בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 191
גליון 191 01/02/10

באוויר העולם | גיורא עירן, ראש פרוייקט עמוס 4, תעשייה אווירית

"אנחנו מתכננים עתיד גדול למשפחת הלוויינים הזו"

תגיות: חלל , מערכות ואמל"ח

איש התעשייה האווירית גיורא עירן, הציג את לוויין התקשורת המתקדם "עמוס 4", בכנס החלל הבינלאומי החמישי על שם אילן רמון ז"ל, שנערך במכון פישר. שיגור הלוויין לחלל צפוי בשנת 2012

יהונתן מרוז ואהרון לפידות

מה אתה יכול לספר על הלוויין "עמוס 4" ותכונותיו?

"תאריך הלידה הרשמי של הלוויין הוא יולי 2007, עת נחתם ההסכם בין התעשייה האווירית לחברת "חלל תקשורת". בנקודה הזו, למעשה, הפרויקט יצא לדרך. ברור שבתעשייה כמו שלנו, שיש בה מחזורים ארוכים, הפעילות סביב "עמוס 4" לא התחילה באותו רגע, אלא התחילה זמן ארוך לפני כן.

מדובר בלוויין בקטגוריה חדשה, עולם הלוויינות מתחלק לשלוש קטגוריות: הראשונה היא לוויינים קטנים, ששוקלים בין טון לשני טון. לקטגוריה זו שייכים לוויני עמוס 1, עמוס 2 ועמוס 3 ומדובר בשוק קטן מאוד. בקטגוריה השנייה נמצאים הלוויינים הגדולים מארבעה טון וחצי ומעלה. גם כאן מדובר בשוק קטן יחסית, למרות שמדובר בפרויקטים של מאות רבות של מיליוני דולרים, אבל הוא עדיין שוק קטן מבחינת כמות הלוויינים בשנה. השוק העיקרי, סוס העבודה של שוק תקשורת לוויינים, היא הקטגוריה השלישית: הלוויינים הבינוניים, שהם בקטגוריה של שניים וחצי או שלושה טון, עד ארבעה וחצי טון. לוויין "עמוס 4" הוא למעשה הפעם הראשונה שאנחנו, התעשייה האווירית, נכנסים לשוק העיקרי.

ללוויין הזה יש שני אלמנטים: יש בו את האלמנט המסחרי, שזה מטע"ד (מטען ייעודי) התקשורת שפותח לפי הצרכים של הלקוח במסגרת עסקת "עמוס 4" והאלמנט השני הוא האלמנט של הפלטפורמה, שנושאת את מטע"ד התקשורת. למעשה פיתחנו כאן פלטפורמה גנרית ומודולרית, שיודעת לגדול ולהצטמצם, בלי השקעות גדולות בפיתוח. היא יכולה בעצם לספק לנו מענה ללוויינים משניים וחצי טון עד ארבע וחצי טון.

כלומר, אם בעתיד נידרש לספק לוויין קטן יותר, נוכל להשתמש בפלטפורמה שפותחה במסגרת "עמוס 4".

מטע"ד התקשורת הוא מטע"ד שפועל בשני תחומי תדר. מדובר במטע"ד מורכב מאוד, שכולל עשר אנטנות, מספר חסר תקדים בתעשייה שלנו.

האלמנט השני של חדשנות הוא שהמטען הייעודי גמיש מאוד, זאת בניגוד ללוויינים אחרים שקיימים היום בשוק, שלא ניתן לשנות את התצורה שלהם באופן משמעותי. הדבר הכי חשוב ללקוחות או לבעלים של הלוויין, הוא שבסופו של דבר תהיה לו את הגמישות התפעולית להגיב לשוק, וזה מה שהלוויין בעצם נותן.

אלמנט שלישי הוא נושא המערך הקרקעי. כשמדובר בלוויין כל–כך מתוחכם וגמיש, מטבע הדברים הוא הופך מורכב להפעלה.

זה יוצר אתגר תפעולי לא פשוט, כדי לממש את הפוטנציאל הזה ולא להגיע למצב שאנחנו רואים היום בלוויינים מסחריים, שמגיעים מהר מאוד לחוסר ניצולת ולא מנוצלים בגלל הקיבעון שלהם. פה שילבנו במטען הייעודי את הגמישות האולטימטיבית.

במסגרת הזו פיתחנו מערך קרקעי מתוחכם מאוד, שגם מאפשר אוטומציה בניהול הלוויין וגם מאפשר  לתת ללקוחות כלים לשלוט על המשאבים שלהם במטען הייעודי. פה באות לידי ביטוי בעצם היכולות שלנו כתעשייה אווירית, לתת פתרונות מערכתיים מקצה לקצה לטובת המשתמש הסופי.

עשינו קפיצת מדרגה, אפשר לומר ש"עמוס 4" הוא החדשני בעולם בקטגוריה זו ואנחנו מתכננים עתיד גדול למשפחה החדשה הזו של לוויינים בינוניים".

מה היתרון המשמעותי ביותר של "עמוס 4"?

"חדשנות. זו לא חדשנות לשם החדשנות, אלא חדשנות שבאה להגיב על צרכים אמיתיים בשוק. כל החדשנות הזו באה בסופו של דבר להביא את ההשקעה לניצולת מירבית. זו המשמעות. ברגע שהגעת לניצולת מירבית, העלות של התמסורת שלך תהיה יותר זולה יותר ואז תהיה תחרותי יותר בשוק. זה בעצם הרעיון: איך הטכנולוגיה הופכת את הלקוח שלנו לתחרותי יותר בשוק".

במה שונה "עמוס 4" מלווייני "עמוס" הקודמים?

"הייתי אומר שהקשר בינו לבין לווייני "עמוס" הקודמים הוא קשר חלש כלוויין וכמערכת. הקשר היחידי הוא הידע של האנשים, ההון האנושי, התשתיות שלנו בתעשייה האווירית שפיתחו את אותם הלוויינים. בפיתוחם של הלוויין והמערכת שלו משתתפים גם אנשים שבאו מלווייני "עמוס" הקודמים, אבל גם אנשים שבאו מלווייני הצילום.

באות בו לידי ביטוי יכולות שעד היום היו דווקא בתחום לווייני הצילום ולאו דווקא לווייני התקשורת והם עוזרים לנו בעצם למקסם את היכולות האלה בלוויין גאוסטציונרי.

זה האיחוד וזה הקשר: כלל היכולות בתוך תעשייה אווירית בטיפול בסגמנט החללי, גם בתחום של תצפית מדויקת וגם התחום של לוויני התקשורת. הכל בא לידי ביטוי ב"עמוס 4"".

מה לדעתך ישתנה לאחר שישוגר "עמוס 4"?

"קודם כל, אנחנו לא קופאים על השמרים. אנחנו כבר ממשיכים הלאה וכבר היום אנחנו עובדים על פיתוחים עתידיים, בעיקר בתחום של מטע"די התקשורת, כדי לשכלל אותם בשני מובנים:

הראשון, לאפשר טיפול יעיל יותר ממה שמקובל היום בתעבורה שעוברת בלוויין וזאת באמצעות עיבוד אות ספרתי.

התחום השני הוא הפיכת המשקל של המטע"דים לקל יותר. זה נעשה על–ידי טכנולוגיה שנקראת רדיו–פוטוניקה וגם לתחום הזה נכנסנו.המוטיבציה פשוטה: כשאתה מסתכל על מחיר לוויין, לא רק לוויין תקשורת או לוויין צילום, כל לוויין, אתה רואה שהשיגור הוא גורם עלות דומיננטי.

עלות השיגור נגזרת ממשקל הלוויין והמוטיבציה היא להוריד את העלות של הלוויין וגם את עלות המשגר. איך עושים את זה?  מורידים את המשקל שלו.

הכניסה שלנו לתחום של הרדיו–פוטוניקה היא בדיוק בכיוון הזה של מזעור המטע"ד, והורדת המשקל שלו, כדי להביא את אלמנט ההוזלה לרמה הבאה".

עוד באותו מדור

צ'ארלס בודן, ראש נאס"א נואם בענס החלל על שם אילן רמון ז"ל במכון פישר. צילום: כרמל הורוביץ

"המטרה הגדולה היא לחזור לירח"

האסטרונאוט השוודי כריסטר פוגלסאנג מסוכנות החלל האירופאית שב ממשימה STS–128 לחידוש אספקה והוספת רכיבים לתחנת החלל הבינלאומית. בראיון לבטאון הוא מספר על חשיבות החלל כאמצעי חינוכי על תיירות חלל וגם על אילן רמון ז"ל

דור חמישי מרוסיה

הדומיננטיות האמריקאית בתחום החמקנות עומדת להישבר. ברוסיה מתכוונים לענות על האתגר המערבי גם אם באיחור מה