מפת בסיסים

Bookmark and Share

מערך ההגנה האווירית

מערך ההגנה האווירית נועד להגן על שמי המדינה. בעבר הייתה המשמעות הגנה מפני חדירת כלי-טיס עוינים ואילו בעשור האחרון המשימה כוללת בתוכה גם הגנה אקטיבית מפני רקטות וטילים.

המערך פועל בתצורת הגנה רב-שכבתית ומפעיל מערכות נשק ליירוט רקטות וטילים מכל הטווחים: ארוכים, בינוניים וקצרים. על פי תפיסת הפעלה זו, אם מערכת להגנה על השכבה העליונה לא מצליחה ליירט איום, מערכת להגנה על שכבה בינונית תוכל לתפוס את מקומה. במקרה וזו לא תבצע יירוט מוצלח, היא תקבל גיבוי מהמערכת להגנה על שכבה תחתונה.

עם השימוש ההולך וגובר של ארגוני טרור בטרור אווירי ועם עלייתו של איום הטילים על מדינת ישראל, הפך המערך למשמעותי ביכולת ההגנה על המדינה. המערכות החדישות שמפותחות בשנים האחרונות, בהן מערכות "חץ 3", "שרביט קסמים" וגם "כיפת ברזל", נועדו לתת תשובה לאותם איומים והופכות את מערך הנ"מ לטכנולוגי ומתקדם.

הסטוריה

באוקטובר 1940, הוקם במסגרת הצבא הבריטי גדוד יהודי להגנה קרקעית מפני מטוסים. במלחמת העצמאות השתייכו אנשי ההגנה האווירית לחיל התותחנים ובינואר 1950 הוקם פיקוד א"א (אנטי אווירי), לימים פיקוד ההגנה האווירית, כגוף עצמאי במטה הכללי. בסוף שנות ה-60 הוחלט להעביר את האחריות על תותחי ההגנה האווירית לחיל-האוויר.

גדוד ההגנה האווירית מתנייע ראשון הוקם בספטמבר 1970. גדודי ההגנה האווירית המתנייעים פרסו מהחרמון ועד סיני. מלבד הפלות מטוסים וההגנה על סוללות שנזקפות לזכותם, פעלו גדודי ההגנה האווירית בתחומים אחרים, כמו לחימה בכוחות חי"ר והטבעת ספינות.
מערכת טילי ההגנה אווירית לטווח קצר "צ'פארל" הובאה לישראל תוך כדי מלחמת יום הכיפורים. המערכת נועדה ליירוט כלי-טיס מנמיכי טוס ועשתה שימוש בגרסה קרקעית של טיל האוויר-אוויר "סיידווינדר". המערכת ענתה על הצורך שנוצר במערך ההגנה האווירית לטילים קצרי טווח שיפעלו לצד תותחי ההגנה האווירית.

ב-6 באוקטובר 1973, היום הראשון למלחמת יום הכיפורים, נרשמה ההפלה הראשונה של חיל-האוויר באמצעות טילי הגנה אווירית, כאשר סוללת הוק הצליחה להפיל שני מטוסי מיג-21.
בשנת 1976 נכנס לשימוש תותח ה"וולקן": תותח הגנה אווירית מונחה מכ"ם ליירוט כלי-טיס מנמיכי טוס. ארבע שנים אחרי שנכנס לשימוש במערך, נרשמה ההפלה הראשונה בעולם בוולקן והראשונה בה הפיל מערך ההגנה האווירית כלי-טיס שניסה לחדור לשטח ישראל שלא בזמן מלחמה. ההפלה הייתה של כדור פורח ועליו מחבלים.

בתחילת שנות ה-90 נפתחו סוללות ה"סטינגר" (ברקן) הראשונות. הן הוצבו תוך כדי מלחמת המפרץ הראשונה בקווים הראשונים, מוכנים להפלות מטוסים עיראקיים שלא הגיעו.
בינואר 1998 נכנסה לשירות מערכת ה"מחבט". המערכת, שפותחה בתעשייה האווירית, משלבת טיל ותותח בצריח אחד. היא יכולה לפעול נגד מטרות שונות, בגבהים שונים ובאפיונים שונים, כאשר צוות ההפעלה שלה פועל ומוגן בנגמ"ש, שגם מקנה לו ניידות.

בעשור האחרון נכנסה לשימוש מערכת "חץ": מערכת טילים שייעודה יירוט טק"ק והיא גם זו שמקצה לסוללות הפטריוט את המטרות אותן היא קולטת.
כשיסתיים פיתוחן של מערכות היירוט בשכבה בינונית ונמוכה (שרביט קסמים וכיפת ברזל), תקצה מערכת החץ מטרות גם עבורן. עד 2014 מתוכנן כי יושלם שדרוג חץ 2 לחץ 3.

במהלך שנת 2010 מתוכננות להיפתח סוללות מבצעיות שיפעילו את "כיפת ברזל", מערכת יירוט הרק"ק הראשונה בעולם. במהלך שנת 2012 צפוי להסתיים פיתוחה של מערכת "שרביט קסמים" ליירוט טילים בשכבה בינונית ונמוכה.

שירות במערך

השירות כלוחם הגנה אווירית דורש פרופיל רפואי 72 ומעלה. מסלול הלוחם כולל טירונות בת חודשיים ברמת רובאי 03 שבסיומה מגיע החייל לבית-הספר להגנה אווירית ליד קיבוץ משאבי שדה. לאחר הבחירה במערכת הנשק אותה יפעיל, נמשכת ההכשרה חודשיים נוספים ובסיומה מוצב החייל בסוללה.

השירות כלוחם סטינגר דומה מאוד לשירות כחייל חי"ר (נדרש פרופיל 82 ומעלה). לוחמי הסטינגר תופסים קו הן על גבול לבנון והן באיו"ש (אזור יהודה ושומרון), שם הם מבצעים את כל הפעולות אותן מבצעים חיילי החי"ר -  שמירות במחסומים, פטרולים ומעצרי מבוקשים.

החץ היא היחידה מבין מערכות הנשק שכדי לשרת בה נדרש מהלוחם לעבור הכשרה קודם לכן על מערכת אחרת.
מאז שנות ה-90 פתוחים תפקידי הלוחמה במערך גם בפני נשים. כך הולך ומצטמצם הפער בין מספר הגברים למספר הנשים במערך. הנשים משרתות במערך הן כלוחמות בסוללות ההוק, הפטריוט והחץ והן כמסו"ליות (מפקדות סוללה) וכקצינות במטה כוחות ההגנה האווירית.

מערכות נשק

סטינגר (ברקן)

טיל הכתף סטינגר הגיע ארצה בתחילת שנות ה-90 של כמחליף הטיל רד-איי (בזק).
הטיל מאפשר יכולת שיגור לכל הכיוונים כנגד מטוסים וכנגד מסוקים. הוא בעל יכולת נעילת אינפרא-אדום (מבוסס חום) ואולטרא-סגול (מבוסס כהות המטרה). לטיל יכולות התמודדות כנגד הפרעות לוחמה אלקטרונית וכנגד הפרעות נורי הטעיה ויכולת עקיבת פגיעה.

אנשי מערך הסטינגר תופסים שני קווים, האחד לאורך הגבול עם סוריה ולבנון והאחד באיו"ש (אזור יהודה ושומרון), שם הם מבצעים מעצרים, שומרים במחסומים ומפטרלים.
לאחרונה הוסב אחד מגדודי הסטינגר, גדוד ברקן, לגדוד הראשון שיפעיל מערכת כיפת ברזל.

הוק

מערכת טילי קרקע-אוויר ליירוט כלי-טיס בטווחים בינוניים.
ההוק הייתה מערכת הנשק המתקדמת הראשונה שרכשה ישראל מארה"ב. סוללות הטילים הראשונות הגיעו ארצה במארס 1965. בינואר 1967 בוצע בישראל הירי המבצעי הראשון של טיל הוק בעולם, כאשר טיל הוק שוגר טיל לעבר מטוס מיג-21 סורי. הטיל לא פגע במטרתו.
במאי 1969 הושגה ההפלה העולמית הראשונה של טיל ההוק, עם הפלתו של מטוס מיג-21 מצרי.

פטריוט (יהלום)

מערכת טילי קרקע-אוויר ליירוט מטוסים ומסוקים בטווחים בינוניים וליירוט טק"ק (טילי קרקע-קרקע).
בינואר 1991, תוך כדי מלחמת המפרץ, הגיעו ארצה סוללות פטריוט וחיילי פטריוט אמריקאים והולנדים לימדו את אנשי הנ"מ הישראלים כיצד להפעיל את המערכת.
במהלך המלחמה פגע טיל פטריוט בסקאד עיראקי, אך הטיל המיירט הסב נזק רב על הקרקע. מאז שודרגו טילי הפטריוט מדגם PAC1 לדגם PAC2 המתקדם ויעילותם בתחום יירוט הטק"ק עלתה מאוד.

חץ 2

מערכת טילים שייעודה יירוט טק"ק.
פיתוחה של המערכת על-ידי התעשיות הבטחוניות הישראליות החל בסוף שנות ה-80 בשיתוף גורמים אמריקאיים. טווחי היירוט של המערכת מגיעים למאות קילומטרים והיא יכולה לטפל במספר רב של טילים בו זמנית.
באמצעות קרון שו"ב (שליטה ובקרה) מקצה המערכת את המטרות אותן היא קולטת גם לסוללות הפטריוט. כשיסתיים פיתוחן של מערכות היירוט בטווחים הבינוניים והנמוכים, תקצה המערכת מטרות גם עבור הסוללות שלהן.

התמונה האווירית אותה קולט המכ"ם האמריקאי בנגב, מועברת למערכת החץ ומשפרת את יכולתה להתמודד מול מטרות בטווחים רחוקים.
עד 2014 מתוכנן כי יושלם שדרוג החץ 2 לחץ 3.

כיפת ברזל

המערכת הראשונה בעולם ליירוט רק"ק.
המערכת תיירט רק"ק בטווח קצר ובינוני וביכולתה ליירט מטרות בודדות וכן מטחים שכוללים עד 20 מטרות בו זמנית.טווחי היירוט שלה נעים ממרחק של ארבעה קילומטרים ועד 70 קילומטרים בין המכ"ם של המערכת לבין משגר הרקטה.

בתנאי מזג-אוויר קשים המערכת יכולה להשתמש במיירטים בעלי ראש ביות אלקטרו-מגנטי ולא אלקטרו-אופטי וכך לפעול באותה יעילות של יירוט המתבצע ביום בהיר. היא יכולה ליירט רקטה גם 35 שניות לאחר ששוגרה כשהיא נמצאת במרחק של תשעה ק"מ מהמשגר. המערכת מבחינה בין רקטות שיפגעו באזור ההגנה עליו היא מופקדת לבין אלה שיפגעו מחוץ לו וכן מחשבת היכן עתידה לפגוע הרקטה ומה יהיה הנזק שייגרם בעקבות הפגיעה. יכולת זו מאפשרת חסכון בטילים מיירטים שעלותם נמדדת בכ-40,000 דולרים לטיל.

נדרש משך זמן של פחות משעה כדי לקפל את המערכת על-מנת להעבירה לזירה שונה וכך מתאפשר השימוש בה על פי האיומים המתפתחים תוך כדי לחימה.
כאשר הגדוד יהיה למבצעי באמצע 2010 הוא יפעיל שתי סוללות, כל אחת מהן תוכל להגן על מרחב בסדר גודל של עיר.

שרביט קסמים

מערכת ליירוט טק"ק ורק"ק בשכבה בינונית עד נמוכה. המערכת צפויה להיות מבצעית במהלך שנת 2012. כאשר תהיה מבצעית, תיירט מטרות אותן תקצה עבורה מערכת החץ, בעוד מערכת השרביט עתידה להקצות מטרות עבור מערכת כיפת ברזל.