בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 181 26/06/08
לגליון זה מצורף פוסטר:




כתבות

חם מה(ת)נור

תגיות: הגנה מפני טילים , מערכות ואמל"ח , עתיד

ענן עשן לבן מימין, מערכת אתרעה מצפצפת משמאל וכל האינדיקציות מורות שטיל עושה את דרכו אל עבר המטוס. זה זמן הנור. מערכות הנורים עשו בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית אדירה, במירוץ האינסופי נגד פיתוחי הטילים המאיימים על כלי-טיס צבאיים ואזרחיים כאחד. גם הדור הבא, העושה שימוש בטכנולוגיות לייזר, כבר נמצא בפיתוח כדי להגן על מטוסי חיל-האוויר

שני פייס |צילום: ענבל גולומב

העובדה כי טילי קרקע-אוויר מהווים את אחד האיומים המשמעותיים על כלי-טיס צבאיים, אינה סוד. כתוצאה מכך, עושים מטוסי ומסוקי חיל-האוויר שימוש רחב באמצעי נגד מגוונים. במהלך במלחמת לבנון השנייה, לדוגמא, נעשה שימוש רחב במערכות הגנה מפני טילים מונחי-חום באמצעות נורים, המותקנות בכל סוגי מטוסי הקרב ובחלק ממסוקי חיל-האוויר.

"לקראת סוף המלחמה, ביום שבת בבוקר, יצאנו לחלץ פצועים תחת אש, בין מסכי עשן, יריות ומצוקת זמן. טסנו בגובה העצים, בסיטואציה שנראית כלקוחה מתוך סרט", מספר סרן ל', סגן מפקד טייסת ב' "ציפורי המדבר" המפעילה מסוקי ינשוף (בלק-הוק). "מערכת נורים זה כלי הגנה מצוין כיוון שהוא מגדיל את סיכוי השרידות של המסוק, במיוחד במקרים בהם מתקרב איום מכיוונים שהטייס לא רואה. אנחנו מתאמנים באופן שוטף עם המערכת".

כיוון שמערכת הנורים מופעלת אוטומטית ברגע שקיים זיהוי של איום מתקרב, הרי שלטייס עצמו אין תפקיד בהפעלתה. עם זאת, לטייס יש את היכולת להפעיל אותה ידנית כאשר הוא נדרש. "במשימה בה התגלה איום מתקרב, הפעלתי גם את יכולת שיגור הנורים מיידית, כי אסור לקחת את הסיכון", מדגיש סרן ל'.

"הטובים ביותר בעולם"

המודעות לסכנת הטק"א (טילי קרקע-אוויר) החלה לצבור תאוצה בעיקר בעקבות מלחמת ההתשה וביתר שאת לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך אותה מלחמה נפגעו עשרות מטוסי חיל-האוויר מטילים אלה, הן בחזית המצרית והן בחזית הסורית. גם במלחמת לבנון הראשונה, במהלכה הצליחו מטוסי החיל להשמיד סוללות טילים סוריות רבות, נמשך האיום, בעיקר על כלי-טיס מנמיכי טוס. "באחת הפעמים הטסתי את רא"ל (מיל') אמנון ליפקין-שחק. טסנו בגובה 2,000 רגל ופתאום הבחנתי בשובל של עשן לבן חולף לצד המסוק. ירו עלינו טיל כתף שבא מאחור, חלף קדימה ופספס אותנו בקושי. במסוק גדול יותר הוא היה פוגע", סיפר סא"ל (מיל') ברוך לבנון, טייס מסוק סייפן, בראיון לבטאון. כך, ככל שהשתפרו מערכות הטילים, הלך וגבר הצורך במערכות הגנה מפני טילים מונחי-חום.

מערכות הנורים עובדות בשלבים קבועים: לאחר זיהוי איום מתקרב, המטוס "יורק" החוצה נורים הפולטים חום חזק ומהווים גורם הטעיה מול טילים המונחים לכיוון חום מנוע המטוס. "העובדה שמטוס עובר את הגבול וחוזר בשלום אינה מובנת מאליה", מסביר ישראל ויינרב, סמנכ"ל שיווק בתעשייה הצבאית. "במלחמת לבנון השנייה עבדנו מסביב לשעון כדי לייצר כמות נורים המספיקה לדרישות החיל ואכן סיפקנו אותם. מטוסים ומסוקים שהותקנה עליהם המערכת, לא ניזוקו".

כיצד גורם הנור לטיל לשנות את מסלולו? רוב טילי הקרקע-אוויר מתבססים על ביות המחפש את חום מנוע המטוס הפולט קרינה אינפרא-אדומה הנקלטת בראש הביות של הטיל. לאחר קליטת החום, עושים הטילים את מסלולם לעבר נקודת מפגש עתידית עם המטוס. הנורים נפלטים במהירות גבוהה ומתרחקים מגוף המטוס המאוים לכיוונים שונים והחום שפולט הנור, גורם לטיל להתביית עליו במקום על המנוע ובכך מביא לפיצוץ הטיל בטווח בטוח מהמטוס. הספקית העיקרית של הנורים לחיל-האוויר הישראלי ולחילות-אוויר נוספים בחו"ל, היא התעשייה הצבאית. "בייצור הנורים אנחנו נחשבים היום ואני אומר זאת בענווה, הטובים ביותר בעולם בתחום", מספר ויינרב. "יש כל הזמן תחרות טכנולוגית בין הגופים המתכננים את הנורים לאלו שמתכננים את הטילים, כל צד מנסה להתחכם ולמנוע מהמערכת השנייה לבצע את משימתה".

החידוש הבולט בנושא הנורים הוא פיתוח נורים חדשים, הפועלים בתחום האינפרא-אדום הבלתי נראה לעין האדם. "הנורים החדשים חשובים מאוד בתעופה האזרחית. לא היית רוצה לשבת ליד חלון במטוס ולראות אותו פולט גיצים וכדורי אש", מסביר ויינרב. נורים אלו ייחודיים בתחומם כיוון שקשה לייצר נור יעיל הפולט קרינה אינפרא-אדומה בהספק גבוה ללא פליטת אור בתחום הנראה לעין.

הנור הוירטואלי

מערכת הנורים המשמשת את חיל-האוויר מותקנת על מטוסי הקרב בחיל. המערכת נשלטת על-ידי מערכות הלוחמה האלקטרוניות במטוס ואחראית לשחרור נורים או שיבוש מערכות מכ"ם לאחר זיהוי סוג האיום. מערכת זו כוללת מחשב מרכזי אליו מחוברים מפזרי נורים וחימוש. בעבר, היו הנורים מושלכים ללא תכנון מוקדם וללא גילוי איום ודאי, אלא בהתאם לרמת סיכון המקום בו נמצא המטוס. הודות למערכות החדישות, נמנע בזבוז יקר של נורים ויעילות המערכת גדלה.

"יש למערכת מספר מצבים: מצב אוטומטי בו המערכת מזהה איום ופולטת את הנורים מבלי שהטייס מתערב, מצב ידני בו הטייס מקבל התראה ומחליט כיצד לפעול ובנוסף הטייס יכול לגרום לפליטת נורים בכל רגע במידה ויש בכך צורך", מסביר אשר שמעון מחברת "רוקר" אשר אחראית לפיתוח המערכת. ומי קובע, למעשה, את דרך הפעולה של הנורים? "הנורים נפלטים בהתאם למשימה, בהנחיית המערכת. ההבדלים בין דרכי הפעולה נגזרים מסוג האיום והמערכת קובעת את כמות הנורים הנדרשת, הכיוונים המתאימים לפיזורם ופרקי הזמן הנכונים לשילוחם".

עם השנים נערכו שדרוגים רחבים במערכת. "השינויים המרכזיים נעשו בעיקר לצורך התאמה למערכות טכנולוגיות חדישות במטוס", מספר שמעון. "היופי העיקרי במערכת הוא שחיל-האוויר מקבל את הגמישות להחליט על אופי השימוש בהתאם לאיום. כל הזמן מנסים לשפר את גמישות המערכת".

זיהוי התזמון המדויק בו יישלח הנור הוא אחת היכולות המשמעותיות ביותר במערכת, לצד זיהוי סוג הטיל המשוגר והתגובה המתאימה. "הטיל מגיע אל המטוס בזמן קצר ולכן התגובה חייבת להיות מדויקת והנור חייב להיפלט בזמן המתאים. אם הוא ייפלט מוקדם או מאוחר מדי, לא תהיה לו כל משמעות. המטרה המרכזית בתחום היא לקצר את זמן הזיהוי ככל הניתן", מסביר שמעון.

ביחידת "אופק" פותחו יותר מ-10 גרסאות תוכנה משופרות למערכת, בהתאם לצרכי חיל-האוויר. יכולת חדשה לטייסים, אותה מספקת הגרסה החדשה ביותר, היא תוכנת "נורים וירטואליים" המשמשת לאימון תפעול מערכות הנורים בטייסות הברק (F-16 C/D) ובקרוב גם בטייסות הסופה (F-16I). המערכת מדמה כמות נורים מוגבלת כמותית והטייס מתאמן בתרחיש טיסה אמיתי, מבלי לבזבז משאבים אמיתיים. "הממשק של המערכת אוטומטי והמחשב מחליט אילו פיזורים להפעיל. מטרת האימון היא לגרום לטייסים להבין כיצד מתמודדים עם מצבים שונים באמצעות המערכת, מבלי להשתמש בנורים שלא לצורך ולכן יש פה חסכון אדיר לחיל-האוויר", מסביר רס"ן יוני סנטר, מפקד גף ל"א ושו"ב ביחידת מא"ב.

מערכת נורים זו משמשת גם חילות-אוויר זרים, ביניהם של גרמניה וקולומביה. מערכת ישראלית נוספת המהווה הסבה של תשתית צבאית ומותקנת בחילות זרים היא מערכת של התעשייה הצבאית, הכוללת מחשב אליו מחוברים גלאים ומפזרי נורים, המשמשת מסוקים כגון קוברה ומטוסים אזרחיים במזרח אירופה.

גם באזרחות

בניגוד לתעופה הצבאית, בה הגנת המטוס מפני טילים הינה דבר שבשגרה, הרי שבתעופה האזרחית ההתייחסות אל אפשרות שיגור טילים היתה כמו אל תסריט מרוחק, עד אשר נסיון אחד הדליק את הנורות האדומות. ב-28 בנובמבר 2002, המריאה טיסת ארקיע 582 מהעיר מומבאסה בקניה לאחר פיגוע שהתרחש שם וכוון נגד נופשים ישראליים. הטיסה כמעט והסתיימה כטרגדיה, עקב נסיון ארגון "אל-קאעידה" לשגר טילים לעבר המטוס. הטילים החטיאו למרבה המזל, אך תסריט הבלהות של פעולות טרור אווירי הפך למציאותי מתמיד. מיטב התעשיות העולמיות עומלות היום במרץ על פיתוח מערכות ההגנה היעילות ביותר למטוסים אזרחיים.

גם בישראל לא טומנים ידיים בכיסים. החלטתו הסופית של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על תוספת מימון למערכות הגנה למטוסים, לוותה בהד תקשורתי רחב. המערכת שאושרה לשימוש היא מערכת "פלייט גארד" להגנה על מטוסי נוסעים. המערכת המבוססת על שחרור מבוקר של נורי הטעיה, מפעילה מכ"ם הסורק בקצב מהיר את סביבת המטוס ומגלה את הטילים המשוגרים אליו, מהירותם ומיקומם ביחס למטוס. לאחר הגילוי מופעל שלב ההתרעה ומערך התגובה גורם לטיל לסטות ממסלולו לעבר הנורים הנפלטים מהמטוס. המערכת הפכה לראשונה בעולם אשר קיבלה אישור להתקנה והפעלה במטוסי חברות תעופה אזרחיות.

לאור חשיבות המערכת, מדוע היא לא הותקנה עד היום בכל מטוסי חברות התעופה? התשובה פשוטה: רשויות תעופה במדינות רבות, ביניהן ארצות-הברית, אינן מאפשרות התקנת אמצעי הגנה פירוטכניים על מטוסים. למרות זמן ההתכלות הקצר של הנור, החשש הוא שהגיצים עלולים ליפול לקרקע ולגרום לשריפה.

סיבה נוספת היא הגורם הכלכלי. "חברות מחכות למימון ממשלתי ולא רוצות לממן את התקנת המערכות בעצמן. מדינת ישראל מעוניינת במימון המערכת לאור החשש לבטיחות הנוסעים ואנו מקווים כי שאר המדינות ילכו בעקבותיה", מסביר ברוך רשף, סגן מנהל שיווק בתעשייה האווירית.

גם לייזר כבר כאן

לצד שיפור אמצעי ההגנה ההכרחיים על הקרקע, עובדות חברות רבות בתעשייה על "הדור הבא" שיבטיח הגנה מיטבית מפני טילים. אמצעי נוסף לשבש את פעולתם של טילים מונחי-חום הוא מערכת שיבוש-לייזר, אשר תפקידה לשבש את מסלול הטילים. פתרון הלייזר כולל את מקור האנרגיה עצמו ולייזר הפועל באינפרא-אדום.

פתרונות כאלה מוצעים על-ידי מספר חברות במחירים שבין 10-2 מיליון דולר למערכת. כיצד משבש פתרון זה את פעולת הטיל? "מאירים בעוצמה חזקה בהרבה סדרי גודל ביחס לאות שמערכות הטיל מתוכננות לגלות ועל-ידי כך 'מסנוורים' את הגלאי ומוציאים אותו מכלל פעולה. אופן פעולה זה דורש הספק מאוד גבוה", מסביר עידן, מומחה לאלקטרו-אופטיקה מחטיבת הטילים בתעשייה האווירית.

אמצעי ההגנה באמצעות שיבוש-לייזר, נמצאים בשלבי פיתוח בתעשייה במשך שנים רבות, מאחר והבעיה הגדולה של המערכת היא מציאת מקור לייזר יעיל וקומפקטי הפועל בתחום האינפרא-אדום. נסיון הפיתוח הבולט ביותר בנושא כיום הוא ציודם של שלושה מטוסים אמריקאיים בטכנולוגיית לייזר אשר תהווה ניסוי בטיסות אזרחיות. המערכת נבנית בשיתוף פעולה של הממשל האמריקאי וחברת BAE ולאחר שנים של ניסויים תותקן בשבועות הקרובים.

גם בישראל פועלים במשך שנים רבות לייצור מערכת הגנה על-ידי שימוש בטכנולוגיית לייזר. הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) וחברת אל-אופ, מיועדות לספק מערכת מתקדמת המצוידת בטכנולוגיית לייזר להגנה על מטוסים אזרחיים מפני טילי-כתף. במערכת תשולב מערכת קיימת של חברת שתי חברות: מערכת "MUSIC" שפותחה על-ידי "אל-אופ" הכוללת יחידת התראה כלל כיוונית, מערכת מעקב תרמית אחר הטיל ולייזר שיבוש הגורם לטיל לסטות ממסלולו, ומערכת "BRITENING" הכוללת בתוכה ארבעה חיישנים אינפרא-אדומים לאיתור האיום ומנורת פלאש אינפרא-אדומה לשיבוש, האמורה "לסנוור" את האיום. השילוב בין שתי המערכות, עתיד להוות את כלי ההגנה האולטימטיבי מבחינת יעילות ונוחות כנגד האיומים וממשלת ישראל הקציבה עד היום לפיתוחו מאות מיליוני שקלים.

אין פתרון קסם

הדרך למציאת פתרון כולל ארוכה עדיין. האמריקאים מביעים התנגדות נחרצת למערכות פירוטכניות ולכן אמצעי ההגנה המרכזיים אצלם ובמדינות רבות נוספות נשארים על הקרקע וגם שבשי הלייזר עדיין לא בשלים טכנולוגית להפעלה. "אין פתרונות קסם ולכן האמצעי המוטס היחיד העומד לרשות המערכות האזרחיות כיום, הוא נורים", מסביר ויינרב. מערכת ה"פלייט-גארד" מיועדת להיכנס לפעילות מלאה בקרוב בישראל והמערכת המצוידת בטכנולוגיית לייזר צפויה, על-פי הערכות, להיות מבצעית בקרוב.

ולבסוף, עם כל הפיתוחים וכל הטכנולוגיות החדישות, חשוב לזכור כי למרות מערכות ההגנה האוטומטיות הקיימות, עדיין אסור לטייסים להיות שאננים. "הטייס לא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולהתחמק מהטילים. מערכות הנורים הן לא חומת מגן הניצבת מול הטילים אלא אמצעי הטעיה וצריך לקחת אותן בפרופורציות הנכונות", מסכם סרן ל'.

עוד באותו מדור

ימי נתו"ם

לחץ, חוסר וודאות והכנה חלקית הם המאפיינים העיקריים של ימי הפעילות שעברו חניכי טייסת נתו"ם, במסגרת שלבי הסיום בקורס-טיס והכל כדי לדמות מצב מלחמה. קצת אחר כך הם מגיעים לטייסות המבצעיות ומתחילים ליישם את מה שלמדו

מבקרים מלמעלה

בין שאר האפשרויות החדשות אותן פתח מטוס ה"עיטם" בפני חיל-האוויר, נמצאת גם הבקרה המוטסת. אנשי הבקרה המוטסת עוברים קורס המכשיר אותם לעבודה שונה מזו הנהוגה ביב"א ומספרים על היכולת לראות הכי רחוק שאפשר