נלקח שלל ב-11 באוקטובר 1989.

בבוקר 11 באוקטובר 1989 נחת מיג-23 סורי במינחת מגידו, המשמש בעיקר מטוסי ריסוס, דאונים ומסוקים. הטייס, רס"ן בסאם עאדל, טייס חיל-האוויר הסורי, יצא מהקוקפיט, הניף את ידיו והכריז: "אני רוצה לערוק. פני אינן למלחמה".
עאדל המריא משדה-התעופה הסורי בליי לטיסת אימונים עם בן-זוגו. כעבור מספר דקות שינה לפתע את כיוון הטיסה ופנה לעבר גבול ישראל. "חציית הגבול הייתה משימה קשה", סיפר מאוחר יותר. "הגבול היה זרוע טילים מכל עבר. טסתי בגובה הנמוך מ-50 מטר ובמהירות גבוהה, שנעה בין 1,150 ל-1,250 קמ"ש. מהרגע שחציתי את הגבול סגרתי את הרדיו. דממת אלחוט מוחלטת.

"המחשבה כי מטוסים ישראליים עלולים ליירט אותי חלפה במוחי. ואכן, מערכת ההתראה שלי הראתה כי עוקבים אחרי כל הזמן. עם זאת, האמנתי שלא יפילו אותי. לא ידעתי היכן לנחות ואם יהיו לי תנאים נאותים לנחיתה. הלכתי אל הבלתי-נודע. טסתי כשלוש עד ארבע דקות מחציית הגבול ועד לנחיתה, ובעצם חלפו 15 עד 20 דקות מזמן ההמראה מסוריה ועד לנחיתה בישראל".

המיג לא היה חמוש בטילים ונשא עמו רק תותח דו-קני חמוש בפגזי 23 מ"מ, המותקן בגחונו באורח קבע. כמו-כן, היתה מותקנת במיג מערכת ל"א סורית, שהותקנה בו בנוסף למערכות הסובייטיות. אחד מהמאפיינים הבולטים של המיג הן כנפיו בעלות הגיאומטריה המשתנה: כאשר הן משוכות לאחור משתפרת טיסתו במהירויות גבוהות ואילו כשהן פרושות, מקל הדבר על טיסה במהירות נמוכה.

"החלטתי לערוק לישראל לפני שלושה חודשים", סיפר עאדל לאחר שערק. "היתה זו החלטה אישית, כתוצאה מרצוני לפתוח דף חדש בחיי. אני רוצה לחיות במדינה דמוקרטית בה יכולים אנשים להתבטא בחופשיות". עאדל, אז רווק בן 34, קיבל זהות חדשה והשתקע במדינה זרה.

המיג הועבר לבסיס תל-נוף והמריא לטיסה הראשונה בארץ ב-29 בינואר 1990, כשטייס הניסוי הראשי של חיל-האוויר דאז, סא"ל עופר ספרא, מטיס אותו. ספרא תיאר את הטיסה הראשונה על המיג כחוויה. "המטוס מאיץ חזק ויפה", אמר, "אבל סובל ממגבלות מסוימות. תכנון תא הטייס לקוי. החופה קטנה ומקשה על הטייס להביט החוצה. המפסקים השונים פזורים לאורך תא הטייס ותפעולם מאוד לא ידידותי. הסובייטים, כך נראה, לא הכירו את המושג הנדסת-אנוש, והטייס משקיע זמן חשוב מחלוקת הקשב שלו כדי להפעיל את מערכות המטוס השונות".

לטיסה קדם תהליך שבו פשפשו צוותי התחזוקה האווירית היטב בקרבי המטוס ולמדו את מערכותיו, שהיו שונות לגמרי מהטכנולוגיה האמריקאית לה היו רגילים.

סא"ל ספרא ביצע 18 טיסות במיג, ולאחר מכן הועבר המטוס לאחסון בבסיס תל-נוף. הוא שהה תקופה מסוימת במתקני התעשייה האווירית ולאחר מכן הועבר למוזיאון חיל-האוויר.