בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 176 27/08/07
לגליון זה מצורף לוח שנה:




עסקי אוויר | ראש להק אוויר, תת-אלוף יוחנן לוקר

"מצפים מחיל–האוויר לנצחון ברור ומכריע"

תגיות: יוחנן לוקר , ראיונות בכירים

ראש להק אוויר, תת–אלוף יוחנן לוקר, מספר על ההבדלים שבין מלחמה לבט"ש (בטחון שוטף), על הלקחים המיושמים בחיל–האוויר שנה לאחר המלחמה, על המעבר של חיל–האוויר דרומה ובעיקר על האנשים שהם סוד כוחו האמיתי של החיל

שנה לאחר המלחמה: אילו שינויים התבצעו בחיל–האוויר בנושא הפעלת הכוח?

"אחד הלקחים החשובים מהמלחמה, הוא שהמעבר ממצב של עיסוק בבט"ש (בטחון שוטף) למצב מלחמה הוא קיצוני. למרות, שלכאורה, יש מרכיבים זהים בין שני המצבים, הרי שמדובר במהפך תודעתי. המציאות משתנה ומה שהיה נכון לפני המלחמה, אינו נכון למהלך המלחמה. המעבר בין המצבים הוא קשה לעיתים, הן לפרט והן למערכת, כך היה בכל המלחמות. מכיוון שבמשך זמן רב לא היו צה"ל וחיל–האוויר מעורבים במלחמה רחבת היקף, השפה הכילה מושגים רבים הלקוחים מעולם הבט"ש ונדרשה פתיחות ויכולת התאמה על–מנת לעשות את השינוי החד למצב מלחמה. משימה בה שולבה הכנה מקדימה והתאמה בזמן אמיתי היא ציד המשגרים: זיהוי, סגירת מעגל ותקיפה של מטרות בעלות זמן חיים קצר כמו משגרי רק"ק (רקטות קרקע–קרקע) לטווח בינוני וארוך שאיימו על מרכז הארץ.  הגענו להישגים חסרי תקדים. במשימה השתתפו מערכי הקרב, המסוקים והכטב"ם (כלי–טיס בלתי מאוישים) וזו היא הפעם הראשונה ששילוב כזה מתבצע במלחמה. מטוסי הקרב התגלו כאפקטיביים מאוד גם בתחום הציד, כמו גם מערך המסק"ר (מסוקי קרב), שבמקביל לפעילות בלבנון, המשיך להילחם ברצועת עזה.  הסתגלות וגמישות הופגנה על–ידי חיל–האוויר ביכולתו לבצע משימות במלחמה שלא לפי התו"ל (תורת לחימה) או היעוד המקורי של הכלים. שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה התהדק בשנה שחלפה והפקנו לקחים מנפילת היסעור ותאונות המסק"ר, בהם איבדנו לוחמים.  לקח חשוב נוסף מהמלחמה הוא הצורך בכל הפלטפורמות של חיל–האוויר. במלחמה הפעלנו את כל הכלים של חיל–האוויר, גם אם לא בהיקפים מלאים. כאן התבררה נחיצות כל המערכים אך מעל הכל, חשוב לציין כי כוחו האמיתי והיתרון האיכותי של חיל–האוויר, טמון באנשיו: קצין התכנון המבצעי, איש המודיעין, השולט, המהנדס, הטכנאי והלוחמים על הקרקע ובאוויר. במלחמה באה עובדה זו לידי ביטוי בחשיבה, במוטיבציה ובאומץ הלב. תהליך הפקת הלקחים ויישומם שיפר את יכולות ומוכנות חיל–האוויר, אולם יש להזהר שלא להתכונן למלחמה הקודמת. עלינו להבין שמה שקרה, לא יתרחש בהכרח בעתיד ולהימנע מלהיות שבויים בעבר".

לאחרונה מדבר נשיא סוריה על מאבק מזוין. מה הן הפעולות שנוקט חיל–האוויר?

"לא אתייחס להצהרות כאלה או אחרות, אולם חשוב להבין כי כל מרכיבי האיום על ישראל גלויים וברורים. חלקם מורכבים מאיום טרור על–ידי ארגונים כמו חמאס וחיזבאללה וחלקם ממדינות כמו סוריה ואיראן. חיל–האוויר מוכן וערוך כל הזמן למלחמה בהתראה קצרה ביותר, מבלי קשר להצהרה כזו או אחרת ומבלי קשר לזהות המצהירים. החיל מושחז וחד, גם כמענה להפתעות ותפניות. אני יודע שבכל מלחמה, אם תפרוץ, מצפים מחיל–האוויר להיות שותף ולתרום לנצחון ברור ומכריע בזמן הקצר ביותר".

כיצד נערכים לאיומי טילי נ"מ על פעילות חיל–האוויר מעל רצועת עזה? האם חלה התקדמות בטיפול בבעית הקסאמים?

"יש איום על מטוסי ומסוקי חיל–האוויר ברצועת עזה. זו היא הנחת עבודה מבוססת מודיעין ואנו נותנים מענה מבצעי לאיום זה בהפעלת הכוח. לגבי הקסאם: אנו ממשיכים לחפש פתרונות התקפיים לבעיה זו, על–מנת למזער אותה. אנו נמצאים במאמץ משולב, אווירי וקרקעי, כדי לנסות ולפגוע במי שיורה על מדינת ישראל. גם אם נפגע ברוב הטרוריסטים מפעילי הקסאם, הבעיה לא תיפתר לחלוטין ולכן יש לפעול בשילוב של מערכות הגנתיות והתקפיות ולשאוף להגיע למצב בו לא יהיו ערים או יישובים ישראליים תחת ירי. יש לעשות הכל בכדי להוציא את אזרחינו ממעגל המלחמה, בכל סוג של לחימה".

האם יש התקדמות בנוגע לאמל"ח עתידי: 130–J ו–35–F?

"על–מנת לשמר את כוחנו כגורם מרכזי בהרתעה והכרעה, צריך חיל–האוויר לשאוף שכל מערך בו יהיה מצויד ביכולות המתקדמות ביותר בעולם. ניתן לומר כי היום אנחנו מצוידים בכלים שהם מן המתקדמים בעולם בתחום הקרב, המסק"ר, הכטב"ם וההגנה האקטיבית. בנושא התובלה הכבדה יש צורך בשיפור. למרות שחלק מהפלטפורמות מחייבות החלפה, אין הנחות והיכולות גבוהות בכל המשימות אותן עלינו לבצע. במערך הקרב, עמוד השדרה של החיל, יש לנו יכולות גבוהות מאוד, אך יש צורך במטוסי קרב מהדור חמישי, כדוגמת F-35 או 22–F. אין לנו ברירה אחרת, משום שאנו חיים במזרח התיכון, שהוא "שכונה אלימה" מאוד וחייבים לשמור על היתרון האיכותי שלנו בכל נקודת זמן. צריך לזכור שגם הצד השני אינו קופא על שמריו ולחלק ממדינות ערב יש ציוד מתקדם מאוד".

כיצד משתלב "אופק–7" בפעילות החיל?

"צרכי חיל–האוויר והחלל מקבלים ביטוי בפעולת והפעלת הלוויינים הישראליים בחלל. אתגרי חיל–האוויר נפרסים מדיוק נדרש של 30 סנטימטר ועד טווח 3,000 קילומטר. כשעוסקים במרחב שכזה, הנוכחות בחלל חשובה מאוד. מזה כמה שנים, מרחב החלל אינו זר לחיל–האוויר וגם אופק–7 הוא חלק מהמענה ומהתפיסה הכוללת, העכשווית והעתידית".

היכן עומד פרויקט "חיל–האוויר דרומה"?

"חיל–האוויר נמצא כבר היום בדרום ומרכז הכובד של הפעילות שלנו נמצא שם מזה זמן. המעבר לדרום הינו חלק מחזון ומהבנה של השליחות בצעד זה. בסופו של דבר, מדינת ישראל אינה בין גדרה לחדרה והביטוי לכך הוא במעבר דרומה וחיל–האוויר הוא חלוץ במהלך הצה"לי. זה הוא צעד לאומי, שיש לו היבט ציוני ומבצעי כאחד: בפן הציוני ברורה לכל חשיבות הפרחת הנגב ובהיבט המבצעי יבואו לידי ביטוי איזורי האימון במרחבי הדרום והפריסה המבצעית".

מה עושה חיל–האוויר על–מנת להשאיר את המשרתים בו במסגרת החיל?

"בתקופה הנוכחית, ניצב חיל–האוויר מול אתגרים אדירים. מי שיכול לתרום, כדאי שישאל את עצמו היכן הוא או היא צריכים להיות בתקופה זו.  אנו משתדלים ועושים רבות על–מנת להשאיר את האנשים בחיל. צריך לזכור שאנחנו לא "באים למקום עבודה", אנחנו משרתים בקבע. אף אחד לא יתעשר מהשירות בחיל–האוויר, אך גם אין הרבה מקומות בהם ניתן למצוא אתגרים אישיים, טכנולוגיים ולאומיים בסדר גודל שכזה. המשרתים בחיל–האוויר משתייכים לקבוצה איכותית שתורמת תרומה חשובה ביותר למדינת ישראל.  הציפיות מהחיל גבוהות ובצדק. לכן מופנות אל חיל–האוויר משימות שאין להן מענה במקום אחר. ההשקעה ביכולות ובטכנולוגיה היא אדירה, אבל בסופו של דבר, מי שמבצעים את המשימות הם האנשים, מרכיב העוצמה האמיתי של חיל–האוויר. הם שיוצרים את היכולות, התרבות והאתוס. אני בטוח ביכולות החיל, בטחון הנובע מאיכות האנשים המשרתים בו".

עוד באותו מדור

ישאו יותר חימוש. מטוסי סופה. צילום: ענבל גולומב

בלוק חדש לסופה

מטוסי הסופה (F-16I) של חיל–האוויר יקלטו בחודשים הקרובים בלוק תוכנה חדש, הכולל יכולות תקשורת גבוהות והתאמות נוספות.
ה-F-35 בטיסת ניסוי. מערכות ישראליות יותקנו על כל המטוסים. צילום: "לוקהיד מרטין"

בקרוב: החלטה על מועד הגעתו של ה–35-F לישראל

בדיונים שנערכים בימים אלה יוכרע מתי יקלוט חיל–האוויר את מטוס ה–F-35, המוכר גם בשם "לייטנינג 2". אם ייכלל המטוס בתכנית הרב–שנתית הקרובה, יוכל ה–F-35 הראשון להגיע לישראל כבר בשנת 2014, ואולי אפילו לפני כן. בחברת "לוקהיד מרטין", יצרנית המטוס, עובדים בינתיים על פיתוח התצורה הישראלית הייחודית של המטוס