בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 182 24/08/08
לגליון זה מצורף דף מדבקות:





כתבות

שוטרי השחקים

תגיות: משטרה

כנפי טיסה אינן מתנוססות על מדי משטרת ישראל בדרך כלל, אך אם תביטו למעלה, תוכלו לראות את שוטרי היחידה האווירית של משטרת ישראל מסייעים בפעולות משטרתיות בהן יש צורך בסיוע אווירי. הרקע החיל–אווירי של כל אנשי היחידה מסייע, לא פעם, בהצלחת המשימות, בעיקר המורכבות שבהן

קליה בן-עמרם | צילום: ענבל גולומב

בחדר צדדי משחקים שלושה טייסים בצעצוע של מסוק שטס בפראות ברחבי החדר. מישהו יוצא מהדלת, מעיף מבט מהיר בטבלת הטיסות ושועט אל אחד המסוקים כשהוא אוחז בקסדה ובערכה הקבועה למסוק. עוד סיור מתחיל. ברוכים הבאים ליחידת המסוקים האווירית של המשטרה, יחידה בה השילוב בין האוויר לקרקע, האזרחי לצבאי והאינטימי לציבורי, רק מחדד את זהותה.

באים כבר מוכנים

"60 אחוז מהטיסות שמבצעת היחידה הן משימות מתוכננות וה–40 הנותרות הן הזנקות, אירועים בהם יש צורך בסיוע אווירי כגון אירוע חבלני או פעולה פלילית", מסביר לי ניצב–משנה עודד שמלא, מפקד יחידת המשטרה האווירית. ניתן לראות כי על אף העבודה הרצופה 24 שעות ביממה, הזנקות מדי יום לצד פעילות שוטפת של סיורי תנועה וחיפוש אחר גנבי מכוניות ונעדרים, האווירה ביחידה נינוחה. הניגודים המרכיבים את המחלקה משתלבים היטב גם בעיתות לחץ וברור כי אופי האנשים שהגיעו לכאן הוא זה שעיצב את האופן בו היא נראית כיום.

היחידה, הממוקמת במרכז הארץ, מורכבת מארבעה מסוקים מדגם סייפן (בל–206) משתי סייפניות (בל–206L) שנקלטו לפני כשלוש שנים וכן מ–25 טייסים. מבנה צוות הטיסה משתנה בהתאם לפעילות. בטיסות יום, יעלו על המסוק טייס בודד וסייר אוויר שמכיר היטב את אזור הפעילות. בטיסות הלילה יצטרף טייס נוסף שיהיה מפקד המשימה.

"כל הטייסים ביחידה הם יוצאי חיל–האוויר, בעלי 1,000 שעות טיסה כקברניט טיסה ונדרשים לרשיון טיס אזרחי", מספר ניצב–משנה עודד. "זו יחידה קטנה, מבצעית ועמוסה מאוד, לכן אנו צריכים שהטייסים יהיו כבר מוכנים כשהם מגיעים, עם עבר בעולם הטיסה". עם הגעתם ליחידה, עוברים הטייסים הכשרה המורכבת לרוב ממשימות מבצעיות. "אחרי חודשיים יכול טייס צעיר לטוס בתור טייס משנה ולאחר חצי שנה כטייס יחיד בטיסה", אומר נצ"ם עודד. "אחרי שנה ביחידה, הוא כבר מסוגל לבצע כל אחת ממשימות היחידה".

לתפוס אותם מלמעלה

אני עומדת על משטח אספלט מגודר גדר לבנה ומעלי מתקרב לנחיתה מסוק שסיים פעילות. על אף הרעש הממלא את האוויר, הרי שמלמטה, המסוק הצבוע כחול לבן, מזכיר את הצעצוע המעופף שהתנגש בקירות אותו החדר ביחידה, עד שהוא מתקרב אלינו וגדל למימדיו הטבעיים. זו אולי הדוגמא המוחשית ביותר לכך שביחידה הזו, הגודל לא קובע. באמצעות כוח אדם וסד"כ (סדר כוחות) מסוקים קטן, מצליחה היחידה לתת מענה אווירי לכל פעילות משטרתית הדורשת זאת.

העבודה ביחידה מתנהלת במשמרות. כל טייס עובד חמש משמרות בשבוע, מתוכן גם לילות ושבתות. הפעולות בכל משמרת מורכבות מטיסות מתוכננות ולרוב נוספות גם הזנקות. העקרון הוא אחד: אין משמרת בה לא עולים לאוויר.

המשימה שלנו היום היא אכיפת תנועה בשיתוף עם ניידות משטרת התנועה, הפרוסות לאורך הכביש המיועד. מדי יום עולה מסוק לאוויר למשימת אכיפת תנועה במתכונת זהה. בכל סיור, נבחר קטע כביש אחר ובמשך כשעה וחצי, מסייר המסוק הלוך ושוב בחיפוש אחר עברייני תנועה. ברגע שמאותרת עבירה, מוזעקות הניידות להתחיל את פעולתן. "רוב הנהגים נמצאים בהלם מוחלט", צוחק רב–פקד ניר לפיד, טייס המסוק הנושא את שנינו אל על ברגעים אלו ממש. "הם לא מבינים איך תפסו אותם. כשביצעו את העבירה, הם חשבו כנראה שאף אחד לא ישים לב כי לא היתה ניידת באזור. רק כשהם שומעים את רעשי המסוק שמפקח מלמעלה, נופל להם האסימון והם מבינים שתפסו אותם על חם".

אנחנו בדרך לבאר שבע, נמצאים כרגע כ–1,500 רגל מעל הקרקע וזה הגובה עליו נשמור לאורך כל הטיסה ובמהירות 100 קשר (בערך 180 קמ"ש), "לא הרבה יותר מהיר מהמכונית שעל הכביש", מציין רפ"ק ניר.

אני מביטה בפעולות שעושה רפ"ק ניר, היושב לימיני ומבחינה בעדינות ובהקפדה שלהן. "הדגש בטיסה במסוק הוא על זהירות, הכל נעשה תוך מחשבה", הוא מסביר תוך שהוא מנווט את דרכנו בין חוטי החשמל לקראת נחיתה על משטח נחיתה מדברי, במקום בו ממתין לנו נגד יהודה לוי, סייר אוויר ותיק, המחכה שנאסוף אותו לסיור. "את רואה" אומר לי רפ"ק ניר ומצביע על עמודי החשמל, "לנחות בין חוטי חשמל זה דבר מעט מורכב, מפני שהרוטור עלול להסתבך. אבל כל עוד שמים לב למרחק הנכון, הכל בסדר" ואכן, אנו נוחתים נחיתה רכה על החולות, מבלי להרגיש.

מהרגע שיהודה, הסייר, עולה על המסוק, בולט שיתוף הפעולה. הטייס והסייר עוברים יחד על המפה, יהודה מסביר היכן מוצבות הניידות, רפ"ק ניר מקבל אישור בקשר ואנו יוצאים לדרך. "יש אווירה חיובית מאוד בינינו", הוא מאשר את האבחנה שלי. "הסיירים יודעים היטב את העבודה וגם אנחנו". נראה כי הדבר טמון בהנאה המשותפת ומן הסיפוק בעבודה. "במידה ומוצאים עבריין, או מסייעים למישהו, יש סיפוק אדיר. זו סיטואציה נדירה, בה ניתן להגיב על פשע שמישהו עשה וחשב שלא ראו אותו ואני יודע שכך אני מונע עבירות שמסכנות חיי אדם", מוסיף סייר האוויר יהודה.

"עצור בצד"

מרגע שהגענו לקטע הכביש הרצוי, יהודה הסייר לא מוריד את עיניו מהכביש ומנווט תוך כדי כך את ניר הטייס למקומות אליהם הוא רוצה להגיע, כדי להיטיב ולראות. כל כלי–רכב נבדק וכל תנועה נמדדת. הגדרות עבריינות הכביש בשמיים, אינן שונות מאלו שעל הקרקע. כל נהג הנצפה נוסע באור אדום, עוקף על פס לבן ונוהג בצורה מסוכנת, זוכה לניידת המוזנקת לקראתו ולעיתים אף לכריזה מהדהדת ומעט מיסטית מהשמיים, הקוראת "עצור בצד".

מדי שנה תופסת המשטרה, בעזרת היחידה האווירית, מאות עבריינים שביצעו עבירות חמורות. על אף שלא קיימים נתונים להשפעת נוכחות היחידה באזור על ירידת אחוזי הפשיעה, מעידים הטייסים כי בכל פעם שמסוק מנמיך טוס בטעות במהלך סיור, נצפים טורים של נהגים מורידים לפתע את הרגל מהגז והתנועה על הכביש מתנהלת בסדר שלא היה מבייש מצעד צבאי. "הפעילות שלנו נקבעת הרבה על פי סטטיסטיקה", מוסיף רפ"ק ניר. "בבוקר, למשל, כולם לחוצים להגיע לעבודה ולכן נדאג לסייר בשעות אלו ולא בצהריים בזמן שהתנועה דלילה".

במהלך הסיור, שהיה שקט למדי מלבד טנדר סורר אחד, אנו מקבלים פנייה ממשטרת באר–שבע לעזרה בחיפוש אחר נעדרת שברחה מאשפוז. "לכל אורך הטיסה אנחנו תמיד מחוברים לארבעה תדרים לפחות", מסביר לי רפ"ק ניר. "אנו מאזינים ליחידות בקרה באופן תדיר ולחדרי המבצעים המשטרתיים של האזור מעליו אנו טסים. ברגע שאנו שומעים על אירוע שיש בו צורך בכוח אווירי, נצטרף".

לאחר מספר סיבובים מעל לכביש, מחליטים רפ"ק ניר והסייר יהודה לקצר את סיור התנועה ולעבור לסריקות אחר הנעדרת. המסוק מכוון לאזורי המדבר המקיפים את העיר, שם נצפתה בפעם האחרונה. "אנחנו פועלים תמיד מתוך השאלה כיצד והאם נקודת מבט אווירית תעזור לפעילות המשטרתית הספציפית", מתאר רפ"ק ניר. "בשטח עירוני, בו לא ניתן לזהות ממרחק אדם ספציפי, אין צורך במסוק, אולם בחיפושים בשטחים פתוחים, יש לנו יתרון גדול שיכול לסייע לפעילות ולהציל חיים". הנעדרת לא נמצאה בסיור שלנו והמסוק חוזר לעבר היחידה.

בין שוטר לנווט

"מה שרואים משם, לא רואים מכאן", היא לא סתם עוד אמירה שחוקה עבור סיירי האוויר של היחידה. הלכה למעשה, מהות סייר האוויר היא להוות "עיני נץ" של המשטרה כולה ולהצליח לראות את מה שהשוטרים מהקרקע לא יכולים. תפקידם הוא לאתר נעדרים, לחפש אחר מחבל שברח מאזור פיגוע, לזהות מכוניות גנובות וכמובן לכוון את הכוחות הקרקעיים לעבר הנקודה המיועדת והכל בהנף משקפת. אתגר גדול בהתחשב בגובה הרב ממנו מביטים, בתנאי מזג–האוויר שלעיתים מקשים על הראייה ובייחוד במהירות בה הכל צריך להתבצע. "בכדי לבצע את עבודת סייר האוויר, נדרשת מיומנות גבוהה מאוד והרבה נסיון שנרכש ככל שטסים יותר", מסביר רב–פקד רז, קצין מודיעין המשרת בתור סייר אוויר כעשר שנים. ביחידה שמור לו מקום של כבוד כאחד מסיירי האוויר הוותיקים ביותר. "לראות מספר רכב ברגע, אחרת יתפספס, אין הזדמנות שנייה".

רז שטס מעל ל–500 שעות טיסה במהלך שירותו ביחידה, לא חושב לרגע על פרישה. הוא דואג לצאת לשתי גיחות בשבוע וכן לבצע משמרות רבות בהתנדבות. הוא מספר כי משחר ילדותו היה חובב מטוסים נלהב. "אני מכור טיסה. זה מתחיל בריח הדלק הסילוני שכבר מעלה לי חיוך על הפנים", הוא מתאר. "חווית הטיסה מדהימה לדעתי: לגעת לא לגעת, תחושת הריחוף שמעניקה סיפוק אדיר, המבט מלמעלה והיכולת לעשות דברים שיש להם חשיבות אמיתית בעיני", הוא ממשיך. "אני מרגיש שהתפקיד הזה נפל עלי כמו כפפה ליד" ונראה כי כך גם מאמינים הסובבים אותו.

רב–פקד רז הוא בין הסיירים היחידים שמפעילים בעצמם מערכות במסוק כגון פוד הצילום ומערכת הכריזה שלרוב מופעלות על ידי טייס המשנה. "בזמן שאין טייס משנה, אחריות הסייר מתרחבת ותפקידו דומה לזה של הנווט בחיל–האוויר", הוא אומר. "אולם הכל תלוי בנסיון הסייר ובדינמיקה במסוק".

ניצב–משנה עודד מאמין גם הוא, כי הכל מתחיל בקשר הבין–אישי. "הטייסים מגיעים לכאן לפרק זמן ארוך מאוד, בייחוד ביחס לקדנציות הקצרות בחיל–האוויר להן הורגלנו. הדבר גרם לכך שהטייסים ומרבית הסיירים כבר מכירים ובשטח כבר מדברים ברמה חברית. זה יוצר שיתוף פעולה חם יותר עם אמון, מה שמוביל כמובן למקצועיות ברמה גבוהה".

לעבר האופק

ניצב–משנה עודד, מפקד היחידה בחמש השנים האחרונות, זוכר את היחידה עוד כשהיתה בחיתוליה. בשנת 1992 הוא סיים את שירות הקבע שלו בחיל–האוויר והתלבט לאן לפנות. "שמעתי על היחידה מחברים טייסים והחלטתי להצטרף, כי נראה לי מאתגר להיות שותף לבניית יחידה חדשה ועד היום אני נהנה מאוד מכל רגע".
עבריינים רבים עברו מאז מתחת הסייפנים והיחידה ניצבת בפני שינויים רבים. "לאחר 15 שנים ופעילות ענפה בכל רחבי הארץ, יש צורך לבדוק ולרענן את תפיסת ההפעלה של היחידה. הפעם האחרונה שרעננו את התוכנית היתה בשנת 1997 ומאז התרחשו שינויים רבים", מסביר נצ"ם עודד. ביחידה שוקלים את החלפת המסוקים בדגם מתקדם יותר של "בל", או החלפת כל המסוקים למסוקי חברה אחרת. כמו כן בוחנים הכנסת כטב"מים (כלי–טיס בלתי מאויש) ליחידה, לצרכי מודיעין וצילום.

חידוש שכבר החל לפעול, הוא הידוק התקשורת בין יחידת המסוקים לכוחות והכיבוי ומד"א (מגן דוד אדום). "בחודשים האחרונים התקנו מירס לכל כבאית ולכל ניידת שמחוברים למירסים שעל המסוקים", מספר נצ"ם עודד.

אבל השינוי הגדול ביותר המתוכנן ביחידה, הוא פתיחת גף נוסף בבסיס חצרים. על פי התכנון ישרתו בו, בכל זמן נתון, ארבעה טייסים מתוך 25 הטייסים ביחידה שיבצעו משמרות, כפי שמתנהל הנושא בבסיס רמת–דוד. "זו למעשה רק זרוע של אותה יחידה ולא יחידה בניהול נפרד", הוא מסביר. השינויים ביחידה מביאים גם לבעיתיות מסוימת. "בעקבות הרחבת היחידה, יש לנו צורך במספר טייסים גדול יותר שכרגע חסרים לנו", הוא אומר.

הצורך בגף דרומי התחדד, כאשר הפעילות הפלילית באזור הדרום הלכה וגברה. "בדקנו והתברר שיש חתך פעילות פלילית גבוהה. הבנו שהיכולת שלנו להגיע במהירות לדרום מוגבלת", מסביר עודד. "במשך השנים התבהרה לנו חשיבות קיצור תהליך ההזנקה. אם מפספסים את המומנטום, אז לעיתים, כל היתרון האווירי שלנו מתבטל. המראה מבסיס בקרבת מקום תחסוך זמן יקר ותשפר את יכולתנו המבצעית".

עושים בשקט

העובדה כי כל טייסי היחידה הגיעו מחיל–האוויר, משפיעה רבות על היחידה. "יש פה הרבה מאווירת הטייסת, אם בסרבלים, בתג שנושאים על החזה ובהווי בין הטייסים לסיירים ובני משפחותיהם", מספר רב–פקד רז. גם בתחומים הטכניים מתייעצת היחידה עם חיל–האוויר, אולם היחידה בהחלט אינה תופסת עצמה כשלוחה של חיל–האוויר. על אף הדמיון הרב, היחידה מוגדרת כיחידה משטרתית לכל דבר, במדים הכחולים ובעיקר באופי הפעילות, השונה כל–כך מזה של החיל.

ביחידה האווירית מוקדשות 10 שעות בלבד בשנה לאימונים. בכל שאר הפעמים בהם עולה טייס למסוק, הוא יודע שהוא יוצא לפעילות עם תוצאות. "זה נותן עניין, אקשן ואתגר אישי", מודה נצ"ם עודד. "יש סיפוק גדול מאוד כשיש הצלחות, מהעובדה שסייענו למשימה חשובה, שאולי, בלעדינו לא היתה מסתיימת כפי שהסתיימה".

גם באופי הטיסה בשמיים ניתן לראות הבדלים. בחיל–האוויר לדוגמא, ידוע כי ככל שהמשימה בעלת מתאר מיוחד יותר, כך גם צונח מספר המטרים מעל הקרקע. "אצלנו ביחידה דווקא האירועים החשאיים והמיוחדים ביותר, מתבצעים בגובה הרב ביותר, על–מנת שלא יראו ולא ישמעו אותנו. זו תפיסה שונה לחלוטין של ניהול המבצע".

"יש הילה ולא בכדי, סביב היחידה", מסכם רב–פקד רז. "מעטים יודעים מה אנו באמת עושים, ואנו עושים המון למען אזרחי ישראל, בשקט בשקט".

עוד באותו מדור

תרגול שוטף

משימות בט"ש (בטחון שוטף) הן לחם חוקן של טייסות מסוקי הקרב בחיל–האוויר. למרות זאת, החליטו לתרגל בטייסת "הצרעה", מתארי לחימה של בט"ש בשילוב עם מתארים רחבים יותר. מסוקי השרף של הטייסת וצוותי האוויר והקרקע המפעילים אותם עשו הכל כדי להשתפר ולהיות מוכנים להזנקה האמיתית הבאה

מעוף הנץ

הוא אחד ממטוסי הקרב הוותיקים ביותר בחיל–האוויר, אבל הנץ (F-16A/B) ממשיך להוות חולייה חשובה ביותר בכוחו של החיל. אנשי צוות–אוויר וותיקים מאוד, וותיקים פחות וגם כל מי שבאמצע, התכנסו לאימון אינטנסיבי ומלא הפתעות של מערך הנץ ומספרים שכוחו של המטוס עדיין בכנפיו