בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 180 01/04/08
לגליון זה מצורפת סימניה:





כתבות

ל"א רואים, ל"א שומעים

לא רואים אותם, לא שומעים אותם אבל השפעתם על שדה הקרב המודרני אדירה. אנשי יחידת הל"א (לוחמה אלקטרונית) של חיל-האוויר משתתפים בפעילות המבצעית השוטפת של החיל, כמו גם במלחמות ובמבצעים מיוחדים. תהליך ההכשרה האינטנסיבי והארוך ביחידה, מאפשר את הישגיה המיוחדים ואת תרומתה הגדולה לפעולות חיל-האוויר. חשיפה

עמית דרנגר | צילום: ענבל גולומב

מאז ומעולם היה ברור כי אחד היתרונות בלחימה, היא הפעילות החשאית והעלומה, זו שאינה נראית לעין, אך מתבצעת בצורה המדויקת ביותר. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הל"א, (לוחמה אלקטרונית) אשר אמנם אינה זוכה להתייחסויות רבות, אך משולבת בכל זירות הקרב בעולם.

אדמירל תומס ה. מורר, יושב ראש המטות המשולבים בצי ארצות-הברית לשעבר היטיב לומר כי, "אם תהיה מלחמת עולם שלישית, ינצח בה הצד שיוכל להשתמש הכי טוב בספקטרום האלקטרומגנטי". יש לציין כי משפט זה נאמר לפני כ-40 שנים ומכאן אפשר להסיק כי כבר אז, ידעו להבחין בסגולותיה של הלוחמה האלקטרונית.

אז מה היא למעשה לוחמה אלקטרונית? ההגדרה היבשה היא כל היכולות והמרכיבים אשר נועדו לפגיעה במערכות האלקטרוניות של האויב, בדגש על מערכות תקשורת ומכ"ם (מגלה כיוון ומרחק). במילים אחרות, הל"א מסייע בנטרול אמצעי האויב ובמתן חופש פעולה לכוחות הקרקע, האוויר והים. הוא מהווה "מכפיל כוח" משמעותי ומשמש כלי-עזר להשגת עליונות אווירית, ימית ויבשתית מול הכוחות ומערכי ההגנה של האויב.

הל"א הוכיח את חשיבותו ותרומתו כבר בתקופת מלחמת העולם השנייה. הציוד היה אז גס ומסיבי, אך בכל זאת עשה את העבודה. עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית, עבר תחום הל"א שינויים ותמורות רבות וכיום הוא מהווה חלק אינטגרלי מהמערך המבצעי של כל צבא מודרני.

הל"א עשה את דרכו גם למדינת ישראל, תחילה בצורת מערכות קרקעיות ולאחר מכן גם במוטסות. בסוף שנות ה-60 הוקמה יחידת הלוחמה האלקטרונית של חיל-האוויר אשר לה נקבע יעוד ספציפי. "המטרה של ל"א בזירה האווירית היא מניעת סיכול משימה ומתן הגנה למטוסים ואמצעי לחימה המבצעים משימות במרחב מאוים על-ידי טילי קרקע-אוויר ומטוסים", מסביר סא"ל אסף, מפקד היחידה. "למעשה, אנו מנסים ליצור חופש טיסה מלאכותי לכל אמל"ח ומאפשרים לו לבצע את משימותיו מבלי שיסוכל או יזוהה".

גורם לנצחון או לתבוסה

הל"א הופיע לראשונה בתחילת המאה הקודמת, אז הבינו כוחות צבא כי ניתן להשתמש במערכות אלקטרוניות על-מנת להשיג יתרון בזירת הקרב. אחד המקרים הראשונים של שימוש באמצעי ל"א היה בשנת 1916, כאשר אדמירל הצי הבריטי, סיר הנרי ג'קסון, השתמש במגלה כיוון רדיו על-מנת לגלות את תנועת הצי הגרמני. המידע שקיבל סייע לו לכוון את כוחותיו ואיפשר לבריטים להביס את הגרמנים.

הל"א הפך לגורם משמעותי במהלך מלחמת העולם השנייה, אז הפעילו הבריטים והגרמנים מערכות ל"א קרקעיות ומוטסות. הראשונים לפעול היו הבריטים שחסמו את אמצעי התקשורת של הטנקים הגרמנים ושיבשו את פעילות המכ"מים הגרמנים. היוצרות התהפכו כאשר הצליחו הגרמנים לחסום את מכ"מי הבריטים ולבצע משימות שונות מבלי להתגלות. אם כן, באותם ימים ניתן היה לראות שימוש בשני סוגי ל"א עיקריים: האחד הוא לוחמה בתקשורת, שהיא למעשה שיבוש וחסימה של אמצעי הקשר של האויב והשני הוא לוחמת מכ"ם, הכוללת את כל האמצעים המאפשרים שיבוש, חסימה והטעייה של מכ"ם האויב. בסוג השני נעשה שימוש רב במלחמה וחשיבותו הייתה רבה.

ארצות-הברית, שצפתה במתרחש, הבינה כי בעתיד יתפוס הל"א מקום מרכזי בלחימה והחליטה גם היא לבסס את מעמדה בתחום. בשנות ה-40 פותח מכשיר החסימה האמריקאי הראשון שהותקן על מטוס B-17 מתוצרת חברת "בואינג". זה היה המטוס האמריקאי הראשון שהיה מעורב בל"א והוא הוביל לפיתוחן של מערכות אמריקאיות נוספות והתבססות מערך הל"א של האמריקאים. גם לאחר מלחמת העולם השנייה, המשיך הל"א לשחק תפקיד מרכזי בעימותים בין-לאומיים נוספים, כמו מלחמת קוריאה ווייטנאם והצדיק את הטענה כי הוא מהווה "גורם לנצחון או לתבוסה במלחמה".

נכון להיום, יש כמעט לכל כלי-טיס ושיט מערכת ל"א, אך חשוב להפריד בין שני סוגי מערכות: האחת פסיבית ומשמשת להגנה עצמית ואילו השניה התקפית, לשיבוש הפעילות של הצד השני. הל"א הפסיבי נועד להגן על הפלטפורמה עליה הוא מותקן וכולל גם את יכולת הנל"א (נגד לוחמה אלקטרונית). מטוסי קרב, למשל, מצוידים לרוב במערכות ל"א להגנה עצמית, המאפשרים להם להתחמק או להטעות את טילי האויב, אך על-מנת לסייע להם ולאפשר להם חופש טיסה מוחלט ישנן מערכות המותקנות על פלטפורמות אחרות, הנמצאות מחוץ לאזורים המוגנים על-ידי מערכות הנשק של האויב. מערכות אלו יוצרות מיסוך עבור הכוחות התוקפים ומספקות להם הגנה שוטפת לכל אורך הפעולה.

מצטרפים ל"מועדון"

גם בישראל הבינו את יתרון הל"א ובמהלך שנות ה-60, החלו להפעיל מערכות ל"א קרקעיות. בהמשך, כאמור, שולבו גם מערכות מוטסות ומאז שנת 1969 מספקת יחידת הלוחמה האלקטרונית של חיל-האוויר הגנה לכוחות חיל-האוויר בזמן ביצוע משימות באזורים מאוימים. "בתחילת הדרך בוצעו המשימות על מטוסי תובלה שונים", מספר סא"ל אסף. "במלחמת יום כיפור, למשל, טסו על מטוסי "דקוטה" שצוידו במערכות המאפשרות חסימת תקשורת אויב. היחידה השתתפה בגיחות רבות ותרמה רבות לשיתוק כוחות האויב".
 
השפעתה החיובית של הל"א באה לידי ביטוי גם בזירה הימית. במהלך מלחמת יום כיפור, נערך קרב לטקיה, שהיה הקרב הימי הראשון אי פעם שנערך בין ספינות טילי ים-ים ונעשה בו שימוש בלוחמה אלקטרונית. הנצחון הישראלי המכריע וטיבוע ספינות הטילים הסוריות, היווה ציון דרך משמעותי בתחום וקידם את תחום הל"א בצה"ל.

היחידה המוטסת המשיכה להשתתף במלחמות ישראל ואפשרה לכלי-הטיס לבצע את משימותיהם ולחזור בבטחה. כיום ממוקמת היחידה בבסיס תל-נוף ומפעילה גף נוסף בבסיס לוד. היא בנויה בעיקר מאנשי מילואים והצ"ח (הצבת חירום), כאשר הכוח הסדיר מצומצם ומשמש בעיקר לשמירת הכשירות של אנשי המילואים. מלבד היותה יחידה מוטסת ללוחמה אלקטרונית, היא משמשת כמרכז הדרכה ומוקד ידע חילי לל"א. "היחידה התקדמה מאוד לאורך השנים, הציוד השתכלל והיום אנו מהווים כוח מרכזי וחשוב במערך המבצעי של חיל-האוויר", מוסיף סא"ל אסף.

צוות באוויר

משימותיה של היחידה מורכבות ודורשות מיומנות גבוהה של חברי הצוות. "כל צוות מורכב ממפקד משימה וממפעיל", מסביר סרן שחר, מפקד מחלקה ביחידה. "לכל אחד תפקיד מוגדר, אך נדרש תיאום מוחלט על-מנת להגיע לתוצרים איכותיים". כאמור, מפקד המשימה, כשמו כן הוא, אחראי על ניהול המשימה. כמו כן, הוא מטפל בכל נושא התקשורת עם השולט החיצוני, שנמצא במטה. הוא מקבל ממנו את הנתונים ותפקידו לתרגם אותם לביצוע. לאחר שמפקד המשימה בונה תוכנית לחימה, הוא מעביר אותה למפעיל שאחראי להפעיל את המערכת בהתאם לתוכנית. "חברי הצוות חייבים לשתף פעולה בביצוע המשימה, להאזין אחד לשני ולהבין מה נדרש כל אחד לעשות", מסכם סרן שחר.

סוגיה נוספת עמה נדרש הצוות להתמודד היא ניהול המשאבים הנתונים לרשותם. "כמות המשאבים הינה מוגבלת", מסביר סרן שחר. "לכן עלינו לנצלם בחוכמה, בהתאם לנתונים שמתקבלים מהקרקע ומהזירה".

משימת הל"א אמנם מנוהלת על-ידי המפעיל ומפקד המשימה, אך אסור לשכוח כי אנשי צוות-האוויר, אשר מטיסים את המטוס, מהווים גם הם חלק אינטגרלי מהמשימה. על-מנת שאמצעי הל"א יוכלו לפעול על הזירה המיועדת, חייב המטוס להימצא במיקום הנכון ולשם כך נדרש תיאום בין הצוות בתא הטייס למפעילים. "למיקום המטוס יש השפעה רבה ולכן, כל תנועה של המטוס מתוכננת בהתייעצות עם מפעילי המערכות", מסביר רס"ן אלון, סגן מפקד היחידה. "הצוות עובד יחד ובונה את המתאר הטיסתי תוך כדי המשימה". העבודה המשותפת ממשיכה גם על הקרקע. "הטייסות שותפות לתכנון ורתומות מאוד למשימה", אומר רס"ן אלון. "חשוב להם להשתפר ולהתקדם".

היכולת לטוס ולשלב הפעלה של מערכות ל"א, מספקת יתרונות רבים, שלא ניתן להשיג באמצעות מערכות קרקעיות. "היתרון המרכזי שלנו הוא היכולת לטוס גבוה ולהשיג קווי ראייה רחבים יותר של הגזרה שאנו עובדים מולה", מסביר רס"ן אלון. "בנוסף, הפלטפורמה האווירית מאפשרת לנו ניידות וגמישות, כך שאנו יכולים לנוע מגזרה אחת לאחרת, בקבועי זמן קצרים מאוד".

לומדים להפעיל

בדרך לקבלת התואר "מפעיל לוחמה אלקטרונית" וקבלת כנפי צוות עזר אוויר, עוברים החיילים והחיילות שסומנו לתפקיד מסלול הסמכה ארוך ומקיף. "ההכשרה מתחילה בקורס יסוד שמיועד לכל המערך", אומר רס"ן אלון. "הקורס נמשך כחודשיים ונערך בבית-הספר למקצועות הל"א ביחידה". הקורס כולל בתוכו תכנים בסיסיים ומלמד את מושגי היסוד של עולם הל"א. בסיומו, מנותבים החיילים ליחידות המבצעיות השונות, שם הם ממשיכים בהכשרה ייעודית על מערכות הל"א שיפעילו.

ביחידה המוטסת, המפעילים עוברים הכשרת OJT (On the Job Training), כלומר, לומדים על המערכות ומוסמכים עליהן תוך כדי העבודה. "מכיוון שישנן מספר מערכות ל"א ההכשרה היא הדרגתית", מסביר רס"ן אלון. "תחילה עוברים המפעילים הסמכה בסימולאטורים, לאחר מכן טיסתית ולבסוף הם מוסמכים לטוס מבצעית. כמובן, שעם כל מערכת עולה דרגת הקושי". תהליך ההסמכה נמשך כשנה וחצי ובסיומו מקבלים המפעילים כנפי צוות עזר.

"תהליך ההכשרה אינטנסיבי מאוד ולא כולם מסיימים אותו", אומר רס"ן אלון. "על-מנת לעבור אותו בהצלחה, נדרשים המפעילים ליותר מאשר תפיסה מהירה וקואורדינציה. עליהם להגיע עם מוכנות ללמוד וכמובן, עם מוטיבציה גבוהה". לאחר סיום ההכשרה, מתחילים המפעילים להשתלב בפעילות השוטפת וגם כאן הדרישות גבוהות. "עבודת המפעיל דורשת יכולת תפקוד תחת לחץ", מציין סא"ל אסף. "ישנן משימות רבות שבהן הזמן קצוב ולכן העבודה היא אינטנסיבית וממוקדת. המפעיל חייב לדעת לקרוא את המצב, להבין את תמונת המודיעין ולספק את הפתרון הטוב ביותר. בפועל, אתה תיאלץ להתמודד עם דברים חדשים באוויר ועליך להיות מוכן לכל". גם אישיותו של המפעיל נלקחת בחשבון. "המפעיל צריך לדעת לעבוד בצוות. אחרי הכל, הוא לא לבד על המטוס".

"החשוב ביותר, סמוי מן העין"

מיום הקמתה, ליוותה יחידת הל"א של חיל-האוויר את צה"ל בכל מלחמותיו ומבצעיו. גם היום, ממשיכה היחידה בפעילות הבט"ש (בטחון שוטף) ועובדת ללא הפסקה על-מנת להתאים את אמצעיה לזירת הקרב המשתנה. "מידע על איומים חדשים מתקבל כל הזמן ומציב בפנינו אתגרים נוספים", מסביר רס"ן אלון. "עלינו לגלות גמישות מרבית ולפתח יכולות נוספות שיאפשרו לנו להתמודד עם מערכות הנשק, השליטה והבקרה של האויב".

"היחידה נמצאת בלב העשייה של חיל-האוויר", אומר סא"ל אסף. "אנו מבלים שעות רבות באוויר, במשימות ופעילויות שונות ובסוף מי שעושה את כל העבודה זו חבורה קטנה ואיכותית אשר מעבר למשפחתיות וליחסים הקרובים, מצליחה לעשות עבודה מקצועית וחושבת כל הזמן על יוזמות חדשות".

אם כן, חשיבותה של הלוחמה האלקטרונית במשימות השונות ברורה, אך בכל זאת, רוב הזמן לא זוכים מפעילי היחידה לראות את תוצאות פעילותם. "במשימת תקיפה למשל, הטייס מטיל את הפצצה ויכול לראות אם היא פגעה במטרה או לא", מספר סא"ל אסף. "אצלנו אתה יודע רק אם אתה לא מצליח והייתה פגיעה באמצעי חיל-האוויר. כשהכול כשורה, לא ניתן לראות תוצאות מוחשיות וזה עלול להוות קושי עבורנו. למרות זאת, אני חושב שזה חלק מהאתגר שבתפקיד וכל מי שנמצא כאן הוא בעל מוטיבציה גבוהה ומבין את התרומה הרבה של היחידה להצלחת משימות החיל".

ואי אפשר לסכם זאת טוב יותר מהאמרה שהפכה לסיסמה של היחידה: "החשוב ביותר סמוי מן העין". ללא ספק, יש בכך הרבה אמת.

עוד באותו מדור

צה"ל הוא מן הצבאות המובילים בעולם בשימוש במטוסים ללא טייס. "שובל" בפעולה.

מבט על

הלחימה המתמשכת ברצועת עזה, מביאה לידי ביטוי את היכולות המגוונות והמבצעיות של הכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאויש), אותם מפעיל חיל-האוויר. חוץ מאיתור משגרי קסאם, פעילי טרור ומסתננים, נתקלים אנשי המערך גם בדילמות מוסריות לא פשוטות ומתמודדים עימן בהצלחה. על ההצלחה יעיד בוודאי גם פרס הרמטכ"ל, בו זכו לא מכבר

אור מהשמיים

מטוסי העיט (סקייהוק) הם מהכלים הותיקים ביותר הנמצאים בשימוש צה"ל. מעבר לתפקיד המרכזי שלהם באימון טייסי קרב צעירים, יש להם תפקידים מיוחדים, הדורשים אימונים אינטנסיביים של ותיקים וצעירים גם יחד, בבט"ש ובמלחמה, כפי שמתארת הכתבה