בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 188 30/08/09

כתבות

ראש טוב

הכלי העיקרי המשמש את חניכי תוכנית תלפיות, הוא הראש. ההמצאות, הרעיונות המחשבות ושאר תוצרי הראשים, הופכים לא פעם לכלים ומערכות המשמשות את חיל–האוויר ואת צה"ל בכל תחומי העשייה המבצעית. הצצה חטופה אל הרעיונות הנוכחיים שחלקם נראים קצת מוזרים וחלקם בדרך להפוך לאמיתיים

גל גולדשטיין | צילום: כרמל הורוביץ

מה משותף למערכת היירוט 'כיפת ברזל', לכלי-הטיס הבלתי מאויש "רוכב שמיים" ולמערכות הלוחמה האלקטרונית? אלו שלוש דוגמאות בודדות, מתוך מערכות רבות, אשר בפיתוחן ובהטמעתן מעורבים בוגרי תוכנית תלפיות. כשליש מהבוגרים מצטרפים לשורות חיל-האוויר בתום שלוש שנות ההכשרה האינטנסיביות ומשתלבים בגופי המחקר והפיתוח.

עוצמתו של צבא נמדדת על פי הטכנולוגיה בה הוא מחזיק ומאז האדם הקדמון שלמד להשחיז אבנים ולהפוך אותן לכלי נשק, ממשיכים בני האדם לשכלל עוד ועוד את כלי המלחמה, כך שבין הגורמים המכריעים בכל מלחמה, קטנה כגדולה, ניתן למצוא את הפיתוחים הצבאיים החדישים של אותה תקופה. המרוץ אחר המערכות המתקדמות ביותר איננו נפסק לעולם ואיתו נמשכת ההשקעה בפיתוח.

במטרה להמשיך ולעמוד בקצב, הוקמה בסוף שנות ה-70 תוכנית "תלפיות", להכשרת הדור הבא של מובילי המחקר והפיתוח במערכת הבטחון ובמכתב ברכה לרגל 30 שנה להקמת תלפיות, כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו כי: "מזה 30 שנה אתם ניצבים בחזית העשייה הבטחונית והטכנולוגית. נבחרתם בקפידה לתכנית ייחודית המהווה את 'ספינת הדגל' של מערכי המחקר והפיתוח במערכת הבטחון. בכך שותפים אתם לתרומה מכרעת לבטחונה של ישראל".

טרם שמסיימים בוגרי התוכנית את שלוש שנות הקורס ומתפזרים במערכי המחקר, הפיתוח והאמל"ח (אמצעי לחימה), עליהם ללמוד תחילה כיצד מאתרים צורך מבצעי, כיצד מתכננים פתרון ובעיקר כיצד מוציאים אותו לפועל. אלה צעדיהם הראשונים והם מבוצעים במסגרת קורס הנקרא "פרויקטון" הנערך במשך השנה השנייה בהכשרה. במסגרת זו הם מתחלקים לקבוצות ומדמים פיתוח של מוצרים ופרויקטים טכנולוגיים מהסוג אותם יובילו בעתיד.

ליירט כדורסל

בראשית היה רעיון. בין מסדרי הבוקר לשיעורים באוניברסיטה, ניסו חברי הצוותים למצוא רעיון לפרויקט מעניין, מועיל ומקורי. "רצינו פרויקט שיתן לנו מוטיבציה לעבוד עליו לאורך כל השנה, למרות הקשיים והתסכולים שידענו שיתעוררו עם הזמן", מספרת סמל רוני, ראש צוות "קליפת ברזל". לא, זו אינה טעות דפוס, וגם לא צירוף מקרים.  באחד השיעורים הצבאיים נפל לחברי הצוות האסימון והם החליטו לבנות מערכת יירוט. "ידענו שמערכת יירוט תהיה פרויקט שיחזיק אותנו נלהבים לכל אורך התהליך, גם בגלל הרלוונטיות שלה לאיומים האקטואליים".

כרגע אין עדיין סיכוי להתבלבל בין מערכת זו לבין מערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות קסאם. במקום רקטה, משוגר כדורסל לעבר הספרייה המגלמת את מדינת ישראל והמערכת המחשבת את מסלולו של הכדור, נועלת עליו קרן לייזר.

"באותה מידה יכול היה קליע להחליף את קרן הלייזר", מבהירה סמל רוני את המשמעות המבצעית של המערכת. אך אל חשש, כדורי הסל יכולים לנשום לרווחה, אין כל תכנון להמשיך את פיתוח המערכת. "אנו לא מנסים להתחרות בתעשיות וביחידות הטכנולוגיות במסגרת הפרויקטון", מסביר סרן נמרוד, אחד משני מפקדי המחזור. "אנו מחפשים פרויקטים שיעבירו לחניכים את החוויה הלימודית המשמעותית ביותר".

מדובר בגישה חדשה. במהלך 20 השנים הראשונות בהן נערך ה"פרויקטון", נמדדו הפרויקטים, במידה רבה, על פי מידת הרלוונטיות שלהם לצרכי מערכת הבטחון ומידת החדשנות שלהם. לפני שלוש שנים החליטו מפקדי תלפיות על מתכונת חדשה, שתאפשר לחניכים להתנסות בכל שלבי ניהול פרויקט. פרויקטים שאפתניים וניתוחים תאורטיים מרחיקי לכת הוחלפו בפרויקטים במסגרתם ניתן ליצור יש מאין.

"בעבר היו החניכים מתכננים מערכות מדהימות מבחינה רעיונית", מספר סרן נמרוד. "אבל מאחר והוקצבה להם שנה אחת להשלמת הפרויקט, לא היו מסיימים אותן בפועל" וסרן איתמר, המפקד על המחזור לצדו של סרן נמרוד, מתקן ומוסיף: "לא היו מתחילים ליצור אותן. בצורה הזו החניכים חווים את כל שלבי הפיתוח, רואים באילו נקודות פרויקט יכול ליפול ולא פחות חשוב, הם צוברים בטחון לקראת הצבתם עם סיום הקורס. במילים אחרות, אנו מאבדים טיפה ומרוויחים הרבה יותר".

מורידים את הכפפות

כשמחיריהם של מסכי המגע הפופולריים מגיעים לאלפי שקלים, מי מאיתנו לא היה קופץ על ההזדמנות לרכוש מוצר זהה ברבע המחיר? חברי צוות "gLove-MI", "עטה עלי כפפה" בתרגום חופשי, הבחינו בביקוש ההולך ועולה למוצרים מעולם מסכי המגע וראו בטכנולוגיה החדישה של בדים מוליכים הזדמנות ליצור פרויקט שיקרוץ לרבים.

הם יצרו כפפה מיוחדת, באמצעותה הופכת כף ידו של כל משתמש לעכבר המחשב. ממשחקי אסטרטגיה ועד שרבוט שרטוטים בתוכנת הצייר, מאפשרת הכפפה תפקוד מלא, לעיתים טוב מזה המתאפשר באמצעות העכבר.

"כמו במיונים לקורס-טיס", נזכר אחד מקהל הצופים בהדגמות המערכת, כשהתבקש לשרטט קו מעוקל פעם באמצעות העכבר ופעם באמצעות הכפפה. "אני מבין שלא עברת", משיב אחד מאנשי הצוות בחיוך.

אלא שהתועלת בכפפה לא מסתכמת בשעשועים מסוג זה. "באמצעות הכפפה יכולים מפקדים להעביר סקירה של המצב בשטח באופן נוח יותר", מסביר סמל אלי, מפקד צוות "gLove-MI".  היום, כשמראה קצינים רכונים מעל מפות מלאות בסימוני טושים הפך למראה מן העבר ומפות הקרנה הפכו לאמצעי בסיסי עבור כל מפקד, סימון אלקטרוני כמו זה המתאפשר באמצעות הכפפה הופך לצורך בסיסי.

"במסך אלקטרוני אפשר לשלוט בקלות בקנה המידה בו אתה רוצה להתבונן ולמחוק בקלות סימונים שעל מפה מנייר פשוט אי אפשר", מסביר סמל אלי את הפופולריות ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה בעולם הצבאי. "בנוסף, השימוש באצבעות לסימון נקודות ואזורים על מפות הוא נוח וטבעי יותר לגוף מהסימון בעכבר". אלא שחברי צוות "gLove MI" לא תרמו רק בקיצוץ העלויות שכרוכות ברכישת מסכי מגע. "הכפפה והמצלמה שמאפשרת את תפקוד הכפפה, הן ניידות ומסוגלות לתקשר עם כל מסך, לכן ניתן להשתמש בהן כמעט בכל מקום", מסכם סמל אלי את יתרונות המוצר.

שתי קומות מעל, הציגו חברי צוות "עכבר בכף ידך" מערכת דומה. סמל עומר וסמל מתן חלמו להעביר את השיר המתנגן במחשב בהינף יד וכך נולד הפרויקט: כפפה אשר ממרחק של מספר מטרים יכולה לתפקד כעכבר מחשב. "יש דמיון בין שני הפרויקטים", מספר סמל אמיר, ראש הצוות. "השוני הוא במטרה. הכפפה שלהם מיועדת לשימושים אחרים ולכן הם תכננו אותה כ'כפפת מגע'. אנחנו העדפנו לוותר מעט על ביצועי הכפפה מבחינת דיוק, אבל לאפשר למשתמש להפעיל תוכנות במחשב ממרחק".

עכשיו כשהפרויקט מוכן ועומד ומצב הרוח מרומם, מתפנים חברי הצוותים לחלומות בהקיץ. ומה מתוכנן לשנה ג'? "ייצור המוני בטייוואן".

סורקים את השטח

אל תתנו לדרגות הסמל לבלבל אתכם. מעבר לפיתוח יכולת טכנולוגית, מכשירה תוכנית "תלפיות" את משתתפיה גם לפיתוח כישורי מנהיגות. בשנה הראשונה בקורס עוברים החניכים הכשרה בבה"ד 1 ולמעשה צועדים את הצעד הראשון במסלול אותו יסיימו כקצינים. את התכנים שהועברו להם במצפה רמון, המירו חברי צוות "הסורק המתקתק" לפרויקט משלהם.

לקראת התדריכים אותם מעבירים מפקדים לחיילים, משלבים בבה"ד-1 תצלומי אוויר, מפות, ותצפיות ויוצרים שו"ח (שולחנות חול) המדמים אזורי קרבות. לדגמים אלה מצאו החניכים תחליף אלקטרוני. באמצעות "הסורק המתקתק", הצליחו חברי הצוות להפוך כל אובייקט תלת-מימדי למפה טופוגרפית, החושפת את כל הבדלי הגובה שעל הקרקע. כך, בזמן מארב, או בחיפוש אחר מקום מסתור, יכולים הלוחמים לשלוף את המפה מכיסם ולמצוא את הנקודה המתאימה ביותר לפעול ממנה.

"מהרגע שהנתונים של המפה הטופוגרפית נמצאים על המחשב, קל הרבה יותר להוסיף את השינויים שהתרחשו בשטח בעקבות הלחימה מאשר לשנות את הדגם", מסביר סמל יונתן, אחד מחברי הצוות, על האפשרויות שפותח "הסורק המתקתק" בעדכון המידע עליו מסתמכים הלוחמים בשטח. "בנוסף ניתן לצבוע אזורים מסוימים וכך להדגישם בפני הלוחם ואפשר להציג בפניו מה יוכל לראות מכל נקודה בשטח".

לירות ולראות

אין זה מפתיע שחניכי הקורס מצאו את ההשראה לפרויקט זה, כמו גם לפרויקטים אחרים, בתכנים שהועברו להם. סדרת שריון, קורס צניחה ושיעורים בנושא לוחמה אווירית, הם רק מספר דוגמאות של תכני הלימוד בקורס, המאפשרים לחניכים להבין את העולם הצבאי טרם שהם נדרשים לשפר את אמצעיו.

כך גילו גם חברי צוות "שימולאטור" את תחום הירי. במהלך ביקור במתקן אדם, ראו אנשי הצוות סימולאטור לירי אקדח. "יצרנו מערכת שמאפשרת לדמות קרב ירי בו משתתפים עד ארבעה לוחמים", הם מספרים.

תוך שהם מסומנים בצבעים שונים, יכולים המשתמשים ב"שימולאטור" לנהל קרב, עד הנקודה בה "נהרג" המשתמש, לפי הגדרות מפעיל "השימולאטור". כמו הסימולאטור במתקן אדם, יכולים המשתתפים להילחם כיחידים או בקבוצות, אלא שחברי הצוות לא עצרו ביצירת החיקוי.  "השתמשנו בטכנולוגיה שונה מזו בה השתמשו כדי ליצור את הסימולאטור במתקן אדם", מספרת סמל רוסלנה, ראש צוות "שימולאטור". "אחד השיפורים שהשגנו בזכות השימוש בטכנולוגיה אחרת, הוא היכולת לזהות היכן נפגע היורה וכך להבדיל בין פגיעה באזורים קריטיים, כמו הלב או הראש, לבין פגיעה באזורים כמו הידיים והרגליים. שיפור נוסף שהצלחנו להשיג, זו היכולת לוודא פגיעה במטרה גם ממרחק גדול יותר". 

כיוון התכנות בו בחרו חברי הצוות ברור. "אומנם אני ממגמת מחשבים", מספרת סמל רוסלנה. "ובאמת ראש צוות תפקידו להוביל את הצוות לכיוון מסוים, אבל אני לא חושבת שזו השפעה שלי. בחרנו בפרויקט שיאפשר לכל חברי הצוות להיות מעורבים בכל שלבי הפיתוח, כך שכולם למדו והתפתחו במהלך העבודה. זו בעצם כל המטרה".

לתפוס מחשבה

עולם הריגול, מיותר לומר, מסתורי מטבעו. המקור העיקרי הפתוח בפני האדם הממוצע לאותו עולם מורכב מספרי הרפתקאות, סרטי אקשן ושאר מקורות ממין זה. אלה אינם פני הדברים כשזה נוגע לחניכי קורס תלפיות. גם לאותו עולם עליהם להיחשף בחתירתם למטרה הסופית, שהיא הכרת והבנת העולם הצבאי. המילה "כטמפסט", בה בחרו שישה מחניכי הקורס לשם הפרויקט אותו יצרו, משמעה שידור באמצעות דלף אלקטרו-מגנטי.

"כשמחשב פועל הוא משחרר באופן אוטומטי דלף אלקטרו-מגנטי", מנסה להבהיר סמל נועם, ראש הצוות. "אנחנו השתמשנו בדלף כדי ליצור תקשורת בין המחשב שפולט את הדלף לבין מחשב אחר. בצורה הזו, המחשב הקולט יכול לגלות מה כותב המשתמש במחשב שמשדר".

היכולות הקיימות אליהן מתווסף פרויקט "כטמפסט" עלומות ולכן קשה לומר האם פותחת המערכת אפשרויות חדשות. "הפיכת הדלף האלקטרו-מגנטי למערכת תקשורת מאפשרת שידור מידע בין מחשבים שאינם מחוברים זה לזה ברשת", משתדל סמל נועם בכל זאת להעריך את מעמדה של המערכת בהיררכיה הטכנולוגית. "אם היינו מחפשים היכן יש מקום לשפר אותה, בוודאי היינו מגבירים את מהירות השידור כדי לוודא שהמשתמש במחשב המשדר לא יבחין במתרחש".

לסמל נועם ברורה המטרה וגם הדרך להשיג אותה. עד שנאסר בארה"ב להשתמש בפרסום שפונה לתת ההכרה של הצרכן, היו חברות מסחריות מציגות תמונות בתשדירי פרסומות במהירות גבוהה מזו המאפשרת למוח האנושי לקלוט מסרים באופן מודע. "לו היינו מצליחים לשדר את התמונה המפוספסת, שמופיעה בזמן השידור, במהירות גדולה יותר מזו שיכול המוח לקלוט באופן מודע", מקיש סמל נועם לגבי המערכת שלו. "המשתמשים במחשב לא היו יודעים שכל מה שהם כותבים משודר למחשב אחר ופרוץ לכל".

סוגרים את המזוודה

עתה, לאחר אינספור שעות עבודה, תסכול, קושי ובעיקר לימוד, זוכים חניכי ומפקדי הקורס ליהנות מפרי עבודתם. "לו ידענו שככה הפרויקטים ייראו בסוף", נאנח סרן איתמר ומשגר חיוך של שיתוף לעברו של סרן נמרוד. "בתחילה חששנו שאנחנו מאתגרים את החניכים בבעיות טכנולוגיות מסובכות מדי", נזכר סרן נמרוד. "עכשיו, כשאנחנו רואים את כל הפרויקטים עובדים, אנחנו יודעים שעשינו את ההחלטה הנכונה".

 חשש זה לא היה נחלתם של מפקדי הקורס בלבד. גם החניכים, רובם ככולם, לא היו בטוחים שיוכלו לעמוד ברף שקבעו לעצמם. "בהתחלה זו הרבה עבודה ללא תוצאות", מספר סמל יונתן. "לא היינו בטוחים שהמערכת בכלל תעבוד. בין כל המשימות ותוך כדי לימודים היינו צריכים למצוא זמן גם לזה והאמת היא שעד השבועות האחרונים, כשהכל התחבר, לא האמנו שהפרויקט יעבוד כל כך טוב". "זה אפקט המזוודה", מוסיף לדבריו סמל אמיר. "תמיד חסר פה זמן, אבל כמו מזוודה שממלאים אותה עד הסוף ונלחמים עם הרוכסן כדי שתיסגר, אם צריך לדחוף פנימה עוד חולצה, בסוף מצליחים".

עוד באותו מדור

היא לא תשוב

פמיניסטית, עורכת עיתון, לוחמת, אך מעל לכל טייסת. סיפורה של אמיליה ארהרט הוא סיפור של מי שהעזה תמיד לטוס רחוק יותר וקבעה שיאים רבים, הן כאישה והן כחלוצה בתחום התעופה העולמית. היעלמותה המסתורית בעת הנסיון להקיף את העולם גרמה לכך כי דמותה וסיפורה נשארו רלוונטים גם היום

מלכת המים

המילה שמתארת יותר מכל את נושאות המטוסים, היא “הכי“: הכי גדולות, הכי יקרות, הכי מאיימות. הנושאות שמשמשות כשדה–תעופה ימי ונייד, לוקחות חלק בלתי מבוטל בכל מבצע צבאי עולמי או לחימה רחבת היקף. מעבר לכך, הן גם משמשות בית שני ויש שיגידו ראשון לאלפי אנשי הצוות שלהן. סקירה קצרה על כלי–השיט הללו, שנשיא ארה"ב חייב לדעת בכל רגע, איפה הן נמצאות