יומן ארועים

Bookmark and Share
12 שנים להמראת "הקולומביה": הניסוי שעדיין נמשך פורסם בתאריך 11.01.2015
תגיות: התרסקות קולומביה , אילן רמון , מעבורת החלל , חקר החלל
מעבורת החלל "הקולומביה" המריאה השבוע לפני 12 שנים. למרות ההתרסקות עם חזרתה לאטמוספירה הצליחו הניסויים אותם ערכו בחלל אנשי הצוות לשרוד. אחד מהם, העוסק בשינויי האקלים העולמי, נמשך גם בימים אלו
דוד גרינוולד ודניאלה ברוכים

מאז המראתה של מעבורת ה'קולומביה' לחלל כשהיא נושאת בבטנה את צוות משימה STS-107 חלפו 12 שנים. בין שבעת אנשי הצוות היה אל״ם אילן רמון ז״ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנהרג יחד עם שותפיו לדרך אך דקות ספורות לפני חזרתם לכדור הארץ לאחר 16 ימים בחלל.

במהלך שהייתם מחוץ לאטמוספרה הצליחו האסטרונאוטים לבצע את משימותיהם וליטול חלק בניסויים חשובים שהוכנו מבעוד מועד. חלק מניסויים אלה שרדו את התרסקות המעבורת וחלקם נמשכו ועדיין נמשכים, שנים לאחר האסון הכבד. "בסך הכל, הניסוי שלנו הצליח, אבל זה מתגמד לעומת האסון", סיפר לאחר האסון לבטאון חיל-האוויר פרופ' זאב לוין, שנטל חלק באחד הניסויים. "ארבע וחצי שנים אנחנו עובדים על הניסוי הזה והספקנו להכיר את כל האסטרונאוטים, כשנסענו לאמן אותם בביצוע הניסוי. אלה אנשים משכמם ומעלה, רציניים בצורה בלתי רגילה. היחס שלהם לניסוי שלנו היה מאוד מיוחד. בדרך כלל אסטרונאוטים במשימות מדעיות משמשים כ'שרתים של ניסויים'. הם פותחים מתגים וסוגרים אותם. פה הם השתתפו בצורה פעילה. הם היו צריכים לכוון, להסתכל ולצלם"

שליש מתוצאות הניסוי לא שרד את ההתרסקות
ניסוי אחר שנערך בחלל הוא ניסוי ישראלי הנקרא "מיידקס" (MEIDEX)הנועד לסייע בחקר שינויי האקלים העולמי. אחת מתופעות הטבע שנחקרו הן "שדוני הברק" (Red Sprites). התצפיות נעשו בשעות החושך במטרה לצלם את התופעה. אבל, מדובר בתופעה מורכבת ומהירה מאוד הנמשכת כאלפית השנייה בלבד. בכדי לצלם את ה"שדונים" על האסטרונאוטים היה לדעת היכן בדיוק מתרחשת סופת ברקים. פרופסור יואב יאיר יחד עם ד"ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה פיתחו את השיטה לחיזוי הסופות ועבדו יחד עם צוות הקולומביה.

אל"ם אילן רמון ז"ל הופקד על הפעלת המצלמות ושימש כיועץ עבור צוות המדענים. "מה שנקרא 'מומחה מטען', כיוון את המצלמה אל המטרות", מספר פרופסור יאיר. "אבל לא רק הוא, גם חמישה חברי צוות נוספים מלבדו". במהלך 16 הימים בחלל חברי המעבורת העבירו את רוב הממצאים ותוצאות הניסוי לנאס"א. כשני שליש מהתוצאות הגיעו לנאס"א וכשליש לא שרד את ההתרסקות.

ממשיכים את הניסוי ומגיעים לתוצאות חדשות
בשנת 2011, שנים לאחר ההתרסקות, המשיך האסטרונאוט היפני, ד"ר סאטושי פורוקאווה, יחד עם המומחים מישראל את הניסוי. הוא גילה ממצאים חדשים שרמון לא הגיע אליהם. "הייתה לפורוקאווה מצלמה טובה יותר. הוא צילם בצבע והוא צילם כמה תופעות שאילן לא צילם בשעתו, כמו למשל 'הילות' (Halo) ו'סילונים ענקיים' (Gigantic Jet). אלו דברים שלא ראינו קודם והוא הצליח לצלם, זה כבר היה חידוש", מסביר פרופ' יאיר. "עוד הוא הצליח לצלם 'שדון' ממבט מלמעלה, אנכי, זה גם כן דבר שלא עשינו ב-2003 שם צילמנו רק אופקי, מהצד. החלון של תחנת החלל הבינ"ל מאפשר תצפיות גם אופקיות וגם אנכיות ולכן הצלחנו לראות הרבה יותר טוב. המצלמה גם יותר משוכללת, רגישה, צבעונית. זו הייתה קפיצת מדרגה".

כידוע, המעבורת לא שרדה את החזרה לאטמוספרה, אך המחקר לא פסק. המחקר על ה"שדונים" מתפתח ללא הרף. היום המחקרים מתקדמים ונעשה שימוש במצלמות משוכללות יותר מאלה של שנת 2003. ישנן חלליות שעתידות להיבנות ותשוגרנה בשנים הקרובות על ידי צרפת ודנמרק. ניתן לומר שהקולומביה לא תישכח והמחקר שעסק בו אל"ם רמון ז"ל ממשיך להתפתח וצפויים לנו עוד גילויים מפתיעים רבים בעתיד. בחודש נובמבר 2015 עתידה סוכנות החלל של דנמרק לשגר לתחנת החלל הבינלאומית את האסטרונאוט הראשון שלה, שם ימשיכו "לצוד שדונים" בדומה לצוות הקולומביה.

 
1 | 2
 
אל"ם אילן רמון ז"ל הופקד על הפעלת המצלמות ושימש כיועץ עבור צוות המדענים
אל"ם אילן רמון ז"ל הופקד על הפעלת המצלמות ושימש כיועץ עבור צוות המדענים