שבגללה ניאלץ לפנות את תל-אביב. אני הייתי בטוח ביכולתנו, אבל אשכול בפירוש לא היה רגוע. היה לו קשה מאוד. אסור לשכוח שרק אחרי מלחמת ששת הימים חיל-האוויר קיבל את הגושפנקה האמיתית שלו. היו רבים שחשבו שאנחנו סתם 'שוויצרים'.

"ייתכן שמה שהוסיף לחוסר הביטחון של אשכול, היא העובדה שהוא זכר אותי כילד. אני נולדתי בדגניה א', אשכול היה אז חבר בדגניה ב'. ועכשיו, הילד הזה מהקיבוץ, מנסה להרגיע אותו ואומר שאין לו מה לדאוג".
הילד מהקיבוץ לא איכזב את ראש הממשלה. הוא הוביל לניצחון אווירי מדהים על חילות-האוויר של מדינות ערב. פעילותו המוצלחת של חיל-האוויר היוותה למעשה את פריצת הדרך לניצחון הגדול במלחמה כולה. מוטי הוד, "הילד הזה מהקיבוץ", היה האיש הנכון בזמן הנכון. "התמזל מזלי לפקד על חיל-האוויר באותה תקופה", הוא אמר שנים אחר כך. "נכנסתי לתפקיד כשנה ורבע לפני המלחמה, ועמדתי בראשו בשעה שהוא רשם את אחד הפרקים המזהירים בהיסטוריה של המדינה".

הוד כבש את מקומו בהיסטוריה. אבל למרות ההישג האדיר, הוא שמר על צניעות, דאג לחלוק את הקרדיט על ההישג גם עם קודמיו בתפקיד. בסמוך למועד סיום המלחמה, הוא התראיין לעיתון "מעריב".
"זו תוצאת עבודה של שנים, שיש לזקוף במידה רבה מאוד לזכותו של האלוף עזר ויצמן, שפיקד על החיל שמונה שנים, בנה אותו, והחדיר בו את אותה רוח לחימה מיוחדת", אמר הוד בראיון. "עזר הוא האיש שהעביר את חיל-האוויר מבוכנה לסילון, והקים אותו באירגונו הנוכחי, בתפיסתו המבצעית. אני ירשתי מעזר חיל-אוויר, שבעצם כל המוטל עלי היה לשמור על רמתו ולקדם אותו הלאה באותו קצב. עכשיו, אחרי הניצחון, יכול האלוף עזר ויצמן להתפאר באמת בחיל הזה".

סיומה של המלחמה לא בישר על בואה של תקופת שקט. ב-1969 החלה מלחמת ההתשה, שנמשכה 14 חודשים, בשלוש חזיתות מקבילות. הוד פעל באותה התקופה להפסקת השימוש במטוסים צרפתיים בחיל-האוויר ותמך בשימוש במטוסים אמריקאיים, דוגמת הסקייהוק והפאנטום. הוא גם הגה את רעיון פיתוח מטוס קרב ישראלי, יוזמה שהיוותה מאוחר יותר את הבסיס לייצור מטוס הכפיר. במאי 1973 סיים את תפקידו כמפקד חיל-האוויר והעביר את הפיקוד על החיל לאלוף בני פלד ז"ל.

עם סיום תפקידו נשלח הוד לארה"ב להשתלמות במינהל עסקים. זמן קצר לאחר שחזר לארץ פרצה מלחמת יום הכיפורים, והוד התמנה ליועץ אווירי לאלוף פיקוד הצפון ולאלוף פיקוד הדרום. לאחר שסיים את תפקידו מונה לעוזר שר הביטחון לפיתוח פרויקטים צבאיים, ביניהם פרויקט הכפיר.

בשנת 1975, בתום שירותו במשרד הביטחון, ייסד את חברת ק.א.ל. להטסת מוצרים חקלאיים. בין השנים 1977 ל-1979 היה הוד מנכ"ל אל על ובשנת 1985 ייסד חברה לייעוץ, שעיקר עיסוקה בפיתוח התעשיות הביטחוניות. 

בשנת 1987 הוא מונה ליו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית, עד שפרש ממנה ב-1993. בשנת 1995 השלים הוד את השכלתו הפורמלית וזכה בתואר דוקטור במינהל עסקים מאוניברסיטת "פסיפיק ווסטרן" בלוס-אנג'לס, ארה"ב. בשנים האחרונות שימש במקביל כדירקטור במספר חברות.

ב-29 ביוני 2003, לאחר מאבק במחלה קשה, נפטר האלוף מוטי הוד והוא בן 77.  הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

עוד באותו מדור

החרמון של מוטי הוד

היה לי הכבוד לשמש תקופה כמדריך של "חוג שבט" בו משתתפים כמה מהמפקדים לשעבר של חיל-האוויר ובכירים אחרים בחיל. במסגרת זו הזדמן לי מספר פעמים לנסוע ביחד עם מוטי הוד במכוניתו לצורך תיאומים שונים לקראת טיולים. בהזדמנויות אלה התפתחו שיחות מרתקות וסיפורים מעניינים, והתפתחה ידידות שהחמיאה לי מאוד למרות פער הגילים, פער הדרגות והפער בניסיון החיים
רונה רמון והפריטים ששרדו את ההתרסקות

הכנפיים והדגל שאילן לקח לחלל חזרו הביתה

משפחתו של אל"ם אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, העבירה למשמורת בבית חיל-האוויר בהרצליה את שני הפריטים היחידים מתוך אלו שלקח לחלל, ששרדו בהתרסקות מעבורת החלל "קולומביה"