יומן ארועים

Bookmark and Share
מבצע "מוקד" פורסם בתאריך 05.06.1967
בגל התקיפה הראשון תוקפים מטוסי חיל-האוויר 11 שדות תעופה מצריים. 204 מטוסי אויב מושמדים בבסיסיהם. חמישה טייסים ישראלים נהרגים ושניים נופלים בשבי.

טייסי הקרב כונסו לפני היציאה למבצע "מוקד" ותודרכו. שוב ושוב שיננו באוזניהם: דבקות במטרה, איסור מוחלט לשבור דממת האלחוט, אפילו במקרה קיצוני של נטישת המטוס, איסור לעלות מעל לרום של 100 רגל.

לאחר התדריך וההצטיידות במפות ובאביזרים הדרושים לטיסה, יצאו הטייסים למטוסים, כשהם ממריאים בזה אחר זה תוך דממת אלחוט מוחלטת. ראשון המריא מבנה מטייסת "הצרעה" בשעה 7:14, כשפניו אל שדה התעופה ביר-גפגפה. דקה אחריו המריא מבנה מטייסת "הסילון הראשונה" אל שדה התעופה אבו-סוויר ומבנה מטייסת "הכנף המעופפת" אל שדה התעופה פאיד.

ב-7:16 המריא המבנה הראשון מטייסת "אבירי הזנב הכתום" אל שדה התעופה ביר-תמאדה ודקה אחריו המריאו מבנה מטייסת "אבירי הצפון" אל שדה התעופה בני-סוויף (הרחוק ביותר מבין יעדי התקיפה של הגל הראשון), ומבנה מטייסת "הקרב הראשונה", אל שדה התעופה קהיר-מערב.

הצפיפות הגדולה ביותר של מטוסים ממריאים היתה בטייסת "העקרב". 30 ממטוסיה המריאו בשמונה מבנים, בתוך פרק זמן של 51 דקות. כלומר - בממוצע מבנה בכל שש דקות, או מטוס אחד בכל דקה ו-40 שניות. מצב דומה היה בטייסת "הצרעה", אשר 28 ממטוסיה המריאו ב-7 מבנים תוך 60 דקות.

מבין הכנפות והבסיסים היה בסיס חצור בעל קצב ההמראות הגבוה ביותר. בין השעות 7:14 ל-8:15 המריאו ממנו 77 מטוסים ב-21 מבנים. כלומר, במשך 61 דקות המריאו המבנים בפרק זמן הקטן, בממוצע, משלוש דקות למבנה. קצב ההמראה הממוצע היה מטוס אחד בכל 48 שניות. בתחום השעה הזאת גם הספיק לנחות בחזרה המבנה הראשון, מטייסת "הצרעה", שחזר מתקיפת שדה התעופה ביר-גפגפה.

183 גיחות בוצעו על-ידי מטוסי הקרב במסגרת הגל הראשון, ו-173 מתוכן היו נגד שדות תעופה. עשרת הגיחות הנותרות היו לצורך פטרול, צילום וממסר. תשעה שדות תעופה נועדו לתקיפה, אך למעשה הותקפו 11 השדות הבאים: אל-עריש, אל-סיר, ביר-גפגפה, ביר-תמאדה, כברית, פאיד, אבו-סוויר, אינשאס, קהיר-בינלאומי, קהיר-מערב ובני-סוויף.

הטייסים היו מוגבלים מאוד בזמן בגל הראשון, בכדי לא להיחשף לאש האויב ועל-מנת לסיים במהירות את התקיפה, במטרה לאפשר למבנים האחרים לבצע את משימתם. לכל מבנה היו חמש עד שבע דקות לביצוע המשימה. היה עליהם להפציץ ואז לחזור ולבצע שלושה יעפים כדי לצלוף בתותחים על המטוסים והמטרות האחרות שנקבעו. הטייסים התרכזו בתקיפת המסלולים והמטוסים על הקרקע ונמנעו בשלב ראשון מתקיפת סוללות טילים ותותחים ותחנות המכ"מ ומכניסה לקרבות אוויר עם מטוסי האויב.

המטוסים המריאו לשדות התעופה כשהם מצוידים בחימוש ייחודי של פצצות פפ"ם גדול ופפ"ם קטן. אלה הן פצצות פיצוח מסלול: הפצצה מוטלת עם מצנח קטן שמייצב אותה, וכך היא פוגעת במטרה בזוית ישרה ויוצרת מכתש במסלול. בעולם קראו להן "הנשק הסודי של צה"ל".

שדה התעופה כברית ספג את פצצות הפפ"ם הראשונות. שדה התעופה באל-עריש היה יוצא דופן, והוחלט לא לפגוע במסלוליו, כדי שישמש את צה"ל לאחר שכוחות השריון יגיעו אליו. בביר-גפגפה נפגעו על המסלול חמישה מטוסי מיג-21. אחד מהם ניסה להמריא, אך נפגע ועלה באש בקצה המסלול. מטוס אחד הצליח לתמרן בין הבורות שנוצרו במסלול וברח מעבר לתעלה.

באזור זה איבד חיל-האוויר שניים ממטוסיו. סרן דוד יריב, טייס אוראגן, התרסק ונהרג. מאוחר יותר נהרג באותו אזור סגן עמירם מנור, טייס סופר-מיסטר. הוא חזר מתקיפה מוצלחת בכברית וליד ביר-גפגפה נתקל במטוסי מיג-21. הוא תימרן קרוב לקרקע, ניסה לחמוק ולבסוף התרסק על הקרקע.

בסיני, ליד רומני, התרסק מטוס סופר-מיסטר בצורה דומה. סרן אלכסנדר ערמון, שהיה מוביל של אחד המבנים, התרסק באחת הפניות הנמוכות כשהתמודד עם מטוסי מיג-21. בשדה אינשאס היו עדיין ערפילי בוקר שהפריעו לתקיפה וגרמו לאחד המבנים לטעות בניווט. בשעה 8:00 בערך נפגע מאש נ"מ מטוס סופר-מיסטר שבו ישב סגן דן אנגל. הכדורים פגעו בפצצות שמתחת לגחונו ופוצצו אותן.

טעות נוספת ארעה כאשר מבנה של מטוסי סופר-מיסטר הגיע לשדה התעופה הבינלאומי של קהיר. הטייסים הבחינו במטוסי קרב שחנו בין המטוסים האזרחיים והטילו עליהם שמונה פצצות של 250 ק"ג כל אחת, כשהם לא יודעים שטעו במטרה. שדה התעופה הסמוך, קהיר-מערב, ספג מהלומות רבות משום שחנו בו 15 מפציצים מסוג טופולב-16. אחדים מהם הספיקו להימלט למצרים עלית, אך השאר הושמדו שם. באזור זה נורו לעבר מטוסי חיל-האוויר טילי הקרקע-אוויר הראשונים. לפחות שלושה טילי SA-2 נורו באזור זה, כשהטילים האחרים שנורו היו מהסוללות באזור אבו-סוויר.

שדה התעופה של אבו-סוויר ספג את ההתקפות העזות ביותר בגל הראשון, כשלא פחות מ-27 מטוסים בשבעה מבנים הופנו לעברו. שניים מן המבנים נשאו פצצות פפ"ם, כשבסך הכל הוטלו על השדה 102 פצצות. בשדה זה הטייסים המצרים המריאו ונחתו תוך כדי התקיפה והפריעו למטוסי חיל-האוויר.

סרן בן-ציון זוהר, טייס ווטור, נפרד מהמבנה שבו טס ונכנס לקרב אוויר עם מטוסי המיג, למרות שמטוסו היה כבד ואיטי מהם. על-ידי כך שהעסיק את מטוסי הקרב של האויב, הוא איפשר לחבריו להשלים את משימתם. לאחר מכן נכנס גם הוא לתקיפת השדה והשלים את משימתו. בדרך חזרה הצטרף למבנה לתקיפת סוללת טילי SA-2 . הוא חזר לבסיס כשבמיכליו טיפות הדלק האחרונות, וזכה לצל"ש על תושייתו ואומץ ליבו.

במהלך אותה תקיפה, בשעה 8:40, הופל מטוס המיסטר של דן מנור בקרב אוויר. הוא הצליח לצנוח ממטוסו הבוער ונפל בשבי. ההפרעות של המטוסים המצריים נמשכו עד שהופנו לאזור מטוסי מיראז', שהפילו שלושה מיגים.

מטוסים אחרים נפגעו, אך הצליחו לחזור בשלום לבסיסם, ביניהם מפקד טייסת הסופר-מיסטר, רס"ן אהרון שביט, שספג פגיעה קשה בזנבו שהחל לבעור. הוא הצליח לעבור את הדרך מאינשאס עד לבסיס הקרוב ביותר, שם נחת נחיתת גחון. כעבור יום הוחזר המטוס לשימוש בזכות עבודתם המאומצת של צוותי הקרקע.

טייסת מסוקי S-58 עמדה בכוננות לחלץ טייסים שיצנחו מעבר לקווי האויב. טייס כזה היה רס"ן יונתן שחר, מפקד טייסת, שנפגע על-ידי מיג-21 ונטש את מטוסו ליד האגם המר הגדול. בלילה הצליחו לחלץ אותו מהשטח המצרי, כשהוא לא ידע עדיין שאחיו הטייס נהרג באותו יום בהתקפה על שדה התעופה בדמשק.

במהלך גל התקיפה הפיל סרן מרדכי לבון, טייס אוראגן, מיג-17. כסא המפלט של המיג פגע במטוסו וגרם לו נזק. הוא ניסה לחזור לבסיס וליד עזה נפגע מאש נ"מ, נטש את המטוס, צנח למים, ולמרות מאמצי המחלצים נפל בשבי.

תוצאות התקיפה של הגל הראשון, שהיה גם הקצר ביותר, היו טובות מהצפוי. 204 מטוסים, כמחצית ממטוסי חיל-האוויר המצרי הושמדו. 95 מטוסים של חיל-האוויר הישראלי הצליחו להשמיד את כל המטוסים הללו ממש בשעת השי"ן, או בצמוד אליה. בין המטוסים הראשונים שהושמדו היו רוב המפציצים של חיל-האוויר המצרי וכמעט כל המטוסים שחנו בסיני. שדות התעופה של סיני שותקו לגמרי בהפצצות השונות וכן שותקו שדות התעופה של פאיד, כברית ואינשאס.

גם מגדלי הפיקוח, מיכליות הדלק וחלק מתחנות המכ"ם שליד שדות התעופה בסיני נפגעו. המצרים מילטו חלק ממטוסיהם למצרים עלית, אך לא ידעו כי גם לשם יגיעו מטוסי חיל-האוויר הישראלי.

ההצלחה הרבה של הגל הראשון אפשרה לחיל-האוויר להפנות מהר יותר משתוכנן מטוסים לתקיפת כוחות הקרקע של המצרים ביום הראשון למלחמה. חיל-האוויר הישראלי איבד בגל הראשון חמישה טייסים, שניים נשבו ושלושה נפצעו. כמו כן אבדו שמונה מטוסים, מתוכם ארבעה בקרבות אוויר.

מטוסי חיל-האוויר המצרי מושמדים בעודם על הקרקע
מטוסי חיל-האוויר המצרי מושמדים בעודם על הקרקע