בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 153 (254) 01/10/03

עסקי אוויר | מפקד כוחות הנ"מ, תא"ל אילן ביטון:

"הנ"מ יכול להתמודד עם טילי הקאסם"

בראיון כניסה לתפקיד, מדבר תא"ל אילן ביטון על סכנות הטרור האווירי העולמי, על לקחי המלחמה בעיראק, על האיום האיראני והסורי, על מכתב הסרבנים, על הקיצוץ המתוכנן בתקציב חיל-האוויר ועל ההתמודדות האפשרית עם טילי הקסאם ופצצות המרגמה

עמיר רגב ורוני ווינקלר

נתחיל עם הנושא שעורר סערה גדולה בחיל-האוויר בחודש שעבר: מכתב הטייסים הסרבנים. כמפקד וכקצין בכיר בחיל - מה דעתך על כותבי המכתב? האם נתקלת בתופעה דומה במערך הנ"מ?

"מכתב הסרבנים משקף תפיסה של קבוצה שיודעת לקבוע, לפי תפיסתה, מה מותר ומה אסור. אבל חובתה של חברה דמוקרטית היא קודם כל להגן על אזרחיה. בסוגיה הזו הם נקטו עמדה חד צדדית, ולא התמודדו עם השאלה החשובה - האם יש אלטרנטיבה אחרת?

"כשאתה רואה שזו הברירה היחידה, ונעשה מאמץ כן להימנע מפגיעה בחפים מפשע, אתה רואה גם שבעניין הזה צה"ל הוא אחד מהצבאות היותר מוסריים שקיימים. אבל כותבי המכתב עשו מעשה שלא ייעשה, גם מהזווית הערכית - מה שהם אומרים בעצם הוא שהאחרים, עמיתיהם לחיל, עשו מעשה אסור. והאמירה הזו אינה מופנית רק לחברה הישראלית. זו אמירה שכל מי ששומע אותה מסיק, ועושה ממנה מה שהוא מבין. אני חושב שזו פגיעה לא פחות משמעותית.

"לפני כשנתיים נתקלתי בשני מקרים דומים בין לוחמי הנ"מ, כאשר קצין וחייל שמשרתים במילואים חתמו על מכתב הסרבנים הראשון. את הקצין זימנתי אלי לשימוע, כאשר כיהנתי כמפקד אגד נ"מ. הוא סירב לחזור בו, והועבר מתפקידו, על מנת שלא ימשיך לשמש בתפקיד פיקודי. החייל חזר בו מחתימתו לאחר שנערך גם לו שימוע".

כיצד אתה מעריך את הסכנה שנשקפת כיום למטוסי נוסעים מפני ניסיון של ארגוני טרור להפילם, לאור הניסיון שבוצע לפני כשנה להפיל מטוס נוסעים ישראלי בטיל כתף בקניה?

"אחת הסכנות הגדולות ביותר הנשקפות למטוסי נוסעים כיום היא של טילי כתף. טיל כזה הוא פשוט מאוד לשינוע ממקום למקום, להסתרה ולהפעלה. ואז, אפשר לתפוס עמדה כלשהי, בשדה סמוך לנתיב המראה או נחיתה, לכוון על המטוס ולירות. אל מול הדבר הזה צריך להיערך במגוון של פתרונות. אין ספק שהערוץ המודיעיני הוא ערוץ מאוד חשוב, וכמוהו גם היכולת להחזיק בכמה שיותר שטח סביב שדה התעופה. אבל אם כל מעגלי ההגנה כשלו, המעגל האחרון חייב להיות אמצעי הגנה נגד טילים המותקנים במטוסים עצמם. אם אין אמצעי הגנה כאלו - הטיל יפגע במטרה. מערך הנ"מ של חיל-האוויר, כגורם המקצועי שעוסק בנושאים כאלו, לעיתים מהצד השני, זמין תמיד לשירותם של הגורמים השונים במערכת הביטחון שמנסים להתמודד עם בעיית האבטחה הזו".

בשנה האחרונה הולכת ונבנית לאורך קו התפר גדר ההפרדה מהפלשתינאים. לאור ניסיונות העבר של אירגוני הטרור לחדור לתחומה של ישראל באמצעי טיסה וריחוף שונים, בעיקר מגבול הצפון, האם ישולבו בגדר גם מערכות נ"מ?

”מערך הנ"מ מכין עצמו להתמודדות עם מגוון של איומים - מטיל השיהאב ועד הגילשון. אנחנו בין הראשונים שעוסקים בטרור 'עוקף גדר', אם אפשר לקרוא לו כך, ללא התייחסות לגדר ההפרדה. אנחנו נערכים מול אמצעים כמו הכדור הפורח והגילשון. זו משימה שאנו עוסקים בה שנים רבות, והיא עדיין רלוונטית".

מה לגבי האפשרות ליירט פצצות מרגמה או טילי קסאם הנורים מעל לגדר ההפרדה בעזה, או זו שתוקם בגדה? האם מערכת ה"נאוטילוס", ליירוט קטיושות, עשויה לסייע בכך?

"היתרון הגדול של טיל הקסאם נעוץ בפרימיטיביות היחסית שלו. מה זו רקטה? משהו שאתה יורה, הוא מבצע מעוף בליסטי ונופל בנקודה שניה. השיגור הוא לא מסובך, המערכת לא מורכבת, האפקט, במיוחד כאשר הוא מכוון על העורף האזרחי, מאוד כואב. מערכת ה'נאוטילוס' עשויה לתת מענה לבעיה הזו, אבל היא עדיין אינה מבצעית. באופן כללי, לדעתי, הטכנולוגיה היא לא האילוץ במקרה הזה. ניתן להתמודד טכנולוגית עם האיום, וברמת הצלחה טובה יחסית. האילוץ המרכזי הם המשאבים - וכאלו קשה לגייס בתקופה כזו של קיצוצים בתקציב".

נעבור לאיום הטילים הרציני יותר על ישראל - עיראק, איראן וסוריה. איך אתה מעריך את האיום הבלתי קונבנציונאלי מצד איראן?

"את הנושא האיראני צריך לראות בהקשר הכללי של המטרות שהעולם המערבי הציב לעצמו בהתמודדות עם איום הטרור הבינלאומי על העולם החופשי. זה יכול לבוא לידי ביטוי דרך הטרור, או דרך פיתוח ואגירה של נשק להשמדה המונית. ההערכה היא שבטווח השנים הנראה לעין, אם לא ייעשה מעשה, תהיה להם יכולת לשגר נשק גרעיני עם טילים ארוכי טווח. אני מכיר את המספר המדויק של השנים שאנחנו מדברים עליו, אבל מעדיף לא לומר אותו. בטווח הזה, שהוא קרוב מאוד, אנחנו צריכים להשלים את היכולת שלנו להתמודד עם איומים מהסוג הזה".

מהו האיום מצד סוריה?

"האיום הסורי אינו בגרעין, אלא בחומרי הלחימה הכימיים ודומיהם. זה אותו סוג של איום שנשקף לנו מעיראק, אבל הרבה יותר קרוב - ועם הרבה יותר טילים, שמספרם נמדד במאות. המגמה הברורה של סוריה להצטייד בטילים, והרצון לחבר להם יכולות לא קונבנציונאליות, או אפילו קונבנציונאליות - אבל במסה של טילים - היא דרך מאוד ברורה שבאמצעותה הם מקווים להתמודד באופן א-סימטרי מול יכולת האוויר שלנו. ברור שבמידה שניקלע לקונפליקט שעלול להתפתח עד למלחמה, שאלת טילי הקרקע-קרקע תהיה שאלה רלוונטית, שאי אפשר להתעלם ממנה" .

מבחינתו של חיל-האוויר, האם איום הטילים בחזית עיראק עדיין קיים?

"האמריקאים מוטטו את הצבא העיראקי ושולטים כרגע במדינה. לכן, נכון לנבא שבטווח הזמן הקרוב, לא נראה שם פתאום שוב איומים מהותיים. אבל מה יהיה בעוד מספר שנים, זה כבר קשה לחזות. הדבר תלוי באיזה סוג של משטר יתפתח בעיראק אחרי שהאמריקאים יעזבו. לכן, לא ניתן לקבוע קטגורית שהאיום כבר לא קיים".

מבחינה אסטרטגית טהורה, לא היה עדיף אם העיראקים היו יורים טילים, החץ היה מיירט אותם, והדבר היה משנה את המאזן האסטרטגי באזור?

"זו שאלה שקל לשאול, וקל מאוד להתנבא, אבל לא נכון לעשות כן. אין ספק שבמבחן המערכת, והתרומה להרתעה, זה היה תורם. באותה מידה גם אין ספק שלמדינה, לתושביה, לאזרחיה, ולכל מה שקורה כאן, היה עדיף שלא יירו טילים. אז התשובה נמצאת כנראה בין שני הקטבים האלה".

בהתייחס לשלל האיומים שהזכרת, ולאור לקחי המלחמה בעיראק, עד כמה מהווה טיל החץ מענה לסכנה?

"החץ נבנה בגישה מתפתחת כלפי אותם טילים ארוכי טווח. יש איום, פיתחנו מערכת שנותנת את המענה הטוב ביותר שקיים, ומכאן מתחיל תהליך הדרגתי. האיום משתפר, הטילים הופכים למדויקים יותר, בעלי טווחים ארוכים יותר, ובהתאמה גם המערכת שלנו נבנית מול אותן תוספות איכותיות.

"המלחמה בעיראק העניקה לנו את ההזדמנות להעמיד, בפעם הראשונה בעולם, מערך הגנה דו שכבתי שבשל מבצעית. סוללות החץ עמדו בכוננות גבוהה ובמקביל הפעלנו את סוללות הפטריוט שלנו, בשיתוף פעולה עם סוללות הפטריוט האמריקאיות. אין ספק שאם היינו נדרשים, היינו עומדים במבחן".

לאחרונה נשמעו בכירים במערכת הביטחון מתבטאים בדבר האפשרות לבטל את פרויקט החץ כחלק מהקיצוץ החד בתקציב הביטחון. האם אכן קיימת סכנה להמשך פיתוח החץ?

"אני מניח שכן. פרויקט החץ, כמו פרויקטים גדולים אחרים של מדינת ישראל, נמצא תחת איום החרב התקציבית. היקף הקיצוץ מחייב אותנו להסתכל על הדברים הגדולים, והחץ ביניהם".

כמפקדו החדש של מערך הנ"מ, אילו דגשים אתה מביא עמך וכיצד היית רוצה לראות אותו כשתסיים את התפקיד?

"האתגר הוא מורכב מאוד, ובראשו הצורך שלנו להמשיך ולבנות יכולות נגד איום טילי הקרקע-קרקע, להתמודד עם הטרור מהאוויר, וגם לעסוק במשימות של הפלת מטוסים, כי זה הייעוד המקורי שלנו. לפני החלטת התקציב האחרונה יכולתי להעריך איפה נהיה בעוד כמה שנים. היום אני יודע שיהיו חורים ברשת הביטחון, אני לא יודע כמה הם יהיו גדולים, ואני מקווה שנוכל להמשיך ולעשות את המיטב, יחד עם האנשים הטובים שאיתנו, שגאים להיות חלק מהמערך הלוחם של חיל-האוויר".

עוד באותו מדור

"האויב עוד לא סיים לפתח את המערכת שהחץ כבר יודע להתמודד איתה". משגר טילי חץ. צילום: ליאור דיין

בעקבות לקחי המלחמה בעיראק: שיפורים בטיל החץ

השיפורים היו אמורים להיכנס למערכת במסגרת השבחת הבלוק-3, אבל כעת הם כוללים גם לקחים מבצעיים שנלמדו במלחמה. "אחרי ההשבחה, יקדים החץ את המערכות שבידי האויב", אומר סא"ל שחר, מפקד יחידת החץ בחיל-האוויר
מסוק ינשוף מעל אוניה בלב ים

לראשונה: מסוק ינשוף ביצע חילוץ מכלי שיט

בתחילת חודש ספטמבר עשה מסוק ינשוף אחד היסטוריה קטנה בחיל-האוויר: לראשונה, בוצע חילוץ של אדם מכלי שיט באמצעות המסוק החדיש. עד כה היתה שמורה כשירות החילוצים האלה למסוקי היסעור בלבד