בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 168 (269) 27/04/06

כתבות

זה הכל בראש

חניכי תוכנית תלפיות (תלפיונים) מפעילים במהלך שירותם הצבאי בעיקר את הראש. תוכנית ההכשרה הארוכה ביותר בצה"ל מעניקה להם את הכלים באמצעותם ייצרו את הפיתוחים ואמצעי הלחימה של העתיד. מצד שני, אל תראו בהם עכברי מעבדה - הם גם עוברים הכשרה קרבית, קורס צניחה, קורס קצינים וחלקם משרת ביחידות עילית לוחמות

ליאת בלומברגר | צילום: ליאור דיין

איך אפשר להיות גם סטודנט וגם חייל קרבי? איך אפשר בגיל 22 להיות קצין בדרגת סגן, חוקר או לוחם, עם תואר אקדמי ביד? ואיך מגיעים להיות אחד כזה? לחניכי תוכנית תלפיות יש את התשובה, או נכון יותר - הם התשובה. במשך שלוש שנים עוסקים ה'תלפיונים' בלימודים בד בבד עם הכשרה קרבית: במהלך השנה טורחים החניכים מעל המחברות ולומדים תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה או מחשבים, ואילו בחודשי הקיץ החמים הם משתלבים בהכשרות שטח של חילות שונים, כתף אל כתף עם חיילים קרביים מן המניין.

תוכנית "תלפיות" הוקמה בשנת 1979 כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים וייעודה הוא הכשרת קציני מחקר ופיתוח. התוכנית מונחית מקצועית על–ידי מפא"ת (מינהל פיתוח אמל"ח ותשתיות טכנולוגיות) חיל–האויר הינו שותף מלא במימוש התוכנית ובהיבטי המנהיגות והפיקוד בשלבי ההכשרה. בעקבות מחקרים שבדקו את רמת היצירתיות כפונקציה של גיל והוכיחו כי רמת היצירתיות נמצאת בשיאה בגילאי תחילת השירות הצבאי, הגיעו בצה"ל למסקנה כי יש צורך בתוכנית שתכשיר קצינים טכנולוגיים החל מראשית דרכם בשירות הצבאי.

התוכנית נחשבת להכשרה הארוכה ביותר בצה"ל: היא נמשכת כ–41 חודשים הכוללים הכשרות אקדמאיות וצבאיות. הכשרת החניכים נפתחת בטירונות רובאי 04, זהה לטירונות שעוברים חיילים קרביים. באוקטובר, עם תחילת שנת הלימודים האקדמית, מתחילים החניכים ללמוד באוניברסיטה העברית לתואר הראשון. בשנה הראשונה כולם מחויבים ללמוד את אותם הנושאים, אך בהמשך כל חניך בוחר את המקצוע שירחיב (מתמטיקה, פיזיקה או מחשבים). לאחר שנת הלימודים משתתפים החניכים בסדרות צבאיות של כלל החילות בצה"ל. בשנה הראשונה לומדים על חילות–השדה: הנדסה קרבית, שריון ותותחנים ואף עוברים קורס צניחה. בשנה השנייה מתמקדים החניכים בפן הטכנולוגי של הצבא ומשתתפים בסדרות של חיל–האוויר, חיל–הים, מודיעין טכנולוגי, חיל הקשר ועוד. בכל חיל מתוודעים החניכים לטכנולוגיה המתקדמת שלו ולאמצעי הלחימה בהם הוא משתמש. בשנה השלישית החניכים משתתפים בקורס קצינים ולאחר השלמה חיילית קצרה מקבלים את דרגת הסגן ומוצבים ביחידותיהם. מעבר לרצון לגרום לחניכים להזיע מעט אחרי שהיו ישובים כל השנה מול המרצה והלוח, מטרת ההכשרות הקרביות היא "לחבר" את החניכים אל השטח על מנת לעזור להם בפיתוחים ובמחקרים בהם יעסקו בעתיד.

לומדים על מדים

מעבר ללימודים, עוסקים החניכים בפעילויות מגוונות. כל תלפיון חבר בוועדה העוסקת בתחום חיים מסוים: אירועי תרבות, פעילויות ספורט, מעורבות בקהילה ועוד. על כתפי כל חניך מוטלת אחריות, מכיוון שהוא היוזם הבלעדי של הפעילויות הללו.

החניכים מדווחים על לימודים מהשעות המוקדמות של הבוקר ועבודה עד השעות הקטנות של הלילה, ולכן נדיר מאוד למצוא חצי שעה פנויה בלוח הזמנים של תלפיון. "ביומיום יש הרבה עומס", אומר א', חניך בשנה השלישית. "לפני שהגעתי לתוכנית שמעתי שיש הרבה עומס, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. הלימודים באמת קשים, ואני חושב שהם מיועדים רק למי שבאמת אוהב את זה". "בהתחלה מאוד קשה", מתארת מ', חניכה בשנה השלישית. "כולם מגיעים ישר מהתיכון ולא כל–כך יודעים מה זה אוניברסיטה. זה לא פשוט, אבל מהר מאוד כולם עוזרים לכולם והקושי הופך לאתגר".

"יש אומנם את הסטיגמה הזאת על התוכנית, שיש בה רק אנשים 'חנונים' שלומדים כל היום", אומר מ', חניך בשנה ראשונה. "לפני שהגעתי לכאן גם אני חשבתי שאמצא רק כאלה. לשמחתי גיליתי שזה ממש לא ככה. האנשים כאן אוהבים ללמוד, נושאים כמו פיזיקה ומתמטיקה מעניינים אותם, אבל זה לא התחביב שלהם. יש כאן מגוון ענק של תחומי עיסוק אצל החניכים, ספורט, מוזיקה ועוד הרבה תחביבים לא שגרתיים. האנשים מאוד חברותיים, לא טיפוסים סגורים שרק יושבים כל היום מול המחשב".

להווי הנוצר בתנאים כאלה אין תחליף, כך אומרים החניכים. "אנחנו נמצאים פה שלוש שנים ובגלל התנאים האינטנסיביים נוצרות חברויות מאוד עמוקות בין התלפיונים", אומר א', חניך תלפיות נוסף בשנה השלישית. "יש בתוכנית אווירה מגבשת והגיבוש גם חשוב מאוד. קשה לשרוד כאן לבד", הוא אומר. "הדבר שאני הכי אוהבת פה הוא החברים", מספרת מ'. "זו חבורת אנשים שלא הייתי פוגשת במקום אחר ולא היינו עוברים ביחד דברים מדהימים כמו שעברנו בזכות התוכנית".

החניכים מרבים לציין את המוטיבציה שלהם לשירות משמעותי. "לא הגעתי לפה בגלל הנושאים שאנחנו לומדים", אומר א'. "שמעתי שמפתחים וממציאים בשירות הקבע וחשבתי שזה המקום שהכי יעניין אותי ובו אוכל לתרום הכי הרבה. זו בהחלט הזדמנות לעשות שירות מרתק ומספק, אבל עם זאת גם משמעותי ותורם למדינה".

למרות היתרונות הבולטים והתנאים המפתים המוצעים למועמדים לתוכנית, רובם התלבטו רבות אם להצטרף לתוכנית או לא. "לפני שהגעתי לפה התלבטתי בין תלפיות לבין קורס–טיס", אומר מ'. "לבסוף החלטתי ללכת על התוכנית, וחשבתי שאם לא אצליח ואיהנה כאן, אעבור לקורס–טיס. למרות שאני רק בשנה הראשונה אני לא מתחרט, כי לדעתי יש כאן את כל מה שאפשר לבקש משירות צבאי, גם אם הוא יותר ארוך משירות סטנדרטי".

בנות או לא להיות

מ' יודע על מה הוא מדבר - מעבר לשלוש השנים של ההכשרה, מחייבת תכנית תלפיות לחתום קבע של שש שנים נוספות. ההחלטה על ההתחייבות ארוכה וקשה בעיקר לבנות, שאורך שירותן קצר בדרך–כלל משל בנים. "החברות שלי מהתיכון משתחררות בעוד ארבעה חודשים, ואני אפילו לא לקראת חצי השירות", אומרת מ', חניכה בשנה השנייה. "יש כאלה שחושבים שאני משוגעת בגלל שאני משרתת פי חמש כמעט ממה שאני חייבת, אבל הרוב מבינים שזו החלטה חכמה". יתכן שההתחייבות לטווח הארוך היא שמרתיעה בנות רבות מלהצטרף לתוכנית והעובדה היא שהבנות מהוות רק עשרה אחוזים מכלל החניכים בתוכנית. "היו לי חששות מהפן הקרבי של התוכנית", אומרת מ'. "בכל זאת, עשינו טירונות עם גבעתי. זה לא היה קל, אבל אני חושבת שבסופו של דבר עמדנו בזה בגבורה. אומנם סחבו אותנו הבנות בכל המסעות ואותי תמיד היו צריכים להחזיק כשהייתי עייפה, אבל בסופו של דבר עשינו את זה בגאווה". למרות הקשיים והיותן מיעוט, מ' ומ' ממליצות גם לבנות אחרות להצטרף. "המקום הזה נהדר, גם לבנות", הן אומרות. "את יוצאת מכאן עם המון ידע ועם התחושה שזה מה שאת רוצה לעשות. חוץ מזה, מתפתחים קשרים נפלאים בין הבנות האחרות בתוכנית. בנות לא צריכות לפחד לבוא לכאן בגלל שהן בנות".

מסכת המיונים המפרכת

על–מנת להתקבל לתוכנית תלפיות, יש לעבור מסכת מיונים מפרכת וארוכה. לא די להיות חכם, שופע קסם אישי ומנהיג מלידה. "קודם כל צריך להיות מבריק, מאוד אינטליגנט, אדם שמסוגל להתמודד עם בעיות לא טריוויאליות", אומר רס"ן ד', ראש מדור המיון של תוכנית תלפיות. "אבל זה לא מספיק, צריך להיות בעל יכולות מנהיגות ויחסים בין אישיים טובים". נשמע כמו מועמד עם יכולות על טבעיות? לא לדעתו של ד'. "אנחנו לא מחפשים סופרמן. אנחנו מחפשים את הטובים ביותר, את המצוינים ברמה הלאומית".

תהליך המיון מתחלק לשלושה שלבים עיקריים ונמשך כחמישה חודשים. השלב הראשון הוא איתור המועמדים ורישומם. את האינפורמציה על המועמדים מקבלים ממסגרות שונות: לשכות הגיוס, משרד החינוך, בתי–הספר, האולימפיאדה לפיזיקה ועוד. לפי דבריו של ד', מגיעים למיונים רק אלו שעומדים במדדי הצבא באופן הטוב ביותר ובעלי פרופיל רפואי קרבי. את אלפיים המועמדים המובחרים מזמנים ליום של בחינות ראשוניות בכתב במגוון נושאים מקצועיים. השלב השני מורכב מסדרת מיון, יומיים של מבחנים אינטנסיביים ומגוונים אליהם מגיעים כמאתיים מועמדים שצלחו את השלב הראשון. הסדרה נערכת במכון בו חיים התלפיונים וכך יש למועמדים הזדמנות להתבונן מקרוב בחיי היומיום. המיון כולל סוגים שונים של מבחנים מקצועיים ואישיותיים. המועמדים שהישגיהם היו הטובים ביותר בסדרה, מזומנים למבדקי קצונה ולראיון בוועדת קבלה. "בסוף התהליך מתגבשת רשימה של כמאה מועמדים", אומר רס"ן ד'. "אנחנו בוחרים כמחצית מהם באמצעות המומחיות שיש לנו באיתור האנשים המתאימים לתוכנית. חשוב מאוד לציין שאנחנו לא מתפשרים על איכות האנשים. אם במחזור מסוים הגיעו רק כמה עשרות מועמדים מתאימים, ניקח רק אותם. אין לנו 'מכסה' למלא. בשלב הזה כבר נדרשת יכולת מוכחת ולא רק פוטנציאל. בנוסף, אנחנו גם לא מתפשרים על המשאבים שאנחנו מוכנים להשקיע באיתור ומיון המועמדים. ניתן לראות את זה כמסר: אנחנו משקיעים הרבה כדי לקבל את הטובים ביותר.

"מה שמשותף לכל התלפיונים שמתקבלים זה הרצון לתרום ולהצליח, מוטיבציה גבוהה והישגים מעולים. לרובם גם יש כישרונות מיוחדים או תחביבים לא סטנדרטיים. בשביל להצליח כאן דרושה המון נכונות להשקעה, רצון לעבוד קשה ויכולת התמדה".

השיבוצים (ומה שאחר כך...)

רס"ן ד' מחלק טיפים למועמדים הנחושים בדעתם להתקבל: "טיפ ראשון - גם אם נראה לך שהמבחנים קשים מאוד, אל תיתן לזה להכריע אותך. רוב החניכים שנמצאים עכשיו בתוכנית לא האמינו שהם יתקבלו. צריך לעשות את המקסימום והמתאימים יצליחו, גם אם הם לא חושבים כך. נכון, המבחנים שלנו קשים מאוד, אבל זה לא אומר שאנחנו מחפשים ציון 100. יכול להיות שמבחן מסוים מסובך מאוד והציון העובר בו הוא שישים, כך שאין צורך להיבהל מהקושי של המבחנים.

"טיפ שני - התנהג כמו שאתה באמת, כמה שיותר אמיתי וטבעי. תן לנו להכיר אותך ולשפוט האם אתה מתאים או לא. חשוף בפנינו את הרצונות והמוטיבציות שלך, לטובת כולם. למשל, מועמד שרוצה מאוד להיות קרבי, אבל לנו הוא הראה המון מוטיבציה לתוכנית. בסופו של דבר, הוא יגיע לכאן, יתחיל ללמוד באוניברסיטה ויהיה מתוסכל מכך שהחברים שלו מספרים לו מעללי גבורה ממארבים בעוד שהוא יושב כאן ולומד מתמטיקה. עדיף שיספר לנו את זה במיונים ואנחנו נספר לו את מה שהרבה מועמדים לא יודעים: שאחרי שלוש שנים בתוכנית הוא יכול ללכת ללחום ביחידות המובחרות של צה"ל עם יתרונות משמעותיים: הוא יהיה כבר קצין, עם ניסיון בשטח ותואר. יש בוגרים של תלפיות שהם טייסים, מפקדי צוותים בשלדג או קצינים בחובלים וכולם הגיעו לשם בתמיכה מלאה שלנו, במחשבה שתרומה קרבית היא שירות מבורך".

כאמור, בוגרי התוכנית משמשים כקציני מחקר ופיתוח בחילות השונים בצה"ל ובתעשייה הביטחונית. לאחר שלוש שנים של לימודים לתואר, הכשרות צבאיות והרבה עבודה קשה, מוצבים הבוגרים בתפקידים השונים. השיבוץ נקבע על–ידי מפא"ת לפי צרכי מערכת הביטחון ויש בו משקל רב לנטיית ליבו של החניך ואישיותו "יש לפעמים חשש ליפול בתפקיד שאני לא איהנה בו", אומרת מ' חניכת השנה השלישית, "אבל יש מבחר כל כך גדול של הצעות ותפקידים. הסיכוי להשתבץ בתפקיד לא מספק הוא מאוד קטן". "אם מסתכלים אחורה על בוגרי התוכנית, רובם מרוצים מאוד מהמקום שאליו הגיעו", מוסיף א'.

וחוץ מזה גם נלחמים

מעבר להשקעה בלימודים, חלק מהשנה השלישית מוקדשת לתהליך ההצבות שכולל ראיונות וביקורים ביחידות ולעיתים אף מבחנים בכתב, שיקבעו בסופו של דבר את עתידו של התלפיון לשנים הקרובות. היחידות השונות שנלחמות על לבבות התלפיונים מציגות בפניהם את העיסוקים המרכזיים ואופי התפקידים, והחניכים בוחרים לאילו ראיונות לגשת. "כשהייתי בשנה השלישית בתלפיות הגיעו אלינו קצינים ממגוון יחידות וניסו לשכנע אותנו להגיע אליהם", מספר רס"ן ע', בוגר מחזור ט"ז וכיום ראש מדור במחלקת אמל"ח (אמצעי לחימה) בחיל–האוויר. "הגעתי לענף ממש במקרה, אבל בדיעבד אני כלל לא מצטער, לדעתי זו בין ההצבות הטובות ביותר שיכולתי לבקש". רס"ן ע' מספר כי התוכנית סייעה לו בשני מובנים: "ראשית, כל ההכשרות והסדרות הקרביות שעברנו תרמו לי מאוד בעבודה. בעבר עסקתי בתפקיד הקשור לסיוע חיל–האוויר ללוחמת היבשה. לא משנה אם זה היה סיוע במודיעין, חסימת צירים או השמדת כוחות אויב על הקרקע  נדרשה הבנה של מה מתרחש למטה, בתחום הקרקעי. ההתנסויות בתוכנית תלפיות עזרו לי להבין דברים מהותיים, כמו מה רואה הלוחם על הקרקע, מהם הקשיים והמגבלות שלו ועוד. שנית הלימודים האקדמיים בתוכנית עזרו לי המון, לא רק מבחינת הידע התיאורטי, אלא גם נתנו לי כלים לימודיים. היום למשל, אני יכול לפתוח ספר וללמוד לבד, וגם לעשות את זה מאוד מהר.

"מעבר לכלים שהתוכנית נתנה לי, היא הצעידה אותי במסלול מסוים שמוביל אותי, וחשוב לי להרגיש שאני נבנה ומתקדם כל הזמן. התוכנית נותנת תחושה שאתה באמת יכול לשנות דברים, להשפיע ולהיות בין המובילים שמושכים את הארגון קדימה".

"תלפיות מאוד שונה מהכשרות אחרות בצבא", מסביר סגן נ', בוגר מחזור כ"ג וכיום קצין במחלקת חימוש ואוויוניקה בחיל–האוויר. "הכשרות אחרות מכוונות את החניך שלהן ישר למטרה, לתפקיד שהוא יעשה. בתלפיות מכשירים את החניכים למגוון ענק של תפקידים ועיסוקים ונותנים בסיס רחב לכל תפקיד שהחניך יעשה: אם הוא יהיה חוקר, מהנדס, פיזיקאי, לוחם, עובד במחשבים או במודיעין טכנולוגי התוכנית מכשירה אותו להכל. במבט לאחור, אני מאוד מרוצה שהלכתי לתוכנית. למרות ששאר החברים בשכבת הגיל שלי נמצאים היום במקום שונה בחיים מטיילים בחו"ל, מתחילים לעבוד ולחיות את החיים ואני כביכול רק התחלתי את השירות הצבאי אני לא מרגיש שהפסדתי משהו. בגיל 24 אני יכול להיות זה שישפיע על עתיד של מלחמה, על שאלות של חיים ומוות ועל מערכות בסדר גודל תקציבי חסר תקדים. ולזה היה לי מאוד קשה להגיע בלי התוכנית".

"השילוב של חיל–האוויר ומפא"ת הוא שילוב מנצח" אומר רס"ן ר' מפקד התוכנית. "בביקורו האחרון ציין מפקד חיל–האוויר, האלוף אליעזר שקדי, כי הוא רואה את התוכנית ממשיכה להתפתח ולהתעצם בחיל, כחיל המוביל טכנולוגיה בצה"ל ובמדינת ישראל.

אני גאה להיות מפקד התוכנית שאלה הם בוגריה, התורמים תרומה משמעותית וייחודית לביטחון המדינה מתוך תחושת שליחות עמוקה. אנו מאמינים כי להשפיע ולהוביל זו חובה וזכות גם יחד".

עוד באותו מדור

מרקיעים

בקורס "רקיע" בבית–הספר לפיקוד ומטה, מכשירים את מפקדי הטייסות לעתיד לבוא של חיל–האוויר. החניכים רוכשים מיומנויות פיקוד, לומדים היסטוריה, מבקרים במחנות ההשמדה בפולין ועוסקים במגוון תחומים ונושאים המעניקים להם כלים האמורים לשמש אותם בהתמודדויות הכרוכות בתפקיד התובעני של מפקדי טייסת.

הכחולים עם הירוקים

השמירה על איכות הסביבה הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר בסדר יומו של חיל–האוויר. מעבר לעובדה כי בבסיסי החיל מיושמים כללים ופתרונות יצירתיים שנועדו כולם לשמור על הסביבה, מקדישים בחיל–האוויר זמן, כסף ואנרגיה על–מנת לחנך את החיילים והקצינים למודעות גבוהה יותר בכל הקשור לנושא החשוב