מפת בסיסים

Bookmark and Share

בסיס חצרים

בסיס חצרים הוא הבסיס הראשון של חיל-האוויר שנבנה מן היסוד כבסיס חדש ולא על שטחו של בסיס קיים ש"עבר בירושה" מחיל-האוויר הבריטי. הוא היה הבסיס הרביעי של חיל-האוויר שהוקם מאז היווסדו של החיל.

הצורך בבסיס רביעי נבחן לראשונה בשנת 1958, כחלק מלקחי תרגיל שנועד לבחון את החיל בכל מגוון משימותיו. המעבר ממטוסי בוכנה למטוסי סילון בשנות ה-50 שינה את כללי המשחק בזירה האווירית באזור, ובין היתר גדלה פגיעותם של הבסיסים הישראליים לתקיפה מן האוויר. עד אותה תקופה היו טייסות חיל-האוויר ערוכות בבסיסים תל-נוף, רמת דוד וחצור, כאשר האחרון היה הבסיס הדרומי ביותר. כדי לשפר את יכולת הספיגה של חיל-האוויר, החלה ב-1958 פעילות מחקר ותכנון לקראת הקמתו של 'שדה רביעי' בדרום הארץ. נבחנו מספר אתרים להקמת השדה ובסופו של דבר נקבע אזור חצרים כאזור שבו יוקם הבסיס החדש. העבודות החלו בשנת 1963, כאשר הבסיס החדש נחנך באוגוסט 1966. בית-הספר לטיסה, שפעל עד אז בבסיס תל-נוף, החל לפעול מחצרים כחודשיים לאחר מכן.

השימוש המבצעי בבסיס חצרים התרחש מוקדם מהצפוי, במלחמת ששת הימים החל הבסיס לשמש כשדה מבצעי: מטוסי הפוגה מגיסטר של בית-הספר לטיסה פעלו מהבסיס והשתתפו בתקיפת תחנות מכ"ם, מוצבים וסוללות ארטילריה וסייעו מקרוב לכוחות היבשה. במלחמה שימש הבסיס גם כשדה נחיתת חירום למטוסים ששבו פגועים או ללא דלק מתקיפות במצרים.

לאורך השנים הבאות המשיכו להיקלט בבסיס טייסות מבצעיות נוספות, הממוקמות בו עד היום. טייסת "הנמר המעופף" נקלטה ב-1969 עם מטוסי העיט (סקייהוק) והפכה לטייסת הקרב הראשונה בבסיס שאינה חלק מבית-הספר לטיסה. במלחמת ההתשה היא השתתפה בתקיפת מטרות צבאיות במצרים, סוריה, ירדן ולבנון. בנוסף, נקלטה בחצרים טייסת "ציפורי המדבר" שהפעילה מסוקי בל 205 ובשנת 1971 נפתחה בבסיס טייסת "אבירי הזנב הכתום" שהפעילה מטוסי קורנס (פנטום). במלחמת יום הכיפורים השתתפו שלוש טייסות הבסיס בכל משימות החיל: אוויר-אוויר, חילוץ ותקיפה.

באוגוסט 1978 נקלטו בבסיס מטוסי בקרה והתראה מוקדמת של חברת "גרומן", E-2C "הוקאיי". המטוסים נקלטו בטייסת "ההוקאיי" וזכו לכינוי העברי "דיה". הם נטלו חלק בפעילות מבצעית ייעודית, כמו פעילויות בטחון שוטף ובמבצע "אופרה" לתקיפת הכור בעיראק. בשנת 1979, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ביקר נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל. במהלך הביקור נחת מטוסו של סאדאת בחצרים ואת פניו קיבלו ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, שר הבטחון, שר החוץ ופקידים רמי דרג.

במלחמת לבנון הראשונה השתתפו כל טייסות הבסיס וביצעו, בין השאר, משימות סיוע קרוב, צילום, בקרה, חילוץ ולוחמה אלקטרונית. בשנת 1987, במסגרת האינתיפאדה הראשונה, הופעלו מסוקי טייסת "ציפורי המדבר"  במשימות מרדף, פינוי נפגעים, תובלת כוחות ופיזור הפגנות.

גם בשנות ה-90 המשיך בסיס חצרים לסייע בהפעלת כוח אווירי במבצעים שונים. במסגרת מבצע "דין וחשבון" בשנת 1993 תקף חיל-האוויר מטרות רבות בדרום לבנון. טייסות הקרב של הבסיס השתתפו בתקיפות והנרות  וטייסת "ציפורי המדבר" פעלה במשימות תובלה, ביצוע פטרולי חילוץ, הנחתת ופינוי כוחות ומשימות אספקה. כך גם במבצע "ענבי זעם" בשנת 1996, כאשר המסוקים המשיכו לבצע תובלות, הנחתות ופינוי וטייסות "אבירי הזנב הכתום" ו"הנמר המעופף" ביצעו משימות תקיפה וצילום. ב-1998 נפתחה מחדש טייסת "הפטישים" בבסיס חצרים, כטייסת מטוסי "רעם" (F-15I).

במהלך מלחמת לבנון השנייה השתתף הבסיס בלחימה באופן פעיל והטייסות הממוקמות בו ביצעו משימות תקיפה, סיוע, הנרה, הטלת כרוזים ופינוי נפגעים. למעלה מ-1200 גיחות בוצעו על-ידי טייסת "הפטישים" במשימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, במסגרת ציד משגרי הרקטות ארוכות הטווח שכוונו לעבר ישראל והשמדתם. גם טייסת "ציפורי המדבר" יצאה ליותר מ-100 גיחות חילוץ. כשלוש שנים מאוחר יותר, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", השתתפו כל הטייסות המבצעיות שבבסיס בלחימה ברצועת עזה, וביצעו משימות של תקיפת מטרות על הקרקע, פינוי פצועים מוסק וגם הטלת כרוזים כדי להזהיר את התושבים מתקיפות קרובות וליצור השפעה תודעתית. ב"עמוד ענן" השתתפו טייסות הבסיס בגיחות התקיפה כנגד מאות יעדי טרור ברצועת עזה.

סמל בסיס חיל-האוויר בחצרים
סמל בסיס חיל-האוויר בחצרים