מלחמות ומבצעים

מלחמת העצמאות

מיד לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל ב-29 בנובמבר 1947 פרצה מלחמת העצמאות.
תגיות: מלחמת העצמאות

כוחות בלתי-סדירים של ערביי ארץ-ישראל חסמו דרכי גישה לישובים היהודיים וגרמו לניתוקם ולבידודם. "שירות האוויר", שהוקם ערב החלטת האו"ם, היה הכוח האווירי היחידי, שעמד אז מול תקיפות הערבים. במרכזו של השירות עמד קומץ טייסים - בעיקר ארץ-ישראלים - שהגיש סיוע בכמה מטוסים קלים בגזרות הלחימה השונות; כל זאת בעוד מטה "שירות האוויר" הכין את התוכניות להקמת כוח אווירי של ממש, ושיגר שליחים לכל קצווי תבל על-מנת לגייס מתנדבים ולרכוש מטוסים ואמצעים נוספים, הנחוצים להפעלת כוח אווירי.
ב-14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. למחרת, פלשו לישראל כוחות סדירים של מדינות ערב. תל-אביב הופצצה על-ידי מטוסים מצריים. היתה זו נקודת שפל חמורה ביותר בתולדותיו של חיל-האוויר, עת חיל-האוויר המצרי עשה בשמי ישראל ככל העולה על רוחו.


באותה שעה הוטסו מצ'כיה לעקרון, במסגרת מבצע "בלק", מטוסי הקרב הראשונים מסוג מסרשמיט, אשר תוך זמן קצר הופעלו נגד הצבא המצרי, שעשה את דרכו לכיוון תל-אביב. ב-29 במאי תקפו ארבעה מטוסי מסרשמיט את הטור המצרי סמוך לאשדוד, ובלמו את התקדמותו לעבר תל-אביב בגשר "עד הלום". ב-3 ביוני זכה חיל-האוויר לניצחונו האווירי הראשון: מפקד טייסת "הקרב הראשונה", מודי אלון, הפיל שני מטוסי דקוטה מצריים, שהפציצו את תל-אביב. מאז הלכו ופחתו גיחות ההפצצה של חיל-האוויר המצרי, וחיל האוויר הישראלי הלך והתבסס.


במבצעי רכש נוספים ובלתי שגרתיים הובאו ארצה מטוסי קרב, תובלה והפצצה: B-17, ספיטפייר, בופייטר, סקיימסטר, מוסטנג ואחרים, שהושמשו במהירות, והשתתפו במבצעים השונים של חיל-האוויר. בה בעת הגיעו לארץ מתנדבים מחו"ל (מח"ל), שתרמו מניסיונם בתחום האווירי וסייעו בכך להקמתו ולארגונו של חיל-האוויר. תרומה זאת היא אשר העניקה לחיל-האוויר את היכולת להגן על שמי המדינה.
במהלך המלחמה ביצע חיל-האוויר הפצצות אסטרטגיות ותקף את בירות ערב: קהיר, דמשק ורבת-עמון.


במסגרת מבצע "אבק", הוחלפה דרך האוויר חטיבת הנגב השחוקה מקרבות בחטיבת "יפתח", והועברה במטוסי התובלה אספקה לישובים הנצורים בנגב.
בהמשך, במבצע "יואב" ובמבצע "חירם", סייע חיל-האוויר לטיהור הנגב ולכיבוש הגליל בהפצצה, ביירוט ובפגיעה בגייסות משורייני האויב.
מבצע "חורב", שנועד בין היתר להסיר את האיום המצרי על יישובי הנגב הדרומי והמערבי, הפגיש את טייסי חיל-האוויר עם טייסי חיל-האוויר המלכותי הבריטי. ב-7 בינואר 1949 הפיל חיל-אוויר בקרבות אוויר ובאש מהקרקע חמישה מטוסים בריטיים.


עם תום הקרבות עזבו את חיל-האוויר רוב אנשי המח"ל, וחיל-האוויר התחיל להתבסס על כוח אדם ישראלי ועל עולים חדשים שהגיעו זה עתה ארצה. חיל-האוויר אירגן את בסיסיו מחדש, בנה טייסות מקצועיות, קלט מטוסים חדשים, ונערך לקראת הבאות.
19 מטוסים מצריים וסוריים הופלו במהלך המלחמה. 33 טייסים ואנשי צוות-אוויר נהרגו במלחמה.