בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 181 26/06/08
לגליון זה מצורף פוסטר:




כתבות

על הגבול

תגיות: חופית Bonanza A-36

גבול השלום בין ישראל למצרים הפך בשנים האחרונות לחזית פעילה ביותר. מבריחי נשק פעילי טרור, פליטים מאפריקה, סוחרי סמים וסוחרי אדם מנסים לחצות לתוך שטח ישראל כמעט מדי לילה. על-מנת לספק מענה לבעיה הולכת וגדלה זו, הותאם מטוס החופית לתפקידי סיור ומעקב בגבול. התוצאות לפניכם

עמית דרנגר | צילום: ענבל גולומב וסיירי הפיקודים

עוד טיסה שגרתית. טסים מעל קו הגבול ישראל-מצרים. צוות המטוס מזהה כלי-רכב חשוד הנוסע לכיוון שטח ישראל. מרגע הזיהוי, מתחיל המטוס במעקב צמוד ובמקביל מזניק כוחות קרקעיים. תוך זמן קצר, מתנהל גם מרדף קרקעי אחר החשוד, המנסה בכל כוחו להמלט. "הרכב נסע במהירות של 150 קילומטר לשעה והיה ברור כי מדובר בנסיון הברחה", מספר סא"ל אמיר, מפקד טייסת "הגמל המעופף". "בסופו של דבר הכוחות הצליחו לעצור אותו וגילו אצלו כמעט 100 קילוגרם של הרואין שהיו בדרכם לישראל".

אירוע מסוג זה הפך לשגרה עבור כוחות הבטחון בגזרת הגבול בין ישראל למצרים. הגבול מהווה כיום נתיב מרכזי להברחות, בעיקר של סמים ונשים הנמכרות לזנות. הסיבה המרכזית לתופעה זו, היא היותו גבול שלום ולכן כמות הכוחות בו מועטה. אך גם העובדה שהוא משתרע על פני יותר מ-200 קילומטרים, שאינם מגודרים ברובם, אינה מקלה על הכוחות הפועלים לאורכו. כאמור, ברוב המקרים מדובר במבריחים פליליים, אך החשש האמיתי והעיקרי הוא מגורמי טרור שעלולים לנצל את הפלטפורמה הפלילית ולהבריח אמל"ח (אמצעי לחימה) ומחבלים מרצועת עזה למצרים ומשם לישראל.

הפיגוע באילת בשנה שעברה, בו נהרגו שלושה אזרחים ישראליים, הוכיח כי מדובר בנקודת תורפה משמעותית. אם לא די בכך, בחודשים האחרונה החריף המצב בשל פריצת הגבול בין רצועת עזה למצרים שגרמה לתנועה חופשית של גורמי טרור ממצרים לעזה ולהיפך.

האחריות על הבטחון השוטף בגבול מוטלת על כוחות צה"ל. באזור פועלים כוחות אוגמ"ר (אוגדה מרחבית) ומג"ב (משמר גבול) רמון. כוחות אלו מקבלים סיוע צמוד מחיל-האוויר, המפעיל את אמצעיו השונים באזור. לפני כשנה החלו טייסות התובלה בבסיס שדה דב להטיס את מטוס החופית (בוננזה A-36) במשימות סיור מעל הגבול. המשימה יצרה שיתוף פעולה מיוחד בין הטייסות, שכן המטוסים שייכים לטייסת "מלכי האוויר" ואילו סיירי הפיקודים, אשר אחראים לצילום הגזרה מהמטוס וזיהוי החשודים, שייכים לטייסת "הגמל המעופף".

"עיקר המאמצים שלנו מוקדשים למניעת פעילות חבלנית", אומר סא"ל אמיר. "מדובר במאבק יומיומי בינינו לבין המבריחים. הדרך לפתרון הבעיה בגבול עדיין ארוכה ודורשת המשך פיתוחים רבים, אך הכיוון נכון והמטרה ברורה לכולם".

דרוש מחליף

החופית, מטוס תובלה קל שפותח על-ידי חברת "ביצ'קראפט" האמריקאית, נקלטה בטייסת "מלכי האוויר" בשנת 2004. המטוס נרכש כמחליף למטוס הפשוש (סוקאטה TB-20 טרינידד) ונועד לבצע תובלות של מפקדים בכירים. ההחלטה להשתמש במטוס גם למשימות מודיעין התקבלה שנה מאוחר יותר, בעקבות יציאתם של מטוסי העגור (דורניר DO-28) משירות.

כאמור, החופית סומנה כמחליפה פוטנציאלית, אך על הנייר היא לא היוותה אופציה מושלמת למשימת הסיור, בשל היותה בעלת כנף תחתית החוסמת חלק משדה הראייה. בכל זאת, הוחלט כי מדובר בפלטפורמה טובה ונוחה, בעלת יתרונות רבים ובשיתוף פעולה הדוק של הטייסים וסיירי הפיקודים, פותח תו"ל (תורת לחימה) ייחודי שיאפשר להם להתגבר על בעיית הכנף. בנוסף, עברו המטוסים מספר התאמות כמו התקנת חלונות אופטיים המאפשרים צילום איכותי יותר.

הכנף התחתית לא הייתה הסוגיה היחידה שדרשה התאמה. כזכור, סיירי הפיקודים שביצעו את משימות התצפית מהעגור, השתייכו לטייסת "הגמל המעופף" ואילו מטוסי החופית וצוותי האוויר שהפעילו אותם פעלו תחת טייסת "מלכי האוויר". לסוגיה הועלו פתרונות שונים ולבסוף הוחלט לשלב זרועות בין הטייסות: סיירי האוויר וטייסי "הגמל המעופף" ילמדו לטוס בחופית וכך יוציאו גיחות סיור יחד עם צוותי הטייסת האחות.

אם כן, לאחר שבוצעו כל ההתאמות, המשימה יצאה לדרך ונראה היה כי המהלך יביא לתוצאות חיוביות. משימת הסיור דרשה מטוס אמין וחסכוני, המסוגל לשהות זמן רב באוויר והחופית סיפקה מענה לכל הדרישות הללו. "המטוס נוח הן לטייס והן לסיירים מאחור", מסביר רס"ן אלון, סגן מפקד טייסת "מלכי האוויר". "הוא פשוט להטסה ובעל חלונות גדולים ונוחים לצילום".

"בשורה התחתונה, אם מסתכלים על תועלת המהלך, אני חושב שמדובר בהצלחה גדולה", אומר סא"ל אמיר. "הצלחנו לייצר משימה נוספת למטוס ולמעשה הפכנו אותו למטוס סיור לכל דבר".

שומרים על הגזרה

המעקב אחר פעילות המבריחים בשטחי הנגב אינה פשוטה כלל, שכן הם מכירים את תנאי השטח ומנצלים זאת עד תום. על-מנת לאתרם, נדרש צוות הסיירים שעל החופית להכיר את הגזרה היטב ולהתמצא בדפוסי ההתנהגות שלהם. היתרון של הסיירים הוא שהם טסים מעל הגבול וכך מקבלים תמונה רחבה של המתרחש, בשונה מהכוחות הקרקעיים המוגבלים בטווח הראייה שלהם לאזורים מסוימים. אם כן, הסיירים משמשים "עיניים" לכוחות הקרקעיים, עוקבים אחר המתרחש בגזרה ומתריעים במקרה שהם מזהים פעילות חשודה.

כדי להבין את המשימה לעומק, עלינו להכיר את אלו המבצעים אותה, הלא הם סיירי הפיקודים. הסיירים הינם קבוצה מצומצמת של חיילים "ירוקים" המשרתים בחיל-האוויר, כאמור, בטייסת "הגמל המעופף". בטייסת פעילה קבוצה נוספת של סיירים המבצעת משימות חוזי על מטוסי הצופית (ביצ'קראפט קינג-אייר), אך האחריות על הסיור בגבולות מוטלת על סיירי הפיקודים. "אנו, למעשה, משמשים כנציגים של הפיקודים השונים בחיל-האוויר", מסביר סמל יאיר, אחד מסיירי הפיקודים. "אנו מקיימים איתם קשר הדוק ואחראים לספק להם מענה מבצעי בהתאם לצרכיהם".

כאמור, סיירי הפיקודים מהווים גוף אוטונומי, בעל תחומי אחריות ועיסוק נרחבים. הם עובדים ישירות מול כוחות הקרקע ובונים את תוכנית העבודה היומית על פי המידע שמתקבל מגורמים מודיעיניים שונים. "מדובר בעבודה אינטנסיבית מאוד שמתרחשת מסביב לשעון", מוסיף סמל יאיר. "אנו מחוברים לצרכנים שלנו כל הזמן ומתכננים את נתיבי הטיסה ואופי המשימה בצורה כזו שנביא למיצוי הטיסות המבצעיות".

דרכם של הסיירים בצה"ל מתחילה בקורס סיור אוויר ייעודי הנמשך כחצי שנה, בבסיס ההדרכה של חיל-המודיעין. בסיומו, הם מגיעים לטייסת וממשיכים בהכשרה המבצעית. "עם הזמן, אנו צוברים נסיון ומפתחים יכולת התמצאות גבוהה בגזרה", מסביר סמל ים, סייר פיקודים נוסף. "אם מסתכלים על הגבול כפי שהוא, הסיכוי לאתר את המבריחים הינו נמוך מאוד. היתרון שלנו הוא הכרותנו עם האזור, כך שאנו יודעים לצפות היכן יתחבאו, באיזה מסלולים הם יעדיפו לנסוע וכו'".

"מדובר בקבוצה ייחודית, שכל אחד מחבריה מגלה בכל יום אחריות אישית גבוהה ומחויבות לביצוע המשימה", קובע סא"ל אמיר. "הם מהווים, ללא ספק, חלק חשוב ומרכזי בטייסת ונותנים דוגמה מצוינת לשיתוף הפעולה ההדוק בין חיל-האוויר לחיל המודיעין".

תפוס אותי

משימת הסיור מתרחשת על בסיס יומי ומתוכננת באופן מלא על-ידי סיירי הפיקודים. הסיירים מרכזים את פניות גורמי השטח ומתכננים כל טיסה בהתאם לסדרי עדיפויות מסוימים. "לפני כל טיסה מתקיים תדריך בו אנו מתכוננים לקראת המשימה", מסביר רס"ן אלון. "ישנה חלוקה מוגדרת של תחומי האחריות: הקברניט אחראי על ניהול המשימה ועל נושא בטיחות המטוס ואילו הסיירים אחראים על נתיב הטיסה".

במהלך הטיסה נמצא צוות המטוס בקשר עם החמ"ל (חדר מלחמה) באוגדה. "כאשר אתה טס, אתה מרגיש שיש לך שולט ירוק ושולט כחול", מעיד רס"ן אמנון. "השולט הכחול הוא הבקר והשולט הירוק הוא הקצין בחמ"ל שמדריך אותך בזמן אמת". כאשר מזהים הסיירים פעילות חשודה, הם מפעילים את כוחות האוגדה בשטח ומכוונים אותם לחשודים. גם מסוקי חיל-האוויר לוקחים חלק במעגל ומוזנקים לעיתים על-מנת להנחית לוחמי מג"ב באזור הארוע. "ברגע שאנו מזהים פעילות חשודה, אנו לא יודעים לקבוע אם מדובר בפעילות פלילית או בנסיון הברחת מחבל או אמל"ח. בנקודה הזו נכנסים לתמונה לוחמי מג"ב שתופסים את החשודים ובודקים את תוכן הסחורה. שיתוף הפעולה הזה מאפשר לנו לבצע מעצרים מוצלחים".

גם המשטרה לוקחת חלק חשוב בתהליך. "המבריחים מתקדמים בדרך כלל מזרחה, לכיוון כביש 40", מספר רס"ן אמנון. "אנחנו מעבירים את המידע לכוחות הקרקע והם מזניקים את המשטרה שמציבה מחסומים על הכבישים".

 אם כן, החופית מסייעת באיתור החשודים אך נוכחותה בגזרה תורמת גם בשיבוש ההברחות. "המבריחים שומעים את רעש מנוע המטוס ויודעים שהם נמצאים במרדף", אומר רס"ן אמנון. "יש לכך חשיבות רבה, שכן הם לא יכולים לבצע את ההברחה כפי שתכננו". כמובן שיש גם את גורם ההרתעה. "הם יודעים שאנחנו מעל וזה גורם להם לחשוב פעמיים", הוא אומר.

הדינמיקה בין חברי הצוות במטוס ייחודית ולא דומה באופייה לשאר משימות התובלה הקלה. "בשונה ממשימות תובלת בכירים או משימות מודיעין אחרות, במשימת הסיור עובד צוות המטוס בשיתוף פעולה מלא לאורך כל המשימה", מסביר רס"ן אמנון. "אמנם הסיירים הם אלו שנמצאים בקשר עם הכוח הקרקעי, אבל הטייס הוא מפקד המשימה וצריך להתאים את אופן ההטסה של המטוס לצרכי המשימה, תוך שמירה על הבטיחות".

"מדובר במשימה מורכבת מאוד בעלת קצב ארועים גבוה", מספר רס"ן אלון. "ברגע שיש זיהוי, צריך להודיע לאוגדה, להזניק כוחות, לעקוב אחר כלי-הרכב שנוסע במהירות גבוהה ובמקביל, להסביר איפה אתה בשטח ולהכווין את הכוחות למקום הנכון. המפתח להצלחה הוא לתפוס אותם 'על חם' ולשם כך נדרש תכנון רב. הבעיה היא, שעם הזמן, לומדים המבריחים מה הן היכולות שלנו ומנסים לעקוף או להתגבר עליהן. יש פה משחק כוחות בינינו לבין המבריחים. הם מנסים להונות ולהטעות אותנו ואנחנו מנסים לספק מענה לתרגילים החדשים שלהם. בשורה התחתונה אסור שהסחורה המוברחת תעבור את הגבול ותגיע ליעדה וזו בדיוק העבודה שלנו".

מהלך מוצלח

"למשימת סיור האוויר יש חשיבות ערכית ולאומית", אומר ומבהיר רס"ן אלון. "אמנם המטרה הראשונה שלנו היא למנוע פעילות חבלנית, אבל עצירת ההברחות הפליליות אינה פחות חשובה ואי אפשר להמעיט בתרומה שלה לחברה הישראלית. צריך לזכור שהכסף ממכירת הסמים מגיע לארגוני הטרור ולכן חשוב שנילחם בתופעה, ניצור הרתעה ונמנע כל נסיון חדירה".

בחודשים האחרונים, בעקבות פריצת הגבול בין עזה לסיני, התחדדה חשיבות המשימה. "פעילי טרור המעוניינים להחדיר אמל"ח יכולים לצאת דרך עזה למצרים ומשם לישראל. המעבר עלול להיות פשוט וקל לחצייה ולא חסרים המקרים בהם ניצלו זאת פעילי טרור", אומר רס"ן אמנון. "רק לאחרונה נתפס חשוד שהוביל לחשיפת חולייה של 12 מחבלים שכבר חצו את הגבול ותכננו לבצע פיגוע במרכז".

"מכיוון שמדובר בגבול שלום, כמות הכוחות בגבול מועטה", אומר רס"ן אלון. "לחופית יש חשיבות עליונה, שכן היא יכולה לכסות את כל הגזרה בפרק זמן קצר. מדובר במרחבים עצומים שרק כלי-טיס יכול לכסות אותם".

"אין לי ספק כי המהלך הוכיח את עצמו והדרך הטובה ביותר לראות זאת היא דרך המשובים שאנו מקבלים מהצרכנים", מסכם סא"ל אמיר. "החופית הפכה למטוס חיוני לחיל-האוויר ולצה"ל מבחינה מבצעית. נדרשו מספר התאמות, אבל הן בוצעו וכיום המטוס מספק מענה מצוין לכל המשימות להן הוא נדרש. אין ספק שיש לנו עוד לאן להתקדם, אבל אנחנו נמצאים בדרך הנכונה ונמשיך בפעילות הרציפה, מסביב לשעון, על-מנת להגיע להצלחות נוספות ולשמור על בטחון המדינה".

עוד באותו מדור

חם מה(ת)נור

ענן עשן לבן מימין, מערכת אתרעה מצפצפת משמאל וכל האינדיקציות מורות שטיל עושה את דרכו אל עבר המטוס. זה זמן הנור. מערכות הנורים עשו בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית אדירה, במירוץ האינסופי נגד פיתוחי הטילים המאיימים על כלי-טיס צבאיים ואזרחיים כאחד. גם הדור הבא, העושה שימוש בטכנולוגיות לייזר, כבר נמצא בפיתוח כדי להגן על מטוסי חיל-האוויר

ימי נתו"ם

לחץ, חוסר וודאות והכנה חלקית הם המאפיינים העיקריים של ימי הפעילות שעברו חניכי טייסת נתו"ם, במסגרת שלבי הסיום בקורס-טיס והכל כדי לדמות מצב מלחמה. קצת אחר כך הם מגיעים לטייסות המבצעיות ומתחילים ליישם את מה שלמדו