בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 171 (272) 25/10/06

כתבות

בלב פועם

תגיות: סימולטורים , סימולאטורים , מדריכות סימולטור

במרכז "פעימת לב" עוברים צוותי האוויר של טייסות הקרב אימונים מורכבים שנועדו לאפשר להם להכיר בצורה הטובה ביותר הן את המערכות אותן יתפעלו והן את המטרות אותן אולי יתקפו ביום מן הימים. סיפורו של מרכז ידע ייחודי המעניק יכולות ייחודיות לטייסי ונווטי חיל–האוויר

אלעזר בן לולו | צילום: שקד סבג

"פעימת לב" היא מרכז ידע והדרכה כלל–חיילי, הממוקם בלב ליבו של בסיס חיל–האוויר במרכז הארץ. צוות המאמן מעביר הסבה קרקעית לאנשי צוות האוויר ובכך מסייע בהכשרתם ובשמירת כשירותם. המרכז הוקם לפני כחמש שנים מתוך חזון שאימון מאתגר ונאמן למציאות ככל שניתן, יוביל להתמקצעות אנשי צוות האוויר.               

עד להקמתו של המרכז, היו טייסים ונווטים ישראליים טסים אל מעבר לים לצורך אימונים ותרגולים. כיום, מה שעומד בינם לבין האימון החשוב, הוא מרחק של כמה דקות הליכה מהטייסת השכנה או כמה שעות של נסיעה למרכז.

מפקד המרכז הוא סרן נ', נווט קרב, המופקד על 35 אנשי צוות בשרות חובה וקבע והם אלה שנותנים את "הדופק" לפעימה. בנוסף ישנן מדריכות סימולאטור. אלו לא היו יכולות לבצע את עבודתן ללא גף המודיעין, המספק את החומרים המודיעיניים לתפקודו השוטף של המרכז ובל נשכח את אנשי הגף הטכני העסוקים מרבית היום במכשירים, תקלות וחוטים. כולם פועלים יחד, כל אחד בתחומו שלו, ליצירת אימון מיטבי, מקצועי ומאתגר.         

"אנו בפעימה משלבים בין מבצעיות להדרכת פלטפורמה", אומר סרן נ' מפקד המרכז. "אנו מאמנים את צוותי האוויר בתורות הלחימה העדכניות והרלוונטיות תוך הענקת אווירה מבצעית".

אופי האימון בפעימה נקבע על–ידי שני גורמים במקביל: מחלקת המבצעים במטה חיל–האוויר הפועלת בשיתוף פעולה תמידי עם הפעימה ומעדכנת אותה באזורי העניין ובתורת הלחימה אשר נקבעה על–ידה ומחלקת הדרכה, אשר קובעת את כמות האימון לכל איש צוות אוויר ומספר ההדרכות והגיחות שכל נווט וטייס צריכים לעבור על–מנת להיות כשירים.

"יש עם מי לדבר"

הדופק בפעימה הוא קצוב ועקבי ולעיתים קרובות עובד שעות נוספות. נווטי "מתקדם קרב" וצוותי האוויר של שלל טייסות הקרב במערכים השונים, מגיעים מדי תקופה בהתאם לצורך ומבצעים גיחות אימון. הפעימה מחולקת לשלושה תאים שיכולים לעבוד סימולטנית, כך שייתכן מצב בו מתאמנים שבעה או שמונה אנשי צוות אוויר בו זמנית.

לפני כל גיחה עובר המתאמן הדרכה ממוחשבת המרעננת ומעשירה אותו בנושא הספציפי לגיחה אותה הוא עומד לעבור. לאחר מכן, הוא מתיישב עם מדריכת הסימולאטור בחדר המודיעין בו נמצאים כל עזרי הטיסה, המפות ותצלומי האוויר, שם הוא עובר תדריך ולימוד הכולל מעבר על נושאי הגיחה, פירוט דגשים עיקריים והצגת טעויות נפוצות וכן יעדים להשגה. התדריך הוא מעין "יישור קו" בין המדריכה למתאמן. "המטרה שלי היא שאני והמתאמן נדע לקראת מה אנו הולכים וניצור שפה משותפת 'עוד על הקרקע', כדי למנוע אי הבנות בזמן אמת, ממש כמו שעושה צוות של נווט וטייס בהכנה לטיסה מבצעית", מסבירה סמלת ליאורה לייכטר, מדריכת סימולאטור. "אנו משתדלות לבנות את התדריך כמה שיותר דומה לזה שבטייסת, כדי להתקרב כמה שיותר למציאות".             

לאחר מכן, מקבל המתאמן את חומר הטיסה שהוכן עבורו על–ידי מש"קיות המודיעין ומתחיל ללמוד את הגיחה. מדובר במפות ובתצלומי אוויר והוא לומד את החומר ומתייחס לנתונים שונים כגון: מזג האוויר, גובה ונקודות כשל בשטח. "לכל מתאמן שיטת לימוד משלו", מציינת סמלת עדן מימון, מדריכת סימולאטור. "יש מתאמנים שאוהבים ללמוד את המטרות ולהתכונן לגיחה יחד עם המדריכה ולקבל ממנה עצות". המדריכות כמעט ולא מלמדות את המתאמן לפני ביצוע הגיחה, אלא מתחקרות אותו אחריה כדי שבפעם הבאה הוא יעשה זאת בצורה טובה יותר. "אנחנו משתדלות לתת לו טיפים", מוסיפה סמלת מימון, "אולם מטרתנו היא לא לגלות לו היכן לשים את הדגש ואיפה הוא צפוי לטעות, אלא לראות שהוא עולה על כך בעצמו וכך נוכל להתמקד בנושאים בהם הוא חלש ולחזק אותם".            

לאחר כחצי שעה של הדרכה, תדריך ולימוד, נכנס המתאמן לסימולאטור, מתיישב בקוקפיט כשלידו המדריכה והשניים יוצאים לדרך. הגיחה נמשכת בין 60–45 דקות ובה מספר יעפים, כלומר המתאמן יוצא מספר פעמים. כמו כן, בכל תחילת תקופה, מתעדכנות הגיחות, נושאיהן משתנים וכן מטרותיהן.

התקשורת בין המדריכה למתאמן מורכבת מאוד. "אנו יכולות לדמות בקשר את הטייס, הבקר ואף את ההכוונה הקרקעית", מסבירה מדריכת סימולאטור, "ממש את כל הגורמים הלוקחים חלק בגיחה המבצעית. מעין משחק תפקידים שכזה המכניס אווירה מבצעית ו'אקשן' לגיחה".

סגן א', נווט בטייסת "העקרב" המפעילה מטוסי ברק דו–מושביים (F-16D), מגיע לא מעט לפעימה. "המדריכה דימתה את הטייס בצורה מושלמת והאינטראקציה עמה היתה מצוינת. אני חייב לציין שמלבד לתקשורת ה'זורמת' איתה, הידע המקצועי שלה היה פשוט מעולה. זה נותן בטחון וגורם לך להבין שיש עם מי לדבר".

רמת הקושי של הגיחה נתונה לשליטתה של המדריכה המתאימה את הגיחה לרמתו של המתאמן שיושב מולה. יחד עם זאת, המדריכה משתדלת שרמת הקושי תהיה כמה שיותר גבוהה על מנת להביא את המתאמנים לרמה הטובה ביותר. מצוינות היא לא מילה גסה בפעימה.                     

ללמוד מהטעויות

בסך–הכל, במהלך יום אימון אחד, מתאמן מבצע שלוש גיחות, כאשר כל גיחה מתמקדת בתחום אחר ומדמה מצבים אמיתיים איתם ייאלץ להתמודד בפועל. אחת מהגיחות היא גיחת תקלות, בה מתמודד המתאמן עם סוגים שונים של תקלות העלולות להופיע בזמן אמת בין שמים וארץ. "המתאמן צריך לתפעל את התקלה לפי סדר פעולות ידוע מראש. הוא צריך לדעת את התפעול בעל–פה ואנו מאמנות אותו על כך הרבה, כך שבאוויר הוא יוכל להתמודד עם כל
בעיה באופן אוטומטי", מציינת סמלת מימון.              

דוגמא נוספת לגיחה היא גיחה המדמה שינויים במזג–האוויר, בה המתאמן מתמודד עם מזג–אוויר קשה ועננות כבדה היוצרת אתגר במציאת המטרה בשטח נתון. היתרון בסימולאטור הוא שניתן ליצור תנאי מזג–אוויר לפי ביקוש, מה שלא מתאפשר בטיסת אימונים אמיתית בטייסת. הגיחה השלישית ביום האימון היא גיחה מבצעית.

כמו כן, גם בפעימה מקפידים ושומרים על תרבות התחקור החיל–אווירית. כל גיחה מוקלטת במלואה והתחקיר המתבצע בתום כל גיחה מגובה באמצעות עובדות שהוקלטו ואינן ניתנות לויכוח. מטרת התחקיר היא הבנת הנקודות החלשות של המתאמן. בתחקיר עוברים על מהלך הגיחה באופן מסודר ונותנים תשומת לב לפעולות המתאמן ודרכי התמודדותו עם תרחישים שונים. רובו ככולו של התחקיר מנוהל על–ידי המדריכה, אולם מרבית השיח מגיע מהמתאמן. "המדריכה מראה לי את הנקודות החשובות בתפעול ויחד אנו מתחקרים את התוצאה", מספר סגן א'. "אני מעלה נקודות וגם היא מצביעה על דברים שלא ראיתי ולא שמתי לב אליהם במהלך הגיחה". בנוסף, מציין סגן א' כי מתקיים מעקב רציף אחרי כל גיחה. "אני מקבל דף סיכום תוצאות וכך אני מגיע מוכן לקראת הגיחה הבאה עם המסקנות של הגיחה הקודמת".

המדריך לבניית גיחה

להעביר גיחות לצוות האוויר שבא ליום אימון בפעימה זו משימה לא פשוטה בכלל. משימה זו מוטלת על גף הדרכה, הבנוי מקצינת הדרכה, שלושה קצינים ו–15 מדריכות בשירות סדיר. ללא ספק, הכוח הנשי שולט בגף, אך בין כולן נמצאים זוג בנים, מדריכי הסימולאטור הראשונים בחיל. "התגובות של המתאמנים שונות בכל פעם מחדש", מספרים השניים. "תחילה הם מרימים גבה ומופתעים מאוד לגלות שגם בנים משרתים בתפקיד הזה. אחרי כן, מעכלים, מפרגנים ובסוף מבינים שאנחנו טובים לפחות כמו הבנות".

מלבד אימון צוות–אוויר, לכל אחת מהמדריכות והמדריכים יש תפקידים עליהם יש להם אחריות בלעדית. "כל אחד מהתפקידים מהווה נתח אחר בבניית האימונים עצמם ובפיתוח עוטפי האימון (הדרכות, סרטים וכו')", מספרת סגן גילי גינוסר, קצינת ההדרכה של הפעימה. למעשה, מלבד היותן מדריכות בפועל, הבנות הן אלו המייצרות את האימון בפעימה, כל אחת בחלקה. "שיטת העבודה בתחום הזה היא מעין 'שגר ושכח'", מציינת סגן גינוסר, "אנו נותנים למדריכה מסוימת תפקיד ויודעים שהיא תבצע אותו בצורה הטובה ביותר ובזמן המיועד. הבנות מבינות את המשמעות של דבר שאינו מוכן בזמן שגורם לפגיעה באיכות האימון ומאחר שהאימון האיכותי הוא תכלית תפקידנו כאן, הבנות דואגות למלא את תפקידיהן כראוי".

דוגמא לאחד התפקידים היא בניית תרגילי הטיסה. אחת ממתכננות התרגילים בפעימה היא סמלת מאיה קרניבד שעסוקה מרבית היום בתכנון ובניית הגיחות. "כשאני בונה גיחה, אני קובעת את התנאים הסביבתיים הכוללים, תאריך, שעה ביום, תנאי ראות, גובה וכמות עננים ורוח. על–מנת לדמות את האימון לסיטואציה המציאותית אני 'שותלת' באתר רכיבים מבצעיים כגון סוללות טק"א (טילי קרקע–אוויר) למיניהן או רכיבי דמה שמטרתם להטעות ובכך לחדד את מיומנות זיהוי הרכיב. בבניית התרגיל אני משתדלת לבנות אתר הפועל על–פי תו"ל (תורת לחימה) ההסוואה של האויב ובכך להרגיל את המתאמנים לצפות להפתעות בשטח. מאחר ואין מספר בלתי מוגבל של מטרות מבצעיות בבסיס הנתונים של הפעימה, שאר המטרות אינן בהכרח מבצעיות, אך גם אז האימון נשען על אותם יסודות של תרגול, לימוד, הזדהות, זיהוי רכיבים ועבודה על פי תו"ל".
  
עבודת נמלים מודיעינית

גף המודיעין אחראי על הכנת החומר לגיחות המתאמנים בפעימה. מש"קיות המודיעין אחראיות על כל המערך המודיעיני השוטף של המרכז. חשיבותו של הגף רבה מאוד. חומר מודיעיני טוב הוא המפתח להצלחה, אחרת הנווט ייקלע לקושי בזיהוי אזור המטרה. יש לציין שבכל תחילת תקופה מתחדשות הגיחות והמש"קיות מייצרות את החומר החדש.

"אנחנו מכינות את כל החומר לגיחות ביום לפני האימון. אנחנו 'חופרות' בארכיון ומחפשות חומר בהתאם לגיחה שמתבצעת באותו היום", אומרת סמלת בנאלי, מש"קית מודיעין. "חומר הטיסה מורכב ברובו מתצלומי אוויר ולווין. אנו לומדות להזדהות בשטח, כלומר לקרוא את המפות ואת כל החומר המשמש ללמידת המטרות והכרת זירת התקיפה. המתאמן לומד את המטרות שלו על סמך המידע שבידו וכך מתכנן את מהלך התקיפה. הוא לומד הכל ערב הגיחה ויודע בדיוק מה מצפה לו".             

"להיות מש"קית מודיעין בפעימה זה תפקיד יסודי עם אחריות רבה וגדולה", מספרת סמלת בנאלי, "למרות שזה מאמן והכל ולא משהו שקורה בזמן אמת. האימון חשוב לא פחות ואני רואה בזה משהו עקרוני".

"האבא של הפעימה"

כמו לכל טייסת טיסה, גם למאמן טיסה יש גף טכני משלו. בפעימה דואגים אנשי הגף לאחזקת המאמן בשוטף ובפיתוח צרכי הדרכה וצרכים מבצעיים. בגף קיימת עבודה רבה ועשייה מבורכת בזכות צוות קטן של אנשים עם ראש גדול. את הצוות מוביל רס"ב שמואל הרוש, שמכונה "האבא של הפעימה", ולא בכדי. הצוות הטכני של הפעימה לקח על עצמו את כל השינויים והפיתוחים במאמן ובכך חוסך כסף רב לחיל–האוויר. "הצוות הטכני מוביל את פיתוח המאמן", מציין סרן נ', מפקד הפעימה, "זה צוות שעושה ללא כל ספק מלאכת קודש".

בגף גם מייצרים פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים לשירות החיל. בשנה האחרונה ייצרו שני פיתוחים שאחד מהם ההיה מועמד לפרס מפקד חיל–האוויר. הפיתוח הוא תצוגה עילית לתא ברק (F-16C/D) ולתא בז משופר (F-15). הפיתוח השני הוא בניית תא קדמי לבז משופר, שהוא פתרון לצורך מבצעי שהגיע מהטייסת. פיתוח זה הגיע למקום הראשון בטקס הצעות הייעול הכנפי שנערך בתקופה האחרונה. ישנם עוד מספר פיתוחים שפיתח הגף בשנה האחרונה, כאשר הבולט מכולם הוא פיתוח תוכנת משוב למתאמנים. כאמור, מתאמן שמגיע לכל המאמנים בחיל נדרש בסוף האימון למלא משוב על השירות שקיבל במאמן. "פיתחנו תוכנה ממוחשבת שמאפשרת למתאמן למלא את המשוב באופן פשוט על המחשב ולנו לנתח את המשובים בקלות ובמרוכז", מספר סרן רועי זמיר, הקצין הטכני של הפעימה.

בנוסף פיתח הגף את תוכנת האיוש למתאמנים. "עד היום המתאמנים היו מגיעים למאמן ורואים את זמני הגיחה על–גבי לוח מחיק. במקרים בהם חל עיכוב בגיחות לא היה ניתן לראות זאת", מספר רס"ב הרוש, "לכן פיתחנו תוכנה שתאפשר מעקב אחר גיחות המתאמנים באופן 'נושם': כאשר חל עיכוב או כל שינוי בתוכנית ניתן לראות זאת בתצוגה. לדוגמא, אם הגיחה מתעכבת, המדריכה מעדכנת את התוכנה מתוך המאמן וזה באופן אוטומטי מעכב את כל הגיחות בהתאמה".

קשה באימונים קל בקרב

"כל גיחה בפעימה מוכיחה לי מחדש עד כמה חשוב האימון והתרגול לפני 'הדבר האמיתי'", מסכם סגן א'. "הצוות בפעימה נותן לי את התחושה הכי אמיתית שיש ומכין אותי לכל מצב, בכל רגע נתון".

סרן נ', מפקד הפעימה, מסכם את חשיבותו של המאמן כפי שבאה לידי ביטוי במטרתו העיקרית: "תהליך ההזדהות של איש הצוות בשטח הוא מלחיץ וקשה מאוד ואם הצלחנו לגרום לנווט או לטייס להרגיש שהוא "היה שם" בעבר, אז אין ספק שהפעימה עשתה את שלה. אם הנווט נתקל בתקלה באוויר אך מכיר אותה מהאימון לפני כן, אז מטרתנו הושגה. אין לי כל ספק, שאם חיל–האוויר יחליט לבצע את המשימות המתורגלות בפעימה, הן יבוצעו בשלמות ובאופן חלק. העקרון הוא פשוט ומוכר: 'קשה באימונים, קל בקרב'".      

גם במהלך הלחימה בצפון, פעלה הפעימה במספר דרכים עיקריות. טייסי ונווטי קרב הגיעו לפעימה כדי לטוס בכל מיני משימות חסויות. "אם הטייסות לא יכולות להגיע, המדריכות ביצעו את היעפים לפי דרישת הטייסת או מחלקת המבצעים של חיל–האוויר ואם הסיווג איפשר, סרטי הגיחות נשלחו אליהם, כך שהם קיבלו את הסרטים בטייסת במקום להגיע לפעימה. שרות עד הטייסת", מסכם סרן נ'. בנוסף לכך, המדריכות ומש"קיות המודיעין התחלקו לטייסות. "הפעימה הייתה עם היד על הדופק 24 שעות ביממה. כל צוות ותחום התמחותו עשה את המיטב כדי שנעמוד במשימה בצורה הטובה ביותר", מסכם סרן נ'.

עוד באותו מדור

"אני חושב ששמרנו על קודים מוסריים גבוהים". סרן עמוס, טייסת ה"עמק"

דיבורים באוויר

ארבעה אנשי צוות–אוויר העומדים לסיים את שירותם, התכנסו לשיחה על חיל–האוויר, השירות בו ובעיקר על מלחמת לבנון השנייה בה נטלו חלק. הם מדברים על כל מה שנמצא על הקרקע ובאוויר: היכולות, הלבטים, הקוד המוסרי ואפילו על חששות

חמישים שנה באוויר

טייסת "מגיני הדרום" חוגגת יובל. ב–50 השנים האחרונות הספיקו אנשי הטייסת הרבה: טסו על מטוסי בוכנה, קרעו קוי טלפון בסיני בשיטה ייחודית, הפציצו ברחבי המזרח–התיכון, נחתו נחיתת אונס עם עופרה חזה ז"ל וגם החליפו מטוסים (הרבה פעמים) ואת שם הטייסת (פעם אחת)