בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 167 (268) 27/02/06

כתבות

בעלי חוליות

תגיות: תרגילים ואימונים , יחידת 669

להציל טייס שנטש את מטוסו תוך כדי חילוץ אנשיך מאש אויב ובו בזמן להעניק טיפול רפואי לפצועים בשטח. זהו רק אחד מהתסריטים איתם נאלצים להתמודד הלוחמים המשתתפים בקורס מפקדי חוליות של יחידת 669. בכתבה שלפניכם תקראו על הדילמות, ההחלטות הנכונות והפחות נכונות ועל הדרך הארוכה לתפקיד מפקד החוליה

טלי בן–יוסף והגר שפירא | צילום: ליאור דיין

קולה המהדהד של הסירנה נשמע ברחבי בסיס חיל–האוויר במרכז הארץ. לוחמי יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל–האוויר (669) עוזבים את עיסוקיהם ועולים במהירות על המסוק שיוביל אותם לעוד משימת חילוץ. בזמן ההתארגנות במסוק, מקבלים הלוחמים פרטים על האירוע: טייס נטש מחוץ לגבולות ישראל, ככל הנראה אינו פצוע קשה, אך יש להגיע למקום במהירות שכן הוא נמצא בשטח עוין. משימה כמו זו ביצעו הלוחמים אין ספור פעמים לאורך ההיסטוריה במלחמות ובפעילות בט"ש כאשר נאלצו טייסים ונווטים לנטוש את מטוסיהם בשטחי ישראל וגם בשטחי אויב. לאחר תדריך קצר של מפקד החוליה במסוק, מזנקים הלוחמים מהמסוק לשטח האויב הקר במטרה להציל את חייו של הטייס הנוטש. תוך שניות ספורות נפגע הכח מירי אויב, שניים מהלוחמים נפצעים באורח בינוני והטייס הנוטש נחטף אל מול עיניהם של הלוחמים על–ידי כוח אויב. מפקד החוליה, סמ"ר ס', נתקל בדילמה, אולי אחת הדילמות הקשות בחייו: האם להמשיך עם הכח הפצוע שלו במשימה, לנסות לחלץ את הטייס החטוף ולקחת את הסיכון שהוא עלול לאבד את חברי הצוות הפצועים וזקוקים לסיוע רפואי או לסגת, להכשיל את המשימה ולא לחלץ את הטייס החטוף. שניות הופכות לנצח, סמ"ר ס' חייב להחליט ומהר, אחרת זה עלול לעלות למישהו בחייו.

מבחן של מפקדים

נשאיר אתכם לרגע במתח ונחזור שנה ועשרה חודשים אחורה, לתחילת הכשרת לוחמי היחידה. מסלול הלוחם ביחידת 669 מחולק למספר שלבים ואורכו שנה וחצי. לאחר סיום חמשת השלבים הראשונים בפרק זמן זה, מוכשרים הלוחמים לפעילות מבצעית שוטפת בכל תחום בו מוסמכת היחידה לפעול. חמשת השלבים הראשונים כוללים בתוכם טירונות חי"ר, קורס חובשים קרביים, אימון יחידתי מתקדם ושלב ייעודי בו נלמדים מקצועות החילוץ השונים כמו עבודה עם מסוקים, חילוץ באמצעות חבלים ממצוקים, מערות ובורות, חילוץ מכלי–טיס וכלי–רכב וחילוץ מהים. בסיום המסלול הלוחמים כשירים לביצוע כל משימה מבצעית באשר היא. כך הם פועלים כחצי שנה - זהו בעצם השלב השישי בהכשרתם, כאשר שיאו של שלב זה הוא מבחן הנמשך שלושה שבועות, בו נכללים תכנים מבצעיים ובעיקר פיקודיים ובו נתמקד בהמשך. בסוף מבחן זה יבחרו מספר לוחמים לתפקיד מפקדי חוליות (מ"ח). הסמכת מפקדי החוליות הוא אחד הקורסים הנחשקים ביחידת 669, קורס אותו שואף לעבור כל לוחם. ככלות הכל, מוטיבציה היא שם המשחק. צוות בטאון חיל–האוויר הצטרף לאותו קורס נחשק במטרה ללוות את הלוחמים במאמציהם להפוך למפקדי חוליות.

אחראי זה הכי, אחי

מפקד חוליה הוא לוחם שהוכשר לפקד על חוליית לוחמים בגף כוננות והוכשר לנהל אירוע חילוץ או פינוי בזמן אמת. הוא שמחליט את ההחלטות הקשות והחשובות ביותר בשטח ומכתיב את הטון. מפקד חוליה צריך להיות בעל תכונות כמו: פיקודיות, אחריות, משמעת, אמינות, חשיבה קדימה, יצירתיות ואלתור, ניהול אנשים ודבקות במשימה ומקצועיותו נמדדת בסופו של יום, במימוש תכונות אלו בזמן אמת, כאשר הוא נתון תחת לחצים רבים במשימה מבצעית. "כאשר חוליית לוחמים יורדת אל גף הכוננות, מפקד החוליה הוא האחראי", מסביר סגן ש' מפק"צ (מפקד צוות) לוחמים. "צריך להבין. לא תמיד יש קצין עם החוליה בגף ולכן המ"ח נושא באחריות המלאה על אנשי החוליה ותפקודה, בשגרה או בחירום, כלומר הזנקת אמת. מזה נגזר די הרבה: התמודדות עם רופאים שמהווים חלק מהחוליה, קשר רציף מול הטייסים בזמן אמת 'ושאיבת' נתונים על האירוע. מעבר לזה - בדיקות ציוד ורענונו, הגעת החוליה לתדריכים ועוד. המ"ח הוא שמקבל החלטות בשטח, מנהל את האירוע מבחינת סוג החילוץ אשר ינקט והפן הרפואי שכרוך בו. בסופו של דבר, מדובר בהחלטות של חיים או מוות".

בשבוע הראשון של הקורס, עוברים כל הלוחמים שיעורים עיוניים בעלי תכנים פיקודיים, עליהם הם גם נבחנים בהמשך השבוע, רענון תו"לים (תורות לחימה) ומבחנים מעשיים המהווים מבחני פרט לכל לוחם. "עוד בזמן המסלול התחלנו לגעת בנושא הפיקוד", מספר סמ"ר ח', לוחם ביחידה וחניך בקורס המ"ח. "בשבוע ההכנה נערכו לנו מבחני פרט שבדקו את הידע הבסיסי שלנו כלוחמים בדברים שלמדנו במסלול". הלוחמים עברו בין תחנות המכסות כל תחום פעילות של היחידה: תחנה של מערכות חבלים, תחנת כלי–רכב וכלי–טיס, תחנת חילוץ מצוקים, תחנה בה נבחנו על ידע ציוד הכוננות, תחנה שכללה סימולאטור רפואי והרבה מאוד לחץ, זיעה והכנות נפשיות להמשך הקורס. "אז כן, זה מלחיץ", משתף אותנו סמ"ר ח'. "לא נראה לי שיש לוחם אחד בפלגה שלא היה רוצה להיות מ"ח. זה תפקיד עם הרבה אחריות, תפקיד שנחשב רציני מאוד יחסית לאדם שלא עבר שום קורס פיקודי. לסיים את הקורס זו קפיצת מדרגה משמעותית. לעבור ממצב של לוחם חילוץ פשוט לפיקוד על חוליה של לוחמים, חובש ורופא ולהוביל אותם במשימה זה מעבר חשוב ומהותי. פתאום אתה מקבל אחריות עצומה לידיים שלך".

פיקוד עליון

רכב צבאי מתהפך בדרום הארץ בעקבות התקלות עם כח אויב. כיתת כוננות צבאית מוקפצת למקום על מנת לאבטח אותו עד להגעת מסוק חיל–האוויר שעליו חוליה של 669. כח האויב מכה שנית והפעם פוגע בחיילי כיתת הכוננות. האירוע מוגדר כאירוע רב נפגעים (אר"ן), פצועים רבים פזורים בשטח כאשר מספרם ומצבם אינו ידוע. אלו הפרטים היחידים שמקבלים הטייסים ומפקד חוליית הלוחמים בדרכם למקום. הם אינם יודעים מה תמונת המצב הכוללת ועם מה יצטרכו להתמודד הפעם. תרחיש זה הוא אחד מני רבים שנערכו בשבוע השני של הסמכת מפקדי החוליות - השבוע המוסק.

"בשבוע זה, הלוחמים מחולקים לחוליות ותופסים כוננות להזנקה, כאשר הכל חלק מתרגיל", מסביר סגן ש'. "הם מוזנקים ממש כמו בהזנקה אמיתית, לפי התו"לים, הנהלים והזמנים הלחוצים בהזנקה. יחד עם טייסות מסוקי הסער של החיל הם מבצעים משימות שונות בכל רחבי הארץ ובמהלך שבוע זה יוצאות מעל מאה גיחות. השבוע מתחיל עם חילוץ טייסים, ממשיך למשימות של אירועים רבי נפגעים, משימות שדורשות יותר מחוליה אחת ובעיקר הרבה החלטות פיקודיות ובסוף מגיע לרמות של חילוצי פצועים בהם מעורבים כוחות אויב מדומים המתקילים את חוליית הלוחמים ופה הדילמות המשמעותיות עבור המ"ח".

הטייס מבחין מהאוויר בנקודת הציון אליה הוזנק. הוא מתחיל להנמיך ומתכונן לנחיתה. בינתיים, בבטן המסוק, המ"ח מחלק הוראות אחרונות ללוחמים שאיתו. רק נוגעים גלגלי המסוק בקרקע המוצקה וכבר מזנקת החוליה מהמסוק לעבר הרכב ההפוך. בעודם מתקדמים לעברו, הם מבחינים בפצועים הרבים הפרוסים על פני כל השטח. המ"ח נזרק אל המציאות הקשה. מלמעלה המצב לא נראה מורכב כמו שהוא באמת - כמות הפצועים רבה אך עדיין לא ברורה, מצב רובם בינוני עד קשה, יש גם פצועי הלם וניהול האירוע חייב להיות מהיר ויעיל. המ"ח לא מאבד רגע ומתחיל לחלק הוראות ללוחמים בקצב: קודם כל מורה להם לוודא כי השטח נקי והמחבלים עזבו את המקום. שנית, מורה על ריכוז הפצועים במקום אחד על מנת שהחובש והרופא יוכלו לאבחן את מצבם ויתנו להם טיפול ראשוני, בהמשך מבקש המ"ח מהחוליה לבצע סריקה אחרונה בשטח בכדי לוודא שכל הפצועים אותרו. "פעלנו על–פי הנוהל הקבוע של אירוע רב נפגעים", מספר סמ"ר י', לוחם ביחידה וחניך בקורס. "היה הרבה בלגאן מכיוון שכל הפצועים היו מפוזרים בשטח והכח שלנו נאלץ להתפזר. זה אירוע מורכב, דורש מאיתנו הרבה קשב, זריזות ויעילות. סך–הכל אני חושב שהמ"ח והחוליה תפקדו בצורה הטובה ביותר והשתלטו על האירוע". סמ"ר א', שנכח באירוע דומה בזמן אחר, מספר על דילמה שהוא באופן אישי נתקל בה: "היה מקרה בו הייתי צריך לפקד על רופא, שבטוח מבין יותר ממני ברפואה ולהבהיר לו שצריך להעלות פצוע אחד למסוק על חשבון פצוע אחר בו טיפל באותו הזמן. בדיעבד, זה מה שהיה נכון לעשות". זהו שיקול אחד מני רבים איתם צריכים להתמודד מפקדי החוליות במשימות השונות. יש חשיבות רבה לעבודה תחת הזמנים הקצובים של המסוק אשר המ"ח חייב לעמוד בהם. עוד אחת מהבעיות עימן היו צריכים להתמודד מפקדי החוליות היא העבודה והפיקוד על חבריהם למסלול, אנשים המשרתים איתם מיום גיוסם. "עוד בשלב הסדנאות בכיתה הכינו אותנו לכל מיני תרחישים שיכולים לקרות. אחד מהם הוא הפיקוד על חבריך הטובים מהמסלול", מוסיף סמ"ר א'. "גם אם כולם מכירים וחברים הכי טובים, במשימה יש מפקד אחד, הוא זה שקובע את ההתנהלות באירוע. הצלחת המשימה וחיי הפצועים הם מעל לכל".

"נותנים לנו את הבמה"

בינתיים בשטח, מפקד החוליה רואה כי מספר הנפגעים רב ויש צורך בעזרה. הוא מדווח לטייס על כמות הנפגעים והצורך בחוליה נוספת בשטח, ממשיך לטפל בפצועים עם יתר הלוחמים ומורה לרופא למיין את הפצועים ולהחליט את מי יש להעלות למסוק באופן מיידי לפינוי לבית–החולים. "אתה צריך להיות בקשר רציף עם הטייס, לעדכן אותו ולקבוע את המשך הפעולות", מסביר סמ"ר י'. "חשוב לדבר בבטחון מול הטייסים, להסביר להם בדיוק את הצורך ולדבר לפי הקודים המוסכמים. בסופו של דבר יש כאן סוג של בעייתיות כי הטייס הוא מפקד כלל המשימה והמ"ח הוא מפקד כח החילוץ וצריך לדעת איך לשלב בין השניים כדי שהמשימה תתבצע על הצד הטוב ביותר. במידה ויש חילוקי דעות צריך לחשוב יחד ומהר איך להגיע לפתרון הטוב ביותר שיתן מענה למשימת החילוץ". סמ"ר ס' מוסיף על העבודה מול הטייסים: "לפעמים קשה לעבוד מולם בקשר, במיוחד בזמן המראות ונחיתות אבל בכל זאת, הם בעדנו ולא מנסים לקחת לנו את המשימה מהידיים. הם יודעים שעברנו מסלול קשה ומורכב כדי לדעת את כל הדברים האלו ולכן הם נותנים לנו את הבמה, פשוט צריך לדעת איך לדבר איתם וזה הלקח המרכזי של התרחיש הזה. לפעמים אנחנו מבקשים מהטייסים לעזוב את מקום האירוע כי הרעש מפריע לנו או מכל סיבה אחרת. כשהם למעלה ואנחנו לא מדווחים להם על הנעשה, קשה להם לדעת מה מצבנו ומה מצב הפצועים ולכן צריך תמיד לזכור שאתה לא לבד בשטח, תמיד חשוב לשמור איתם על קשר, גם אם הם למעלה". סגן א', טייס מסוקים בטייסת "החרב המתהפכת", מעיד על העבודה בקורס מול מפקדי החוליות מהצד שלו כטייס: "לכל מפקד חולייה שעבדתי איתו עד היום יש את הניואנסים שלו, כל אחד טוב במשהו אחר. בגדול, הכח הפתיע לטובה ברמת העבודה שלו, נתנו לנו תחושה של השקעה וזה נראה טוב מלמעלה".

חוליה נוספת של לוחמים חוברת לחוליה הראשונה הנמצאת בעיצומו של הטיפול בפצועים. הפצועים קשה כבר בדרכם לבית–החולים בליווי אחד הרופאים, הפצועים באורח בינוני מובלים למסוק והפצועים קל ופגועי ההלם כבר טופלו במקום ומצבם תקין. הלוחמים אוספים את הציוד ממקום האירוע ועולים למסוק. התרגיל הסתיים בהצלחה והמחזה הנגלה לעיניהם מהאוויר הוא רק השקט שאחרי הסערה.

עם הרגליים על הקרקע

מדיניות התחקור והבקרה בחיל–האוויר אינה עניין של מה בכך. הגישה טוענת כי אם בסיום משימה או תרגיל לא תחקרת, לא נתנו לך ביקורת בונה ולא הפקת לקחים להבא, כאילו לא עשית דבר. הגישה הנ"ל מושרשת בכל יחידה בחיל–האוויר וכך גם ביחידת 669 ובולטת מאוד בקורס מפקדי החוליות. במהלך כל שלבי ההסמכה מתלווים בקרים לחוליות המתרגלות, בוחנים את מפקדי החוליות בזמן ביצוע המשימה ובסיומה מתחקרים ונוגעים בדברים החשובים והרלוונטיים. הבקרים הם לוחמים ותיקים שצברו ניסיון ביחידה, בעיקר קצינים וחלקם גם אנשי מילואים של היחידה. במהלך המשימות הם נחשבים "שקופים". כלומר, אינם מתערבים בנעשה אלא אם כן מדובר בחריגה מהנהלים הבטיחותיים. כבר בסוף השבוע המוסק משקללים הבקרים ושאר חברי הסגל את הנתונים שנאספו על כל אחד מהחניכים ומתחילים לחלק ציונים על–מנת לבנות תמונת מצב לגבי תפקוד החניכים. החניכים זוכים למנוחה קצרה, אך השבוע הקרקעי עומד בפתח.

השבוע הקרקעי מתמקד בעיקר במשימות ארוכות ומסובכות יותר. הלוחמים תופסים כוננות בדיוק כמו בשבוע המוסק, אך כאשר מגיעה סירנת ההזנקה, הם אינם עולים על מסוקים, אלא על כלי–רכב שיביאו אותם למקומות השונים ברחבי הארץ. "בשבוע הקרקעי הדגש הוא לא על האקט המוסק וכל מה שקשור בעבודה במסוק ומול טייסים", מסביר סגן ש'. "המשימות מסובכות יותר וארוכות יותר לכן אנחנו לא משתמשים במסוקים כדי לא לגזול את זמנם. חשוב לנו להתמקד במורכבות המשימה ופחות בזמן תפעולה".

לעיתים, פעולת חילוץ מגיעה למצב בו ההכנה לחילוץ עצמו לוקחת זמן רב בשל קשיים שונים אותם צריכים לעבור הלוחמים עד לחילוצו הבטוח ביותר של הפצוע. דוגמה לכך ניתן לראות באחד התרחישים הותיקים והמסובכים ביותר של השבוע הקרקעי - עובד חברת הרכבת מעד במהלך עבודתו ונקלע אל בין פסי הרכבת. הבעיה: פסי הרכבת הם חלק מגשר גבוה שמתחתיו זורמים מים והגישה לפצוע כרוכה בקשיים רבים, במיוחד בהתחשב בנהלי הבטיחות המחמירים. חוליית לוחמים מגיעה למקום האירוע ומתחילה לבחון את האפשרויות. גם פה, כמו בכל תרחיש בקורס, ניצבת בעיה בפני מפקד החוליה: הוא צריך לתפעל את האירוע ולחלץ את הפצוע בדרך הבטוחה ביותר. מצד שני, חילוץ הפצוע עלול להמשך זמן רב וחייבים לבדוק את מצבו הרפואי ולטפל בפציעות הקריטיות. המשימה מורכבת ומפקד החוליה מחליט לשלוח את אחד הלוחמים אל הפצוע לבדוק את מצבו. בינתיים, הלוחמים הנותרים ביחד עם מפקד החוליה, ממשיכים להעלות רעיונות לביצוע החילוץ ומנסים לגבש החלטה בהקדם האפשרי. הלוחם שנשלח אל הפצוע מכריז כי עובד הרכבת פצוע באזור הראש והגפיים, אינו מסוגל ללכת ועל–כן חייבים לקבע אותו לאלונקה. התוכנית הולכת ומתגבשת: צוות הלוחמים מתחיל בבניית מערכת חבלים שתשמש להורדת הפצוע על האלונקה בדרך בטוחה ויציבה שלא תדרדר את מצבו הרפואי. במקביל מתחיל הלוחם שנמצא על הגשר עם הפצוע בסדרת פעולות כדי לייצב את מצבו הרפואי. חבלים ראשונים נמתחים לעבר עמודי הגשר, נכרכים סביבם והעסק כולו מתחיל להתהדק. שעה חלפה והקונסטרוקציה מקבלת צורה. כל אותה שעה נמצא רופא החוליה בקשר רציף עם הלוחם שצמוד לפצוע, מדריך אותו במידת הצורך ומתעדכן על מצבו לעיתים תכופות. מפקד החוליה, לא מתפשר על שום היבט בטיחותי של המשימה למרות הזמן החולף וכל עוד מצב הפצוע יציב יחסית, מערכת החבלים ממשיכה לרקום גידים ומפקד החוליה מביט בשעונו. דקות ארוכות חלפו מאז הגיעו לזירת האירוע ומערכת החבלים עדיין לא חזקה ובטוחה דיה. הלוחמים ממשיכים בבניית המערכת ומפקד החוליה מאיץ בהם שיזדרזו. לבסוף, לאחר מספר ניסיונות ובדיקת המערכת אפשר להוריד את הפצוע לקרקע המוצקה. הלוחם שכל אותו זמן היה צמוד לפצוע קושר את האלונקה ואת עצמו לחבל שיוריד אותם מטה והירידה נראית קרובה מתמיד. מפקד החוליה מקפיד על תשומת ליבם של הלוחמים על–מנת שהמשימה לא תיכשל ברגעיה האחרונים. שלב אחרי שלב מקפידים הלוחמים לבדוק את מערכת החבלים - שאינה מתוחה מדי או נשענת על פינות חדות של הגשר. לבסוף, אחרי מספר בדיקות תוך כדי הורדת הפצוע, הוא מגיע למקום מבטחים, הרופא מוודא ששום נזק לא התווסף לפציעה במהלך ההורדה בחבלים ומטפל בו בדרך לבית–החולים. גם משימה זו מסתיימת בהצלחה, החוליה מתחקרת מול הבקר את ביצוע המשימה ומפקד החוליה זוכה לשבחים על החלטת דרך החילוץ. "שרביטו" מועבר למפקד החוליה הבא.

בחן את עצמך

שלושה שבועות עברו מאז התחילה הסמכת מפקדי החוליות. למרות הידיעה וההבנה של הלוחמים כי לא כולם יכולים להיות מ"ח, הלחץ לגבי החלטות הסגל גבוה עד כדי כסיסת ציפורניים ומריטת שערות. "זה ברור לנו שלא כולם יוסמכו, למרות שכולנו היינו רוצים", מעיד סמ"ר א'. "אבל מה שלא יהיה, הקורס נותן לך כלים למשך השירות שלך כמחלץ. אתה מסתכל על דברים בצורה שונה, לא רק כמחלץ, גם כמפקד וזה משנה בך את כל הגישה". שבוע שלם נבחן כל חניך לעומק על–ידי סגל בראשות מפקדים בכירים מהיחידה. החל מתוצאותיו ותפקודו במסלול ההכשרה, במשך שבוע ההכנה והמבחנים העיוניים, השבוע המוסק ולבסוף השבוע הקרקעי. הסגל גיבש את החלטותיו ורק כשליש הוסמכו להיות מפקדי חוליות ביחידה. אותם מוסמכים לא סיימו עדיין את ההכשרה ושבוע נוסף מצפה להם. "בשבוע ההשלמה הביאו אותנו לכל מיני מצבים שהיינו צריכים לבחון את עצמנו, כלומר מה אני חושב שלא טוב אצלי, בעיקר בהיבט הפיקודי ואיך אני יכול לשפר את עצמי, את תהליך החשיבה שלי", מסביר סמ"ר ש', אחד מבין המוסמכים. "השבוע היה בעיקר שבוע של הפקת לקחים לגבי עצמך והעברת משובים אחד על השני. הדגישו לי דברים שידעתי שיש לי בהם בעיה אבל לא תמיד ייחסתי להם מספיק חשיבות ועכשיו אני שם לב אליהם".

אומנם רק כשליש מהלוחמים הוסמכו להיות מפקדי חוליות, אך הנותרים לא נשארים מאחור. יש להם עוד שתי הזדמנויות להפוך למ"ח במהלך החודשים הקרובים ובינתיים הם מתמקצעים בתחומי החילוץ השונים ביחידה. "הלוחמים שלא עברו את ההסמכה מקבלים קורסים שבהם כל לוחם עושה התמקצעות בתחום בו הוא הכי טוב והכי בולט", מסביר סגן ש'. "העבודה בקורסים האלה מתמקדת באקט הטכני בביצוע החילוץ יותר מאשר באקט הפיקודי וככה כל אחד מקצועי בתחום שלו".

סמ"ר ס' כבר הספיק לעבור את ההכשרה המפרכת והוסמך לתפקיד מ"ח ביחידה. אך לא שכחנו את הדילמה הקשה ביותר שעבר במשך הקורס: האם להמשיך עם הכח הפצוע שלו במשימה, לנסות לחלץ את הטייס החטוף ולקחת את הסיכון שהוא עלול לאבד את חברי הצוות הפצועים וזקוקים לסיוע רפואי או לסגת, להכשיל את המשימה ולא לחלץ את הטייס החטוף. אותן שניות שנראו כמו נצח, ויכלו לעלות לטייס הנוטש או לאחד הלוחמים בחייו מסתיימות כאשר מגיע סמ"ר ס' להחלטה: לסגת עם הכח הפצוע ולהכשיל את המשימה. אך הוא אינו מוותר על חייו של  הטייס הנוטש ומזניק חוליה נוספת לחילוצו מידי האויב. לפי תיק התרגיל, זו הייתה ההחלטה הנכונה.

השתתפה בהכנת הכתבה: אמרל ונקרט

עוד באותו מדור

נחיתה רכה

אחת מיכולותיו של מטוס הקרנף היא נחיתה על מסלולים מאולתרים בשטח, אולם המשימה לאתר ולהכשיר מסלולים שכאלה אינה קלה כלל ועיקר. על משימה זו אחראית בחיל–האוויר יחידה קטנה ועלומה בשם יה"ק (יחידת ההנחתה הקדמית). אנשי היחידה, סדירים ומילואימניקים, אוכלים הרבה אבק ממנועי הקרנפים, אבל ממשיכים להנחיתם בשטח כבר יותר משלושים שנה כדי להצדיק את סיסמת היחידה: "קודם אנחנו, אחר–כך כולם"

אדם ומפקד

הוא טס על שבעה סוגי מטוסים ואפילו לא תכנן להיות טייס. הוא מפקד בסיס שלא התכוון לחתום קבע ואדם שהפיקוד אצלו הוא לא רק מקצוע אלא תפיסת עולם. ראיון מיוחד עם תא"ל בני צוקר, מפקד בסיס תל–נוף, על האקרובטיקה של מפקד בסיס, על המלחמה הבאה ולמה הוא צריך 60 שעות ביממה