בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 173 (274) 27/02/07
לגליון זה מצורף פוסטר של הסופה (F-16I) הממוכשרת בעולם (צילום: ניר בן-יוסף):






ומדבקות אתר חיל-האוויר.

כתבות

הסופה שאחרי המלחמה

תגיות: טייסת "הנגב" , טייסת "העטלף" , סופה - (F-16I) , תרגילים ואימונים

עשרות מטוסי סופה, מטוסי הקרב החדישים ביותר בחיל–האוויר, השתתפו בסדנת אימונים משותפת לשתי טייסות. "כחולים" ו"אדומים" עשו הכל ביחד: תדרכו ותחקרו, הפילו זה את זה, תקפו מטרות ולמרות הזמן הקצר שחלף, כבר יישמו לקחים ותובנות ממלחמת לבנון

אלעזר בן לולו | צילום: שקד סבג וסגן טל

12:00 בצהריים, טייסת "הנגב". מזג–האוויר המדברי אינו מושפע מהסתיו במרכז הארץ. רק צלילי המראות ונחיתות של מסוקי ומטוסי קרב קוטעים לעיתים את הדממה, אולם השקט הזה אוטוטו עומד להיעלם. באותו הבוקר התכנס צוות של טייסים ונווטים משתי טייסות - "הנגב" ו"העטלף" בחדר המבצעים והחל לתכנן את סדר המטסים ומתארי הטיסה לקראת הסדנה. מדובר ביומיים אינטנסיביים בהם מתאמנים יחד אנשי מילואים והצ"חים (הצבת חירום) של שתי הטייסות, כולל כמובן אנשי צוות–האוויר בשירות סדיר.

למעשה, מדובר בפעם הראשונה בה נפגשות שתי הטייסות הראשונות של מערך הסופה (F–16I) לסדנת אימונים משותפת. "זה משהו שעושים פעם ב...", מציין רס"ן א', סגן מפקד טייסת "הנגב". "עד כה שיתוף הפעולה בין שתי הטייסות היה הומוגני מאוד. בכמה שבועות משותפים תרגלנו איך טסים יחד, אך תדרכנו ותחקרנו לחוד. הפעם זה שונה. זו הפעם הראשונה בה מתבצעת 'ערבוביה' שלמה בין שתי הטייסות על כל אנשי צוותי האוויר שלהן. הטרוגניות לשמה".

ההכנות הראשוניות החלו בקריאה מדוקדקת ובלימוד הנהלים. "התכוננו בטייסת היטב לפני הסדנה", ממשיך רס"ן א', "קיימנו דיונים רבים גם עם אנשי צוות–האוויר של טייסת 'העטלף'. כל תהליך ההכנות והמחשבה כיצד ליצור הנאה לצד לימוד בטוח וזהיר התבצע בתיאום מלא".

מטרתה העיקרית של הסדנה, מלבד התנסות ייחודית בפעילות טיסתית שוטפת ומשותפת, היא התעמקות ביכולות מטוס הסופה.

במטוס קיים שילוב מיוחד של מערכות המשדרג את יכולות הביצוע שלו. אמנם המערכות קיימות בצורות שונות במטוסים שונים בחיל–האוויר, אולם השילוב הייחודי קיים רק במטוסי הסופה ומקנה יתרון רב–ערך לסד"כ (סדר כוחות) האווירי של מערך הסופה.

מטוסי אויב תוקפים

גם אם רעיון הטיסות המשותפות בין מטוסי הסופה נשמע מובן מאליו, הרי שבטייסות  "הנגב" ו"העטלף", שתי טייסות הסופה הראשונות של החיל, לא חשבו לוותר על הסדנה. כיוון שלא פעם שיתופי פעולה כאלה מתחילים ונגמרים כאשר אנשי צוות–האוויר אינם רואים באמת אחד את השני, אלא מקסימום את זנב או חזית מטוסי הטייסת האחרת, החליטו הפעם בטייסות להעמיק למשך יומיים את נושא שיתוף–הפעולה מזווית קצת אחרת.

עם תוכנית עבודה מפורטת ונהלים ברורים פתחו בטייסת "הנגב" את יומו הראשון של התרגיל. נדמה שבטייסת לא נראתה מעולם כמות כה מאסיבית של אנשי צוות–אוויר. אזורי טיסה לטיסות עתידיות כבר נקבעו, בחדר המבצעים הכינו הכל עבור הטיסות וכולם בכוננות, אבל איש לא יודע מתי תבוא יריית הפתיחה בצורת "שירת הסירנה".

פתאום - בלת"ם! תוך דקות ספורות, עשרות טייסים ונווטים מוזנקים לעבר הדת"קים (דירים תת–קרקעיים). הלחץ עולה. התרחיש הראשון: מטוסי אויב תוקפים. אחד אחרי השני ממריאים עשרות מטוסי סופה לאוויר בקצב מסחרר.

הטיסות, שהתקיימו לאורך כל היום בשמי הארץ, משלבות תצורות שונות של שני שחקנים למערכה: "'הכוח האדום' שמדמה מטוסי אויב תוקפים ומיירטים הוא זה ש'נותן שירותים'", מסביר רס"ן ת', סגן מפקד טייסת "העטלף", "והכוח 'הכחול' מדמה את חיל–האוויר הישראלי שתפקידו להגן על שמי המדינה. מדובר במטסים קשים ואגרסיביים. במטס הפותח, וגם בבאים אחריו, יהיו המון 'אדומים' בשונה מרוב טיסות האימונים בהן נמצאים מעט 'אדומים' והרבה 'כחולים', מתוך כוונה לייצר דילמות ואווירה לחוצה ולהקשות כדי שיתאמנו באופן מקצועי יותר", הוא מסביר. "בין היתר מטרתנו היא להביא את הסופה לקצה היכולות שלה במשימות אוויר–אוויר ואוויר–קרקע".

חלק גדול מטייסי ונווטי הטייסות כבר עבר סדנאות משותפות במסגרת הטייסות האחרות בהן שירתו. עבור חלק קטן מהטייסים והנווטים, כמו סגן ר', טייס סופה בטייסת "הנגב", מדובר בהתנסות ראשונה. רק לפני חצי שנה סיים את קורס–הטיס וכבר הוא מתמודד עם מתארים לא פשוטים. הוא השתתף במטס הראשון כחלק מהכוח "האדום". "דימיתי כוח אויב שמגיע מדרום ותוקף בחסות מיירטים שטסים בגובה. אנחנו טסנו בגובה ונכנסו לקרב של טילי מכ"ם עם הכוח 'הכחול' שהגיע מצפון". נו, כמה כמה הסתיים? "הפלנו שלושה 'כחולים'", משיב סגן מ' בסיפוק ומיד עובר לדכדוך, "אותנו הצליחו להפיל פעמיים".

"בגדול הכלי אותו כלי, אך לטוס עם כלי–טיס שלא טסת איתו אף פעם זה מעניין", אומר סגן ר', "למרות שהקולות חדשים וזה קצת מוזר ברשת הקשר, אתה מתייחס למספר, יודע את התפקיד שלך במבנה וטס הכי טוב שאתה יודע. זה שם המשחק". בנוסף, מציין סגן ר' כי זו הזדמנות פז להיחשף להרבה פרצופים חדשים. "כל טייסת ממוקדת במהלך היום–יום בעצמה וכעת יש הזדמנות לגלות דברים חדשים ולקיים סוג של הפריה הדדית, לא רק באוויר אלא גם על הקרקע. למרות הדמיון, הם באים ורואים איך אנחנו מתדרכים, איך מתחקרים מבנה, איך טייסת אחרת עובדת".

גם סגן מ', טייס צעיר בטייסת "הנגב", טעם בפעם הראשונה שיתוף פעולה מלא. הוא סיים לאחרונה את תהליך ההסבה בטייסת וכעת מתחיל את ההכשרה המבצעית. עד סוף ההכשרה הוא יבצע טיסות המדמות יותר את המציאות ופחות מתארים סטריליים. "במטס הראשון הייתי חלק מהכוח 'האדום' שדימה מטוסים שמנסים לחדור לארץ", הוא מספר. "טסנו בגובה נמוך וניסינו לחדור קו מסוים שאותו היינו אמורים לעבור. 'הכחולים' היו צריכים להפיל אותנו לפני שאנו נצליח לחדור אותו. זו היתה בהחלט חוויה לא שגרתית".

אחד מהחברים במבנה של סגן ר' וסגן מ' היה סגן ע', טייס בטייסת "העטלף", שגם הוא "נצבע באדום". "טסנו מטס ראשון", הוא מספר, "היה מטס מאסיבי, רב מטוסים, משתי הטייסות. המבנה שלי יצא מול מטוסים שבאו לתקוף".

דו יו ספיק אינגליש?!

כבר 16:00. המטס השני יוצא לדרך. "מדובר במטס 'משוגע' עם הרבה הפתעות", חוזה רס"ן א' ומגלה את ההפתעות הצפויות: "כמות 'אדומים' עצומה לעומת אימון ממוצע עם הרבה איומי אוויר–קרקע". בינתיים, עוברים אנשי צוות–האוויר על מטרות הטיסה הקרובה.

תדריך ראשון לטייסים ולנווטים של שני מבנים ראשונים לגיחה יוצא לדרכו, בהדרכתו של רס"ן ע', סגן מפקד טייסת "הנגב". דגשים מיוחדים ניתנים למערכות בהן מתמקדים בטיסה הקרובה. על–מנת לא לקחת סיכונים, חוזרים שוב ושוב על נהלי הטיסה ועל הסיכונים הקיימים. "אנו נטוס מעל הים התיכון ונדמה מטוסי אויב", פותח רס"ן ע' את התדריך. "אנו חלק מתוך כוח 'אדום' גדול שנלווה ל'כחולים'. מדובר במתאר קשה מאוד. הצפי הוא שיפלו הרבה 'כחולים', ממש מתאר על סף כישלון. התפקיד שלנו הוא לחפש את ה'כחולים' ולהפיל כמה שיותר".

לאחר התדריך חוזר הצוות לעבודתו האחרונה לפני ההמראה. אנשי צוות–האוויר אשר עומדים לטוס עוברים שוב על המפות ושאר חומר הטיסה לפני ההמראה. באותו הזמן, אנשי הגף הטכני של הטייסת כבר הכינו את המטוסים. הטייסים והנווטים יורדים לדת"קים ומטוסי הסופה ממריאים אל עבר השקיעה המדברית.

"על כל מבנה מטוסים 'כחולים' היו עשרות מטוסים 'אדומים'", מספר סגן א', נווט בטייסת "הנגב" שהיה חלק מהמטס של רס"ן ע'. "דימינו מערכות נשק משוכללות העומדות לרשות אויבינו. בנוסף לכך גם טסנו 'הפוך', כלומר נווטים מהטייסת שלי טסו עם טייסים מטייסת 'העטלף' ולהפך".

באמצע המטס - הפתעה חדשה. מה עושים כאשר באמצע הטיסה עולה מולך מישהו לא מוכר בקשר ומתחיל לדבר אנגלית? סגן ג', בקר הטיסה שביצע את הבקרה בגיחה מספק תשובה: "במתאר האחרון התקיימה גיחה נגד מטרות ארוכות טווח בעומק שטח אויב. ביקשו ממני לבצע בקרה באנגלית כדי להקשות על המתאר. זה היה משעשע. הם לא הבינו למה עושים את זה, אבל אחר–כך שיתפו פעולה. חשוב לציין שגם במקרה שאין תמונה אווירית, כלומר כאשר אני לא רואה את הטייס על המסך, אני צריך לעלות מולו".

שיתוף הפעולה והלימוד בין הבקרים לאנשי צוות–האוויר חשוב מאוד. "אלמנט הבקרה הכרחי במיוחד במתארים משותפים הכוללים כמות גדולה של מטוסים", מסביר סגן ג'. "תפקידנו הוא לבקר בטייסות ואת הטייסות, ללמוד את המתארים המבוצעים, להשתתף בתחקיר וגם לתת טיפים לשיפור מבחינת הבקרה. אנו, הבקרים, יושבים עם הטייסים והנווטים עם שובם מהמטס ומציגים בפניהם את הצד שלנו, היבט הבקרה האווירית".

אחד מהטייסים שהשתתף במטס התייחס לבלת"ם בשפה הזרה: "אני בטוח שהמטרה היא לא להכשיל אלא להקשות עלינו, הרי כולם פה יודעים את התו"ל באנגלית. אין כל ספק שזה היה תרגול טוב לפריסות לחו"ל".
לאחר שכולם תחקרו את הגיחה מכל היבטיה וצפו בסרטי התקיפה, החלו הכנות מעט שונות ולא מדובר בהכנת חומר טיסה או בתדריכים נוספים. מאחר שבטייסת "הנגב" החליטו לחתום את יומו הראשון של התרגיל בקומזיץ משותף עם טייסת ה"עטלף" תחת שמי המדבר, ניגשו כל המשתתפים במרץ לאיסוף קרשים למדורה.

דום שתיקה

05:00. אור ראשון טרם הפציע, אולם הפעילות להכנת המטסים בגף הטכני, התחילה כבר בשלוש לפנות בוקר. המשימה: טיסה בדממת אלחוט, כלומר טיסה ללא קשר, לא מדברים אחד עם השני וגם לא עם הבקר. "טסים בשקט ובדממה לפי התכנון", מספר רס"ן א'. "לא מדברים בקשר עם המגדל בעת הטיסה, במטרה שהאויב לא ידע שיש מטוסים באוויר, כמו במלחמת ששת הימים. למרות שהטיסה הזו היא לא הכי מבצעית, היא מוסיפה הרבה אדרנלין. הרבה הפתעות צפויות וטיסה מסעירה".

עוד בערב הקודם הם קיבלו מטרה, הכינו את חומר הטיסה הנדרש ותדרכו את הצוותים. הבלת"ם בתקיפה: החלפת מטרות באמצע הדרך. בגלל שאי אפשר לדבר בקשר, למד כל אחד שתי מטרות והיה מוכן למצב בו יעבירו אליו מטרה אחרת.

"מתוכנן מתאר הפתעה", מסביר רס"ן ע', "בו נחדור לעומק שטחו הרגיש ביותר של האויב ונשגר לשם את הפצצות. הכל יתבצע בחשאיות רבה. רגע החשיפה יהיה כאשר המבנה הראשון יעשה רעש מעל המטרה ויטיל את הפצצות. האויב יופתע ויהיה לו קשה להגיב".

רס"ן ע' מציין כי טיסה בדממת אלחוט דורשת תדריך מדויק ומדוקדק. "צריך לעבור על כל הפרטים ברמה ספציפית ביותר, באיזו דקה ובאיזו נקודה בטיסה מה כל אחד עושה, באילו מפסקים, מה התפעול וכו'. את כל הדברים הללו אנו רגילים לומר באוויר באופן ספונטאני. אולם בטיסה זו, הכל מתודרך מהקרקע, כל אחד צריך לזכור את התפעול בעל–פה. התקשורת רק בתוך התא - הנווט מזכיר לטייס והטייס מזכיר לנווט מה לעשות".

נושא הבלת"מים והפתעות כמו החלפת מטרה ושינוי גובה של הנתיב, אינם מקלים על הטיסה. "צריך לשתוק כמה שיותר עד שהטייס והנווט מגיעים למצב בו הם מרגישים שהמשימה בסכנה מעצם השתיקה. במקרה כזה שוברים שתיקה, פורצים את הקשר, מדברים ישר ולעניין על מה שצריך לדבר כדי לפתור את הבעיה וממשיכים את המשימה כרגיל בתקווה שזה לא ישפיע לרעה", מסביר רס"ן ע'.

רס"ן א', טייס הצ"ח של טייסת "העטלף", השתתף בכוח ה"כחול". המתאר דימה תקיפה תחת איומי אויר–אוויר ואוויר–קרקע מתקדמים והמבנה כלל מטוסים שחומשו בטילי אוויר–אוויר ארוכים וקצרים.

"הובלתי את הזוג האחורי", הוא מספר, "זה למעשה זוג נפרד שהחימוש שלו כלל פצצות והכוונה היתה להחדיר אותנו לתקיפה של מטרה אסטרטגית מאוד. היו הרבה 'אדומים' שדימו את מטוסי האויב המתקדמים ביותר שעומדים כיום לרשות חילות–האוויר של האויב, כולל כל מערכות הנשק שקיימות שם. היינו צריכים להפיל אותם בדרך ולהצליח להגיע לתקיפה של משאית. לבסוף, הצלחנו להפיל את כל ה'אדומים'. צברנו שתי נפילות בדרך, של שניים מהמטס הראשון שהיו אמורים להצטרף אלינו לתקיפה. באזור המטרה התברר כי למטוסים שחומשו בטילי אוויר–אוויר נגמר המלאי ולכן הזוג שלנו שהיה חמוש בטילים, הפיל עוד שני מטוסי אויב שהיו מעל למטרה ואז נכנסו לתקיפה נוספת תחת איום של טילי קרקע–אוויר".

סרן מ', טייס בטייסת "הנגב", היה אחד מה"כחולים". "טסנו עד צפון המדינה, בחיפה ירדנו דרומה בבקעה, והכל בשקט מוחלט. אף אחד לא מדבר, לא בקר ולא קרקע. דימינו טיסה ארוכה לשטח אויב. במטווחים פתחו עלינו באש שני זוגות בניסיון ליירט אותנו. ברגע שראו אותנו, נשברה דממת האלחוט. תקפנו במטווח וזרקנו פצצות אימונים. שינוי המטרות בדת"ק, טרם ההמראה, ביחד עם דממת האלחוט, הקשו על התיאום של הצוות בבחירת המטרות לפגיעה".

להתקפל על כוח כחול

שעות הצהריים המדבריות מסמנות את סיומה ההולך וקרב של הסדנה המשותפת. המטס המסכם הוא מטס אוויר–אוויר בגובה נמוך. אותם אנשים, אותם צוותים, בדיוק כמו במטס הקודם. סרן מ' שוב נצבע בצבעי קרב אדומים. "דימינו 'אדומים', ביצענו קרבות אוויר–אוויר בגובה נמוך, כמו טיסה לשטח אויב. ה'כחולים' טסו ואנחנו, ה'אדומים', התקפלנו עליהם, תפסנו אותם בשטח האויב ונכנסנו איתם לקרב אוויר".

רס"ן ד', נווט, הוא הצ"ח בטייסת "הנגב". במהלך השבוע הוא נמצא במחלקת המבצעים במטה חיל–האוויר. יום בשבוע הוא יוצא "להתאוורר", כדבריו ועובר מהנוף התל–אביבי ליובש המדברי. "אין כמו יום הצ"ח, היום הכי טוב בשבוע", הוא אומר ומשמיע אנחת רווחה. "עבודת הצוות בתוך התא דומה וזה מוכיח שאין בעיה בערבוב צוותים", הוא מציין ומדגיש כי עניין זה יהווה יתרון גדול ויקנה גמישות בזמן מלחמה. "גם מבחינת הגף טכני העבודה דומה", הוא מוסיף, "קבלת המטוסים מתבצעת באופן נוח מאוד".

רס"ן ד' מציין כי החוויה בטיסה בגובה נמוך היא שהמטוס הרבה יותר אנרגטי וחזק. "המטוס עושה הרבה G, פונה פניות יותר הדוקות ואתה ממש מרגיש את המנוע, לא צריך לפתוח מבער. הגובה הזה יותר שריד מבחינת איומי טילי הקרקע–קרקע. זה הבדל עצום מאשר הגובה הרגיל".

כאמור, בזמן המלחמה חיל–האוויר מעדיף לטוס נמוך. היום באימוני קרבות אוויר שגרתיים טסים בגובה שגרתי, משום שאזורים מתחת לגובה זה משמשים כנתיבי טיסה למסוקי סער, למסוקי ולמטוסי תובלה.

מערך עם עוצמה

תחקיר סיכום בחדר התדריכים של הטייסת. כל סרטי התקיפה, התקלות המעניינות, התוצאות ואירועי הבטיחות שהתרחשו במהלך הסדנה, מוצגים בפני אנשי צוות–האוויר. "היה אימון מצוין, מתארים מורכבים וכדאי לנצל זאת ולעשות עוד ימים כאלה", אומר אחד הטייסים. נוכחים: קצינות הדרכה של הטייסת, קציני פיקוח טיסה ממגדל הפיקוח, מפקד הגף הטכני ואחרים. כל צד מעלה את מסקנותיו, הארותיו והערותיו לגבי תפקוד הטייסת במהלך הסדנה. הכל נרשם ונכנס לפרוטוקול, לשם הסקת מסקנות עתידיות לגבי הטייסת, מתורת הלחימה בקוקפיט ועד השתלבות ועבודת הצוות של שתי הטייסות. בסך–הכל, הסדנה עברה בצורה טובה, התבצעה למידה רבה בתחומים שונים ומכריעים וזה הזמן לסכם את הדברים.

"שמנו דגש על שני דברים שחשובים לנו כמערך", מסכם סא"ל כ', מפקד טייסת "העטלף". "הראשון הוא נושא טיסות הבלת"ם למובילי המבנים והשני הוא אחידות וגיבוש חברתי במערך הסופה. אפשרנו חופש פעולה מלא למובילים תוך התמודדות עם הרבה מצבים בלתי מתוכננים ובמגוון רחב של משימות. מימשנו את המטרה של הסדנה - ללמוד לטוס כטייסת אחת וכמערך אחד". לדבריו האחידות בין המערכים, כאשר הנהלים זהים הן בגף טיסה והן בגף הטכני, מהווה בפירוש מרכיב בעוצמה של המערך. "בשורה תחתונה, המשימות המבצעיות והמשימות החברתית הושגו במלואן", הוא מסכם.

סא"ל נ', מפקד טייסת "הנגב" מסכם אף הוא בסיפוק רב. "עמדנו בכל המטרות שהצבנו לעצמנו בסדנה הזו", הוא אומר. "הצלחנו לקיים אימון איכותי, מרובה משימות בלתי מתוכננות ומורכבות ובמקביל עבדנו על גיבוש חברתי של לוחמי מערך הסופה. העובדה ששתי הטייסות טסו ביחד, אפשרה לנו לממש מתארים מרובי משתתפים ובאופן טבעי, ככל שכמות המשתתפים גדלה, כך ניתן להוציא לפועל מתארים מורכבים יותר ומעניינים יותר. לשמחתי, האווירה הטובה בין שתי הטייסות התחזקה במהלך היומיים הללו. הלוחמים וצוותי הקרקע יצאו בתחושה חזקה מאוד של עשיה מקצועית וחברתית".

רס"ן ע' מדגיש כי "אנשים במלחמה ובכלל, צריכים להסתגל להפתעות ולדברים לא מוכרים. אצלנו, בטייסת, כולם מכירים את כולם בצורה טובה והתקשורת התוך–תאית נוחה. כאשר עובדים בשיתוף פעולה עם טייסת אחרת, לומדים ומפרים אחד את השני".

בנוסף, מציין רס"ן ע' כי "מאתגר וחשוב לדעת איך זה לטוס עם מישהו שאתה לא מכיר. יש תורות לחימה, נהלים וערכות קבועות של כולם, כך שלא מתחילים מאפס".

רס"ן ע' מתייחס להשפעת המלחמה בלבנון על פעילות המערך: "המלחמה פתחה לנו זווית נוספת. תרגלנו ומצאנו עצמנו מבצעים דברים שהתאמנו עליהם בחיים, חלק יותר וחלק פחות. רוב המשימות שהחבר'ה עשו הם פעולות שלא ציפו שיעשו, כמו סיוע בחילוץ כוח במצוקה.

זה אימון שכל טייס עובר ולומד פעם אחת בהכשרה שלו, אבל הוא לא מאמין שיום אחד הוא יפגוש את זה, כי זה משהו שנראה כאילו שעבר מהעולם וזה, באיזה שהוא מקום, השפיע על אנשים וגרם להם להתאמן במתארים מורכבים שמשלבים דברים לא ברורים".

"צריך להבין שמדובר בטייסות אשר יהוו את החוד של חיל–האוויר", מסביר רס"ן א', "כלומר כל הנהלים, הספרות המבצעית, האימונים והבד"חים (בדיקות חירום) מאוחדים תחת מטוס אחד, תחת מערך אחד, מתוך רעיון שזה הופך אותנו לגוף חזק מאד. זה חוסך עבודה בתוך הטייסות משום שהעבודה מחולקת. עכשיו, גם טייסת 'אבירי הזנב הכתום', שותפה במהלך ובעתיד גם טייסת הסופה הרביעית שבדרך".

ובל נשכח את הגף הטכני של טייסת "הנגב", שנערך גם הוא לסדנה וסיפק תמיכה נרחבת במהלכה. "עוד בשבוע שעבר התחלנו עם ההכנות לקראת הסדנה", מספר רס"ן בועז פינקלשטיין, הקצין הטכני של טייסת "הנגב". "מדובר בהכנה של עשרות מטוסים שמישים בטייסת.

טייסת התחזוקה של הבסיס תמכה בכל המטוסים שלא ניתן היה לתקן אותם לטובת הסדנה, הצלחנו לספק זמינות מקסימאלית והטכנאים עבדו מסביב לשעון. ברגע שמסתיים מטס אחד, כבר מתחילות העבודות הרבות לקראת המטס הבא".

עוד באותו מדור

אנשי הגף הטכני של חיל-האוויר התאילנדי מכינים מטוס לגיחה.

החוויה התאילנדית

חופים לבנים, מים כחולים וצלולים, שמש ושקיעות מדהימות, עצי קוקוס, ג'ונגלים ויערות גשם, שייקים קפואים של פירות טרופיים, מסיבות, פסטיבלים ואווירת בטן גב נינוחה. במילה אחת - תאילנד. לרוב הישראלים תאילנד היא יעד תיירות נחשב ומועדף, אבל עבור רס"ן גל ורס"ן מיקי, הנופים הקסומים הם רק רקע לדבר האמיתי - קרבות אוויר
סא"ל (מיל') אורי שחק, כיום מדריך בבית-הספר לטיסה

להיות חופשי

אחד המבחנים הקשים ביותר, מבחן העלול להיקרות בדרכו של כל חייל, הוא השבי. שני אנשי צוות–אוויר, שנפלו בשבי, מספרים על החודשים הארוכים בכלא בדמשק, על ייסורי הגוף והנפש, החברות וההשפעה האדירה של ניסיון זה על החיים שאחרי. גם היום, יותר משלושים שנה אחרי, נמצאים חיילי צה"ל בשבי אויב. התקווה היא שסיפורם יסתיים כפי שמסתיימת כתבה זו