בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 152 (253) 01/08/03

עסקי אוויר | דברים לזכרו של האלוף מרדכי (מוטי) הוד ז"ל

החרמון של מוטי הוד

היה לי הכבוד לשמש תקופה כמדריך של "חוג שבט" בו משתתפים כמה מהמפקדים לשעבר של חיל-האוויר ובכירים אחרים בחיל. במסגרת זו הזדמן לי מספר פעמים לנסוע ביחד עם מוטי הוד במכוניתו לצורך תיאומים שונים לקראת טיולים. בהזדמנויות אלה התפתחו שיחות מרתקות וסיפורים מעניינים, והתפתחה ידידות שהחמיאה לי מאוד למרות פער הגילים, פער הדרגות והפער בניסיון החיים

מתי חי, צילום: רובי קסטרו

באחת הנסיעות לתיאום טיול בחרמון, שואל אותי מוטי: "ידוע לך כיצד נכבש החרמון במלחמת ששת הימים?". עניתי כי הסיפור ידוע לי מ"כלי שני", אך אשמח לשמוע אותו במלואו "מפי הגבורה" ממי שהיה "אבי הרעיון".
וכך, תוך כדי נסיעה של כמה שעות, שמעתי בפרטי פרטים את סיפור "כיבוש החרמון" מפיו של מוטי הוד:
"בתאריך 12 ביוני 1967, יומיים לאחר שהסתיימה הלחימה ברמת הגולן וכוחות צה"ל כבר החלו להתבסס בדרום הגולן ובקונייטרה, הגענו לביקור במפקדת האוגדה עליה פיקד האלוף אלעד פלד וישבה בקונייטרה שזה אך נכבשה (כמעט ללא קרב, הסורים הכריזו כי קונייטרה נכבשה עוד בטרם צה"ל אכן כבש אותה). לביקור הגענו: משה דיין - שר הביטחון, רב-אלוף יצחק רבין - הרמטכ"ל, האלוף דדו (דוד אלעזר) - אלוף פיקוד צפון, האלוף עזר ויצמן - סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם, האלוף גנדי (רחבעם זאבי), האלוף מאיר עמית, ואנוכי - מפקד חיל-האוויר.

"קיבלנו סקירה על מהלכי המלחמה ועל מצב פריסת הכוחות באותה עת, ונאמר כי למחרת, ב-13 ביוני, אמורים להגיע משקיפי האו"ם על מנת לסמן היכן נמצאים חיילים ישראלים והיכן נמצאים החיילים הסורים בכדי לסמן ביניהם את קו הפסקת האש.

"הועלו רעיונות שונים, היו שהציעו שנוביל את משקיפי האו"ם עד מג'דל שמס ומשם נציע קו ישר עד מטולה, היו שהציעו לחתוך למפגש שלושת הגבולות ליד מעין-ברוך ב'גשר הרומי', ורעיונות אחרים...
"שאלתי את משה דיין: 'אדוני שר הביטחון, מה דעתך על חלקו של חיל-האוויר במלחמה?'.
'הכי טוב שאפשר', ענה משה דיין,
שאלתי שוב: 'ולא מגיע לחיל-האוויר שום פרס על כך?'.
'מגיע, בהחלט מגיע', ענה דיין. 'אז תן לחיל-האוויר מתנה' אמרתי.'
איזה מתנה?', שאל דיין בסקרנות.
'את החרמון', הצעתי.
'החרמון? מה פתאום החרמון?', הוא שאל".
וכאן, מספר לי מוטי בחיוך ילדותי וממזרי: "כילד, גדלתי בדגניה, וכל חורף היינו רואים את החרמון המושלג מתנשא במלוא הדרו. החלום שלי כילד היה להגיע פעם לחרמון, אז מה, יכולתי לספר להם את זה? אמרתי: 'מהחרמון צופים על דמשק!'.
"ועם הקרדיט שהיה לחיל-האוויר אחרי הניצחון המופלא על כל חילות-האוויר של צבאות ערב, מה הוא כבר יכול היה להגיד?
'קיבלת', ענה דיין, 'אם אתה מעלה לשם חיילים ודואג לכל מחסורם עד שנפרוץ לשם דרך, החרמון שלך'.
'עלי', עניתי.
"למחרת מוקדם בבוקר, העמסנו על מסוק סופר-פרלון מספר חיילים, ובכמה 'נאגלות' העלינו קצת למעלה מ-20 חיילים וקצינים לנקודה (מה שהיום מוכר כ'מצפה שלגים' נ.ג. 2224) שנקבעה על-ידי קצין המודיעין, אל"ם (מיל') דני אגמון. תקענו את דגל ישראל, וכך 'נכבש' החרמון במלחמת ששת הימים, שלצורך כך 'הארכנו' אותה קצת. לא היה שם אף אחד שצריך היה לכבוש אותו ממנו.
 "למחרת, כשהגיעו משקיפי האו"ם, הם ראו את הדגל ואת החיילים שכבר הגיעו לכאן ולג'בל רוס (הר דוב), וכך נקבע קו הפסקת האש שקיים עד היום".
כך נוסף גם החרמון, "העיניים של המדינה", לשטחי מדינת ישראל.

זוהי תמצית הסיפור כפי שסופר לי על ידי מוטי הוד באותה נסיעה.

זמן קצר לאחר אותה נסיעה משותפת, הופיעה כתבה של ניר מן בעיתון "במחנה", שסיפרה כמעט את אותו סיפור מפיו של אל"ם (מיל') דני אגמון, מי שהיה קצין המודיעין באוגדת אלעד פלד. הבדל אחד היה בין הגרסאות: שם נכתב שהיה זה עזר ויצמן שהציע את תפיסת החרמון. בדקתי את הדבר עם כמה מהאנשים שהיו שם באותו זמן והם אמרו לי: "החרמון של מוטי הוד, אבל לא כדאי לעשות מזה עניין".

בהלוויה של מוטי הוד, החלטתי שהגיע הזמן שהעוול ההיסטורי יתוקן, התקשרתי לדני אגמון בקיבוץ חפציבה, והוא אישר לי שאכן מוטי הוד היה זה שהציע את כיבוש החרמון באותה פגישה בקונייטרה, וגם הוא חשב שצריך לתת לדברים פומבי ולהעמיד דברים על דיוקם.

ובכן, למען הצדק ההיסטורי, בנוסף לדברים רבים אחרים שאותם חייבת מדינת ישראל למוטי הוד ז"ל, היא "חייבת" לו גם את החרמון.

מתי חי, בעבר מנהל בית-ספר שדה "חרמון" וראש מדור ידיעת הארץ בצה"ל, וכיום ראש מכינה קדם-צבאית "עמי-חי" למנהיגות ציונית.

עוד באותו מדור

רונה רמון והפריטים ששרדו את ההתרסקות

הכנפיים והדגל שאילן לקח לחלל חזרו הביתה

משפחתו של אל"ם אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, העבירה למשמורת בבית חיל-האוויר בהרצליה את שני הפריטים היחידים מתוך אלו שלקח לחלל, ששרדו בהתרסקות מעבורת החלל "קולומביה"

נופת צופית

החידוש הבא גורם ללא מעט התרגשות בקרב אנשי מערך הדרכת התובלה, בבית-הספר למקצועות הטכניים של חיל-האוויר: לראשונה במערך, ובחיל כולו, יעברו חניכי קורס המכונאים הכשרה על מטוס הצופית בעזרת תוכנת מחשב ייחודית, שפיתח אחד ממפקדי הקורס - סמל ניר בן דוד, בן 20