יומן ארועים

Bookmark and Share
יצירתיות בחיל-האוויר: האומנם? פורסם בתאריך 21.03.2016
אף על פי שנדמה שאין קשר בין יצירתיות לצבא, פעמים רבות נדרש חיל-האוויר להשתמש במשאב החזק ביותר שלו: אנשים מוצלחים, שיפעילו את הדמיון ויעשו את הבלתי אפשרי
זהר בונה
בספר "1984" כתב הסופר ג'ורג' אורוול: "בתחום הפילוסופיה, הדת, המוסר או המדיניות אפשר היה לומר ששתיים ועוד שתיים שווים חמש, אך בשעת תכנונו של אקדח או מטוס, הכרח הוא שסכומם יהיה ארבע".

כאשר שמים את המילים "יצירתיות" או "דמיון", לצד המילה "צבא", נדמה שהן סותרות זו את זו. שהרי הצבא מורכב מנהלים ברורים והוראות לכל שלב הן בשגרת היום-יום והן בחירום ולא אמור להישאר הרבה מקום לתמרון עבור החיילים והמפקדים.

אולם לא כך הדבר. בסיטואציות רבות בחיל-האוויר נתקלים חיילים, קצינים ונגדים בצורך להפעיל את הדמיון ולמצוא פתרונות יצירתיים לאתגרים שעומדים בפניהם, בין אם באוויר ובין אם על הקרקע. "חיל-האוויר רואה את עצמו כחיל חדשני מאוד, וכדי להישאר כזה הוא דוחף את האנשים שלו למצוא פתרונות יצירתיים לאתגרים שמולם הם עומדים", מספרת רס"ן הילה מזור, שאחראית על קורסי יצירתיות בבית-הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל-האוויר. "למרות שקל מאוד להיכנס לתוך שגרה מקובעת של נהלים ברורים, עושים בחיל מאמץ כדי לאפשר לחיילים לראות אל מעבר ספר ההדרכה".

משימה בלתי אפשרית
במהלך מלחמת לבנון הראשונה, בעוד כוחותינו היו פרוסים בדרום לבנון, עמד צה"ל בפני בעיה שנראתה כבלתי אפשרית. הסורים החלו להפעיל את מטוס ה"מיג 25" שטס בגובה אדיר של 70 אלף רגל ובמהירות עצומה של 2.5 מאך (כמעט 3,000 קמ"ש) וצילם את פריסת הכוחות הישראליים בלבנון. הבעיה הייתה שמאפייני הטיסה של ה"מיג" היו כאלה שאתגרו את יכולותיהם של מטוסי הירוט של חיל-האוויר. ראשית, בגובה ובמהירות שהכתיב ה"מיג" הייתה היכולת המבצעית של מטוסינו נחותה. שנית, הזמן שלקח למטוסי הירוט להמריא ולהגיע לגובה יירוט היה ארוך מהזמן שלקח לגלות את המטוס ועד שובו לסוריה ולכן המטוסים פשוט לא היו מספיקים להגיע לנסות ליירטו.

היה זה מערך הנ"מ (היום מערך ההגנה האווירית) שהביא את הפתרון הייחודי. תחילה היה נדמה שגם עבור סוללת טילי ה"הוק" נראתה המשימה כבלתי ניתנת להשגה. ה"מיג" טס גבוה מידי בשביל יכולות ה"הוק", זאת על-פי הוראות היצרן שלו. אבל אז סמ"ר פיני שפטר, נגד צעיר בסוללה, הוכיח שבעזרת הבנה מעמיקה של המערכת וקצת דמיון גם על הוראות היצרן אפשר לערער. סמ"ר שפטר הציע שינוי במערכת המכ"ם של סוללת ה"הוק" ותוך שבוע בלבד כבר הצליח להכין אבטיפוס פועל. השינוי בסוללה אושר מיד ולאחר שלושה ניסיונות בלבד, הצליח טיל "הוק" לפגוע ולנטרל את ה"מיג".
תא"ל (מיל') אורי רם, אז קצין אג"ם (אגף מבצעים) של מערך הנ"מ סיפר: "הוצגה בעיה בזמן אמיתי, והתקבל פתרון נקודתי, אחד לאחד, שהושג מהר מאוד. היצרנים הופתעו. הפלת מטוס שטס מחוץ למעטפת הביצועים של הטיל היה בבחינת חידוש עולמי. לא היה כדבר הזה, או דומה לו, בכל היסטורית טילי הקרקע-אוויר בעולם". השינוי שיזם סמ"ר שפטר יושם מאוחר יותר בכל סוללות ה"הוק" בישראל.


בתמונה: סוללת "הוק" של מערך הנ"מ | ארכיון בטאון חיל-האוויר

בוחרים בדרך הקשה
מבצע "תרנגול 53" הוא מבצע שנערך במהלך מלחמת ההתשה ובמהלכו השתלט כוח משותף של חיל-האוויר ושל חטיבת הצנחנים על תחנת מכ"ם מצרי והביא אותו לישראל. המבצע נחשב עד היום לאחת הפעולות הנועזות והיצירתיות בתולדות צה"ל. הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') חיים רב לב ז"ל תיאר אותה "כלקוחה מעולם הסרטים".

לקראת סוף שנת 1969 גילו בחיל האוויר שקיים מכ"ם מצרי שמקשה על התקיפות בגזרת מפרץ סואץ. המכ"ם היה מוסווה ולקח זמן רב עד שגילו את מיקומו. אולם מהרגע שידעו היכן הוא נמצא לא היה ספק - את המכ"ם הזה צריך לנטרל. האופציה הראשונה והמובנת מאליה היא כמובן הפצצת המכ"ם מרחוק, סיכון מינימלי ופתרון מהיר של הבעיה.

אלא ששני חיילים מיחידת פיענוח תצלומי האוויר, סמל רמי שלו וסגן יחיאל הלאור, חשבו על אופציה נוספת: במקום לחסל את המכ"ם, אפשר לנסות "לגנוב" אותו ולהביאו לישראל, ובכך להרוויח הבנה של הסודות הטכנולוגיים שהוא מכיל.

הרעיון יוצא הדופן עלה במהירות בסולם הדרגות בהתלהבות רבה, עד שקיבל את אישורו של מפקד חיל-האוויר אלוף מוטי הוד ז"ל ובמבצע חשאי יוצא מן הכלל "נחטפה" תחנת המכ"ם והובאה לישראל ללא פגע ובמצב תקין. צבא מצרים חטף מכה מוראלית קשה בעקבות המבצע וממשלת מצרים נתקלה בבעיה קשה בהשגת ציוד צבאי חדש מברית המועצות לאחר מכן.


בתמונה: מכ"ם P-12 | ארכיון בטאון חיל-האוויר

מחפשים פתרון
היום, נדרשים אנשי המערך הטכני למצוא פתרונות עבור בעיות יום-יומיות כאשר לעיתים הכלי היחיד שנמצא לרשותם הוא מוחם החד. "ברוב הפעמים, כאשר מגיעה אלינו תקלה כלשהי, הפתרון הוא יחסית קל ומסתכם באלגוריתם פשוט", סיפר סרן אושר שפירא, קצין במדור טכנולוגיות בלהק-הציוד, "אבל לעיתים קורה משהו יוצא דופן".

מקרה אחד כזה קרה לפני כשנתיים כשבמסוק "יסעור" (CH-53) התגלה סדק שאף אחד לא ידע להסביר כיצד נוצר ואיך אפשר לטפל בו. גודלו של היה אומנם מילימטרים בודדים אך ביכולתו להשבית מסוק שלם ולהוציאו משימוש לחלוטין, בעיקר מכיוון שהסדק נמצא באחת מהקורות שמחברות את גוף המסוק לרוטור (פרופלור).

הממצא עבר מיד ליד בחיפוש אחר פתרון, אפילו חברת יצור המסוק לא ידעה לתת תשובה לבעיה, עד שמספר מהנדסים במדור טכנולוגיות, בניהם סרן שפירא, הבינו איך אפשר למצוא פתרון. "הצענו להתקין חיישנים על המסוק ולמדוד את הלחץ על אזור הסדק במהלך טיסה", הסביר סרן שפירא, "הצלחנו להבין כיצד נוצר הסדק והסקנו כיצד אפשר לתקנו".


בתמונה: מסוק "יסעור" (CH-53) | צילום: רס"ן אביחי סוחר