בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 187 21/06/09
לגליון זה מצורף דגם להרכבה של מעבורת הדיסקברי:





עסקי אוויר | מפקד חיל-האוויר, האלוף עידו נחושתן:

"מבחנו העליון של חיל–האוויר הוא הפעילות המבצעית וההישגים נמדדים במבחן התוצאה הסופית"

תגיות: עידו נחושתן , ראיונות בכירים

מהאיום האיראני ועד פעילות מבצעית שוטפת, מאתגרי היומיום ועד לתכנון לטווח ארוך, מקצה הטכנולוגיה וכלי–הטיס הבלתי מאוישים עד האנשים עצמם. מפקד חיל–האוויר, האלוף עידו נחושתן, מספר בראיון חגיגי לרגל יום חיל–האוויר על האתגר הגדול של מי שמופקד על אחד הנכסים המופלאים של מדינת ישראל

רס"ן יעל בר | צילום: רובי קסטרו

יום שני בבוקר, לשכת מפקד חיל-האוויר, האלוף עידו נחושתן.

כאן, במקום הזה, מתקבלות החלטות בעלות השפעה עצומה על בטחון המדינה. כאן נערכים דיוני הערכת מצב, דיוני איוש וכאן מוגשות ומאושרות תוכניות המגירה לכל תרחיש אפשרי. בין הערכת מצב לבין פגישה עם אלוף פיקוד הצפון, פורש בפני מפקד החיל את מגוון ערוצי העשייה של החיל, את ההתמודדות עם הזירות השונות, את החשיבות בשותפות עם צבא היבשה ואת המחויבות של כל מפקד חיל-האוויר לדאוג למפקדים שיבואו אחריו.

בלשכתו ניצבת תמונה של נועם בן החודשיים, הנכד שהפך אותו לסבא. ההחלטות והעשייה של מפקד החיל היום, ישפיעו על פי תפיסת עולמו גם על הדור של נועם הנכד.

האיום האיראני מעסיק את כל העולם. האם אנחנו מבינים את האיום והאם יש לנו מענה?

"ככלל – ככל שנמעיט לדבר על נושא זה כך ייטב.

אני חושב שאנחנו מבינים היטב את האיום האיראני, מבינים כי המשטר האיראני הנוכחי עוין לישראל ואני חושב שהאופן שבו מדינת ישראל מתמודדת עם האיום הזה וצריכה להיערך לאיום הזה, כולל בתוכו את חיל-האוויר על כל המשתמע מכך.

אנחנו מבינים היום שהמזרח-התיכון הוא בעצם ציר שראשו באיראן ועובר דרך סוריה חזבאללה והחמאס ולכן ההיערכות הנדרשת מצה"ל ומחיל-האוויר, היא להסתכל על כל הציר הזה ועל תרחישי הלחימה הנגזרים מהאופן שבו הציר הזה עלול לפעול נגד מדינת ישראל.

אנו נדרשים להתכונן היטב גם לציר הצפוני וגם לחזבאללה ולחמאס. כשמדובר בשני ארגונים אלה, מדובר בסוג מלחמה שונה שאנחנו מתמודדים איתה שנים. מלחמה נגד ארגונים שמתחמקים מאחריות של מדינה והם בעלי כוח צבאי משמעותי שפועלים מלב אוכלוסיה אזרחית כנגד אוכלוסיה אזרחית שלנו. זו לחימה קשה מאוד גם בהיבטים המקצועיים שלה וגם באסטרטגיים. אמצעי הלחימה והאופן שבו הם פועלים, הטילים והרקטות, מציגים לנו מערכה מורכבת מאוד והם נמצאים כקרונות ברכבת שהקטר שלה הוא בעצם איראן".

חצי שנה אחרי מבצע 'עופרת יצוקה' כיצד נמדדים ההישגים שלנו?

"מבחנו העליון של חיל-האוויר הוא הפעילות המבצעית וההישגים נמדדים במבחן התוצאה הסופית. אני מסתכל על התוצאה הסופית של מבצע 'עופרת יצוקה' בשתי רמות: ברמה האסטרטגית נכון לשאול אם מבצע זה השיג את יעדיו כפי שהוגדרו ואני מזכיר כי המבצע היה מוגבל עם מטרות מוגבלות. המטרה המרכזית הייתה לפגוע בחמאס פגיעה קשה כדי לשנות את המציאות הבטחונית שלנו.

האם הרתענו את החמאס מספיק? אני חושב שנכון לעכשיו התשובה היא בפירוש כן. אבל אני חושב שעל שאלות כאלה צריך פרספקטיבה הרבה יותר ממושכת של זמן.

אפשר לראות שגם עומק השפעתה של מלחמת לבנון השנייה מתגלה לאורך הזמן ויש לה השפעות. גם במבצע 'עופרת יצוקה' יתגלו דברים לאורך הזמן ונוכל לענות עד כמה המבצע הזה השיג את יעדיו האסטרטגיים.

הרמה השניה היא רמת הביצועים והאופן שבו פעל החיל. פה אני חושב שיש לבחון שני הבטים: הראשון הוא מידת הדיוק בפגיעה במטרות, בשל הסביבה העדינה והמורכבת שפעלנו בה ואני חושב שדייקנו ברמה הכי גבוהה שאפשר, בכל קנה מידה.

ההיבט השני הוא האופן בו שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה סייע להשיג את מטרת המבצע כולו. פה המדידה היא רכה יותר. פה אפשר לקבל, בעיקר, את התחושות מהמחויבות שהפגינו אנשי חיל-האוויר לכוחות על הקרקע מהכוחות עצמם.

בעיני, אחד הדברים החשובים בהתפתחות הקשר בין חיל-האוויר לכוחות היבשה, הוא יצירת השותפות ואחדות המשימה, מציאת המכנה המשותף וניצול המימד האווירי, בו יש לנו יתרון להשגת תוצאות טובות יותר בשדה הקרב. כדאי מאוד לנצל את המימד האווירי, כך שיביא תועלת גם ללחימה המורכבת ביבשה ואני חושב שבזה עשינו עבודה טובה בהחלט ונדמה לי שגם המשוב מכוחות היבשה הוא כזה. בהחלט עליית מדרגה משמעותית וציון דרך של ממש בשיתוף הפעולה".

כיצד אנו נערכים למלחמה רחבה, ביותר מחזית אחת?

"המציאות במזרח-התיכון מורכבת. מדובר פה בשלוש זירות וארבע חזיתות, השונות מאוד במאפיינים הגאוגרפיים, הצבאיים והאסטרטגיים שלהן.

בכל אחת מהחזיתות האלה יש לחיל-האוויר תפקיד מרכזי ומכריע ובזירות מסוימות חיל-האוויר הוא כוח בלעדי. אחד האתגרים המורכבים, זה לדעת להתמקד כל פעם בחזית אחרת עם המאפיינים שלה, עם הידע המיוחד שצריך לפתח אליה, עם התוכניות המיוחדות שצריך להתאמן לקראתן.

המאפיינים שונים מאוד גם ברמת התכנון המבצעי, ברמת המודיעין וגם ברמת ההתכוננות של הכוחות בשדה. אנחנו עומדים מול יריבים שונים בתנאים ומאפיינים שונים ואנחנו צריכים להעתיק את הפוקוס שלנו אפילו מדי יום ובסופו של דבר, להגיע לרמה שאנחנו יודעים לפתוח מגירה ולהוציא מתוכה לא רק את התוכניות המתאימות לזירה, אלא את כל תהליך ההכנה וגם את השיקולים המתאימים לאותה זירה, את אופי הלחימה והדגשים המתאימים לאותה זירה".

אנו גדולים וגמישים מספיק כדי לעשות את המעברים האלה?

"אני חושב שאנחנו בהחלט גמישים, אבל אני אף פעם לא אגיד שאנחנו מספיק גדולים.

את גודלו של חיל-האוויר אפשר למדוד בכמה סרגלים. אני מודד אותו ביחס למוטת המשימות שלו: אני חושב שבסרגל הזה חיל-האוויר בפירוש מתוח עד הקצה.

חיל-האוויר שלנו בהחלט לא קטן, אבל הוא בפירוש גם לא גדול ועל ספקטרום המשימות שיש לו והוא מתוח באופן שאני לא מכיר מחיל-אוויר אחר.

במדינת ישראל, בגלל מאפייניה המיוחדים ומשאביה המוגבלים, יש חיל-אוויר אחד שהוא גם חיל-האוויר למשימות האוויר, גם חיל-האוויר של היבשה, גם חיל-האוויר שמסייע לים וגם הזרוע האסטרטגית.

יש מדינות שהאתגרים הצבאיים והבטחוניים שלהן פשוטים מאלה שלנו ויש להן יותר מאוויריה אחת. עם זאת, יש גם יתרון יחסי באווירייה אחת. מקום אחד בו מכשירים את הלוחמים, מקום אחד בו מחזיקים את הצי כולו, מפעילים את הבסיסים המגוונים בתכולות המסוקים, קרב, כטב"ם, תובלה ועוד מערכים מגוונים רבים. אני חושב שחיל-האוויר הוא מספיק גמיש, כי הוא גמיש במחשבה שלו".

התרגיל שנערך לאחרונה, תירגל את הגמישות והמורכבות של הכח האווירי. האם השגנו את מטרות התרגיל?

"קודם כל אנחנו בוחנים תרגיל לאור המטרות והיעדים שהצבנו לעצמנו.המטרה המרכזית בתרגיל הייתה לתרגל את עצמנו במגוון תרחישים רלוונטיים, ובמגוון משימות שכל אחת מהן, דורשת מיומנות אחרת הן ברמת המטה והן ברמת השדה ולבחון אותן מהקצה לקצה.

המבחן שלנו הוא התוצאה הסופית. לתוצאה הסופית יש שותפים רבים ולכן גם גופי המודיעין, התכנון, השליטה, כמו הבקרה והטייסות בשטח מתורגלים. תרגלנו את עצמנו מול אויב שבנינו, שמשחק אויב אמיתי גם בקרקע וגם באוויר. האויב לא הקל עלינו, הוא נבנה עם הרבה שכל והציב הרבה מכשולים ומולו התמודדנו. זו בעצם הייתה המטרה העיקרית של התרגיל שלנו.

המטרה הנוספת הייתה להפיק עומס בחיל-האוויר, שיטוס הרבה במגוון המתארים, גם בעצם ההספק של כמות טיסות ביממה. זה נכון שהאיכות חשובה מאוד, אבל לטוס הרבה מביא למיצוי טוב יותר של חיל-האוויר.

בסופו של דבר, חיל-האוויר צריך לעבוד באופן מסיבי כדי להשיג את האפקט שלו. לטוס הרבה, בכמויות גדולות, כך הוא משיג את העוצמה הגדולה ביותר שלו".

היכן נמצא רכש ה-F-35? ואם בסופו של דבר לא תצא העסקה לפועל, האם יש מחשבה על כלי-טיס אחרים, לדוגמא תוספת של מטוסי רעם (F-15I)?

"ראשית אנו נדרשים להמשיך ולקנות מטוסי קרב כי בסופו של דבר, מטוסי קרב הם האמל"ח המתקדם ורב העוצמה ביותר שיש לצה"ל והם מהווים עמוד תווך של כוח ההכרעה של צה"ל ואת הזרוע האסטרטגית של ישראל. לכן אותו צריך להמשיך ולשמר, לקנות ולחדש.

מטוסי הסופה (F-16I) האחרונים הגיעו רק לפני מספר חודשים והם פרי תכנון של מספר שנים. אנו נמצאים בנקודת זמן בה אנו מסתכלים עשור אחד קדימה ובעשור הזה אנחנו צריכים לראות את העסקאות הבאות וזו הצדקה מכיוון אחד.

למטוס ה-F-35 יש ערך מוסף מבצעי מיוחד. אנו לומדים את התכונות המבצעיות היחודיות שלו. אנחנו מעריכים שהן יציבו אותו במקום ייחודי. מטוסי קרב תמיד היו מרכיב מרכזי בהרתעה של מדינת ישראל.

הרתעה היא בעצם מה שיש לך, בנוסף לנכונות המיוחסת לך להפעיל את מה שיש לך ומדי פעם, ההרתעה עומדת למבחן. במקרה הזה, אם למדינת ישראל יש משהו ייחודי וחדש כמו ה-F-35, בפרט אם הוא יהיה רק לנו, בוודאי שיש בזה ערך אסטרטגי.

אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של בחינת ההתאמות הישראליות הנדרשות למטוס וגם בתהליך של ליבון עלויות העסקה. כאשר יגיע הזמן לבחון ולהכריע, אנחנו נעשה את זה".

איך אתה רואה את שיתוף הפעולה של חיל-האוויר עם חילות-אוויר זרים?

"אני רואה חשיבות רבה בקשרים עם חילות-אוויר זרים. הייתי לא מזמן בביקור בארצות הברית, נפגשתי עם מפקד חיל-האוויר האמריקאי ושוחחנו על החשיבות בשיתוף הידע.

חיל-האוויר משתתף בהרבה פריסות עם חילות-אוויר בעולם. בתורכיה, בסרדיניה שבאיטליה ובמקומות אחרים. אנחנו טסים ביחד, מתאמנים ביחד, מחליפים צוותים והמגע איתם הוא דבר חשוב, מפרה ומלמד אותנו מצד אחד ומצד שני אנחנו משתפים אותם. לחיל-האוויר הישראלי יש נסיון מבצעי עשיר כך שיש לנו הרבה מה לשתף ויש תחומים רבים, כמו הפעלת הכטב"ם וההשתתפות בקרב היבשה, שניתן לשמוע מאיתנו על אופן ההפעלה והביצוע. נסיונו של חיל-האוויר בהחלט מעניין חילות-אוויר אחרים".

מה מטריד את מפקד חיל-האוויר ביום יום?

"ברמה האישית, אני מופקד היום על אחד הנכסים המופלאים שיש למדינת ישראל. החיל צבר לעצמו שם ומוניטין יוצאים מן הכלל בעולם. הוא צבר את זה לא בזכות זה שהוא נולד כך, אלא בזכות זה שהיו פה אנשים מיוחדים מאוד בעלי אומץ ותעוזה.

המימד האווירי הביא לידי ביטוי את האיכות האנושית שיש במדינת ישראל באופן מיטבי. כך ישראל כבשה את האוויר במזרח-התיכון. האוויר לא היה שלנו, אנחנו כבשנו אותו. איכות הביצועים של חיל-האוויר עומדת למבחן כל יום ואי אפשר לנוח פה על 'זרי המורשת'. החיל נושא היום על כתפיו אחריות כבדה מאוד לבטחון ישראל וזו האחריות שאני לוקח איתי, האחריות לעשות כל מה שאני יכול כדי לכוון את חיל-האוויר להתמקד במקומות הנכונים.

צריך חשיבה מעמיקה באשר לאיך ובמה למקד את חיל-האוויר. נדרש מאתנו לשמור את חיל-האוויר רלוונטי כמעט לכל סוג של אתגר ותרחיש שיש לנו, כי זו בעצם הגדולה שלו: הגמישות ויכולת ההתאמה שלו.

אני לא חושב שאי פעם חשבנו שחיל-האוויר יפעל כמו שהוא פעל ב'עופרת יצוקה' או במלחמת לבנון השנייה. החיל יודע לקחת את הדברים שבנינו ולהתאים אותם גם לשדה קרב אחר.

אין ספק שהמצב האסטרטגי המיוחד בו נמצא המזרח-התיכון היום ובראשו האיום של איראן, נמצא כל העת על סדר היום של מפקד חיל-האוויר. בו זמנית, אני צריך לדעת שאנו שומרים היטב על נקודות העוצמה שעושות את חיל-האוויר מה שהוא: שהוא יהיה קצה הטכנולוגיה, שהוא יהיה עם האנשים הטובים ביותר, שתהיה בו רוח נכונה, שהוא יפיק ביצועים הכי טובים ושידע במידה של ביקורת עצמית לדחוף את עצמו קדימה, כי מי שלא עושה את זה בסופו של דבר, הולך אחורה.

בדברים האלה אני מרגיש שאנחנו צריכים לחשוב קדימה לעתיד כל העת. חיל-האוויר נושא באחריות רבה לבטחונה של מדינת ישראל וזה משא כבד".

קצת יותר משנה בתפקיד, איך היממה שלך מתחלקת? במה עוסק מפקד חיל-האוויר?

"סדר היום שלי עמוס ומגוון מאוד, אך יש מספר דברים מרכזיים. דבר ראשון, חשוב לי מאוד לשמור כל הזמן על מגע עם השטח. אני מקפיד להגיע לכל מקום בחיל-האוויר, מסוללת ההוק באילת ועד הגף בחרמון, לטוס עם כל המערכים ולראות את הלוחמים, כל הבסיסים וכל היחידות, כי בסופו של דבר, המגע ונקודות הקצה הן הדרך הטובה ביותר עבורי להבין את חיל-האוויר.

זה לא רק לשבת ולחשוב על הדברים  ולתת הנחיות. צריך לראות איך זה נוגע ואיך זה משפיע ואיך האנשים מרגישים. בסופו של דבר, זה משהו  שאני משקיע בו לפחות יום בשבוע.

אני חושב שאין תחליף לזה שהאנשים רואים אותי ושומעים אותי ושאני רואה אותם. העיסוק שלי באנשים הוא מרכזי ושמתי לנו כיעד, ממפקד חיל-האוויר ועד לאחרון המפקדים, להשאיר את האנשים הכי טובים, לתת להם את התחושה וההבנה שהם משפיעים ותורמים לחיל וגם מקבלים הערכה על כך. יפה לכתוב את זה, אבל צריך לעשות את זה, לדבר עם האנשים ובעיקר לשמוע.

הפעילות המבצעית של חיל-האוויר היא רגל ציר מרכזית לעבודתו של מח"א. היא נמשכת כל הזמן, בנושאים ידועים יותר ובדברים ידועים פחות ובזה צריך להקפיד עד הסוף ולהשקיע מחשבה ויצירתיות, תכנון והתאמה כל הזמן. שיתוף הפעולה, עם זרוע היבשה, הוא מרכיב חשוב בעשייה שלי ואני רואה חשיבות רבה גם שם, לפגוש את האנשים ולהצטרף לתרגילים אוגדתיים וכשמתאפשר גם לתרגילים ברמת החטיבה, מתוך אמונה כי זו הדרך להיות שותפים.

עוד נושא מרכזי, שאני עוסק בו רבות, הוא עיצוב חיל-האוויר לשנים הבאות. היכולות ואמצעי הלחימה שיש לנו היום בחיל, הם פרי של עבודה והחלטות שנעשו כאן לפני שנים. יש נושאים שקיימים היום שאני עסקתי בהם לפני חמישה תפקידים. חשוב בעיני לעסוק בעיצוב החיל בראייה ארוכת טווח. בנושא זה קיימנו סדנה מרתקת שנקראה "חיל-האוויר 2030" ואנו מתכננים סדנה נוספת המיועדת לקצינים צעירים. אם לא נעשה את זה היום, לא יהיה לבאים אחרינו. צריך מידה מסוימת של חזון והבנה עמוקה של האתגרים המבצעיים.

ויש כמובן עיסוק רב מאוד בייצוג חיל-האוויר בחיל ומחוץ לחיל-האוויר, הרבה ארועים שחלקם הפכו סמלים: יום חיל-האוויר, מסדרי כנפיים, אירועי יום הזכרון, עצרת קצינים, אירועי סיום הכשרות קצונה ולחימה ועוד אירועים שקושרים את האנשים לארגון ושומרים על הרוח המיוחדת. חיל-האוויר בנוי מהרבה 'טחנות רוח' שכולן יחד מייצרות את הרוח של החיל".

עוד באותו מדור

האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, והמסוק שבו טס בישראל

ה–pope-קופטר של חיל–האוויר

טייסי הינשוף (בלק-הוק) של חיל-האוויר רגילים למשימות תובלה של אישים רמי מעלה. כמעט מדי שבוע הם מטיסים את הנשיא, את ראש הממשלה, את הרמטכ"ל ואת יתר בכירי המדינה והצבא. אבל האורח שהגיע לטוס בחודש שעבר היה בכל זאת אורח מיוחד: האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, שבא לביקור בארץ הקודש ונעזר במסוקי הינשוף בזמן סיורו בישראל.
ברק והאלוף נחושתן. צילום: לשכת שר הביטחון

ביקור ממשלתי בבור

שר הביטחון, אהוד ברק ביקר במטה חיל-האוויר בקריה בתל-אביב במהלך התרגיל החילי שנערך בחודש שעבר