מלחמות ומבצעים

כוחות בלתי-סדירים של ערביי ארץ-ישראל חסמו דרכי גישה לישובים היהודיים וגרמו לניתוקם ולבידודם. "שירות האוויר", שהוקם ערב החלטת האו"ם, היה הכוח האווירי היחידי, שעמד אז מול תקיפות הערבים. במרכזו של השירות עמד קומץ טייסים - בעיקר ארץ-ישראלים - שהגיש סיוע בכמה מטוסים קלים בגזרות הלחימה השונות; כל זאת בעוד מטה "שירות האוויר" הכין את התוכניות להקמת כוח אווירי של ממש, ושיגר שליחים לכל קצווי תבל על-מנת לגייס מתנדבים ולרכוש מטוסים ואמצעים נוספים, הנחוצים להפעלת כוח אווירי.

פעילות המסתננים בגבול, סגירת מצרי טיראן והתעצמותה של מצרים בחסות ברית-המועצות היו הסיבות לפתיחת המערכה נגד מצרים. המבצע התקיים בתיאום מדיני וצבאי עם צרפת ובריטניה, שניהלו באותה עת את מבצע "מוסקאטיר" במטרה להשתלט על תעלת סואץ, שהולאמה על-ידי נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, ב-26 ביולי 1956. על-פי דרישת דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, הוצבו ברמת-דוד ובלוד ערב המבצע שלוש טייסות צרפתיות להגנת שמי המדינה.

היה זה שיאה של הידרדרות ביחסים בין סוריה וישראל, שהתבטאה בפעולות חבלה נגד ישראל ובהפגזה מתמדת של יישובי הצפון. ב-14 במאי הורה נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, להזרים כוחות גדולים לסיני, ומספר ימים לאחר מכן הורה על סגירת מצרי טיראן. מכאן לא היתה רחוקה הדרך לפרוץ מלחמת ששת הימים.

מטוסי חיל-האוויר הפציצו ריכוזי מחבלים בירדן ותותחים של הצבא הירדני, שהפגיזו את יישובי בקעת הירדן. מסוקי החיל עסקו במרדפים בבקעה אחרי חוליות מסתננים. במקביל, התנהלה בתעלה לחימה יום-יומית נגד הכוחות המצריים.

כוחות מצרים צלחו את התעלה, ומטוסים מצריים תקפו את כוחות צה"ל בסיני. בגזרה הסורית תקפו מטוסים סוריים את יחידות צה"ל, וסוללות התותחים הפגיזו את הישובים האזרחיים. מאות טנקים סוריים נעו מערבה, והשתלטו על שטחים נרחבים ברמת הגולן.

הפסקת האש, שהוכרזה ביולי 1981, הופרה: המחבלים המשיכו במעשי חבלה ובפיגועי טרור בארץ ובחו"ל, והתעצמו במידה אשר סיכנה באופן ממשי את יישובי הצפון.