בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 187 21/06/09
לגליון זה מצורף דגם להרכבה של מעבורת הדיסקברי:





עסקי אוויר

פרידה מאחרון אלופי תש"ח

האלוף שלמה שמיר, שהיה מפקד חיל-האוויר השלישי, הלך לעולמו ב-19 במאי 2009 והוא בן 94. שמיר פיקד על חיל-האוויר במשך פחות משנה, מחודש דצמבר 1950 ועד לחודש אוגוסט 1951. עוד קודם לכן היה מפקד חיל-הים ומפקד חטיבת השריון 7 במלחמת העצמאות

עילי אלוני

שמיר נולד ברוסיה בשנת 1915. בגיל 10 עלה לארץ ובשנת 1929, כשהוא בן 14 בלבד, הצטרף ל"הגנה". הוא היה מהמפקדים הראשונים של פלוגות השדה ב"הגנה", ובשנים 1936–1939 פיקד על פעולות התגמול של ה"הגנה" בכפרים הערביים.

בשנת 1940 התגייס שמיר לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית. במסגרת תפקידו היה אחראי בין השאר על תיאום פעולות ההצלה של שארית הפליטה היהודית אחרי מלחמת העולם השניה. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי, ב-1946, הוא מונה לראש המשלחת הבטחונית של ה"הגנה" בארה"ב. כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העצמאות, בינואר 1948, הוא הוחזר לארץ ומילא תפקידים שונים במטה הכללי. במלחמת השחרור הוא פיקד על חטיבת השריון 7, פיקד על חלק מהקרבות בלטרון ושימש כראש המחלקה לתפקידי מטה במטכ"ל. בשנת 1949 התמנה למפקד חיל-הים ובדצמבר 1950 – עשר שנים לאחר שסיים את קורס הטיס האזרחי של חברת "אווירון" – החליף את אהרון רמז והפך למפקד חיל-האוויר השלישי.

על אף שכניסתו לתפקיד לוותה בביקורת חריפה מצדם של מי שהיו אז בכירי החיל, שלמה שמיר זכור כמי שעיצב במידה רבה את דמותו ואופיו של חיל-האוויר. הוא פעל רבות כדי להעניק לחיל עצמאות מלאה, אך גם לשלבו כזרוע צבאית בצה"ל. בין השאר, העביר את מטה חיל-האוויר מיפו לצריפין, פתח את בסיס חצור וקלט את מערך הנ"מ בחיל. "כשאני נשאל מה עשיתי בחיל-האוויר", אמר שמיר לפני כמה שנים, "אני עונה כי עזרתי לקבוע את התלם שבו הוא הולך כיום".

ב-1952 הציע לו דוד בן גוריון להתמנות בתוך שנה לרמטכ"ל. שמיר סירב, פרש מצה"ל, והקים את מפעל הפוספטים בנגב. בהמשך ניהל את קלוב התעופה, היה חבר במועצת המנהלים של התעשייה האווירית ועמד בראש מינהל מקרקעי ישראל. בין לבין, הוא הספיק להשלים תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב וגם למד באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.

שלמה שמיר הובא למנוחות בטקס צבאי מלא בבית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל-אביב. "הוא היה מדור הנפילים, מעמודי התווך של צבא ההגנה לישראל, והוא קבע את דרכה של ההיסטוריה", אמר האלוף נחושתן בדברי ההספד שנשא בהלוויה. "הוא דאג לבטחונה של מדינת ישראל על לסוף ימיו, וקיומה של המדינה הוא אתגר שהעסיק אותו עד יומו האחרון".

אלי אייל, מראשוני טייסי חיל–האוויר, הלך לעולמו

סא"ל (מיל') אלי אייל (פיינגרש), מראשוני טייסי חיל-האוויר הישראלי, הלך לעולמו בתחילת חודש יוני, והוא בן 86.

אייל נולד בגרמניה בשנת 1923 וב-1939 עלה לארץ. ב-1941, בן 18, הצטרף לפלמ"ח, שם שירת חמש שנים – מתוכן שנתיים וחצי במחלקת הטיס. ב-1948 שירת אייל כטייס בטייסת "הנגב", לצדו של עזר ויצמן ז"ל. בקיץ של אותה שנה, במהלך מלחמת העצמאות, יצא להשלמת לימודי טיס בבית הספר לטיסה של חיל-האוויר של צ'כוסלובקיה. כשחזר לארץ עבר השלמות לימודים, ובאפריל 1949 קיבל את כנפי הטיס, כבוגר של קורס מספר מינוס 1.

בחיל-האוויר הישראלי הוא שימש בתפקידי הדרכה ופיקוד, ובין היתר היה מפקדה הראשון של טייסת א' בבסיס שדה דב. "כל מה שמבצעים המסוקים היום, ידענו לבצע אז עם פייפרים", סיפר אייל על אותה תקופה. "ירדנו נמוך מאוד, מטרים בודדים מעל הקרקע. ידענו לנחות ולהמריא ממנחתים, כבישים, דרכים סלולות ולא סלולות ולחלץ פצועים".

לאחר שחרורו מצה"ל, פעל אייל כחוקר היסטוריה עצמאי וכעיתונאי חופשי.

עוד באותו מדור

44% עירוניים, 5% קיבוצניקים, 5% דתיים, 30% בוגרי תנועת הצופים

44% עירוניים, 5% קיבוצניקים, 5% דתיים, 30% בוגרי תנועת הצופים
צילום: יונתן מור

העדה הדרוזית חוגגת: נווט קרב שני

את ההיסטוריה עשה כבר לפני שש שנים איסמעיל, היום כבר סרן, שהיה בן העדה הדרוזית הראשון שסיים בהצלחה קורס טיס בחיל-האוויר ומשרת מאז כנווט קרב. בסוף החודש יצטרף אליו סגן ג'לאל (22), שישרת גם הוא כנווט קרב. יחד עם ג'לאל עבר את הקורס בן נוסף של העדה הדרוזית, אשרף – אך הוא הודח מבית הספר לטיסה כמה שבועות לפני מסדר הכנפיים