בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 157 (258) 24/06/04

כתבות | עבר באוויר

כל ההתחלות קשות

בחודש יוני 1948 התחילה דמות אלמונית יחסית - ססיל מרגו - בהנחת היסודות לחיל-האוויר כפי שהוא פועל כיום. סיפורו של הפרקליט הצנוע מדרום-אפריקה שבא, ראה ושינה את פניו של חיל-האוויר הישראלי

דודי חורי | איור: דורית אביב

לא תמיד היה חיל-האוויר חזק, מאורגן ויעיל. למעשה, תופעות רבות של ליקויים ותקלות נתגלו במהלך פעולותיו של החיל בתחילת מלחמת העצמאות ולכן התגבשה ההבנה במטה ובמשרד הביטחון על ארגונו מחדש של חיל-האוויר ו"העמדתו על הרגליים". אילולא הבנה זו ייתכן ופניו של חיל-האוויר היו כיום שונות לחלוטין, למשל כשירות מסייע לחילות-היבשה ולא כגוף עצמאי וחזק.

קרבות "עשרת הימים" בין התאריכים 9-18 ביולי 1948 הרחיבו את תשתית חיל-האוויר. האיום מעל בסיסיו בתל-נוף ובלוד הוסר לאחר כיבוש הערים לוד ורמלה וכעת החזיק חיל-האוויר במספר בסיסים ברחבי הארץ. בעת הזו דרוש היה ארגון מחדש של החיל על מנת לבנות מסגרת פעילות ולמלא אותה בתוכן מבצעי מסודר ושיטתי.

ב-19 ביולי 1948 החלה ההפוגה השנייה של המלחמה הקשה, הפוגה בת שלושה חודשים שהיוותה פסק זמן מספיק לתכנונים, להצטיידות מקיפה ולהפקת לקחים מפעולותיו של חיל-האוויר שעמד בלחץ בלימת הפלישה הערבית המשולבת.

התחלת תהליך ארגונו מחדש של החיל לא הייתה פשוטה כלל, בעיקר בשל העובדה כי רוב בכירי המטה הכללי ובראשם האלוף יגאל ידין התנגדו למתן סמכויות לחיל-האוויר בתכנון מבצעים ובניהול הסיוע האווירי לכוחות היבשה. ידין אף קבע כי מפקד חיל-האוויר אינו חייב להיות איש תעופה מקצועי וכך, למרבה האירוניה, ישראל עמיר שהיה המפקד הראשון של חיל-האוויר מעולם לא החזיק בהגה מטוס. מאבקי הכוח במטה נמשכו גם לאחר החלטתו של דוד בן-גוריון בראשית ההפוגה השנייה להעביר את הפיקוד על חיל-האוויר לידיו של האלוף אהרון רמז וגם המפקד החדש נאלץ להתמודד עם בעיות אלו.

דוד בן-גוריון, שסמך יותר על מקצועיותם וניסיונם של יהודים שזכו לדרגות קצונה בכירות בצבאות זרים מאשר על המפקדים שגדלו בשורות ההגנה, החליט להכריע אחת ולתמיד את המחלוקת סביב התפתחותו של חיל-האוויר וקביעת הנהלים להפעלתו ונזכר ביהודי אחד מדרום אפריקה שייתכן ויוכל לעזור במשימה הקשה.

ססיל מרגו, עורך-דין יהודי מדרום-אפריקה, מפקד כנף בדרגת קולונל לשעבר בחיל-האוויר הדרום אפריקאי זומן על ידי דוד בן-גוריון כדי לתת חוות-דעת מקצועית על בעיות הארגון וסיבות הליקויים בחיל-האוויר. בן-גוריון אף הסמיך את מרגו להגדיר את מדיניות ההפעלה של חיל-האוויר. חוות הדעת של מרגו הוגשה תוך חודש ימים בלבד לאחר שזומן על ידי בן-גוריון וגישתו הייתה מקצועית, עניינית ותקיפה. מרגו קבע שיש ליישם את דרכי פעולתם של חילות אוויר מודרניים ברחבי העולם גם בחיל-האוויר הישראלי. הוא דרש כי בראש ובראשונה יציב לעצמו חיל-האוויר יעד מרכזי אחד, עליו תתבסס התשתית שלו וארגונו מחדש של החיל. היעד הראשון במעלה, לדעתו של מרגו, היה השמדת הכוח האווירי של האויב. יעד זה מחייב בניית כוח מחץ עצמאי, מצויד בהתאם למטרתו, מאורגן כהלכה ומאויש במיטב הכוחות המקצועיים.

פסיקה זו של מרגו נראתה תלושה מן המציאות הקיימת. החיל כלל לא היה מאורגן כראוי אפילו כדי למנוע את הסיוע האווירי של האויב לכוחותיו היבשתיים, שלא לדבר על השמדת כוחו האווירי של האויב. למרות זאת, היה בן-גוריון בין היחידים שראו בחזונו של מרגו את המפתח לעתידו של חיל-האוויר והפעיל את השפעתו, בסופו של דבר, למסד את מעמדו של החיל כזרוע עצמאית הכפופה לרמטכ"ל ולמשרד הביטחון.

בתחילה הייתה עצמאותו של חיל-האוויר חלקית בלבד. בנושאים לוגיסטיים, כמו דלק, מזון ותחבורה, היה החיל קשור בטבורו לצה"ל. עם זאת, ניתנה לחיל הצעיר עצמאות בנושאי הרכש של הציוד המבצעי. חיל-האוויר קיבל סמכות נפרדת ושיקול דעת עצמאי על- פי צרכיו ועדיפויותיו. על מנת להבטיח את קבלת ההחלטות הנכונות והוצאתן לפועל במירב היעילות, תבע מרגו משמעת פנימית וארגון מחדש של הקשר עם המטה הכללי. המהפכה הייתה חייבת גם ליצור ארגון חדש של מבנה המטה ויחידות החיל, עקב העובדה כי העבודה נעשתה באי סדר אשר גרם לא פעם לאותם ליקויים חמורים שנוצרו תוך כדי הקמתו של החיל ופעולתו הראשונית. לחיל לא היו כלל פקודות קבע, טפסים ונהלים מסודרים אפילו לא לאספקת דלק לטיסות מבצעיות. חלק מן העבודה במטה נעשתה באדישות יחסית ונדמה היה כי כל תהליך הארגון המסובך הזה יסתיים רק לאחר כמה שנים טובות. אולם לססיל מרגו היו תוכניות אחרות.

מרגו דרש לקצר את התהליך לשבועות עד חודשים ספורים ולהפקיד בידיו של חיל- האוויר את העצמאות האופרטיבית לכשיתחדשו הקרבות עם צבאות ערב. מתנגדיו של מרגו והיו רבים כאלה, ראו כי הוא זוכה לגיבוי מלא מצד ראש הממשלה ושר הביטחון וניסו לטרפד ככל האפשר את מהלכיו והמלצותיו. דוגמה טובה למלחמת המטה במרגו ניתן למצוא בדיון על דרישתו של מרגו לצייד את חיל-האוויר במערכות מכ"ם משוכללות ובהתנגדות הגורפת לכך במטה. טענתו העיקרית של מרגו הייתה שלא יתכן כי בצבא מודרני יסתמכו הטייסים על עיניהם בלבד כדי לזהות מטוסי אוייב. למרות הוויכוחים הסוערים ואיומי הפרישה הייתה ידו של מרגו על העליונה והחל תהליך רכישת מערכות המכ"ם.

עובדה זו והגיבוי לו זכה מרגו מבן-גוריון הביאו להגדלת כוחו של מרגו וסמכותו בהחלטות המטה בנוגע לחיל-האוויר. במהרה קודמו טייסים ונווטים לתפקידי מטה ומרגו החל באיוש חיל-האוויר ב"צברים" ילידי הארץ. עד אז היו רבים מאנשי חיל-האוויר טייסים יהודים ולא יהודים מחו"ל. מרגו טען כי חיל-האוויר הישראלי צריך להיות מורכב מישראלים ולא מאותם מתנדבים אשר עלולים לסכן את הצבא עם ההרפתקנות שלהם. מרגו טען כי טייס ישראלי המתגורר בארץ ישראל לעולם לא יסכן את בטחון המדינה ויציב אותה בראש סדר העדיפויות שלו. בקרב זה מעטו מתנגדיו והוא מצא שותפים רבים לרעיונותיו. דוד בן גוריון אף הציע לססיל מרגו את תפקיד מפקד חיל-האוויר, אך הלה סירב.

מאז ארגונו מחדש של חיל-האוויר, לאחר ההפוגה השנייה, החל צה"ל בניסיון להדוף את הכוחות המצריים מהנגב. בן-גוריון דרש מחיל-האוויר להוכיח את עצמו ולהשתתף במאבק. חיל-האוויר הטיס כל יום במשך חודשיים אלפי טונות של מזון, חיילים וציוד צבאי לנגב והשתתף בצורה פעילה בהדיפת המצרים בחזרה לסיני. חיל-האוויר פעל במקצועיות ובארגון מופתי בעת המבצע וססיל מרגו הוכיח את צדקת דרכו, את חשיבותו של חיל-האוויר ואת הפוטנציאל העצום שקיים בו. את פירות עבודתו של מרגו ממשיכה מדינת ישראל לקטוף עד היום. חיל-האוויר, הפועל גם היום על בסיס הנחותיו ומושגיו של מרגו, הוא ההוכחה הטובה ביותר לחשיבות העצומה של פעולתו בימיה הראשונים של המדינה. את דפוסי הפעולה, ארגון הכוח והעקרונות המנחים, ניתן לזהות גם כיום ברבים מן הגופים בחיל-האוויר הישראלי. לאחר שכיהן בין השאר כשופט בית-המשפט העליון בדרום אפריקה, נפטר ססיל מרגו בשנת 2000.

עוד באותו מדור

הפסקת אש

צוות הבטאון הצטרף ליום פעילות סוער בגף כיבוי אש בבסיס חיל-האוויר בחיפה. חיילי הגף כיבו במהירות את השריפות, חילצו פצועים והבהירו שיש מי שעומד על המשמר, בכל שעה ובכל יום

50 השנים הראשונות

"כמו בית", "כמו קיבוץ". אלו הם חלק מהביטויים של אנשי טייסת "הסילון הראשונה" כאשר הם מתארים אותה. הטייסת, החוגגת יובל בימים אלה, רשמה כמה דפים מפוארים בדברי ימי חיל-האוויר. כמה טייסים וותיקים וכמה צעירים יותר מספרים על בת חמישים שממשיכה להיות אטרקטיבית כמו תמיד