יומן ארועים

Bookmark and Share
סימנים של תקופה חדשה? פורסם בתאריך 10.07.2013
בעוד בכלי התקשורת מדברים על קיצוץ וסגירת טייסות ויחידות מבצעיות, בחיל-האוויר מתנהל תהליך יסודי הבוחן את יכולות החיל ומשימותיו אל מול האנשים והכלים שברשותו. חיל-האוויר מוביל "גישה עסקית" בה לכל משימה מוצמד תג מחיר. זו לא הפעם הראשונה שהחיל סוגר או מצמצם מסגרות, חלק מהשינויים לאורך השנים היו משיקולי תקציב וחלקם משיקולים מקצועיים, שינוי משימות והתאמה לאתגרים המתפתחים. צבע הכסף
מערכת אתר חיל-האוויר

רוב טייסות החיל ויחידותיו עברו שינויים במהלך השנים. פלטפורמות יצאו משירות ונקלטו חדשות, יכולות הפכו לא מתאימות לזירה והתפתחו במקומם יכולות חדשות רלוונטיות. האתגר הגדול הוא להתאים את מסגרת התקציב למשימות ולהיות מספיק גמישים במהלך השנה. בעולם המודרני כמעט הכל קשור לכסף. החלטות גדולות כקטנות מתקבלות על-סמך שיקולי תקציב. הצמצום הנוכחי נובע מקיצוץ תקציבי והצורך בעדכון התוכנית הרב שנתית של צה"ל. זהו צו השעה וחיל-האוויר ממשיך להוביל ולפעול בכל הזירות במקביל לתהליך הצמצום הנדרש.

אז איך מממנים צי מטוסים מתקדם ואלפי אנשים? תקציב חיל-האוויר, או "מקורות התקציב" בעגה המקצועית, מורכב בעיקרו ממטבע השקל והמט"ח (מטבע חוץ). המקור הראשון הוא הכסף המגיע מקופת המדינה והשני מכספי הסיוע האמריקאי.
משרד הבטחון מקבל את הכסף משני המקורות האלו והמטה הכללי מחלק את התקציב בין גופי צה"ל השונים. בשלב הזה, מגיעים המקורות למחלקת תקציבים בחיל. אחד העיסוקים המרכזיים של המחלקה הוא בניית תכנית עבודה, המשמעות היא לקבוע כיצד יפעל חיל-האוויר בשנה הבאה. התהליך מתחיל מדרג 'בעלי התקציב', כלומר, יש איש תקציבים בכל תחום בחיל-האוויר, שמדווח כמה כסף דרוש לו על-מנת להמשיך את הפעילות התקינה. במחלקה מאגדים את כל הבקשות האלו, בוחנים אותן ומנסחים טיוטה ראשונית. לאחר מכן, מתקיימים דיונים נרחבים בדרגים הבכירים ביותר בחיל ובסוף מאשר מפקד חיל-האוויר את תכנית העבודה ומתפרסם "ספר התקציב".

אותו כרך תקציב אינו עניין בירוקרטי בלבד ולפיו נקבע היקף הפעילות בתחומים השונים: אחזקה, אמצעי לחימה (אמל"ח), הדרכה ועוד. ככלל, מה שאינו מוגדר, אינו מתוקצב וכמו שכבר נאמר, אם אין תקציב - אין פעילות.
המשאבים לא מגיעים ממקורות חיצוניים בלבד. בחיל עוסקים גם במכירה של ציוד עודף, כאשר הציוד יכול להיות מוחשי, כמו חלפים, או מופשט, כמו תוכנות מחשב והדרכות. מקורות פנימיים הם סך ההכנסות ממכירה של מטוסים ישנים, ברזל מהגריטה שלהם, שעות טיסה וכל דבר אחר. אחת הדוגמאות היא מכירת מטוסי עיט (סקייהוק) ישנים לחברה אזרחית, המספקת שירותי הדרכה. הודות למכירות אלה, מתממשת חלק מתכנית העבודה של החיל וההכנסות משמשות לקניית ציוד, יכולות ומערכות חדשות. עם השנים עולים היקפי המכירות.

אפיק מרכזי של המסחר התעופתי הוא "מחסן החלפים" שהקים חיל-האוויר האמריקאי בסוף שנות ה-90. מדובר במנגנון מקוון למכירת חלקי חילוף מתוצרת אמריקאית. למדינות המאושרות על-ידי ארצות-הברית, מותר לפרסם בפורטל הצעה למכירת עודפים, ממטוסים שלמים ועד חלפים. כל הצעה מפורסמת בעילום-שם , אם מדינה אחרת מעוניינת בהצעה, היא מעבירה את הכסף לארצות-הברית והמדינה המוכרת שולחת לשם את הציוד. כך המוכר אינו יודע את זהות הקונה ולהפך. בדרך זו הכניס חיל-האוויר עשרות מיליוני דולרים לקופה החילית.

כאשר כל הוצאה מיותרת יכולה להוביל לגירעון, התקציב הופך להיות תחנת ביקורת חשובה. מחלקת תקציבים בחיל מובילה גישה עסקית, שהיום מיושמת בכל מקום בחיל, לכל הצעה אותה בוחן חיל-האוויר, אפילו כרעיון ראשוני, מוצמד תג מחיר. ההיבט הכלכלי הוא משתנה חשוב בכל תחום בחיל, בין אם בצמצום ובין אם בבנייה. המטרה היא למקסם את יכולות החיל.

האדם הוא לב הארגון
חלק ניכר מתקציב החיל מושקע באנשים. שכר המשרתים, ההכשרה וגם רווחת הפרט. כל אלה מבטיחים את השארת האנשים הטובים בחיל והפיכת שירותם לשירות המתאים לאופי המשימות.

בתהליך הצמצום המשימה העיקרית היא חיבור האנשים לתהליך, מיצוי ההכשרתם ויכולותיהם למשימות החדשות וגם קבלת החלטות לא פשוטות להפרד מחלק מהאנשים שהחיל היה ביתם במשך שנים ארוכות.

"לוז עוצמתנו הם אנשינו ובראשם משרתי הקבע. הם, הגשר, בין הנדרש לביטחון ישראל, לבין האין והחסר". אמר מפקד חיל-האוויר בסיום קורס טיס בחודש שעבר. "אנו ערים למצב הכלכלי וכדרכנו, מחוייבים להפוך כל אבן במטרה להיות חזקים וגם יעילים יותר, בשימוש במשאבים העומדים לרשותנו. לנוכח חסר משאבים לאומי, נעשה, כל אשר לאיל ידנו, לשמר את חיל האוויר, זרוע ההרתעה, ההכרעה וההגנה של מדינת ישראל, כשירה ומוכנה".