יומן ארועים

Bookmark and Share
מבצע "חורב" פורסם בתאריך 22.12.1948
מבצע "חורב": מטוסי חיל-האוויר מטילים 266.5 טון פצצות על 12 יעדים מצריים, ומסייעים לגירוש הצבא המצרי מהארץ.

ב-22 בדצמבר 1948 החל מבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי מן הארץ. בשלב הראשון נועד המבצע לכיבוש הגיזרה שבין ביר-עסלוג' לעוג'ה-אל-חפיר, תוך ביצוע פעולות הסחה בין עזה לרפיח, ואילו בשלב השני תוכנן כיבוש רצועת החוף בדרום-מערב הארץ. בשעות אחר-הצהריים של אותו יום תקפו מטוסי B-17 שלוו על-ידי מטוסי ספיטפייר את שדה התעופה של אל-עריש. השדה ניזוק קשה ולאחריו הופצצו גם חאן-יונס ורפיח. מטוסי פייפר תקפו את פלוג'ה. הפצצות אלה גרמו הלם לכוחות המצריים, מה שסייע ללוחמי חטיבת גולני לכבוש את משלט 86 המצרי.

ב-23 בדצמבר הופצץ שדה עקרון (תל-נוף כיום) על-ידי מטוסים מצריים מגובה רב. לשדה ולמטוסים שהיו בו לא נגרם כל נזק. באותו יום תקפו מטוסי הרווארד של חיל-האוויר את פלוג'ה והשיגו תוצאות מצויינות.

בצהרי היום שלמחרת הפציצו "מבצרים מעופפים", הרווארדים ובופייטר של החיל את אל-עריש. ההפצצה בוצעה מגובה נמוך ותוצאותיה היו טובות מאוד.

ב-25 בדצמבר התבהרו השמיים ומטוסי שני הצדדים פעלו בתנופה רבה. מטוסי חיל-האוויר הישראלי ערכו גיחות הפצצה מעל היעדים השגרתיים בגזרה המערבית של זירת הקרבות - אל-עריש, עזה, חאן-יונס ודיר-אל-בלח - ומעל "כיס פלוג'ה". בגזרה המזרחית נערכו טיסות סיור לקראת המתקפה הצפויה על עוג'ה-אל-חפיר.

ביום זה פעלו מפציצי חיל-האוויר המצרי בשמי הארץ, אך לא הפגינו יעילות רבה. הם הפציצו את שדה קסטינה מבלי לגרום בו לנזק רב וכן את שדה כפר סירקין, שעדיין לא נמצא בשימוש על-ידי חיל-האוויר. לקראת הערב ובשעות הלילה גברו ההפצצות על "כיס פלוג'ה" על-ידי מטוסי חיל-האוויר, והחלה פעילות כוחות צה"ל בגזרה המזרחית של המערך המצרי.

ב-26 בדצמבר כבשו כוחות צה"ל את משלטי תמילה. שני מטוסי הרווארד של החיל הפציצו את עוג'ה-אל-חפיר לקראת התקפת חטיבת השריון על המקום, אולם הכוח הקרקעי לא הגיע לנקודת ההיערכות במועד. ההפצצה גרמה לכוננות מצרית מוגברת, שמנעה את כיבוש המקום. מטוסי החיל הפציצו באותו יום גם את הערים המצריות ברצועת החוף המערבית.

ההתקפה השנייה לכיבוש עוג'ה-אל-חפיר החלה ב-27 בדצמבר בהפצצת המקום על-ידי שלושה מטוסים של חיל-האוויר, שהטילו כטון פצצות מעל למטרה. בצהריים היתה עוג'ה בידי כוחות צה"ל. כביש באר-שבע - עוג'ה-אל-חפיר נפתח, והשלב הראשון של המבצע הושלם.

למחרת, התבצעה הפעולה לכיבוש "כיס פלוג'ה", שכלל בתוכו את העיירה פלוג'ה ואת הכפר הגדול עיראק-אל-מנשיה. לפעולה קדמה תקיפת ריכוך של מטוסי הרווארד. למרות הפגיעות הטובות של המטוסים, לא הצליחו לוחמי חטיבת אלכסנדרוני לכבוש את הכיס. עם זאת, מבנה של שישה מטוסים מצריים, שעמדו לצלול על כוחות צה"ל התוקפים, נתקלו במקום בשני מטוסי ספיטפייר ושני מטוסי הרווארד של חיל-האוויר שהבחינו במתרחש. בקרב האוויר שהתפתח במקום, נפגעו ארבעה מטוסי פיאט מצריים.

ב-28 בדצמבר, סמוך לשעה 11:00 בבוקר, צלפו שני מטוסי פיאט מצריים על יחידות צה"ל בגזרת עוג'ה. אותה עת הופיעו במקום שני מטוסי ספיטפייר ישראליים. בקרב אוויר שנערך בין המטוסים, נפגע אחד הפיאטים ונעלם לאחר שפלט ענני עשן שחור. המטוס השני ניסה לברוח מהמקום, אך דרכו נחסמה על-ידי שני מטוסי הקרב הישראליים ולבסוף אף הוא נפגע ונפל. אור ל-29 בדצמבר נכבשה אבו-עגילה וכוח של צה"ל כבש את שדה התעופה באל-עריש. ב-30 בדצמבר ערכו מטוסי חיל-האוויר סיורים בגזרת הקרבות ופעלו נגד מטרות קרקע.

למחרת, נשלחו שלושה מטוסי ספיטפייר לפגוע בשדה המצרי בביר-חמה. אחד המטוסים הבחין במטוס פיאט מצרי באוויר ויצא לקראתו. הפיאט נפגע והתרסק במרחק כמה קילומטרים מהמקום. מטוס פיאט אחר שניסה להמריא מהשדה, נפגע קשה על-ידי המטוסים הצולפים. בסופו של אותו יום, החליטה ממשלת ישראל על נסיגת כוחות צה"ל מאיזור סיני לאור החלטת מועצת הביטחון בעניין זה.

אור ל-1 בינואר 1949, קרבו שתי אוניות מלחמה מצריות לתל-אביב וירו לעברה כ-30 פגזים, שנפלו כולם לים. מטוס B-17 יצא לרדוף אחר האוניות המצריות. הוא הטיל לעברן 1,600 ק"ג פצצות, אך אף אחת מהן לא פגעה במטרה. באותו יום הפציצו מטוסי חיל-האוויר יעדים שונים בגזרת רצועת עזה וביניהם את מסילת הברזל המוליכה ממצרים לעזה, ואת הרכבת עצמה. ב-3 בינואר הופגזה עזה מן הים והופצצה מן האוויר בעת ובעונה אחת. זרקורי האויב שתרו אחרי אוניות חיל-הים הישראלי, הקלו על מטוסי חיל-האוויר לכוון את פצצותיהם על העיר. ב-5 בינואר נתקלו מטוס ספיטפייר ומטוס מוסטנג של חיל-האוויר שהיו בפעולת יירוט וסיור באיזור רפיח, בשלושה מטוסי פיאט מצריים שצפו על כוחות צה"ל. פיאט אחד ברח מיד ואילו עם השניים האחרים התפתח קרב אוויר ממושך בגובה 6,000 רגל. לבסוף הצליח אחד המטוסים הישראליים לפגוע בפיאט אחד, שנפל והתרסק לא הרחק מזירת הקרב. המטוס המצרי השלישי נפגע אף הוא, אך הצליח להמלט.

ב-7 בינואר, שעות אחדות לפני כניסת הפסקת האש עם מצרים לתוקפה, זכה חיל-האוויר להישג נוסף. בשעות הבוקר, צלפו מטוסים מצריים על כוחות הקרקע הישראליים. מטוסי חיל-האוויר יצאו לעברם והפילו מטוס מצרי אחד מסוג פיאט. באותה שעה הופיעו בשמי האיזור מספר מטוסי ספיטפייר, שטסו נמוך מעל העמדות הישראליות. אחד המטוסים הופל מאש נ"מ ישראלית. מטוס שני הופל באש מטוסי חיל-האוויר וטייסו צנח ונפל בשבי חיילי צה"ל. התברר, כי שני מטוסים אלה היו של חיל-האוויר המלכותי הבריטי, אשר סייע לצבא המצרי.

בשעות אחר הצהריים נצפו 12 מטוסי ספיטפייר - בריטיים אף הם ונושאי פצצות - טסים בשמי ישראל בקרבת רפיח. ארבעה מטוסי קרב ישראליים הוזנקו לעברם. בסיום קרב האוויר שהתפתח, אחד הספיטפיירים צנח אחוז להבות ונראה כי גם הופל מטוס נוסף. שאר המטוסים הבריטיים התפזרו והמטוסים הישראליים חזרו לבסיסם.

ב-17 ימי מבצע "חורב", שחתמו את קרבות מלחמת העצמאות, הטילו מטוסי חיל-האוויר 266.5 טון פצצות על 12 יעדים מצריים. לפעולות החיל באותם ימים היה ערך רב בהשגת ההכרעה שהביאה את ממשלת מצרים לחתום על הסכם שביתת נשק עם ישראל ברודוס, ב-24 בפברואר 1949.

כלי-רכב מצריים שהוחרמו במהלך המבצע
כלי-רכב מצריים שהוחרמו במהלך המבצע