יומן ארועים

Bookmark and Share
מטוס "בז" ביצע נחיתת חירום פורסם בתאריך 06.10.2011
תגיות: ציפורים , טייסת "חוד החנית" , בז (F-15) , בסיס תל נוף
דקות של מתח: מטוס קרב של חיל-האוויר בצע נחיתת חירום בעקבות פגיעה בציפור. אנשי הצוות לא נפגעו
דנה רוסו ועילי אלוני

מטוס קרב דו מושבי מסוג "בז" (F-15 B) מטייסת "חוד החנית", בצע נחיתת חירום בבסיס תל-נוף. היום בשעות הצהריים המוקדמות, במהלך טיסת אימון, פגעה ציפור באחד ממנועי המטוס. "פתאום ראינו את המטוס בוער באוויר", מתארת סגן עמית, קצינת מגדל הפיקוח בתל-נוף. "המטוס ישר פנה לנחיתה ואנחנו הזנקנו צוותי כיבוי וחילוץ. זה היה אירוע חריג ומפחיד, אבל בסוף הכל תפקד כראוי". צוותי ההצלה הגיעו מיד למקום, לאנשי צוות האוויר שלום.

 


  

 

"אין דרך לחלק את השמיים, אלא ללמוד לטוס יחדיו". כך אמר מפקד חיל-האוויר האלוף עידו נחושתן בנושא, שבעבר היה נושא כאוב: כלי-טיס וציפורים. חיל-האוויר השקיע בעשורים האחרונים הרבה מאמץ וכסף במחקרים ייעודיים וכוח אדם מיומן על-מנת לוודא כי ציפורים וכלי-טיס ימריאו וינחתו בשלום.

 

עילי אלוני | גיליון 189 של בטאון חיל-האוויר

למעלה מ-500 מיליון ציפורים מ-540 מינים שונים חולפות מעל מדינת ישראל פעמיים בשנה. נתון זה הוא חסר תקדים והסיבה לכך היא מיקומה הגיאוגרפי הייחודי של מדינת ישראל בצומת של שלוש יבשות, בין השבר הסורי-אפריקאי לים התיכון. נדידת האביב מתרחשת מסוף פברואר עד מאי ונדידת הסתיו מאוגוסט עד נובמבר.
נתונים אלה מהווים אתגר עבור חיל-האוויר המתמודד במהלך השנים עם מקרים של התנגשויות בין ציפורים למטוסים. נדידת הציפורים גורמת לבעיות בטיחות טיסה בנפח האווירי המצומצם שבו טס חיל-האוויר. ההתנגשויות גרמו לא פעם לתאונות שגבו חיי אדם והסתכמו לא פעם בנזקים בסך עשרות מיליוני דולרים.

לצנוח על מצוק
ראש להק כוח-האדם בחיל-האוויר, תא"ל רמי בן-אפרים, חווה על בשרו את הסכנה כאשר היה מעורב בהתנגשות אווירית בין עיט ומטוס ה-F-16 שבו טס, בעת ששירת בטייסת "הנגב" בבסיס רמון.
ב-18 בדצמבר 1988 המריא תא"ל בן-אפרים לגיחה במסגרת תרגיל ניווט ארוך. מזג-האוויר היה חורפי וסוער, רוחות חזקות נשבו והראות הייתה מוגבלת. "באזור מדבר יהודה אני מביט לאופק ורואה ציפור שעומדת להתנגש בפנים שלי", הוא נזכר. "בשנייה האחרונה הציפור זזה שמאלה ולא פגעה בי, אך מיד אחריה הגיעה בת הזוג שלה ונכנסה לתוך מנוע המטוס".
מהירות המטוס בעת ההתנגשות הייתה כ-700 קילומטרים לשעה ובהתאם לכך עולה משקל הציפור מכמה קילוגרמים לכמה טון. "לפתע שמעתי פיצוץ אדיר וצרחת מוות איומה מהמנוע, ידעתי שאני חייב למשוך בסטיק בכדי להתרחק מהקרקע", מתאר תא"ל בן-אפרים. אחד מלהבי המנוע שנפגע פוצץ מיכלי דלק ושמן ובקע חור במעטפת המטוס. אף המטוס התרומם בחדות כלפי מעלה והמטוס ביצע "לופ" ב-20 ג'י. "ב-60 מעלות מעל האופק נכנסתי לבלאק-אאוט, ראיתי רק שחור בעיניים".
"ניסיתי להגיע אל ידית ההפלטה, אך לא הצלחתי עקב הג'י הגבוה", ממשיך ומתאר תא"ל בן-אפרים. למרות זאת, ברגע מסוים, הוא הצליח למשוך בידית ההפלטה כאשר המטוס הפוך. "בגלל שנטשתי הפוך, הדבר הראשון שראיתי שיצאתי זה אדמה". הוא מספר שכל התהליך, מרגע פגיעת הציפור עד לנטישה, נמשך בין שתיים לשלוש שניות, אך ההרגשה היא שעבר זמן רב יותר.
האתגר השני שעמד בפניו הוא הצניחה לקרקע: "במהלך הצניחה הוצאתי את מכשיר הקשר על-מנת לדווח על מצבי ופתאום אני מבין שאני צונח לכיוון המצוק של נחל ערוגות, מצוק בגובה 70 מטרים". כאשר צונחים לתוך מצוק, נחסמת זרימת האוויר למצנח, עובדה הגורמת לנפילה מיידית. "אני עוזב את מכשיר הקשר ומנסה לצנוח מעל המצוק, תופס את אחת הרצועות וככל שאני מתקרב לקרקע, אני מרגיש את הרוח החזקה". לבסוף הצליח תא"ל בן-אפרים לנחות מעל המצוק, אך המצנח הסתובב והסתבך, הוא נגרר כאשר פניו על הקרקע הסלעית במשך 400 מטרים. "לשמחתי הקסדה נשארה על ראשי וזה הציל את חיי, כל גופי היה מרוטש ופצוע מהאבנים". כעבור זמן מה, הגיעו מסוקי חילוץ והובילו אותו לבית-החולים. חודש מיום התאונה, חזר תא"ל בן-אפרים לטוס.

לעקוב אחרי הציפור
לפני 25 שנה החלו בחיל-האוויר לעסוק במציאת פתרון לבעית הציפורים. הכל התחיל כאשר ד"ר יוסי לשם החליט לעשות את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף החברה להגנת הטבע בנושא מיפוי נתיבי הנדידה וגובה מעופם של העופות אשר גרמו להיתקלויות המסוכנות עם המטוסים.
יחד עם הצפר אהוד דברת, פנה ד"ר לשם בינואר 1983 לחיל-האוויר והציג תוכנית במסגרתה ימופו צירי הנדידה העיקריים וגובהם של העופות הדואים, על-מנת לפתח אמצעי שימנע תאונות. במטה חיל-האוויר סירבו תחילה לממן את המחקר, אך ד"ר לשם התריע כי מספר התאונות עלול לגדול בעתיד אם לא תתבצע פעולת מניעה. תוך כדי הדיונים וההתלבטויות אירעה תאונה חמורה נוספת בה פגעה איה במטוס סקייהוק שהתרסק. בעקבות התאונה החליט מפקד חיל-האוויר דאז האלוף עמוס לפידות לסייע לד"ר לשם ולשותפיו מהחברה להגנת הטבע בעריכת המחקר וכך הופעלו שיטות רבות ושונות לבדיקת מסלולי הנדידה המדויקים של הציפורים בישראל.
השיטה הראשונה היא צפייה מן הקרקע. רשת עמדות תצפית נפרסה ברחבי הארץ במטרה לרכז מידע על אחוזי העופות הנודדים ולנסות לאתר את שינוי צירי הנדידה לאורך שעות היום. שיטה נוספת היא שימוש בדאון ממונע. הדאון הממונע צויד במכשירים מדויקים המאפשרים למדוד את מהירות הטיסה של להקת העופות הדואים וגובהן בכל שלב של הטיסה. הנתונים נרשמו על דפי רישום או הוקראו לתוך רשמקול. מאחר שהלהקות הנודדות של הציפורים חרגו מנתיבי הטיסה המאושרים לטיסה בישראל, קיבל הטייס שהטיס את הדאון אישור מיוחד לטיסה חופשית בשמי המדינה.
מכ"ם הגישה של נתב"ג שעוקב בשגרה אחר מטוסים נוחתים וממריאים, שימש גם הוא ככלי מחקר. מטרתו הייתה הזרמת מידע בזמן אמת על מיקום ציפורים ברחבי ישראל ובכך למנוע תחרות בין המטוסים והציפורים על אותו שטח אווירי. המכ"ם מזהה נדידת ציפורים בגבהים שצופים מן הקרקע אינם מסוגלים לאתר וחיל-האוויר הקצה מספר חיילות שאיישו את עמדת המכ"ם במגדל הפיקוח מסביב לשעון.
בשנת 1995 הקים ד"ר לשם את המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. במקום פועל עד היום מכ"ם מתוצרת רוסית האוסף נתוני מחקר שעוברים לחיל-האוויר על נדידת הציפורים. הצלחת המחקר ומיפוי נתיבי הטיסה של הציפורים הנודדות טבעו מושג חדש בחיל-האוויר: אמ"צ (אזור מוכה ציפורים). באזורים שהוגדרו כאמ"צ, יושמו נהלי טיסה חדשים שאסרו, בין השאר, על טיסה בגובה נמוך והגדירו נהלים להתנהגות במקרה של פגיעה בציפור.

על כלבים וציפורים
בתחילת שנות האלפיים אירעה תאונה קשה נוספת בחיל. מטוס חמוש שהמריא מבסיס רמת-דוד פגע בחסידות בעת ההמראה. הטייס הנחית את המטוס במהירות חזרה לקרקע וחייו ניצלו, אך הנזק שנגרם למטוס הוערך ביותר ממיליון דולר. בעקבות התאונה הוחלט בחיל-האוויר כי בנוסף לטיפול במפגעי הציפורים במרחב שהתבצע משנות השמונים, יש להתחיל לטפל בצורה מקצועית גם בבסיסי חיל-האוויר עצמם.
באותה תקופה למד רס"ן עודד עובדיה, איש צוות אוויר שהשתחרר ב-1995, באוניברסיטת תל-אביב לתואר שני בביולוגיה וזואולוגיה. במסגרת לימודיו הכיר את ד"ר יוסי לשם שסיפר לו על עיסוקו בנושא תאונות הציפורים והמטוסים. השניים הבינו כי יש צורך בהקמת מדור שאחראי על הנושא בחיל וכי יש להעמיד בראש המדור אדם בעל נסיון בטיסה וידע בנושא הציפורים ורס"ן עובדיה ענה על הקריטריונים. הוא התגייס מחדש לחיל-האוויר בשנת 2001 והקים את מדור הצפרות. המדור מתעסק בשני מישורים: במרחב ובבסיסים.
בבסיסים נמצאים עובדים מהחברה האזרחית BCR. החברה מעסיקה אקולוגים המנהלים, בהנחייתו של רס"ן עובדיה, את נושא הטיפול במפגעי הציפורים ובעצם תפקיד זה החליף את תפקידן של הצפריות. הבסיסים בהם פועלים עובדי החברה הם תל-נוף, רמת-דוד, חצרים, חצור ונבטים. "קיבלנו בסיסים שנבנו כאשר ציפורים לא היוו מטרד ולכן נשתלו עצים רבים קרוב למסלולים וכיום הם מהווים מפגע. ציפורים יכולות לעמוד על העצים וקשה להזיז אותן", אומר רס"ן עובדיה.
העובדים האזרחיים מובילים תהליך של ניהול הסביבה ופועלים להפיכת הבסיס לפחות אטרקטיבי עבור הציפורים. בכל יום הם מסיירים בבסיס, סופרים את הציפורים ובוחנים את סוגן. רס"ן עובדיה אומר כי יש דגש על טיפול בשטחים הפתוחים בבסיסים: "בתל נוף וברמת-דוד יש שטח של 2,000 דונם מסביב למסלולים וצריך לדאוג שלא יהיו שם עשבים, מים וכל דבר שמושך ציפורים".
ראש מדור צפרות מתווך בין החברה לבסיסים. במגדלי הפיקוח בבסיסים ישנם מכ"מים שבעזרתם מעבירים החיילים התראות בזמן אמת על תנועת ציפורים באזור מסוים וכאשר מתקבלת התראה כזאת, ניתנת הוראה לטייס להחליף מסלול טיסה. שיטה נוספת שמיושמת להרחקת הציפורים היא שימוש בכלבים. בבסיס יש כלבן וכלב מסוג "בורדר קולי" שמשמש אמצעי הטרדה לציפורים, "כלב יקר ומוכשר", כפי שמתאר רס"ן עובדיה.
המדור מתעסק גם במניעה של מפגעים עתידיים. ישנה מעורבות בפרויקטים אזרחיים שעתידים להיבנות בקרבת בסיסי החיל: "יש לנו את הסמכות והחובה המוסרית להתייחס ולוודא שהפרויקטים מתוכננים באופן שימזער למינימום את הסיכוי של משיכת ציפורים", אומר רס"ן עובדיה ומספר כי המדור יוזם הדרכות רבות למשרתים בבסיסים בכדי להעלות את המודעות לסכנת הציפורים.

מטפלים בציפורים
בטיפול במרחב האווירי, מיישמים במדור את השיטות שפיתח ד"ר יוסי לשם. סקר הנדידה שהחל בשנות ה-80 ממשיך גם כיום. יש מכ"ם ביחידת הבקרה האווירית בדרום שנותן תמונה של האזור וכמו כן יש את המכ"ם שהקים ד"ר יוסי לשם בלטרון שעבר שדרוג. עליו מספר ראש המדור: "המכ"ם הזה עובד בשביל חיל-האוויר בהצלחה שנים רבות. לאחרונה התחלנו להשתמש בו בלילה בכדי לאסוף נתונים על נדידת הלילה שאנו מכירים פחות".
רס"ן עובדיה המשיך גם הוא לשפר את תהליכי העבודה. "העברתי את מוקד הציפורים לקריה והפכתי אותו לתא מבצעי לכל דבר שפתוח בעונות הנדידה".
במוקד הציפורים יש קצינה שמפקדת על התא ויש לה סמכות לעצור תנועות של חיל-האוויר בזמן טיסת אימונים או אמת בגובה נמוך, כאשר נשקפת סכנה להתנגשות בציפורים. הקצינה אוספת את כל המידע על נדידת הציפורים במרחב ושולחת התראות בזמן אמיתי ליחידות המבצעיות. פיתוח נוסף שנעשה על-ידי מדור הצפרות הוא הכנסת נתיב הנדידה של הציפורים בזמן אמת לצג של מערכות הבקרה, בהם משתמשים בקרי הטיסה.
רס"ן עובדיה גאה במדור שבראשו עומד ובהתקדמות החיל ב-25 השנים האחרונות בתחום ההתמודדות עם בעית הציפורים: "התהליך שעבר החיל בהקמת מדור מקצועי שיודע להסתכל קדימה ולהגיד מה צריך לעשות כדי למנוע תאונות בעתיד, הוא חיובי וחשוב ביותר".

מפגשים מסוכנים
מאז מלחמת יום הכיפורים נהרגו שלושה אנשי צוות אוויר בעקבות תאונות התנגשות בין מטוסים לציפורים.
רס"ן ספי לוין ז"ל המריא ב-28 באוקטובר 1974 במטוס עיט לתקיפה ברמת הגולן. כאשר היה המטוס מעל בריכות הדגים של קיבוץ חולתה, התרוממה מבריכות הדגים להקה של שקנאים נודדים שכפי הנראה נחרדה מרעש המטוסים. אחת הציפורים שמשקלה כ-10 קילו, פגעה במטוס ופוצצה את החופה. המטוס נכנס לסחרור והתרסק. רס"ן לוין ז"ל נהרג במקום.
ב-10 באוגוסט 1995 התרחשה תאונה חמורה נוספת שגבתה את חייהם של שני אנשי צוות אוויר. סרן רונן לב ז"ל וסרן ירון ויוונטה ז"ל היו בטיסת אימון במטוס בז מעל אזור נחל צין בנגב. בגובה נמוך פגעה להקת חסידות במטוס שהתרסק והשניים נהרגו.
לאחרונה העניק מפקד חיל-האוויר, האלוף עידו נחושתן, את הספר "לטוס עם הציפורים" מאת ד"ר יוסי לשם, למשפחות השכולות שבניהן נהרגו בתאונות ההתנגשות. בטקס נכחו גם ראש להק כוח האדם, תא"ל רמי בן אפרים וד"ר יוסי לשם.

דוקטור ציפור
"על משקל הפתגם ‘כל המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו', אני גאה מאוד במחקר שהוביל להקטנה משמעותית של התאונות בחיל-האוויר", אומר ד"ר יוסי לשם.
בין השנים 1972-1982 התרחשו בחיל-האוויר 33 תאונות התנגשות בין ציפורים למטוסים ברמות נזק 3 (חמור) עד רמת נזק 5 (הושמד מטוס) ובחיל-האוויר מעריכים כי החל משנת 1984 חסך ד"ר לשם למדינת ישראל 760 מיליון דולרים והפחית ב-76 אחוז את התנגשויות מטוסי חיל-האוויר בציפורים.
בשנת 2008 זכה ד"ר לשם באות מפעל חיים להגנה על הסביבה, אות חד-פעמי שניתן כחלק מאירועי שנת ה-60 למדינת ישראל. ביחד עם ד"ר עופר בהט פרסם ספרים רבים בנושא הציפורים ביניהם הספר "לטוס עם הציפורים", שיצא לאור בשתי מהדורות ואף במהדורה אנגלית שנמכרת ברחבי העולם. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית בשנת 1995.
כיום ממשיך ד"ר לשם להתעסק בנושא הציפורים והתעופה כסא"לֹ (מיל') בהתנדבות בחיל-האוויר ולאחרונה יזם פעילות חינוכית בנושא שמועברת לחיילים בקורס-טיס. בימים אלה הוא מנסה ליצור שיתוף פעולה בין סוכנות החלל האירופאית לחיל-האוויר, על-מנת לייצר מערכת חיזוי שתעניק מידע שלושה ימים מראש לפני שמגיעות הציפורים לישראל.

 
1 | 2
 
מטוס "בז"
מטוס "בז"
Feedback Form