בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 170 (271) 27/08/06

יומן לחימה

מבט–על

תגיות: מל"ט , מודיעין

אנשי יחידת המל"טים עובדים קשה מאוד על–מנת לספק לחיל–האוויר ולשאר כוחות צה"ל מודיעין איכותי בזמן אמת וחתומים על רבות מהפעילויות המוצלחות בלחימה בצפון

סיון גזית | צילום: ליאור דיין ושקד סבג

האווירה ביחידת המל"טים אינה כתמול שלשום. חדר המבצעים עמוס אנשים ולוח שיבוצי הטיסות מלא עד אפס מקום. מזווית העין מבצבץ לו מזרון באולם התדריכים שמרמז על פעילות הטייסת בתקופה האחרונה. עשרות שעות חוזי (תצפית מהאוויר) ביום, מספר כטב"מים (כלי–טיס בלתי–מאוישים) באוויר בליווי כל מבצע  אווירי, קרקעי ואפילו ימי. מאז תחילת הלחימה הפכה העשייה הזו לשגרת החיים בטייסת. "בלחימה הנוכחית פועלת הטייסת במאה אחוז ומשתמשת בשלל היכולות שלה", מספר סא"ל ה', מפקד הטייסת. "המשמעות היא שהטייסת מפעילה את כל קרונות השליטה הקרקעיים ואת כלל מערך המטוסים הבלתי–מאוישים במקסימום היכולת. בנוסף, מפעילה הטייסת כטב"מים מסוג 'שובל' של התעשייה האווירית למשימות שונות".

"משתתפים בכל המבצעים בלבנון"

הצורך הגובר בשעות חוזי בלחימה הוביל להכרזת "מוד לחימה מלא" בטייסת. "מאז תחילת מבצע 'גשמי קיץ' הגברנו את הפעילות בטייסת בצורה משמעותית, ומאז פתיחת המערכה בצפון מנצלת הטייסת את כל משאביה ונמצאת במלחמה כוללת", מעיד סא"ל ה'. "אנחנו עובדים ב'שעון לחימה', זאת אומרת שאנחנו טסים יום ולילה ועוסקים רק בפעילות הקשורה ללחימה. לי יצא בחודש האחרון לישון רק שלושה לילות ברצף, את השאר ביליתי בקרונות השליטה".

מה היא תרומת תצפית האוויר בעת מלחמה? המשמעות מתחילה מהצלחת מבצע שלם ועד להצלת חיים. לפני כל מבצע קרקעי מספקים מפעילי הכטב"ם של הטייסת מודיעין לכוחות בשטח: האם מחכה ללוחמים מארב מעבר לגבעה, כיצד נראים פני השטח, באיזה מסלול כדאי לבחור וכדומה. הטייסת אוספת גם מודיעין לטובת חיל–האוויר ומשתתפת בהכוונת אמצעי תקיפה. "אנחנו משתתפים בעצם בכל המבצעים בלבנון, הן האוויריים והן הקרקעיים", מספר סא"ל ה'. "אנחנו מלווים את הכוחות הקרקעיים, מאתרים משגרי קטיושות ומשגרי פאג'ר, מספקים מודיעין בעומק לבנון שמשמש לייצור מטרות אסטרטגיות כנגד חיזבאללה, מכווינים כלי–טיס למטרות רלוונטיות כמו כוחות אויב המסכנים את כוחותינו או מטרות תשתית. בקיצור, אנחנו שם: בכל מקום, כל הזמן".

"הטייסת עובדת יום ולילה"

שיגרת לחימה כזו לא זרה לטייסת. "הטייסת נמצאת בלחימה למעשה כבר מאוקטובר 2000, כשרמת הכוננות עולה ויורדת בהתאם למצב", מעיד הקצין הטכני של הטייסת, רס"ן אופיר חן. עם זאת, הפעם לא מדובר רק בעלייה בכוננות, אלא בשינוי ההיערכות לגמרי. הטייסת כמעט הכפילה את נפח הפעילות הנדרש במלחמה וכך הגדירה מחדש את המושג "מקסימום".     

הגברת התפוקה, באופן משמעותי, החלה למעשה עם חטיפתו של רב"ט גלעד שליט והשתתפות הטייסת בחיפושים אחריו. "אנחנו מחפשים את גלעד מהדקה הראשונה", אמר רס"ן ע', סגן מפקד הטייסת, "הטייסת עובדת יום ולילה כדי למצוא אותו". פרט לנסיונות איתורו של החייל החטוף הגבירה הטייסת את פעילותה בגזרת עזה. "מתחילת המבצע מצאנו מספר רב של חוליות משגרי קסאם ומניחי מטענים והכוונו כוחות תקיפה אוויריים וקרקעיים אליהם", מספר רס"ן ע'.

פתיחת המערכה בצפון לא תפסה את הטייסת בלתי מוכנה. "זה היה יום שני כשהחלו לזרום הודעות בתקשורת על המצב בצפון", מספר סרן ג', מפעיל בטייסת. "תוך דקות קראו לכולנו וביקשו מכל מי שפנוי להוציא מטוס לצפון כמה שיותר מהר. עוד לא היה ברור בדיוק מה קורה ותוך כדי המשימה התחלנו להבין את המצב. באותם רגעים אתה חושב כל הזמן מה אתה יכול לעשות כדי לתרום הכי הרבה". בעקבות פתיחת החזית הצפונית, הכפילה הטייסת את מספר "מוקדי" החוזי פי כמה וכמה. התוצאה היא עבודה מסביב לשעון של הגף הטכני. "ריבוי המוקדים דורש זמינות של מטוסים רבים, שהרי מטוס מחליף מטוס", מספר רס"ן אופיר. "תגברנו את הצוותים והיום אנחנו עובדים במרוץ כנגד הזמן - מרגע נחיתת כלי–הטיס ועד להכשרתו להמראה חוזרת עובר זמן קצר".         
 
פחות משגר = פחות קטיושות

הקטיושות לא נחתו אומנם בביתה של הטייסת בבסיס חיל–האוויר במרכז הארץ, אך הן בהחלט מורגשות שם. אינספור שעות מבלים המפעילים בקרונות השליטה בחיפוש אחר משגרים: החל מקסאמים דרך קטיושות ועד לפאג'רים. "סרקנו אזור מסוים ופתאום ראיתי משהו חשוד", מתאר סגן א' את אחת הגיחות בה היה המפענח. "הנמכנו טוס וזיהינו שמדובר במשגר. באותו רגע מציפה אותך הרגשת סיפוק. מיד הכוונו למקום אמצעי תקיפה והמשגר חוסל", הוא מספר. "אני גר ברמת–ישי והבית שלי נפגע מקטיושה, אז ברור שהחוויה מתעצמת". אותה דבקות במשימה, האופיינית כל כך למפעילים, מוסברת על ידי הקשר הישיר בין פעילותם לבין השפעתם על המערכה. "יש לנו מוטיבציה גבוהה מאוד למצוא את אותם משגרי קטיושות", מעיד סא"ל ה'. "אני פשוט יודע שעל כל משגר שאני מאתר ומכווין אליו תקיפה, יש פחות אזרחים ישראלים שנפגעים, פחות מראות כואבים ועוד תוספת קטנה ללחימה הזו שתביא אותנו בסוף למציאות אחרת".

במהלך הלחימה התבצעו בטייסת גם משימות לא שגרתיות, כמו איתור חייל נעדר. "במהלך מבצע של יחידת 'אגוז' נעדר חייל", מספר סא"ל ה'. "אחד המילואימניקים בטייסת יחד עם נציג מאית"ן (איתור נעדרים) עמלו רבות כדי למצוא אותו. הם צפו בסרטים המתעדים את המבצע, דיברו עם מפקד הגדוד והחיילים שהשתתפו במבצע והצליבו את המידע. בסוף הם גילו אותו מתחת להריסות מבנה. באותו ערב חזר הכוח של 'אגוז' לשטח והחזיר את גופת החייל לישראל. הפעולה לא מדגימה רק את המקצועיות בפענוח, אלא את הערכים על–פיהם אנחנו גדלים ואותם אנחנו מיישמים כאן: לא משאירים אנשים בשטח".

המשימות שמבצעת הטייסת גם בעיתות שגרה מקבלות בתקופה האחרונה ערך מוסף. "המודיעין שאנו אוספים תורם משמעותית לכל מבצע", מסביר רס"ן ש'. "כשאתה סורק את השטח אליו עתיד להיכנס כוח קרקעי בעוד מספר שעות ומעביר את המידע למפקד הפלוגה שמתדרך את החיילים, כל השתלשלות האירועים יכולה להשתנות. יש מקומות בצבא בהם אתה צריך להסביר למה הדבר שאתה עושה הוא חשוב או תורם למאמץ המלחמתי, פה אתה פשוט רואה את הדברים בעיניים". כך בדיוק הרגיש סגן א'. "עשיתי גיחה בה ליווינו כוח קרקעי. זיהינו חשוד באחד הבתים והכוונו את הכוחות אליו. אחרי גיחה כזו אתה פשוט מרגיש שתרמת - והרבה".       

ואכן הטייסת תורמת הרבה. "סך הכל אנחנו תורמים לפעילות המבצעית של כלל הגופים שמשתתפים בלחימה בלבנון, החל מפיקוד צפון, דרך אגף המודיעין ועד לחיל–האוויר", מעיד סרן ג'. "מול כל אחד מהגופים האלו אנחנו מוצאים את הדרך שתתן את התפוקות הגבוהות ביותר. קורה לא אחת, שאנחנו 'דוחפים' מודיעין לאותם צרכנים ומפתיעים אותם. אנחנו רק מחפשים כיצד לעשות יותר".

התגייסות כוללת

תפוקות כאלו לא היו מושגות ללא התגייסות כוללת של אנשי הטייסת: המפעילים, מטיסי החוץ, הפקמ"ציות (פקידות מבצעים), מש"קיות המודיעין ואנשי הגף הטכני. אך לא מדובר באנשי השירות הסדיר בלבד, שכן מערכי המילואים וההצ"ח (הצבת חירום) מהווים נדבך חשוב. "המוטו המרכזי הוא שכולם עובדים קשה יותר. ההירתמות יוצאת דופן, אנשים מבינים שאנחנו נמצאים בלחימה אינטנסיבית ופשוט מתייצבים, גם בלי שנקרא להם. ביום הראשון בו נפתח העיתון בכותרת 'מלחמה' הגיעו לכאן המילואימניקים", אומר סא"ל ה'.

"אם בזמני שיגרה יוצא לנו לנוח בין המראות לנחיתות, היום את כל שעות המשמרת אנחנו מעבירים על המסלול", מספר סמל ראשון גיא, מטיס חוץ בטייסת. "מטוס ממריא, מטוס נוחת, יש חור של כמה דקות עד הנחיתה הבאה ואז אנחנו רצים לבדוק מה עם המטוס השלישי. אין ספק שיש הרבה עבודה. אבל אם לא עשיתי כוננות ואני נמצא בבית ושומע חדשות, או רואה מסוקים מעל קו החוף של הרצליה אני מיד מרגיש צורך לחזור לטייסת, כאילו משהו לא בסדר".

מסירות המפעילים בולטת במיוחד במעורבותם המוחלטת במבצעים. "רגע אחד אני רואה את הכוח הקרקעי שלנו, שומע אותו בקשר, מכווין את החיילים לפגוע במחבלים ופשוט משתתף בקרב - ומספר רגעים אחר כך, אני יוצא החוצה מהקרון ונמצא בפאטיו של הטייסת ושומע את הדברים בחדשות", מתאר סרן ג'. "השינוי הזה הוא חד ביותר. אנחנו פשוט כל כך ממוקדים במשימה, שמבחינתנו אנחנו שם".

עוד באותו מדור

נולדו לתוך המלחמה

בטייסת "אבירי הזנב הכתום" לא הספיקו כמעט להתחיל בהכנות לקבלת הכשירות המבצעית. שבוע לאחר הקמתה כטייסת סופה, החלה הלחימה בצפון ואנשי צוות האוויר כבר ביצעו עשרות גיחות תקיפה

היב"א לא נחה

ביב"א הצפונית של חיל–האוויר מפקחים ומכווינים את פעולות חיל–האוויר בגזרה הלבנונית. ניהול מאות גיחות ביום, לעיתים תחת מטחי קטיושה, מצריך מקצוענות, דבקות במטרה ורמת ערנות גבוהה במיוחד