בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 185 02/03/09
מוצגים בפניכם תקצירים משלוש הכתבות הפותחות של כל מדור. את הגיליון הקודם ניתן יהיה לקרוא בעוד כחצי שנה עם פרסום גיליונות הארכיון.

עופרת יצוקה | ראש מחלקת מבצעים של חיל-האוויר, אל"ם תומר:

"השתמשנו בחימוש הכי מדויק כדי למנוע ככל האפשר פגיעה בבלתי מעורבים"

תגיות: עופרת יצוקה , ראיונות בכירים

ראש מחלקת המבצעים של חיל-האוויר, שהיה אחראי על תכנון הפעילות האווירית במבצע "עופרת יצוקה", מספר בראיון לבטאון על ההכנות למבצע, על ההפתעות בדרך, על אופן הפעלת הכוח ועל הקונפליקט התמידי שבין הצורך להגן על כוחותינו לבין הרצון להימנע מפגיעה בחפים מפשע

רס"ן יעל בר ורוני ווינקלר

איך התנהלו בחיל-האוויר ההכנות למבצע "עופרת יצוקה"?

ההיערכות לקראת המבצע הזה נמשכה זמן רב, מתוך כוונה שנכיר את התרחיש ואת המשימות שעלינו לבצע. אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו אותנו במהלך ההכנות היה גורם ההפתעה מול חמאס, שעליו רצינו לשמור. ההיגיון אמר שפגיעה קשה באויב, כשהוא לא מוכן, תחסוך לנו הרבה מאמץ בהמשך, כשאנשי חמאס יירדו למחתרת ונצטרך לאתר אותם ב'קומה מינוס אחת', מתחת ל'עזה העליונה'. את ההפתעה הזו השגנו באמצעים המוכרים: קודם כל, מודיעין איכותי, שידע להגיד לנו היכן נמצאים האנשים, באילו מחנות אימונים הם מרוכזים, מה דפוס ההתנהגות שלהם לאורך שעות היממה. השלב השני, אחרי מודיעין, הוא הגדרת המטרות. אם ניקח לדוגמה את מטס הפתיחה של המבצע - בדקנו, יחד עם פיקוד דרום ועם גורמי המודיעין, מהו סל המטרות שנותן לנו את המענה הטוב ביותר עבור אותו מהלך. זו בדיקה שהתבצעה כמה פעמים, עודכנה שוב ושוב, וממנה למעשה התפתחה התכנית המבצעית. מתוך הדיונים האלה קבענו איך ניקח את טייסות מטוסי הקרב, מסוקי הקרב, ואת גורמי איסוף המודיעין - ונביא אותם יחד, במסה גדולה של כלי טיס וחימוש, אל תא שטח קטן לפרק זמן מצומצם. ידענו שאנשי החמאס ינסו להתפזר מיד כשיחלו התקיפות, ולכן ניסינו לתקוף בכמה שיותר מקומות בכמה שפחות זמן.

"על התכנית הזו עשינו, יחד עם הטייסות, די הרבה תרגולות. התכנון עצמו לא לקח זמן רב, אבל אחרי כל אימון קיבלנו פידבק מהטייסות ומהגורמים המעורבים השונים, ועל-פי התגובות האלה התכנית התעדכנה. היינו צריכים לבדוק איך אנחנו מטילים כמות גדולה של פצצות בלי לפגוע אחד בשני, ולמרות המורכבות הגדולה של המהלך - לשמור על פשטות".

מתי גובשה התכנית הסופית שלפיה פעלתם ומתי הוחלט מועד תחילת הפעולה?

"רצינו להתחיל לפעול בזמן שבו יהיה לנו את התנאים האופטימליים לפעולה. גם ברגע האחרון, עוד היו לנו הפתעות. בבוקר שבת, שבו התחיל המבצע, גילינו שיותר מעונן ממה שחזינו. שינוי כזה במצב, משפיע כמובן על אופן הביצוע של המשימה. מיד כינסנו כאן הערכת מצב, התייעצנו עם הטייסות, והחלטנו להמשיך בתכנית עם שינויים קלים. המטוסים טסו למעשה בתוך ענן, והיינו צריכים להגמיש את לוח הזמנים".

האם שקלתם לדחות את המבצע, בעקבות מזג האוויר המפתיע?

"לא עלתה אפשרות כזו, כיוון שלא רצינו לפספס את ההזדמנות המבצעית.

כבר קיבלנו את האישור לתקוף, ורצינו לנצל אותו".

איך פעלה מחלקת המבצעים של חיל-האוויר תוך כדי המבצע?

"מחלקת מבצעים היא למעשה הגוף המפעיל את החיל. קיים ציר מהיר מאוד של העברת פקודות, ממפקד החיל, דרך ראש מחלקת מבצעים ומשם היישר לטייסות. את המכונה המשוכללת הזאת צריך לדעת להפעיל כך שהיא תדע לעבור בקלות ממצב שגרה למצב של לחימה. עם תחילת המבצע, הגדרתי שבתוך המחלקה - כולם עסוקים בלחימה. המשמעות של ההחלטה הזו היא שלא רק ענף השתתפות - שעיקר העומס נפל על כתפיו - עסוק בלחימה, אלא שכל יתר הענפים תומכים אותו. שיטת העבודה הזו עבדה בצורה יפה, וכללה אנשי סדיר ומילואים מכל ענפי המחלקה".

איך פעל הליך אישור המטרות? איך וידאתם שהכוחות לא תוקפים מטרות אזרחיות שאינן מעורבות בלחימה?

"זה היה תהליך מורכב, שהעמיד אותנו לא פעם בקונפליקטים לא פשוטים. עברנו עשרה מדורי גיהנום עד שאישרנו מטרה, ותמיד עשינו את כל מה שאפשר כדי למנוע פגיעה באזרחים בלתי-מעורבים.

"במקרים רבים לא אישרנו לתקוף מטרות, משיקולים של נזק סביבתי שיגרם. במקרה כזה ניסינו למצוא מטרה דומה, שתביא לאותה תוצאה אבל לא תגרום לפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. באחד המקרים, למשל, היה מבנה שחסם את ההתקדמות של אחת מחטיבות המילואים של הצנחנים. חששנו שבמבנה הזה יש ריכוז של פליטים, ועשינו בדיקות רבות לפני שתקפנו. גם אחרי שכבר היינו בטוחים שאין שם אזרחים חפים מפשע, ירינו לעבר המבנה חימוש 'קל' יחסית, כדי לאותת על הכוונות שלנו ולאפשר למי שרוצה להימלט - לעשות כך. רק לאחר מכן, כשהיה ברור שאין שם ריכוז של אוכלוסיה אזרחית, איפשרנו למטוס קרב להטיל שם פצצה.

"במקרה אחר, ירינו טיל ממסוק קרב לעבר מבנה כאזהרה לפני תקיפה של מטוס קרב. אף אחד לא יצא משם, אבל מי שניהל את הפעילות הרגיש לא בטוח והעדיף לירות עוד טיל 'קל' לפני הפצצה הכבדה. אחרי הטיל השני, ראינו קבוצה של מספר אנשים נמלטת מהמקום. הזהירות המירבית שנקטנו הצילה בעצם את חייהם.

"בשני סוגים של מקרים לא הייתה לנו שאלה אם לירות. האחד - כשזיהינו ירי לעבר ישראל. כשראינו רקטות משוגרות, הגבנו באש לעבר מקורות הירי. השני הוא באירועים של ירי על כוחותינו. כוח אש של מסוקי קרב הוא סיוע אווירי שהענקנו לכוחות הקרקע באופן מיידי. אלה פלטפורמות שמסוגלות להגיב מיד ולעזור מאוד ללוחמים בשטח. תקיפה של מטוסי קרב דרשה בדיקה מקיפה יותר, בהתאם לעוצמתה".

כיצד החלטתם כמה כוח אווירי להקצות לחטיבות החי"ר?

"ניהלנו לאורך כל המבצע בקרה שוטפת, כדי לדעת למה זקוקות החטיבות ומה יכולים כוחות האוויר להעניק להן. סיפקנו כוח אש רב, ובלילה הראשון של הפעולה הקרקעית הענקנו סיוע ללא הגבלה.

"חשוב מאוד שהחיילים הצעירים, שיהיו מפקדי הגדודים והחטיבות בעוד עשר שנים, יידעו מה זה כוח אווירי ומה יכולת אש יכולה לעשות עבורם. אני חושב שהפעילות שלנו במבצע תשפר עוד יותר את שיתוף הפעולה בין כוחות האוויר לבין כוחות הקרקע ותאפשר להם לדרוש את הסיוע הנכון, כשהם חושבים שהם זקוקים לו. רק מהיכרות עם הכוח שלנו, כוחות הקרקע יידעו להשתמש בנו בצורה היעילה ביותר".

הרוב המכריע של החימוש שבו עשה חיל-האוויר שימוש הוא חימוש מדויק. האם יש לכך תקדים ומה הסיבה לכך?

"מלחמת לבנון השנייה הייתה החלוצה בתחום הזה, וגם בה עשינו שימוש נרחב בחימוש מדויק. זהו בדיוק המענה ללחימה בטרור שנטמע בתוך אוכלוסיה אזרחית. ביצענו תקיפות באזורים צפופים.

השתמשנו בחימוש הכי מדויק שיש לנו כדי למנוע ככל האפשר את הפגיעה בבלתי-מעורבים".

עוד באותו מדור

מילת המפתח - דיוק

מסביב לשעון, ללא הפסקה, פועלות טייסות המסק"ר של חיל-האוויר בשמי רצועת עזה. תקיפת מטרות תשתית, ציד משגרים וסיוע לכוחות הקרקע - המסק"רניקים מוכיחים כל הזמן שלאפאצ'י ולקוברה פשוט אין תחליף

על כנפי הבז

כמו בכל מבצע כמעט, גם המבצע הנוכחי היה הזדמנות לעשות שימוש ראשון באמצעי לחימה חדש. הפעם היו אלה טייסות הבז (F-15) שתקפו לראשונה עם פצצות מונחות שהותאמו למטוס רק כמה חודשים קודם לכן