יומן ארועים

Bookmark and Share
להכניע את המשחתת פורסם בתאריך 31.10.1956
מטוסי אוראגן, בשיתוף פעולה עם חיל-הים, מכניעים את המשחתת המצרית "איברהים אל-אוואל".

כבר מהיום הראשון של מלחמת סיני שייטו משחתות חיל-הים אח"י "יפו" ואח"י "אילת" לאורך החוף בין עתלית לנתניה, בכוננות נ"מ. בשעות הבוקר של 30 באוקטובר עברו למשימה זהה מול נמל חיפה, ובלילה חזרו לנתיב עתלית-נתניה. באותו ערב קיבל מפקד המשחתת המצרית "איברהים אל-אוואל", שעגנה בנמל פורט-סעיד, הוראה לצאת צפונה למשימה: "האוניה תפנה אל נמל חיפה ותכה עם שחר במתקנים צבאיים, במכלי דלק ובאוניות העוגנות".

מפקד המשחתת החליט להקדים ולתקוף בשעות הלילה, כדי שיוכל להימלט עם שחר 31 באוקטובר מאזור הפעולה. בשעה 02:45 הגיעה האוניה למרחק 20 מייל מנמל חיפה, אך למרות שהתגלתה במכ"ם של חיל-הים, זוהתה רק בשעה 03:30, כשפתחה באש ממרחק ששה מילין מהנמל.

המצרים שיגרו 220 פגזי ארבעה אינץ' לכיוון חיפה. הפגזים נפלו על הרציף של מחנה חיל-הים ובאזור המספנות ולא גרמו נזקים משמעותיים. בתום ההפגזה נמלטה המשחתת במהירות 27 קשר לכיוון נמל ביירות.

מפקדת חיל-הים מיהרה להזעיק את האניות "יפו", "אילת" ו"מזנק" לחזור לחיפה. בעת נסיגתה נתקלה המשחתת המצרית במשחתת הצרפתית "קרסנט", שעגנה בנמל במשימת נ"מ, במסגרת שיתוף הפעולה עם הצרפתים במלחמת סיני. המשחתת הצרפתית פתחה באש, וירתה 64 פגזים שטוחי מסלול, שנועדו במקורם לירי נ"מ.

בשעה 04:25 זוהתה "איברהים אל-אוואל" על-ידי קצין קישור מחיל-הים שהוצב ביחידת הבקרה של חיל-האוויר בסטלה מאריס. ההודעה על מיקומה הועברה לאניות חיל-הים, ובשעה 05:32 יצרו אח"י "יפו" ואח"י "אילת" מגע-אש עם משחתת האויב - אף שזו הסתתרה מאחורי ארבע אוניות אמריקאיות שעסקו בפינוי אזרחים אמריקאים מישראל. הירי נמשך כעשר דקות וגרם לפגיעות בירכתי האוניה, מה שפגע במהירותה ובכושר הלחימה שלה.

במקביל ביקשה מפקדת חיל-הים סיוע התקפי. בשעה 04:45 הורה מרכז הבקרה של חיל-האוויר להזניק מעקרון מטוס דקוטה מצויד בנורים לתאורה, וכן העביר לכוננות מידית ארבעה מטוסי מוסטנג מעקרון. הפעלת הדקוטה התבססה על עקרונות שיתוף-פעולה עם חיל-הים, כפי שגובשו לפני המלחמה. ראש מחלקת אוויר, אל"מ שלמה להט, אישר את ההכנות, ולאחר שמטוסי המוסטנג לא עמדו בלוח הזמנים, אף הורה להכין ארבעה זוגות מטוסי אוראגן לאותה משימה.

מטוס הדקוטה הוזנק ויצר קשר עם אוניות חיל-הים בשעה 04:45. המשחתת המצרית ירתה לעבר המטוס, אך הוא היה מחוץ לטווח פגיעה אפשרי. שני מטוסי האוראגן הראשונים, שחומשו ברקטות T-10 חודרות שריון, הוזנקו מחצור בשעה 05:58, והגיעו ליעדם ב-06:15. היה קושי רב בזיהויה של המשחתת, משום שהיא נמצאה בקרבת האוניות האמריקאיות. הפתרון שנמצא: אוניות חיל-הים ירו רקטות אדומות כדי לזהות את עצמן.

בשעה 06:38 זיהה מטוס הדקוטה את המשחתת, כ-25 מיל ימי מעכו. טייסי האוראגן, סרן יעקב אגסי וסגן דוד קישון, שיגרו לעברה 16 רקטות מכל מטוס. אחת מן הרקטות חדרה דרך קצה הסיפון, קרוב לתותח הכפול הקדמי, התפוצצה בחדר-האוכל לקצינים וגרמה לפגיעות ולנזקים בדרכה. סיפר טייס המטוס, סרן יעקב אגסי: "כאשר כבר צרכתי דלק רב, זיהיתי את המשחתת המצרית. פתחתי לעברה באש תותחים, על-מנת להוריד את ראשיהם, ואחר כך מטווח קצר ביותר שחררתי את הרקטות. עשן לבן סמיך כיסה את האוניה, וחתיכות החלו לעוף ממנה".

בשעה 07:08 החלו המצרים לנטוש את האוניה, וכעבור שתי דקות הונף דגל לבן בראש התורן. המשחתת המצרית "איברהים אל-אוואל" נכנעה. שני מטוסי אוראגן נוספים, מוטסים על-ידי אל"מ עזר ויצמן ורס"ן מוטי הוד, הוזנקו אותה שעה להמשך התקיפה, ויחידת הבקרה המרכזית הפנתה אותם לתקיפת מטרות בציר הצפוני בסיני. לתקיפות המטוסים היתה השפעה רבה על יכולת הלחימה של הספינה, ופגיעותיהם ניכרו בה היטב. כך העיד מפקד המשחתת, רס"ן רושדי תמאזין. האוניה שופצה, והוכנסה לשירות חיל-הים בשמה החדש - אח"י "חיפה".

המשחתת "איברהים אל-אוואל"
המשחתת "איברהים אל-אוואל"