בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 188 30/08/09

כתבות

סוגר מעגל

תגיות: דני מילוא , מערך הנ"מ , ראיונות בכירים

דרכו של תא"ל דניאל מילוא במערך הנ"מ החלה בשלהי מלחמת לבנון הראשונה והסתיימה אחרי מבצע "עופרת יצוקה". בשנים שחלפו הוא טיפס במעלה הדרגות והתפקידים והיה שותף להפיכתו של מערך הנ"מ למערך חשוב ובעל תפקיד משמעותי. עכשיו, כשהוא עוזב את כסא מפקד כוחות הנ"מ, הוא מסכם

קליה בן–עמרם

את אהבתו לשטח ולאנשים, הערכים המשמעותיים עבורו והחוויות הזכורות לו ביותר מן הצבא, מתמצת תא"ל דניאל מילוא, מכהנ"ם (מפקד כוחות הנ"מ) היוצא, בכוס קפה. ההבדל הוא על איזה קפה מדובר. למעשה, בדומה לדברים רבים בחיינו, הקפה איננו הנושא כלל ועיקר, אלא כל הגורמים המשתלבים סביבו יחד, שהופכים את הקפה לערב לחך ולחוויה של ממש.

"לנסוע עם המג"ד שלך בג'יפ, בין מוצבים, בשתיים בלילה ולשתות איתו קפה של גששים בסוף, זו חוויה שאין לה תחליף, לא משנה לכמה רשתות קפה חדשות תלכי באזרחות", אומר תא"ל מילוא בראיון הפרידה שלו. "לגזיה הזו עם הפינג'אן שכבר 30 שנה מחממים בו קפה, אין תחליף, כי זה לא הקפה, זו החברה, זה האנשים שאתה מדבר איתם, על אותם נושאים, אותן אמונות, אותן דילמות פיקודיות ועל אותם קשיים". השטח והאתגרים אותם מציב הטבע בפני חייליו, צפים ועולים בשיחה עמו ומסירים כל ספק כי תא"ל מילוא צמח מתוך השטח וכי המשרד המרווח בבניין חיל-האוויר בקריה אינו מקום מושבו הטבעי.

אז בלבנון

את דרכו במערך שהובילו בסופו של דבר לקצה הפירמידה, התחיל מכהנ"ם לגמרי בטעות. "לפני השירות עברתי את המיונים לגיבוש צוללות, אולם לאחר שהתקבלתי הבנתי שזה תפקיד שלא מתאים לי כי אני לא אוהב מקומות סגורים. משם התגלגלתי למערך הנ"מ. זו היתה החלטה שנלקחה ברגע ורק שנים מאוחר יותר הבנתי את משמעותה". התפקיד החדש של הטוראי הצעיר בגדוד וולקן, התאימה כמו כפפה ליד למי שמקומות סגורים אינם כוס הקפה שלו. הסוללה פעלה באופן אינטנסיבי לאחר מלחמת לבנון הראשונה, בה השיגה הפלות והיא זו שתהפוך במהלך השנה הבאה לסוללת "כיפת הברזל" הראשונה במערך. בשנותיו הראשונות שירת תא"ל מילוא כמפקד פלגת לוחמים בסוללה, כסגן מפקד סוללה (סמסו"ל) ומפקד סוללת סטינגר (מסו"ל) בשם "ברדיל". "זו היתה תקופה שעיצבה אותי מאוד מבחינה פיקודית. ביצעתי משימה מבצעית בתוך שטח אויב והסוללה שלי נמצאה תחת איומים אוויריים וקרקעיים באופן קבוע. יחד עם הפעילות האווירית, היינו עושים גם מארבים ופעילות קרקעית ברמה אינטנסיבית מאוד וצמודה מאוד לכוחות היבשה", מתאר תא"ל מילוא. "הייתי מוציא בלילה צוותים של חיילים והולך לעשות מארב בוואדי סלוקי, על גבול רצועת הבטחון. האתגרים הפיקודיים האלה הם שמעצבים אותך בתור מפקד". חוויה שנצרבה בזכרונו במיוחד והתרחשה בלבנון בזמן המלחמה, הזכירה דווקא לא מעט מהחיים בצוללת מהם ניסה להתרחק. "בגלל חשש ממוקשים לא יצאנו מהנגמ"ש לאורך כל השהות שם. חיינו 24 שעות בתוך הכלי ואפילו לא ירדנו לקרקע, אלא השתנו מהסיפון".

המרחק בין החייל הפשוט שישן בנגמ"ש ומביט באויביו בלבנון לבין מכהנ"ם המכתיב את אסטרטגיית הלחימה אומנם גדול, אך דרכו של מילוא נראתה כברורה גם בזמן שעוד אכל לוף מתובל.

"תא"ל (מיל') גלעד רמות, שפיקד על בית-הספר לנ"מ כשהייתי צוער בהשלמה החילית, מספר שכשהוא שאל אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, עניתי לו: מכהנ"ם", הוא מספר בחיוך מבודח. "אני לא זוכר את המקרה, אבל בין אם זה נכון ובין אם לא, ידעתי משלבים מוקדמים יחסית שאני רוצה להיות לפחות מפקד גדוד וולקן. עם השנים התקדמתי בדרגות, אולם לא יכולתי להמשיך בתחום הטקטי (הגנה מפני טילים) ואז עמדתי בפני ההחלטה האם לעזוב או להמשיך בתחום אחר בחיל-האוויר".

החפ"ש שבפנים

אותה דילמה בנוגע להמשך שירותו בחיל הובילה את מכהנ"ם לחזור לתחילת דרכו ולהזכר מה זה אומר להיות חייל צעיר. באותה התקופה היה מקובל כי ההסבה לקצינים מתבצעת על-ידי מדריך ובאמצעות חומר מקצועי, אולם תא"ל מילוא החליט להוריד את דרגות הרס"ן להחליפן בתגיות של צוער ולחזור להשלמה החילית.

"הבנתי שהמעבר בין התחום הטקטי לבין מערך הפטריוט שאחראי על הגנת שמי המדינה, הוא מעבר מנטלי לא פחות ממקצועי", הוא מסביר. "זו היתה אחת החוויות הטובות ביותר שלי בצבא. נהניתי מהקרבה לצוערים האחרים ששיתפו אותי בלבטים שלהם וראו בי שותף, על אף הפרשי הגילים ונהניתי מההזדמנות להשתחרר ולחזור להתנהג כמו חפ"ש", הוא אומר בחיוך. ההזדמנות שניתנה לו לחזור כמה שנים אחורה ולהניח את הפוזיציה של מפקד בכיר, ליוותה את מילוא גם בהמשך הטיפוס בסולם הדרגות. "ככל שהשנים עוברות אנחנו המפקדים שוכחים שבתוך המחסן, במוסך, בש"ג ובמטבח יש חיילים. אנחנו מקבלים אוכל והכל מסודר ואין לנו תורנויות ואנחנו הרבה פעמים יוצאים שבת ולפעמים שוכחים מה היא ההרגשה להיות חייל שמחכה במרפאה עשר שעות, כשאלינו מגיע הרופא כשאנו מבקשים", הוא אומר. "התקופה הזו בה הלכתי עם תגיות ארבעה חודשים ונסעתי במשאית מאחורה יחד עם החיילים כשהסמל יושב מקדימה, הבהירה לי למה אנחנו צריכים להיות רגישים כלפי מי שאנחנו מפקדים עליהם". מעבר לתחושת הקרבה המחוזקת לחיילים הצעירים, בחירתו של תא"ל מילוא פרצה את דרך ההסבה לכל הקצינים שהגיעו אחריו. בעקבות נסיונו האישי, הוא החליט כי הסבה תהיה הדרך היחידה במערך באמצעותה יעברו הקצינים ממערכת נשק אחת לאחרת.

הפתעות ומבחנים

את כניסתו של תא"ל מילוא לתפקיד מכהנ"ם, בחודש ספטמבר 2006, ליוו הדי מלחמת לבנון השנייה. המלחמה ולקחיה, שהכו גלים בחברה הישראלית כולה, הכניסו באופן טבעי את נושא הכנת המערך ללחימה לראש סולם המטרות לשנות כהונתו הקרובות. "הכושר המבצעי מורכב מפרטים רבים, הראשון בהם הוא היכולת להפעיל מטוסים וטילים יחד עם הכושר לפרוס ולקפל את המערך במהירות ממשימה למשימה".

בעולם הנ"מ, מעבר ממשימה למשימה היא אירוע מסובך לא פחות מאשר שיגור הטיל מנקודה א' לנקודה ב'. סוללת פטריוט לדוגמא, כוללת מאות חיילים, עשרות כלי-רכב, וחומרי נפץ שצריכים להיות מתוזמנים יחד ולבצע סדר פעולות באופן נכון ומדויק. השילוב בין הלוגיסטיקה המורכבת, הפן הטכנולוגי ובין הצד המנטלי בא לידי ביטוי בכל פריסה. "היה לי ברור שאם לא נעשה אימונים ומודלים מקצה לקצה, הכושר המבצעי שלנו לא יהיה מספיק טוב. לכן זו היתה הכותרת הכי גבוהה עמה פתחתי את כניסתי לתפקיד". למעשה, את 24 השעות הראשונות לתפקידו, החליט תא"ל מילוא לפתוח בהפעלת סוללות בהפתעה, מתוך התפיסה כי תרגילים אליהם מתכוננים מראש מפספסים את ההתמודדות עם בעיות שצצות רק בלחץ זמן. אלמנט ההפתעה בו דוגל תא"ל מילוא הינו רובד אחד בלבד מתוך הנסיון לדמות כל אימון למציאות ככל שניתן. החל מהחיילים הפשוטים ביותר שחוו לפתע הפסקות חשמל ורעשי פיצוצים ועד למפקדים הבכירים שלפתע הוצבו בשטח בתפקיד הנבחנים ולא הבוחנים, השתית תא"ל מילוא גישה חדשה במערך לגבי אימונים, לגבי חשיבותם ומידת הרצינות שלהם. השינויים שהכתיב במהלך שלוש שנות שירותו שיפרו משמעותית את מרכזיותו של המערך בחיל-האוויר.

 "אני חושב שהיום מפקד חיל-האוויר קם בבוקר ויודע שמערך הנ"מ יודע לתת לו תשובה הן בנושא הגנת שמי והמדינה והן בנושא ההגנה האקטיבית", פוסק תא"ל מילוא.

נגד מטוסים?

במשך 27 שנות שירות הספיק מילוא ללוות שינויים לא מעטים במערך. הוולקן עמו התחיל את שירותו עבר זה לא מכבר מעולם הנ"מ ובעודו בשירות, נפתחה הסוללה של הכלי החדשני ביותר שילווה אותנו בעשורים הבאים. עם ההתקדמות הטכנולוגית במערך, הוא הפך למודרני יותר ובעל משימות מגוונות יותר ומקומו בנושא הגנת שמי המדינה הפך למרכזי יותר. מערכות אלו רתמו לחיבור עם שאר חלקי חיל-האוויר ובתוך המערך עצמו, נושא אותו קידם תא"ל מילוא באופן משמעותי במהלך שירותו כמכהנ"ם.

"גם בעבר ידענו לשלב בין החץ, הפטריוט וההוק. אולם עם הכניסה לעידן 'כיפת ברזל' ו'שרביט קסמים', אנו מסתכלים קדימה ומעצבים את מערך הנ"מ העתידי שידע לשלב את כל המערכות יחד", הוא אומר. מילוא מתאר מציאות עתידית בה כל המערכות מתקשרות זו עם זו ומערכות בעלות בינה מלאכותית מסייעות למפעיל בקבלת ההחלטות ומרחיבות את טווח הפעולה. בחודשים האחרונים נלקח צעד גדול לעבר המטרה הזו, כשהרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, החליט להעביר את משימת גילוי השיגורים לעבר מדינת ישראל לאחריות המערך. במציאות כזו, האם השם "נגד מטוסים" יהיה התואר ההולם ביותר למערך המתפתח? תא"ל מילוא גורס שלא. "אני חושב שבמהלך השנים הקרובות נצטרך לגעת בנושא השם ובכך להצביע על העובדה שצביון המערך עובר שינויים משמעותיים".

השינויים עליהם הוא מצביע עתידים להשפיע באופן ישיר גם על דמותו של מערך הנ"מ העתידי. כבר היום בני הנוער אותם הוא פוגש בכנסים ומגיעים בסופו של דבר לסוללות, שונים מאוד מהחיילים עמם שירת בתחילת דרכו.

"רמת המיומנות של בני הנוער שמתגייסים אלינו מבחינה הבנה טכנולוגית, חלוקת קשב ואינטליגנציה, גבוהה הרבה יותר מבעבר", הוא טוען. "היכולת של בני הנוער להקליד משהו בפלאפון בזמן שהם שומעים מוזיקה באייפוד ומדברים ב-ICQ, היא יכולת טבעית עבורם. הדור שלנו לעומתם, גדל על תותחים והיה רגיל לפעול בקצב הזה בהתאם. הפעם הראשונה שאני התוודעתי לאינטרנט היתה רק כשהייתי סגן אלוף. היום הגענו לרמת הטילאות המתקדמת בעולם, לכן מי שמפעיל אותם הם גם ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר".

שני המסלולים, הן המסלול הטכנולוגי של מערכות הנשק והן זה של בני הנוער העתידים להפעיל אותן, מתפתחים בקצב מסחרר, אולם תא"ל מילוא מעיד כי הוא בטוח בדבר אחד: החיילים תמיד ישארו לוחמים. "לוחם בעיני הוא לא רק זה שרואה את האויב דרך הכוונת של הנשק, אלא גם מי שהסוללה שלו מאוימת בטילי אויב ועדיין צריך להמשיך להלחם", הוא אומר. "היכולת לראות מספר רב של מטוסים על המסך, לתעדף נכון ובקור רוח ולפעול להגנת שמי המדינה מייצגת לא פחות את דמות הלוחם ממישהו שיורה ארטילריה מעבר לגבעה חמישה קילומטר קדימה. אבל זה לוחם מסוג שונה".

כשהמג"ד ידע

מבעד למדים ולדרגות, בולט כי בתא"ל מילוא שוכן אותו חייל נ"מ בתחילת דרכו, השואף להתנסות ולחוות אחוות לוחמים אמיתית. הוא רואה בחייל הפשוט חשיבות אדירה ומתוקף כך שם לו למטרה במהלך שירותו לשפר את מעמדם של החיילים לשנות את יחסי המפקדים והפקודים במערך. בשנים האחרונות, במקביל להתרחבות המערך, חלה התרחקות בין החיילים למפקדיהם שאינה רצויה על פי נקודת מבטו של תא"ל מילוא. "במובן הזה אני חושב שחזרנו מעט אחורה. היום מפקדים נוגעים פחות בחיילים. הם משתמשים בסוציומטרי, מבדקים ושאלונים, במקום להכיר את החיילים מקרוב. בשנים עברו אם חייל לא היה מחליף תחתונים בלילה במוצב, המפקד שלו היה מודע לזה ומעיר לו על זה", הוא מתאר בהומור.

לצורך הידוק הקשר דרש מכהנ"ם מפקודיו פיקוד אחר, "פיקוד קרוב", אולם לא תמיד הוא מעיד, ניתן לשבור מסורות שנבנו. כיום מתנהלות ומתקבלות החלטות ושיחות רבות דרך תיבות הדואר האלקטרוני. את דעותיו אלה מחיל מכהנ"ם גם על עצמו והוא נוטה לבקר פעמים רבות את הסוללות הפרוסות בשטח, בין אם בצפון בזמן מבצע "עופרת יצוקה". בזמן פעילות מבצעית בגבולות יהודה ושומרון הוא הצטרף לחייליו פעמים רבות וביצע עמם חלק מהמבצעים ולאחר שעבר גדוד הקשר לאחריות המערך, הוא בחר לעבור את ההכשרה אותה עוברים החיילים בתחום הממסר והתלווה מדי פעם לטיסות הממסר של הגדוד כמפעיל ממסר מן המניין.

את תפיסותיו בנוגע לשילוב נשים בחברה ובפרט בצבא ניתן לראות באופן בולט בין שלשות הלוחמים בכל טקס בכותל. "יש בי אמונה עמוקה שכמו בחברה, יש צורך לתת לנשים הזדמנות שווה גם בעולם הלוחמה", הוא אומר. במהלך שנות שירותו עלתה כמות הקצינות ומפקדות הסוללה במערך. בגדוד טילי הנ"מ לדוגמא, מתוך חמישה מפקדי סוללות, ארבע הן נשים. שילוב הנשים בלחימה הטוב ביותר בצה"ל לא נוצר בן-לילה. במהלך כהונתו של מילוא נפתח מדור למתגייסות בבתי-הספר ונערכו ימי מיון אליהם הגיע ושוחח עם הבנות הצעירות. "אחד הדברים הטובים שקרו במערך זה שהבנות הן כבר לא גימיק, הן עובדה טבעית בתוך הארגון וגם הבנים מתייחסים לזה כבר כך", הוא אומר. היעד הבא לדבריו הוא מג"דית ראשונה במערך. "כמו כל תהליך קיצוני, זה עוד קצת רחוק אבל אפשרי. עברנו כברת דרך מהתקופה שנשים היו פקידות בלבד ובעתיד עוד תהיה גם מפקדת טייסת ראשונה".

פלא היצירה

על פי מסורת המערך, גם לאחר שסיימו את שירותם, מתייצבים מפקדי המערך והאגדים בעבר במשרדו של מכהנ"ם. "בכל פעם שהיו לנו אירועים מבצעיים משמעותיים הם התייצבו בלי לבקש צו ושאלו במה אפשר לעזור", הוא מתאר. "עם סיום התפקיד אני מבין את הלהט של אנשי המילואים לשמר את הקשר ולהיות חלק מהעשייה פה, שאולי לא תמיד הבנתי בעבר".

כעת, כאשר הוא מפנה את כסאו למחליפו, תא"ל דורון גביש, הוא מתפנה להביט לאחור על שלל התפקידים שמילא במרוצת השנים. הבולט מביניהם מבחינתו, הוא דווקא תפקידו הראשון בתור קצין, מפקד סוללת וולקן. על אף שלא היה בעל הוותק הנדרש, נבחר תא"ל מילוא לתפקיד בעודו סג"ם בלבד. "זו היתה חוויה פיקודית חשובה מאוד עבורי. בתפקיד ההוא למדתי לראשונה את היסוד של הנעת אנשים ואין תענוג גדול מזה", הוא אומר בחיוך רחב. "אין התעלות רוח פיקודית יותר גדולה מלהנהיג קבוצה של לוחמים".

הנקודה השנייה אותה הוא רואה כמשמעותית במיוחד, הוא שירותו בתור מפקד אגד צפון. "בכל פעם שמתחלפים מפקדי אגד בצפון אני מודיע להם שההחלפה היתה בסכנה כי כמעט רציתי לחזור להחליף אותם" הוא צוחק. "על אף שישנם הבדלים גדולים בין שני התפקידים, הדבר שהרשים אותי ביותר בשני המקומות היו האנשים.

 חייל מילואים לדוגמא, שלא יודע מי אני בכלל, עושה את מה שהמפקד שלו אומר לו לעשות, כי המפקד שלו מאמין במפקד שלו וכך הלאה. כל הפירמידה הזו מובילה לכך שהארגון נוסע ומקיים בצורה איכותית את המשימות שלו. המשימות לא נעשות רק בגלל הפקודות והמדים וחוק שיפוט צבאי, אלא בגלל שבכל מקום נמצאים אנשים מחויבים מאוד שנותנים מעצמם ומבינים את המשימה, הם הערך המוסף בתוך הארגון הזה. כשמבינים שכל המערכת הזו שמורכבת מאלפי אנשים, פועלת רק כי כל אחד מהם עושה מאמץ גדול כדי שמה שאתה רוצה כמפקד, הפקודות שלך, ההנחיות שלך, נהלים שלך, המשימות שלך יקרו, זה סוג של פלא", הוא מסכם בחיוך.

עוד באותו מדור

המפענחים

הצלחה במלחמה נשענת בין היתר על היכולת לראות, לפענח ולהבין בזמן קצר מה מתרחש בחזית. חלק מהיכולת הזו מסופקת לחיל–האוויר ולשאר זרועות צה"ל על–ידי יחידה השוכנת באחד מבסיסי החיל. הצצה אל ועל יכולות היחידה והחשיבות העצומה שהיא תופסת בשדה הקרב המודרני, בחיל–האוויר ובצה"ל של המאה ה–21

קצין ודוקטור

אל"ם ארז ברנבוים, קצין הרפואה החילי של חיל–האוויר, מסיים את תפקידו ומספר על דרך ארוכה שהתחילה הרחק מחיל–האוויר. הוא מספר גם על החידושים והשינויים שחלו במערך הרפואה של החיל ועל דרכו האישית, כמי שדווקא מבין לליבם של אלו שמנסים “לעבוד על המערכת" בדרך לקורס–טיס