יומן ארועים

Bookmark and Share
אסון השייטת פורסם בתאריך 05.09.1997
אסון השייטת: מסוקי חיל-האוויר מפנים תחת אש את לוחמי שייטת-13, שנפגעו בלבנון. בתקרית נספו 12 לוחמים וארבעה נפצעו.

מסוקי יסעור ובלק-הוק של חיל-האוויר הוזנקו לחלץ כוח של לוחמי שייטת-13, שנפגע סמוך לכפר אנצריה שבלבנון. 12 לוחמים נספו (מתוכם אחד נעדר) וארבעה נפצעו. מסוקי קוברה ואפאצ'י חיפו על פעולות החילוץ של לוחמי השייטת.

מיד כשנודע שהכוח נפגע, הוזנקו למקום מסוקי הקוברה. "בדרך יצרנו קשר עם אחד החיילים של השייטת, שהסתבר שהוא הקשר של הכוח", סיפר סגן נועם, טייס קוברה. "התיפקוד שלו היה מופתי. בהתחשב במצבו, הקול שלו היה ברור ורגוע. למרות שהמפקד שלו נהרג, שאר חיילי הכוח נפגעו, והמחבלים המשיכו כל הזמן לירות עליו, הוא התנהג בקור רוח מדהים. הוא אמר לנו בדיוק היכן הוא נמצא וביקש סיוע של כוח החילוץ".

"הלילה היה חשוך לגמרי, ונעזרנו במערכת הז'ורנל לראיית לילה", סיפר סגן עמית, טייס המשנה של היסעור, שהגיע לאזור ההיתקלות. "נורתה שם כמות ירי די נכבדה. כשהתקרבנו למקום ההיתקלות, ראינו נקודות אור. לא היה ברור אם זה ירי או פנסים. זיהינו גם מספר דליקות קטנות בשטח. מהאוויר היה מאוד קשה להעריך את חומרת האירוע. הנחתנו את כוח החילוץ של השייטת, שנועד להשיב אש, להגן על הכוח המקורי, ולהכין את הפצועים לפינוי אווירי. אז כבר היה ברור שלא ממשיכים במשימה, אלא מתארגנים לפינוי. מסוקי הקוברה התארגנו מעל שטח האירוע, ואנחנו יצאנו מהאזור והמתנו לקריאה של הכוח הקרקעי. אחרי חמש דקות שמענו בקשר את קולו של מפקד צוות החילוץ. הוא דיווח, בטון מאוד ענייני, על הרוגים רבים".

במקביל, הוזנקו לאזור גם מטוסי קרב, שתקפו מטרות באזור. כמחצית הדקה לאחר שהמריא מסוק היסעור, הופיעה במקום מכונית מרצדס שחורה, ממנה ירו המחבלים לעבר כוח החילוץ. הרופא, סרן ד"ר דגש מאהר נפגע ונהרג. לוחמי השייטת ירו לעבר הרכב, והרגו את נוסעיו. היסעור קיבל אישור להיכנס שוב, לפנות את הנפגעים. "ניגשנו לנחיתה במרחק מאה מטר ממקום ההיתקלות, שאירעה בתוך חורשה, במקום שהמסוק לא יכול לנחות בו", סיפר סגן עמית. "נחתנו עם הפנים לכיוון מזרח, כך שהראמפה האחורית הופנתה לעבר מקום ההיתקלות, כדי לזרז את העמסת הפצועים". לוחמי 669 ירדו מהמסוק והחלו לסייע באיתור נפגעים. במסוק נשארו, מלבד המכונאי המוטס, גם רופא וחובש, כדי להעניק טיפול ראשוני לפצועים ולהגדיר את חומרת הפציעות ואת עדיפות הטיפול בפצועים. "המסוק היה חשוך לגמרי", שיחזר הרופא, ד"ר דני. "איבחון מצב הפצועים נעשה במישוש. מצבו של אחד הפצועים קשה התחיל להידרדר, והודעתי לקברניט שחייבים להמריא".

"מספר פעמים כבר היינו על סף המראה, ואז ביקש מפקד כוח החילוץ של השייטת עוד שתיים-שלוש דקות", סיפר סגן עמית. "הם עשו הכל כדי למצוא באפילה את כל הפצועים והגופות של החברים שלהם. הקברניט ואני נותרנו בקוקפיט, מציצים מדי פעם לכיוון המטען, ומתארגנים לקראת המראה. עברו כבר יותר מ-20 דקות בשטח, זמן שחרג בהרבה מהתיכנון".

לאחר שפגז מרגמה נפל בסמוך למסוק, נאלצו אנשי הצוות להמריא. המסוק נחת במינחת בית-החולים בנהריה. הפצוע הקשה הובהל לטיפול נמרץ, וצוות היסעור ערך בדיקת נזקים למסוק. "רצינו להעביר את שארית הדלק למכלי הגוף של המסוק, ואז ראינו שיש תקלה. מצאנו חור בבידון שמאל, שנגרם מחדירת קליע. למזלנו, הבידון היה כמעט ריק כשנפגע. אחר-כך גילינו חור בדופן שמאל, לא רחוק מהזנב. מצאנו גם פגיעות בלהבי המסוק".

במינחת בית-החולים בנהריה נותר מסוק היסעור הפגוע. לאחר שכוח החילוץ והמסוקים עזבו את אזור ההיתקלות, שבו גם מסוקי הקרב לבסיסם. "זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי את גודל האסון", שיחזר סגן נועם. "בדקות הארוכות לבד בתא, בשקט הזה בדרך הביתה, רק אז התחלתי לתפוס שישראל מתעוררת לבוקר רע מאוד".

ב-25 ביוני 1998, בתיווכה של ממשלת צרפת, הוחזרה לישראל גופתו של לוחם השייטת הנעדר, רס"ל איתמר אליה. בתמורה, שיחררה ישראל ללבנון 60 אסירים ו-40 גופות מחבלים.

באותו יום הוענק למפקד כוח 669, שפיקד על הכוח שחילץ את הרוגי ופצועי השייטת, צל"ש מפקד חיל-האוויר.

יסעור
יסעור