יומן ארועים

Bookmark and Share
"כמה הן טובות": ראיון בלעדי עם אליס מילר פורסם בתאריך 26.12.2010
תגיות: נשים בחיל , קורס-טיס , שילוב נשים
שנתיים וחצי חלפו מאז עמדו נשים על מגרש המסדרים בטקס קבלת כנפי הטיסה. עכשיו נשברה הבצורת עם שלוש הבוגרות הטריות: סגן נ', נווטת קרב, סגן ד', טייסת תובלה וסגן ס', טייסת הקרב הרביעית. אתר חיל-האוויר איתר את אליס מילר, שפתחה את קורס-הטיס של חיל-האוויר בפני נשים, בביתה החדש בהודו
גל גולדשטיין

"באמת? שנתיים וחצי לא סיימו נשים? הפתעת אותי מאוד. אני לא בארץ ואני לא כל כך בעניינים". 17 שנים וחצי חלפו מאז התקבלה עתירתה של אליס מילר (היום אליס מילר גאלוט) על-ידי בג"צ.

אותה עתירה פתחה בפני נשים את קורס-הטיס וכך החל תהליך ארוך לסלילת דרכן של נשים לתפקידי לחימה. אבל למרות שהצליחה לפתוח את שעריו של בית-הספר לטיסה בפני נשים, אליס עצמה לא חצתה את מפתן הדלת. רק ארבע שנים אחרי שניהלה את המאבק המתוקשר הפכה שרי לאישה הראשונה שסיימה את קורס-הטיס, כשהייתה לנווטת קרב.

מאז דצמבר 1998 הצטרפו לשרי יותר מ-20 נשים, ביניהן טייסות, נווטות ומכוננות, ממגמות הקרב, המסוקים והתובלה, כולן יכולות להודות לאליס ולמאבקה העיקש בצה"ל ובמשרד הבטחון. השבוע, עם סיומו של קורס-טיס, שלוש נשים נוספות יוכלו לטפס במעלה המדרגות אל הקוקפיט.

"כל הכבוד לבנות שסיימו את הקורס, אני ממש מעריצה אותן. אין לי ספק שבנות שמסיימות עשו מסלול קשה פי אלף מהבנים שסיימו. אני למדתי הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. היינו ארבע בנות בכיתה של 24, שזה אחוז גבוה יחסית ואנחנו היינו הכי טובות בכיתה מבחינת ציונים. למה אני מספרת את זה? כי כשיש בת במערכת גברית, היא צריכה להיות משהו משהו. זה לא פשוט בכלל. הקושי עימו צריכות להתמודד בוגרות קורס-הטיס עדיין לא נגמר, עכשיו הן יצטרכו להשתלב בטייסת. אני בטוחה שיהיו הרבה קטעים בהם הן יצטרכו לזכור כמה הן טובות. אין מה לעשות, נשים טייסת זה לא דבר רגיל. עדיין לא".


את מתרגשת לשמוע שבמחזור הזה מסיימות נשים, או שזה נראה לך טריוויאלי?

"זה נראה לי מצב שצריך להיות. אין סיבה ששילוב נשים בטיס לא יעבוד. זה קיים ועובד בכל העולם, אין סיבה שבישראל זה לא יצליח. לאט לאט חיל-האוויר ימצא דרך לשלב נשים כמו שצריך וזה יהפוך להגיוני".

מיוני הנשים לקורס-הטיס עברו כמה וכמה גלגולים לאורך השנים. עד ינואר 2007, המלש"ביות שהיו מעוניינות להתמיין לקורס היו צריכות לפנות לצה"ל, אבל כדי להגדיל את מספר הנשים שמתחילות את הקורס, החליט צה"ל באותה שנה לפנות לנשים שנתוני הצו הראשון שלהן התאימו לדרישות מחניכי קורס-הטיס. אותן נשים זומנו לכנס בו הסבירו להם על הקורס ולאחר מכן מילאו שאלון שבוחן את מידת המוטיבציה שלהן. תוצאות המבחנים של הבנות שוקללו ו-1,000 הטובות ביותר קיבלו זימון למיוני קורס-טיס.

לאחרונה נרשמה התקדמות נוספת במתן שוויון הזדמנויות לנשים, כאשר הוחלט לצמצם את הפער בין כמות הגברים הממוינים לקורס, שהיא בלתי מוגבלת ולרוב מגיעה לכמות של אלפי מלש"בים ולהגדיל את מכסת הנשים ליותר מ-1,000. אופן המיון צפוי להשתפר עוד יותר בשנתיים הקרובות, כאשר חיל האוויר יקבל מיחידת "מיטב" את האחריות למיוני קורס-הטיס, אז תשקוד יחידת המיון החילית על בניית מיוני הנשים מחדש, תוך צמצום היתרון לו זוכים הבנים הממוינים.

"ברור שאיתור הנשים לקורס צריך להיות זהה לאיתור הגברים, אין דרך אחרת. למה שתהיה דרך אחרת? אולי יש בחורה שתוותר מיד בגלל שזה מסובך. אני יודעת מחברים שלי שלא רצו ולא חלמו להיות טייסים וקיבלו זימונים למבדקים, אז הם הלכו, עברו, התנדבו לקורס, סיימו אותו והפכו לטייסים".


את מאמינה שבעתיד מספר הבוגרים והבוגרות של קורס-הטיס יהיה זהה?

"אין לי מושג. אני לא יודעת מה הסיבה שנשים לא הצליחו לסיים את הקורס בשנים האחרונות. זה משהו שצריך להסתכל עליו. היום אני לא בעניינים האלה, אני רחוקה ומתעסקת בדברים אחרים. צריך להסתכל על צבאות כמו ארה"ב והודו, שם נשים משרתות כטייסות ולהבין את הטעויות שנעשו אצלנו. לא יכול להיות מצב שלא מוצאים ולו בחורה אחת שרוצה ומסוגלת להיות טייסת. יש מספיק נשים מוכשרות".

אם יש מספיק גברים שעומדים בדרישות ומסיימים את הקורס, למה בעצם חשוב שיהיו גם נשים בין הבוגרים?

"אני לא יודעת אם יש מספיק טייסים. יש שנים בהן מעטים מסיימים את הקורס ויש שנים בהן מסיימים יותר בוגרים, אין פה שאלה של מספיק.
אין ספק שאם יש כמה עשרות או מאות אלפי מועמדים לבחור מביניהם ופתאום את מוסיפה 50 אחוזים מהאוכלוסייה ומכפילה את הכמות פי שניים, את יכולה להוציא טייסים טובים יותר".

את חושבת שאם היית מתמיינת לקורס בתקופה בה היה מקובל לראות חניכות בקורס-טיס היית מסיימת אותו?

"קשה לענות על שאלה כזו. היא היפותטית".

כשאת חושבת על הקורס היום, את חשה החמצה?

"לפני 20 שנה חשבתי על זה די הרבה. היום אני יושבת פה, מסתכלת על הנהר בהימלאיה ההודית ואני שמחה מאוד שלא הייתי טייסת. כשאתה מרוצה ממה שיש לך, קשה להצטער על העבר. כמו שאמהות אומרות, כשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת. אני לא מצטערת בכלל, לא שהגשתי בג"צ ולא שנכשלתי במבדקים, הכל חלק מהחיים".

אליס מילר
אליס מילר