הפלות

סקייהוק

שיגרתי כוורת רקטות
תגיות: הפלות , עייט (סקייהוק)

הטלת האמברגו הצרפתי על ישראל, הביאה, בין היתר, להזמנת מטוסי סקייהוק מארה"ב. הסקייהוקים הראשונים הוכנסו לשירות בסוף 1967 ומשמשים עד היום לתקיפה ולסיוע קרקע.

אל"מ עזרא דותן (בבן) ז"ל, "מר סקייהוק", היה זה שקבע את ההפלה הראשונה של המטוס ובדרך מקורית. הוא הפיל מיג-17 ברקטות נגד טנקים, שאינן מיועדות מעצם טיבן לקרבות אוויר. כוחות צה"ל שפשטו ב-12 במאי 1970 על הפתח-לנד ליד הר-דב למבצע ניקוי המחבלים, נהנו מהשגחה אווירית צמודה. עשרה סקייהוקים המריאו במטרה לסייע לכוחות.

את סיפור הגיחה סיפר בשעתו בבן: "חגנו בגובה של אלפי רגל, מנסים לאתר טנקי אויב. הנמכנו מעט, וברגע בו הצלחתי לזהות כלי אויב, הודיע לי מספר שניים שהוא רואה מיגים מתחתינו. היסוס קצר ואנחנו מורידים את האף אחריהם. עד מהרה זיהיתי בעצמי את המטוסים - זוג מטוסי מיג-17 סוריים. מספר שניים שלי פתח באש, ופגזיו עברו ליד זנב אחד המיגים.

השלמתי את הירידה לכיוונם והתיישבתי מאחורי אחד מהם. החלטתי לנצל את עוצמת האש של כוורת הרקטות כדי לפגוע במיג. שלחתי במיג מטח ראשון מטווח 50 מטר משתי הכוורות. הרקטות, שהיו מסוג אוויר-קרקע, ירדו נמוך מאוד מאחורי המיג. הטייס כלל לא הבחין שאני יורה בו. הרמתי את הכוונות, יריתי מטח נוסף, והמיג נעלם בהתפוצצות גדולה.

מיד לאחר מכן שברתי בעקבות אזהרה של מספר שניים שלי. ארבעה מיגים נוספים הגיחו מימיננו. המיג השלישי טס במהירות גבוהה וחלף על פני. יכולתי להבחין בלהבה הגדולה שנפלטה מפתח המבער שלו. ניסיתי לחתוך אותו בסיבוב, אך הייתי איטי מדי. הבחנתי שאני צולל לעבר צלע החרמון ושיחררתי מייד את הכוורות. הסקייהוק החל לנסוק, אוסף גובה במהירות.

יצאתי מהצלילה בגובה צמרות העצים, כאשר המיג נמצא כל הזמן לפני. הוא היה לבד, כל החברים שלו הסתלקו הביתה. כאן אמרתי לעצמי: 'הוא כבר הביתה לא יחזור'. בשלב הזה צצה לי בעייה כפולה: המיג נעלם בטיסה נמוכה מאוד בין הגבעות, והמיראז'ים שהגיעו למקום שאלו אותי בקשר איפה הקרב. פחדתי שהם יקחו לי את המיג ולכן אמרתי להם בקשר: 'חבר'ה המיג הזה הוא שלי, חפשו לכם מיג אחר'. המשכנו לכיוון הצפון ובנקודה מסויימת גיליתי את המיג. תפסתי אותו יוצא מתוך אחת הוואדיות במשיכה עזה. הייתי במהירות 570 קשר לערך, וכדי שלא לחלוף אותו, סגרתי את כל מה שניתן במטוס. לו יכולתי, הייתי מוציא גם את האוזניים כדי להאט. נעצרתי אליו כל-כך קרוב שלא יכולתי להוריד את האף לכיוונו. הוא פתח מרחק והתחלנו לשחק ב'חתול ועכבר'. הוא פונה ימינה ואני אחריו, הוא שובר שמאלה - אני אחריו. בנקודה מסויימת שלחתי בו צרור. הכדורים קרעו את הכנף השמאלית והמיג התגלגל ימינה ונכנס לאדמה".

מקורות יודעי דבר טוענים, שעד לנחיתה לא היה בבן בטוח שהפיל את המטוס השני. כשהודיע הבקר על שני מטוסים מופלים צעק בן-זוגו - "זה שלי!" עוד לפני שנחתו השניים הגיע לטייסת ארגז תפוחים מקיבוץ רמת-דוד ועליו הקדשה. ה"דיילי אקספרס" הלונדוני ידע לספר לאחר-מכן שמטוסי התקיפה הישראליים היו מצויידים בחימוש סודי, שסייע להם בהפלת המטוסים... המיראז'ים לא נותרו רעבים באותו יום והפילו מיג-17 נוסף.