יומן ארועים

Bookmark and Share
קרבות בסיני פורסם בתאריך 30.10.1956
כוחות מצריים תוקפים את הצנחנים הישראלים במיתלה. בתגובה, ממריאים מטוסי חיל-האוויר ל-37 גיחות תקיפה באזור.

בבוקר 30 באוקטובר 1956 תפסו הצנחנים את מצבת פארקר (גבעת המצבה) ואת הרכסים משני עברי המבוא המזרחי של מצרי המיתלה, הציבו תצפיות לכל הכיוונים, הכינו את הנשק המסייע והמתינו לבוא יתר החטיבה. בשעה 3:15 נחת הפייפר הראשון מתוך שלושה במנחת הקטן שהוכשר במקום, והטייסים דיווחו למג"ד 890 על התקדמותה של חטיבה 202.

החל משעות הבוקר המריאו מחצור שישה זוגות של מטוסי מיסטר, שפיטרלו מעל הכוח בקרבת תעלת סואץ. הם הבחינו בשיירות כלי-רכב שנעו מזרחה, ודיווחו על כך למג"ד 890, רס"ן רפאל איתן (רפול). רפול ביקש מהטייסים לתקוף את הכוחות, אך על הטייסים חלה פקודה שלא לתקוף את הכוחות המצריים, כל עוד אין חיל-האוויר המצרי תוקף את כוחות צה"ל. זאת, על-פי ההוראה המדינית לצמצום הפעילות עד תחילת ההפצצות האנגלו-צרפתיות.

בשיירות שעליהן דיווחו הטייסים נע חלוץ החטיבה המצרית השנייה. ב-29 באוקטובר, שעות אחדות לאחר הצנחת הגדוד ליד מצבת פארקר, קיבלו שניים מגדודי חטיבה זו פקודה לחצות את התעלה ולתפוס מערכי הגנה מתוכננים מראש בשני קטעים של מיצר המיתלה. למחרת בבוקר החלה התזוזה, והגדודים התקרבו למרחק של חמישה ק"מ ממערב למצבת פארקר, והחלו בהתחפרות במדרגות ובכוכים שבמדרונות התלולים משני עברי הדרך. סוללת מרגמות 120 מ"מ שסופחה לפלוגת החוד החלה בהפגזת אתר הצניחה, ושתי מחלקות החלו לנוע לכיוון גבעת המצבה. תצפיות של הצנחנים הבחינו בכוחות אלה מהגבעות שליד מצבת פארקר. המצרים לא הסתפקו בפעילות יבשתית ולזו לוותה גם פעילות אווירית. תחילה פיטרלה רביעיית ומפיירים מעל כוחות צה"ל בציר נחל-תמד-מיתלה. אחריה, בשעה 9:00, צלפו שני מטוסי מיג-15 בכוחות שנמצאו מעל כוחותינו בתמד, שם נפצעו שלושה חיילים, ובמיתלה, נפגע מטוס פייפר שהטיס סמל משה בוקעי. בשעות הלילה מפציצי איל-28 מצריים הטילו פצצות ליד רמת רזיאל (למחרת, בליל 31 באוקטובר, הפציצו המטוסים גם בקרבת קיבוץ גזר).

ב-10:30 פיטרלו ארבעה זוגות מטוסי מיסטר של חיל-האוויר מעל כוחות צה"ל במיתלה. מכיוון שטרם ניתן אישור לתקיפה, גם הפעם סירבו הטייסים להיענות לבקשתו של רפול ולתקוף את המצרים. כעבור שעה וחצי החלו המצרים לגלות יוזמה התקפית. אש מרגמות ניתכה לעבר כוחות צה"ל ומחלקת חי"ר מצרית ניסתה להסתער על המצבה. הדיווחים על הפעילות המצרית הועברו למצפ"ע (מוצב פיקוד עליון), וכעבור זמן קצר נתן הרמטכ"ל, שנמצא אז בחמ"ל של פיקוד הדרום, את האישור המיוחל לתקוף את הכוחות המצריים.

מטוסי חיל-האוויר החלו לתקוף החל משעות הצהריים, והמשיכו ברציפות עד לשעות הערב. פקח האוויר סרן אלטמן, שהיה עם הכוח המוצנח, סייע בהכוונת המטוסים למטרותיהם.

בסך-הכל בוצעו 37 גיחות, על-ידי 18 מטוסי מיסטר (חמושים בשני תותחי 30 מ"מ), 15 מטוסי אוראגן (חמושים בארבעה תותחי 20 מ"מ, בשתי פצצות 250 ק"ג ובשמונה רקטות T-10) וארבעה מטוסי מטאור (חמושים בארבעה תותחי 20 מ"מ).

מטוסי הסילון השמידו את סוללת המרגמות המצרית, ולאחר מכן תקפו והשמידו כלי-רכב רבים. במיוחד ניזוקו היחידות העורפיות של החטיבה המצרית, שלא הספיקו להגיע ליעדים שנקבעו להן לתפיסה, ונלכדו תוך כדי הנסיעה אליהם.

הפגיעות ברכב היו טובות אמנם, אך אבדות הגדוד באדם היו מועטות, שכן אנשיו נחבאו בעמדותיהם בעת שהחלה התקיפה האווירית. מהאוויר היה קשה להבחין בכוחות המחופרים, כשם שהיה קשה להבחין בהם מהקרקע. בדו"ח אג"מ מבצעים לרמטכ"ל סוכמה הפעולה כהצלחה.

מיסטר בשמי המיתלה
מיסטר בשמי המיתלה