בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 170 (271) 27/08/06

כתבות

אותה גברת בשינוי אדרת

בטייסת "מלכי האוויר" עשו שינוי מהותי ביעודו של מטוס החופית. המטוס הקטן ש"הקפיץ" עד עכשיו את בכירי החיל בין הבסיסים, הפך לכלי חשוב במערך המודיעין האווירי של חיל–האוויר תוך יצירת שיתוף פעולה ייחודי בין שתי טייסות

ערן בלכר | צילום: ליאור דיין

יום ראשון ה–25 ביוני בטייסת "מלכי האוויר". אני ממתין לפגישה עם מפקד הטייסת, סא"ל ג', כבר חצי שעה. בעודי מנסה לנחש מה הסיבה לעיכוב, הגעתי לחדר המבצעים. המקום כמרקחה - פקידות המבצעים לא חדלו לענות לטלפונים ועם כל ניתוק נשמע צלצול במכשיר אחר, טייסים יצאו ונכנסו במהירות, מצטופפים להעיף מבט בלוח הגיחות העמוס ומפקד הטייסת, שלא שכח למרות הכל את פגישתנו, ניהל שיחה עם קצינת המבצעים ונתן בי מבט מתנצל. "עוד רגע אני אתך", הבטיח.

בטלוויזיה במועדון הטייסת מדווחים על חדירת המחבלים למוצב בכרם שלום, שני חיילים הרוגים וחטיפתו של רב"ט גלעד שליט. מיד הבנתי את פשר אווירת החירום בטייסת ועומס הגיחות. מערך החוזי של חיל–האוויר יצא לסרוק את רצועת עזה. סיירי–האוויר והטייסים ימשיכו במתכונת הזו גם בשבועות הבאים.

מטרת בואי לטייסת הייתה לשמוע מפי המפקד על שינוי משמעותי שהתרחש במערך מודיעין החוזי המוטס - המעבר לשימוש במשימות מודיעין במטוסי החופית (בוננזה A-36), שנרכשו במטרה לבצע תובלות מפקדים בכירים בין בסיסי החיל. למרות שהגעתי בעיתוי בעייתי, הזדמן לי לחזות בשינוי הזה במלוא עוצמתו.

תפיסה חדשה

בחודש מארס 2005 יצאו משירות מטוסי העגור (דורניר DO-28) עקב התיישנותם, שגרמה לבעיות בטיחות. העגורים, ששירתו מ–1971 בטייסת "הגמל המעופף", ביצעו מספר  משימות תצפית.

בעוד שאת הצילום בעזרת מטע"ד (מטען ייעודי) מבצעים גם מטוסי הצופית (ביצ'קראפט קינג–איר) של טייסת "הגמל המעופף" בצורה ממוחשבת מתקדמת ביותר, הרי שאת המשימות שביצע העגור היה צורך להעביר לכלי–טיס אחר ומהר.

בבסיס שדה–דב לא בזבזו זמן, וחשוב לציין - גם לא כסף. הפתרון החסכוני, הפשוט והטוב ביותר כבר קיים מתחת לאפם, אך היה צורך בחשיבה יצירתית כדי להעלותו על הדעת. במרחק של מטרים ספורים מטייסת "הגמל–המעופף", כשרק ליין המטוסים מפריד ביניהן, נמצאת טייסת "מלכי–האוויר", המבצעת גם היא משימות תובלת מפקדים בכירים על מטוס החופית.

 החופית, מטוס תובלה קטן, נקלטה בטייסת ב–2004 כמחליפה למטוס הפשוש (סוקאטה TB-20 טרינידד) שביצע לפניה את אותה משימה. יוזמה של מפקד הבסיס, אל"ם עדן אטיאס, בשיתוף פעולה עם טייסות הטיסה והטייסות התומכות בבסיס, סימנה את המטוס הקטן כפוטנציאל לרשת את משימת המודיעין שביצע העגור. "לא פשוט כלל לשלב מטוס שנבנה למשימות מסוימות לביצוע משימות אחרות", מספר אל"ם עדן. "לכן התנהל כאן תהליך של 'עקב בצד אגודל' ולבסוף רכשנו את היכולת. אני מאמין שנכון שהחופית תבצע את המשימה הזו ושפה ושם יוכלו לנצל מטוס קל למשימות שדורשות את זה. זו לא המשימה העיקרית של המטוס, אבל הוכחנו יכולת להתאים את עצמנו לצרכים לפי מה שנדרש מבחינה מבצעית".

אולם גם לאחר שהחופית סומנה כמחליפת העגור בחלק ממשימותיו, המשימה "לתפור" עבורה את היכולת לא הייתה פשוטה - הן מבחינה טכנית, והן מבחינה ארגונית. סיירי–האוויר, שביצעו את משימת התצפית בעגור, משתייכים לטייסת "הגמל–המעופף" וטסים בה על גבי מטוסי הצופית. לעומת זאת, מטוסי החופית המיועדים שייכים לטייסת "מלכי–האוויר", בה מצוי "מרכז הדרכה חופית" - מרכז הידע החיילי בכל הקשור למטוס.

הדילמה שניצבה בפני מקבלי ההחלטות בבסיס הייתה: האם להעביר לטייסת "הגמל–המעופף" מספר חופיות? האפשרות נדחתה מכיוון שמבחינה ארגונית פעולה זו היתה יוצרת תכולת עבודה רבה, משום שהטייסת הייתה צריכה להתרכז בקליטת מטוס חדש בנוסף להתאמת המשימה על סוג המטוס הזה ופיתוח התו"ל (תורת הלחימה) של המשימה.

ההחלטה שנתקבלה הייתה ייחודית: שילוב זרועות בין שתי הטייסות בבסיס - סיירי–אוויר וטייסים מטייסת "הגמל–המעופף" ילמדו לטוס בחופיות של טייסת "מלכי–האוויר" וכך שתי הטייסות יוציאו במשותף גיחות תצפית בחופית. צוותים שהורכבו מסיירים ומטייסים של שתי הטייסות החלו בעבודת פיתוח התו"ל החדש וגם במטוס עצמו היה מקום לשינויים.

חיפושים אחר יורש

טייסת "הגמל–המעופף" היא הטייסת הראשונה בחיל–האוויר. היא הוקמה ב–1947 ובשנותיה הראשונות ביצעה בעיקר משימות תובלה ומעט משימות סיור. לאחר מלחמת יום–הכיפורים והתחקיר המקיף שערך מפקד חיל–האוויר דאז, האלוף בני פלד ז"ל, הוחלט שחיל–האוויר זקוק לטייסת תובלה קלה שתוכל לבצע משימות תובלה ביום ובלילה ובכל מזג–אוויר. במאי 1974 יצאו שני טייסים מטייסת "הגמל–המעופף" לארצות–הברית ועברו הסבה על מטוס הזמיר (ביצ'קראפט קווין–איר). באותה שנה הגיעו לארץ 12 מטוסי זמיר שהיוו את עמוד השדרה של טייסת התובלה החדשה שנפתחה - טייסת "מלכי–האוויר", שגרעין ההקמה שלה התפצל מטייסת "הגמל–המעופף". מאידך, טייסת "הגמל המעופף" פנתה לכיוון שונה: אנשי הטייסת וסיירי–האוויר הראשונים החלו לפתח את תחום איסוף המודיעין המוטס והמעיטו במשימות התובלה. עם השנים פיתחה הטייסת יכולות מרשימות בתחום החוזי וכיום, כשהיא נמצאת בחזית הטכנולוגיה, היא מוכיחה את עצמה מדי יום במצבי חירום ובשמירה על בטחונה השוטף של המדינה. טייסת "מלכי–האוויר" מבצעת גם היא משימות איסוף מודיעין, אך מירב שעות הטיסה שלה מוקדש למשימות תובלה, המצריכות טייסים מן השורה הראשונה מבחינת מיומנות טיסה. עם אלפי שעות טיסה בשנה, זו הטייסת המחזיקה בכמות שעות הטיסה הגדולה ביותר בחיל–האוויר. כעת, עם התעוררות הצורך בהסבת החופית למשימות מודיעין, חברו שתי הטייסות לשיתוף פעולה בהוצאת גיחות הסיור.

"התחלנו לחפש יורש למשימות העגור עוד לפני שהמטוס יצא משירות כי היה ברור שהולכים להוציא אותו משירות בלי קשר לתקלה התחזוקתית", מספר סא"ל מ', מפקד טייסת "הגמל המעופף", "חיפשנו מטוס שאפשר לטוס בו בגובה רב מעל פני השטח".

החופית נבדקה על–ידי שלמה, איש מודיעין ממערך החוזי והמיפוי ומפקד סיירי האוויר של חיל–המודיעין בטייסת ונמצאה מתאימה. מטוס התובלה של טייסת "מלכי–האוויר" היה מוכן לצאת למשימת האיסוף הראשונה שלו ובבסיס שדה–דב קיוו שהתיק שנתפר עבורו לא גדול מדי.

יוצאים למשימה

"מבחינת טייסת 'מלכי האוויר', זו כניסה לעולם חדש בעוד שמבחינתנו החופית היא מעין מחליף עגור", מספר סא"ל מ'. "מה שחדש אצלנו היא הפלטפורמה ולא המשימה בעוד שאצלם זה הפוך. השיקול המרכזי לכך שטייסת 'הגמל–המעופף' תטוס בחופית היה שסיירי האוויר הטסים את המשימות האלה מצויים תחת פיקוד הטייסת. בעיני זה מצב לא בריא שיהיו סיירים שלא טסים בטייסת בכלל ונמצאים תחת פיקודי. בעצם, מרכז הכובד המקצועי שלהם נמצא בטייסת 'מלכי–האוויר' והפיקוד ב'גמל המעופף', ולכן היה חשוב שאנחנו ניכנס לתחום הזה. לצורך כך היה צריך להכשיר טייסים שלנו על החופית וזה היה תהליך ארוך ומורכב".

"פקודת המבצע (פ"מ) יורדת לטייסת שטסה במשימה", מסביר סא"ל ג' על שיתוף–הפעולה בין שתי הטייסות. "אם הטייס שלנו, אנחנו אלו המקבלים את הפקודה. המידע המודיעיני, על–פיו נקבעת המטרה, מגיע תמיד לסיירים של טייסת 'הגמל המעופף' והם מביאים אותו לתדריך בטייסת המבצעת. מה שיפה בהיבט הזה, הוא שמדובר במטוס שלא מיועד למטרה הזו ולא בשביל זה קנו אותו. בצורה פשוטה מאוד ובאמצעים זולים ביותר הצלחנו להפוך מטוס שביצע רק משימות תובלה למטוס המסוגל לתת תרומה מבצעית. זה סוג של שינוי תדמיתי גדול עבורנו".

"היום יש שיתוף–פעולה מלא בין חיל–המודיעין לחיל–האוויר", מספר שלמה, מפקד סיירי האוויר בטייסת "הגמל–המעופף". "כל צד תורם את הפן המקצועי שלו בטייסת ובצורה כזו אנו מביאים למיצוי טוב יותר של הכוח ולתוצאות איכותיות יותר לטובת הצבא".

"היו הרבה מקרים בהם הצלנו אנשים"

סא"ל מ': "יש טכניקות שונות, אם רוצים לתצפת מסביב לעיר, אם יש יעד ספציפי או אם מדובר בציר תנועה. אינני יודע אם יתווספו משימות עתידיות לחופית, אבל ברגע שפתחנו תחום במטוס, הרעיונות מתחילים לזרום. בדיוק כמו שהתכנון המקורי לגבי החופית היה תובלות, לאחר מכן עלה נושא הצילום ועכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו עם משימת הסיור, כך יכולים להיות גם פטנטים אחרים".

"מדברים על תוספת של כ–2,000 שעות טיסה בשנה למערך החופית, כלומר לבסיס שדה–דב, כיוון שטייסת 'הגמל–המעופף' החלה גם לטוס בחופיות", מספר סא"ל ג'. "גם כך הטייסת הייתה הכי עמוסה ומי שעוזר לנו זו טייסת 'הגמל–המעופף'. החיבור בינינו מצוין ויש חלוקה של המשימות. בימים האחרונים יש צורך רב במידע לגבי מה שקורה בעזה ומיד מוזנקת משימה. אנשים של טייסת 'הגמל–המעופף' מקבלים את המידע ומוזנקים לכאן".

"החיבור הזה מוסיף לטייסת פלטפורמה ולטייסים הצעירים עוד מטוס לטוס עליו ונותן יותר גיוון למשימות של הטייסת", מציין סא"ל מ'. "ההכשרה של הטייסים על החופית בטייסת 'מלכי האוויר' מתבצעת במסגרת קורס שכולל הסבה קרקעית ולאחר מכן טיסות. בתקופה האחרונה סיימנו להכשיר פה מסה קריטית של סדירים והוחלט על רכישת חופיות נוספות לטייסת 'מלכי האוויר' כדי להתמודד עם העומס".

"המטע"דים הרבה יותר מתוחכמים ומגיעים מהר יותר למטרה. בתצפית ניתן לראות את כל הגזרה בזמן קצר מאוד", מסביר שלמה על נחיצות משימת הסיור. "סייר בעל ניסיון רואה כל מיני תנועות ושינויים. אנחנו נוכחים בכל פעם מחדש בתרומה של העיניים האנושיות שמסתכלות בשטח ונותנות את התשובה המהירה והנכונה ביותר. עין של סייר סורקת הרבה יותר מהר ממכשיר".

"מה שעשינו עד היום מהווה תוספת כוח משמעותית", מסכם סא"ל ג'. "היכולות הללו נדרשות יום–יום לבטחון השוטף ואם תסתכל היום על הלוח שלנו, תראה שבכל רגע יש הזנקות. זה מחבר אותנו יותר למבצעיות, כי חלק גדול מהמשימות של הטייסת לא תמיד היו מחוברות. אתה יושב עם הסיירים במטוס".      

עוד באותו מדור

ה"טורף" כבר כאן. ה"ראפטור" בטיסת ראווה

דור הולך ודור לא בא

במשך שנים לא מפסיקים לתכנן בחיל–האוויר האמריקאי את העתיד. תוכניות קרמו עור וגידים, תפיסות חדשות נולדו ומטוסים חדשים שמרו על העליונות האווירית האמריקאית ברחבי הגלובוס, מול כל אויב. אולם כיום מעיבות בעיות כלכליות ומבצעיות על תהליך חילופי הדורות הצפוי ומאיימות לשבש ולזעזע את התכנון האמריקאי הקפדני שעבד באופן כה מוצלח במשך העשורים האחרונים

האח הגדול רואה הכל

ללמוד לשלוט במטוס זו משימה מורכבת. ללמוד לשלוט במטוס שנמצא רחוק ממך היא משימה מורכבת לא פחות. בקורסים השונים בטייסות הכטב"מים לומדים החניכים להטיס, לפענח, לכוון ולשלוט בכל רזי הפעלת כלי–הטיס ונמצאים יום יום בליבת העשייה המבצעית של צה"ל