בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 165 26/10/05

כתבות

איום מרחף

ארבע שנים לאחר אסון התאומים, ממשיך הטרור האווירי להוות תרחיש מציאותי ויומיומי המטיל את צילו על מדינות רבות ובפרט על מדינת ישראל. על–מנת להיערך לצורות השונות של איום זה, עורך חיל–האוויר סדנאות, אימונים ותרגילים רבים והכל כדי להיות מוכן ברגע האמת לקבל החלטות הרות גורל תוך חלקיקי שניות

נועם גוטמן | צילום: ליאור דיין

16 באוגוסט, 1973. טיסת נוסעים שגרתית בדרכה מלוב ללבנון מאיימת להפוך לסיוט עבור מערכת הבטחון הישראלית: צעיר מעורער בנפשו השתלט על מטוס הנוסעים האזרחי מדגם בואינג–707, ודרש מקברניטיו לנחות בשדה–התעופה לוד. חיל–האוויר הזניק מיד ארבעה מטוסי פאנטום (קורנס) שליוו את המטוס החטוף במשך כל הטיסה, מחשש לכוונותיו הלא ידועות של החוטף. במקביל, הטיס חיל–האוויר כוחות רבים לנמל–התעופה. כאשר נחת המטוס החטוף בלוד, הצליחו כוחות הבטחון להשתלט עליו תוך זמן קצר ולאחר שעות ספורות המריאו 116 הנוסעים המפוחדים, ביניהם שגריר לוב בעיראק, אל יעדם המקורי. בישראל נשמו לרווחה. טיסה שגרתית קיבלה פוטנציאל של איום טרור–אווירי, שנמנע ברגע האחרון, הודות לתגובה הזריזה והמקיפה של צה"ל בכלל וחיל–האוויר בפרט.

32 שנה לאחר מכן, שוב יום קיץ לוהט, יושבים טייסי מטוסי הברק (F-16C/D) בבסיס חיל–האוויר רמת–דוד בחדר התדריכים, חוזרים לתרחיש ההוא וחושבים: איך יכול חיל–האוויר להתמודד עם איום של טרור–אווירי באופן הטוב ביותר? "מפקד חיל–האוויר הגדיר את נושא הסרת איום הטרור–האווירי כיעד מרכזי בחיל–האוויר", מסביר רס"ן ר', טייס ברק מטייסת "אבירי הצפון" שתכנן את סדנת הטרור לימים הקרובים. "לכן הוחלט שסדנאות אימונים מרוכזות שמכינות אותנו להתמודדות עם טרור–אווירי הן בעלות חשיבות עליונה. אנחנו בונים מתארים שונים שמציגים מגוון התרחשויות אפשריות, ומכינים כך את הטייסים לזירת הלוחמה החשובה של המאה: הלוחמה בטרור–האווירי".

להיכנס לראש של טרוריסט

משימת הגנת שמי המדינה מפני טרור–אווירי לסוגיו מעסיקה את חיל–האוויר 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. כל אזור רגיש מוגן במגוון אמצעים, החל בסוללות נ"מ פורסות ברחבי הארץ, דרך גף מיוחד ליירוט מטוסי אויב שהוקם בבסיס חיל–האוויר עובדה וכלה במספר אמצעים פורסים אחרים. מערכות שונות לזיהוי ויירוט כלי–טיס חשודים, כגון היב"אות (יחידות בקרה אווירית), מכ"מים שונים ובלון ה"כמוס", מסייעות באיתור קשת המטרות האפשריות. כל אלו פועלים בסנכרון על–מנת למקסם את יכולות חיל–האוויר להתמודד עם טרור–אווירי. הסדנה, אם כן, היא ניסיון נוסף לחדד את המוכנות של החיל ולהעשיר את הניסיון של צוותי האוויר והקרקע בהתמודדות עם תרחישי טרור אפשריים.

"היו לי לא מעט לבטים כאשר נדרשנו לתכנן את הסדנה", אומר רס"ן ר'. "באחד הימים, כשניהלתי את הטיסות של הטייסת בגף מבצעים, ישבתי עם הפקמ"ציות (פקידות–מבצעים) והקמב"צית (קצינת–מבצעים), וניסינו לחשוב ביחד, מה זוממים הטרוריסטים. ניסינו בעצם להגדיר את הטווח של איום טרור–אווירי ולהתאים את עצמנו לדפוסי מחשבה של ה'רעים'. זה לא פשוט בכלל. אתה מנסה לשנות את צורת המחשבה שלך וזה לא קל. ראינו שקשה לנו, למשל, לחשוב על אירועי טרור שלא קרו בעבר. כל תרחיש שחשבנו עליו לסדנה הוא תרחיש שלמעשה כבר קרה ולא יכולנו לרקום סוג חדש של טרור–אווירי. כמובן שבנינו סדנה מאתגרת, לקחנו את המתארים הכי קיצוניים שמביאים את הטייסים לקצה. מאמנים אותנו באיומים הכי מפחידים, תרחישים שבשום פנים ואופן לא הייתי רוצה לראות אותם הופכים לאמיתיים במציאות שלנו. בכל זאת, כשניסינו להרכיב משהו חדש, נתקלנו בקושי. לא כל כך פשוט להיכנס לראש של טרוריסט, כנראה".

מפקד טייסת "אבירי הצפון", סא"ל ז', מוסיף: "היינו צריכים לכתוב את הפקודה של הסדנה, כלומר את ההוראות, ההנחיות, התדריכים לקראת הגיחות וכן הלאה. זה דרש סיעור מוחות רציני בטייסת, מתוך הרצון שלנו לייצר למשתתפים בסדנה את מירב התרחישים שידמו מצבים אפשריים של טרור–אווירי. ניסינו לגעת בכמה שיותר דילמות שמאפיינות מצבים כאלו, כדי להרחיב את קשת התגובות ולחדד את ההתנהגות הרצויה בכל סיטואציה.

"רצינו דמיון מקסימלי למה שיכול להיות בהחלט שנתמודד איתו במציאות", אומר סא"ל ז'. "לא פשוט ליצור מגרש אימונים כל–כך שונה ממה שאנחנו מורגלים אליו, שזה קרבות–האוויר. לסדנת קרבות–אוויר טיפוסית יש דפוס קבוע פחות או יותר: מקצים כוח אדום וכוח כחול, מבצעים קרב–אוויר לפי הנהלים, אין דילמות אנושיות, אין השתהות להפעלת שיקול דעת. הכל הרבה יותר שחור ולבן, בעוד שכאן, בסדנת טרור–אווירי, הכל מאוד אפור".

פחות עם הסטיק, יותר עם הראש

כל טייס שהגיע לסדנת הטרור זכה להתאמן בכמה מתארים שונים שתוכננו בקפידה בטייסת "אבירי הצפון". הגיחות נועדו להגיב לתרחישי טרור אווירי כמו חטיפת מטוס אזרחי וחדירה לתחום האווירי של מדינת ישראל, חדירת מטוס קרב של מדינה שכנה לתחום האווירי, חדירת מטוס אזרחי גדול שכוונותיו לא ידועות ואינו עונה בקשר וחדירת מזל"ט של החיזבאללה בגזרה הצפונית. בחלק מהמקרים, הנהלים ברורים ואין ספק - יש להפיל את המטוס. במקרים אחרים, הספקות גדולים.

סגן ת', אחד מטייסי הברק הצעירים בטייסת "העמק" שהתארחה בסדנה, מספר על הפן המחשבתי באימון: "אין ספק שמדובר בתרגיל מחשבתי לפני הכל. יש התמודדות עם דילמות קשות לפיצוח ואפשר לומר שהגורם המרכזי לכך הוא אלמנט חוסר הוודאות. הרי מבחינת המיומנות של הטיסה עצמה, בהיבט המכני, מדובר באימון קל. מטוס קרב כמו הברק יכול להפיל בקלות מטוס אזרחי, אין כאן אפילו אתגר. הליבה של המשימה היא לא ההפלה עצמה, אלא מה שקודם לה - הפעלת שיקול הדעת".
אחד הרגעים המלחיצים שסגן ת' זוכר במיוחד, התרחש באחד מאימוני הסדנה המדמים חדירת מטוס. "עלינו מיד לאוויר, ודווח לנו על מטוס ממדינה שכנה, שיש לנו עמה יחסי שלום. המטוס, כפי שנמסר לנו מיחידות הבקרה, חדר לגזרה הצפונית של מדינת ישראל ואנחנו המראנו בעקבותיו. מדובר, חשוב לזכור, במטוס של מדינה שכנה שאנחנו ביחסי שלום איתה. לא ממהרים לחשוב שמדובר בתקיפה ולכן גם פועלים בהתאם: המטרה הראשונית איננה יירוט, אלא שיגור אותות מוסכמים לטייס לחזור לתחומו ובמקביל ניסיון של מערך הבקרה לתקשר עמו ולהבהיר לו שהוא חדר לתחום לא לו. בתרגיל שערכנו, המטוס לא הגיב לקריאות של הבקר והתעלם מהאותות שלנו, שהם אותות מוסכמים בעולם התעופה הבינלאומי. בנוסף, אנחנו מבחינים לפתע שהמטוס מתקרב לאזור רגיש. אני מחליט לבקש אישור מהבקר להפלה. מיד מתקבל האישור להפיל את המטוס, בדיוק כאשר אותו מטוס צולל לעבר היעד, ככל הנראה בכוונת התרסקות. שיגרתי עליו די בקלות, כי כמו שציינתי קודם, האתגר הטכני כאן ממש מינימלי וקרב בין מטוס–קרב למטוס תובלה אזרחי הוא בפירוש קרב עם תוצאה ידועה מראש. בכל זאת, הלחץ בתא הטייס היה עצום. הטייס שמשגר יודע שבהינף יד הוא פוגע במטוס שמגיע ממדינה שאיננה אויב של ישראל. זו החלטה הרת גורל וצריך לדעת מה בדיוק השיקולים לכל צעד של הטייס. לכן אפשר לומר שהסדנה מאמנת את הטייסים פחות עם הסטיק ויותר עם הראש".

משחק מוחות

סרן מ', סגן מפקד טייסת "הסילון הראשונה", עוד טייסת ברק שמתארחת בסדנה, מוסיף על נושא הלחץ והחששות: "חשוב להבין עד כמה זה שונה מכל קרב–אוויר שאנחנו מורגלים אליו. בבוא היום, כאשר ניאלץ להילחם מול מטוס מיג סורי לדוגמא, לא יורגשו ספקות בתא הטייס. אתה משגר כדי להפיל, חד וחלק. בסדנת טרור, הספק מכרסם עד הרגע האחרון. אלמנט הפער ברמת הלחץ וחוסר הוודאות יהיה הרבה יותר חזק כשנידרש להתמודד עם טרור אווירי במציאות. בסדנה שלנו, עד כמה שאנחנו לוקחים כל אימון ברצינות, קצת קשה לדבר על לחץ אטומי וזיעה במורד הגב, כי בסך הכל אתה יודע שהמטוס שמולך הוא מטוס ראם (בואינג 707) מ"הטייסת הבינלאומית" של חיל–האוויר, מטיס אותו חבר שלך מקורס–טיס ולא משנה איך תגיב באימון, הוא לא באמת יתרסק באזור רגיש כלשהו. במציאות, זה עולם אחר. העניין הוא, שמדובר בסיטואציה לא מופרכת בכלל. יש כאן מידה לא מבוטלת של רלוונטיות".

החשיבות הגדולה של הסדנה, היא אכן במידת הרלוונטיות שלה. "לא בכדי מפקד חיל–האוויר הציב את עניין הלוחמה האווירית בטרור כיעד ראשוני של אימוני החיל בתקופה הקרובה", מסביר רס"ן ר' לקבוצת טייסים שבאו לקבל הדרכה לפני הסדנה, ומתארחים בינתיים בחדר התדריכים של טייסת "אבירי הצפון". סא"ל ז', מפקד הטייסת, מוסיף: "עוד מספר ימים יציינו בעולם את אירועי 11/9, פיגוע הטרור במגדלי התאומים. זו נקודת מפנה שהעבירה את אור הזרקורים במגרש הלוחמה בטרור אל טרור–אווירי. הסדנה הזאת נועדה לתת לכם כלים של שיקול דעת ואחריות. הסיטואציות מורכבות, לא הכל בר–פתרון מהיר. זה משחק מוחות ואנחנו תמיד צריכים להיות צעד אחד קדימה".

כדי לתרגל את הטייסים לאותה הפעלת שיקול דעת, מדמים בסדנה גם מצבים שבהם אסור להפיל את המטוס, גם אם הפיתוי לכך גדול והסכנה ברורה. במתאר מסוים, חודר מטוס לא ידוע לגבולות המדינה. טייס חיל–האוויר מדווח לבקרה ולאחר מספר התייעצויות, מקבל אישור להפיל את המטוס. עם זאת, משהתקבלה ההוראה, המטוס סב על עקבותיו ומתרחק מנתיבו החשוד. הטייס מחליט, חרף האישור, לא לשגר להפלה. הוא עמד במבחן שהציבו בפניו - זו ההחלטה שמתכנני הסדנה ייחלו לה. סגן ת', שהשתתף במטס הקודם וטס בדיוק באותו מתאר, מסביר: "התקבלה הכרעה שונה במצב לכאורה דומה: טסנו אותה גיחה, אני החלטתי להפיל ואילו טייס אחר בחר שלא להפיל. אבל למעשה שתי ההחלטות היו לגיטימיות ונכונות, מפני שכללי המשחק השתנו. חשוב לשמור על ערנות ועל ראש פתוח, לשקול כל מקרה לגופו ולהתייחס לשינויים הכי קטנים. האימון התפתח בצורה שונה והתגובות בהתאם".

אוסאמה בן–לאדן האשכנזי

בסופו של יום טיסות מפרך, הטייסים מתכנסים בחדר התחקירים של הטייסת המארחת, "אבירי הצפון", ומתחילים לתחקר את מאורעות היום. "התחקירים הם הזמן שלנו לנתח את היום ולהתחבט בכל סוגיה אפשרית", אומר מפקד הטייסת, סא"ל ז'. "אנחנו בוחנים את ההשתלשלות בכל היבט אפשרי, החל מרמת טיסה, דרך בטיחות וכלה בסוגיות של תחזוקה ועניינים טכניים. מעלים לדיון כל דילמה, ובודקים מה היה נכון לעשות, תוך השמעת דעות שונות".

התחקיר מתחיל כשסגן א', טייס בטייסת המארחת, מעביר לטייסים הדרכה קצרה על מהות הסדנה. ההדרכה תחזור על עצמה מדי יום ביומו בתחקירים היומיים ומטרתה להבהיר ולחדד את הרקע לסדנה. בעזרת נתונים שנאספו מענף חקר ביצועים (חק"ב) שבמחלקת אמצעי–לחימה, מוצגים לטייסים נתונים רבים בדבר המרחק האולטימטיבי בין כלי–טיס להפלה וניתנים הסברים על אמצעי ההפלה (סוללות נ"מ, טילי א"א שונים, תותחים וכן הלאה) וסדר העדיפות של השימוש בהם. "ענף חק"ב בנה את המודל הזה לאחר אירועי 11/9, כשנעשה ברור לכל שיש צורך ברענון המונחים והנהלים להתמודדות עם טרור–אווירי", מסביר סגן א'.
ההדרכה מגיעה אל סיומה ומתחיל התחקיר עצמו. מקרינים סרטים שונים שצולמו במהלך הגיחות היומיות, ונותנים לדילמות לעלות לאוויר. רס"ן א', סגן מפקד טייסת "העמק", מביע חוסר שביעות רצון מאחת ההפלות. "אני מנסה לחשוב, אולי פעלו בפזיזות במקרה הזה. אם הייתי אוסאמה בן–לאדן, רק אשכנזי יותר", הוא אומר ולוכד את תשומת ליבם של יושבי החדר, "לא הייתי טס כמו המטוס שמיהרנו להפיל. שימו לב כמה מהר נעלנו עליו ליירוט. לפי הנהלים, אנחנו לא מתייחסים בכזאת תוקפנות למטוס בז (F-15) שחודר לגבולות האוויריים, אז לבואינג? רק מחמת הספק? טרור אווירי הוא אחד האיומים החשובים שאנחנו נדרשים אליהם, אבל בשביל הרציונליות חייבים לנטרל את גורם הפאניקה בתא הטייס", הוא מסכם.

עוברים לדון במקרה אחר, והפעם יש קונצנזוס בין הטייסים - ההפלה הייתה מוצדקת. סגן מפקד טייסת "הסילון הראשונה", סרן מ', מסביר: "לא היה לי כאן ספק. המטוס טס מעל אזור רגיש להחריד, הנמיך לתקיפה, לא ענה בקשר... לא היה לי אפילו זמן להשתהות". רחשים של הסכמה עוברים בקהל המאזינים והמתחקר התורן, סגן א', מסמן סימן "וי" במקום הנכון, דהיינו - הפלה רצויה.

סוגיה נוספת שעולה לדיון היא שאלת הקשר עם הבקר. הסדנה תוכננה כך שבחלק מהמקרים, הבקר לא יענה לטייסים, שאמורים לקבל ממנו אישור לכל צעד התקפי. המטרה: אימון במצבים קיצוניים, בהם צריך לקחת החלטות בחוסר ודאות ולא לפי נהלים. מתכנן הסדנה, רס"ן ר', מפרט: "צריך לקחת בחשבון מקרים, אמנם נדירים אבל בהחלט אפשריים, שיש בעיה במערכת הקשר בין הבקר והטייס בדיוק כשנדרשת ההכרעה מגורמי השליטה הקרקעיים והטייס צריך להחליט בעצמו כיצד לנהוג. כעיקרון, אין הפלה בלי אישור. אבל מן הסתם, מטוס שלפי כל הסימנים עומד לבצע אירוע טרור אווירי, יש ליירטו, גם כשהבקר לא בקשר". באותו יום בסדנה רס"ן ע', סגן מפקד הטייסת המארחת, ישב עם הבקרים במרכז הבקרה, ושמע את הקריאות של הטייסים בקשר. "חשוב להבין, שכשהם לא ענו לכם, הם בעצם שיחקו את המשחק, לפי ההוראות שלנו", הוא אומר. סמ"ט (סגן מפקד טייסת) ב' של טייסת "אבירי הצפון", סרן ר', משתף בדילמה שלו: "לא היה לי קשר עם הבקר, והחלטתי להפיל. להערכתי, זה היה מצב שחייב הפלה". מפקד הטייסת מאופק יותר ומגיב  בהסתייגות: "בסך הכל, פערים כלשהם בקשר עם הבקר זה לא משהו שאנחנו לא מוכשרים להתמודד איתו ובטח לא חדש לנו", אומר סא"ל ז'. "הרבה פעמים החלטות מתעכבות והמסר שאנחנו מקבלים מהבקר הוא רק 'אנא המתן'. זה לא שונה בהרבה. יש לנו את הכלים להתמודד עם קבלת החלטות, גם כאשר אין קשר עם מערך הבקרה. הלוא זוהי מהות הסדנה, להביא למקסימום את שיקול הדעת האינדיבידואלי".

"רק שיבואו"

הערב יורד, אך התחקיר עוד רחוק מסיומו. כעת בוחנים את מתאר האימון שדימה חדירת מזל"ט. תוצאות ההפלה היו טובות. נושא המזל"ט רגיש במיוחד, לאור עדויות על נסיונות חדירה של מזל"ט החיזבאללה לגבול הצפון. "בתור המגן האווירי של הקו הצפוני, אנחנו מחויבים להיות מוכנים לעניין ביותר ממאת האחוזים ולכן לאימונים עם יחידת המל"טים (מטוסים ללא טייס) של חיל–האוויר יש משנה חשיבות", מסביר רס"ן ר'.

עוברים למתאר האחרון: מטוס צופית מטייסת "מלכי האוויר" דימה מטוס זר שמנמיך לתקיפה מעל אזורים רגישים בגבול ישראל. סרן א', טייס מטייסת "העמק", מתאר בעיה בה נתקל בטיסה: "חשוב לזכור שבזירת הטרור– האווירי, בהחלט יכול להיות מצב בו ניתקל במטוס נוסעים קטן למדי, שנחטף וכעת הוא משמש למטרות פיגוע כזה או אחר. צריך לדעת להתמודד גם עם האיום הזה".

התחקיר מסתיים, והטייסים מתפזרים בחזרה אל טייסות האם. לאחר שלושה ימים של עשייה ממושכת, הסדנה תבוא אל קיצה. בינתיים, חדר המבצעים בטייסת "אבירי הצפון" שוקקת חיים. "אנחנו עובדים מסביב לשעון", מסבירה סג"ם גל מאור, קצינת המבצעים של הטייסת. "מכיוון שהטייסת מרכזת אצלה את הסדנה, העבודה שלנו אינטנסיבית מאוד. יש המון תיאומים, הקצאה של שטחי טיסה, בירורים מול טייסות מקבילות וכן הלאה. הטייסים מגיעים כולם הנה לתדריכים ולתחקירים היומיים, ואנחנו צריכים לתת מענה לכל תקלה או שינוי בלוח הזמנים של הסדנה".

סא"ל ז' מסכם: "הטייסת שלנו שמחה לארח את סדנת הטרור התקופתית. חשוב להבהיר שאנחנו מוכנים לכל הפתעה, שלא יכשילו אותנו. בסך הכל, הסדנה היא העיסוק המרוכז הראשוני שלנו בתחום, אבל יש את העיסוק היומיומי השוטף, שאנחנו מאומנים בו מעל ומעבר. אנחנו תופסים כוננויות פעמים רבות, ויש לנו את היכולת להתמודד גם בזירת הטרור–האווירי. אם צריך לתמצת את המסר שעולה מהסדנה, אפשר לומר: 'רק שיבואו'", הוא אומר ומוסיף בחיוך: "כלומר, כמובן - שלא יבואו. אבל אם הם באים, יש לנו מענה הולם".

עוד באותו מדור

תהיו בקשר

הקשר בין הגופים והיחידות השונות הוא מן היסודות הבסיסיים עליהם נשען חיל-האוויר. יחידת הקש"ב (קשר ומחשוב) הטקטית של חיל-האוויר, הידועה גם כיחידה י.ק, עוסקת יום יום בשמירת הקשר, החיוני כל-כך, בין היחידות השונות של החיל. לצורך כך אוכלים אנשי היחידה הרבה אבק, נצרבים בשמש ומגיעים לכל מקום בו הם דרושים

נדידת הנווטים

לעזוב טייסת זה קצת כמו לעזוב את הבית. בעקבות תחילתו של תהליך התמקצעות במערך הברק (F-16C/D) של חיל-האוויר, עברו נווטי טייסת "הקרב הראשונה" אל טייסת "העקרב", ומצאו שם בית חם שאמור להקל במשהו על ייסורי הפרידה