יומן ארועים

Bookmark and Share
עשור ללבנון השנייה: חה"א מביט קדימה פורסם בתאריך 10.07.2016
תגיות: מלחמת לבנון השנייה
10 שנים חלפו מאז שפרצה מלחמת לבנון השנייה בה לקח חיל-האוויר חלק מרכזי ומכריע. למרות השקט היחסי שהושג אז, ממשיך החיל לשאת את עיניו לגזרה הצפונית ושומר על מוכנות ודריכות בכל עת. כיצד השפיעה המלחמה על שדה הקרב הנוכחי ומה צופן העתיד?
זהר בונה

שבוע שעבר לפני 10 שנים פרצה מלחמת לבנון השנייה, שנמשכה 34 ימים ובמהלכה נלחם צה"ל מול ארגון חיזבאללה. עשור חלף מאז נחטפו החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל; מהיום בו יצא לפועל מבצע "משקל סגולי", במהלכו תקף חיל-האוויר את מערך הרקטות ארוכות הטווח של חיזבאללה בדרום לבנון; מאז נשמעו אזעקות חוזרות ונשנות בכל מרחב הצפון; מאז המלחמה שבמהלכה ביצע חיל-האוויר כ-18,000 גיחות של ציד משגרים, תקיפות, סיוע לכוחות הקרקע, איסוף מודיעין וחוזי ועוד שלל משימות רבות; עשור חלף מאז נפלו בקרב 121 חללי צה"ל, מתוכם 10 חללי חיל-האוויר.

מלחמת לבנון השנייה נמנית בין המלחמות המשמעותיות ביותר שידעה ישראל לאורך כל שנות קיומה, זאת בגלל סיבות רבות. ד"ר עומר עינב, עוזר מחקר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי שמתמחה בגזרת לבנון, מסביר זאת כך: בשנים שקדמו למלחמה התעסק צה"ל בעיקר בשטח יהודה ושומרון, לו מאפיינים ייחודים, וכך נאלץ במלחמה לחזור ליסודות, ללחימה בשטח פתוח ובשטח סבוך.

לציון עשור למלחמה חזרנו אחורה בזמן אל אותם הימים ההם, הסתכלנו על מה שהיה ותוך התחשבות במציאות המשתנה, האיומים והזירה הנוכחית, ניסנו להבין מה צופן העתיד.


עשר שנים חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, מהמלחמות המשמעותיות ביותר שידעה ישראל | תמונת ארכיון

מותחים את הגבול
מאז ומתמיד היו נשואות עיניי צה"ל בכלל וחיל-האוויר בפרט לעבר הזירה הצפונית שלאורך השנים שינתה את פניה ללא הרף. מלבד השינוי המהותי באופי האויב, שהתפתח מאז כניסתם של כוחות צה"ל ללבנון בקיץ 1982 במסגרת לבנון הראשונה, והפך למתוחכם ומורכב יותר להתמודדות, גם התפתחות הטכנולוגיה שינתה את אופי המשימות ופתחה עידן חדש בחיל-האוויר.
"כאשר ישראל נסוגה מלבנון במאי 2000, ארגון החיזבאללה השתלט בחופשיות על מוצבי צה"ל בדרום לבנון. מאז ועד שנת 2006, הוא ביצע פיגועים אל עבר כוחות צה"ל שנמצאו לאורך הגבול, ובנוסף פעל גם בפן התודעתי ונופף בדגלים שלו מתוך המוצבים, תרתי משמע, כדי להצטייר כמי שהבריח את צה"ל מתוך לבנון", אומר ד"ר עינב. "בו זמנית ישראל הייתה שקועה באינתיפאדה השנייה ובהתנתקות. היא לא הייתה מעוניינת להיכנס למלחמה מול לבנון ולכן לא הגיבה באופן מדוד, כך שחיזבאללה הבינו שהם יכולים למתוח את הגבול עוד קצת".

הגבול אכן נמתח, וב-12 ביולי תוך תקיפה מתוכננת של חיזבאללה באזור הגבול, נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה. כתגובה לאירוע זה יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה, שנפתחה בהפצצות מסיביות של חיל-האוויר וכן במבצע "משקל סגולי" במהלכו במשך 34 דקות בלבד, נתקף מערך הרקטות ארוכות הטווח בדרום לבנון והושמד חלק גדול ממערך טילי הפאג'ר של חיזבאללה. המבצע הפתיע את ארגון חיזבאללה היות שלא חשב שישראל תגיב בצורה כזאת, והכניס חיל-האוויר לעידן חדש: קרבות האוויר כבר לא היו האיום המרכזי, והפעילות העיקרית התמקדה בחיסול מטרות אסטרטגיות בלבנון כמו מוצבי חיזבאללה, מחסני תחמושת ובנייני מפקדה.


במהלך מבצע "משקל סגולי" הושמד חלק נרחב ממערך טילי הפאג'ר של חיזבאללה | תמונת ארכיון

העורף בחזית
מבצע "משקל סגולי" אמנם הוציא מהמשוואה את יכולות חיזבאללה לתקוף את מרכז הארץ, אך למרות זאת נשמרה יכולתו של הארגון השיעי לירות מאות טילים מידי יום אל עבר בסיסי צה"ל וחיל-האוויר בצפון ולעבר העורף הישראלי, שהפך במהלך המלחמה למוקד מרכזי יותר מאי פעם. "במלחמת לבנון השנייה העורף היה המטרה", מסביר ד"ר עינב. "עובדה זו שינתה את שדה הקרב ולאורך השנים ניתן לראות כיצד חמאס העתיק ושכלל את השיטה גם במבצעים ברצועת עזה".

בנוגע למלחמה ולהצלחותיה ישנן דעות רבות, אך דבר אחד בטוח - היא הביאה לשקט יחסי בגזרה, שעלה והתחזק עוד יותר בזמן מלחמת האזרחים בסוריה בה ארגון חיזבאללה לוקח חלק לצד משטר אסד. "מאז שנת 1967 לא היה שקט רצוף בלבנון", קובע ד"ר עינב. "סביר שכל עוד המלחמה בסוריה תמשך לא יבחר חיזבאללה להיכנס למערכה מול ישראל, אך אל לנו להשתמש בזה כתעודת ביטוח. יכול מאד להיות שחיזבאללה יחזרו חזקים יותר מהקרב בסוריה, שישמש להם כמעין שטח אימונים למערכה הבאה".


המלחמה אמנם הביאה לשקט יחסי בגזרה, אך עדיין חיל-האוויר וצה"ל ממשיכים להסתכל צפונה ולהתכונן לכל תרחיש | תמונת ארכיון

מביטים קדימה ומוכנים לכל
עשור חלף מאז המלחמה ועל-אף השקט, ממשיך חיל-האוויר להיות דרוך ומוכן לכל תרחיש שהעתיד לבוא מהגזרה, כאשר תכנית האימונים הצה"לית בשנתיים האחרונות מתמקדת בזירה הצפונית. "המלחמה הבאה בלבנון לא תהיה דומה ללבנון השנייה וגם לא ללחימה בעזה", אומר רס"ן עמרי, ממחלקת תכנון המערכה. "זהו סיפור אחר לחלוטין, גם במחירים שאנחנו עלולים לשלם וגם בעוצמת הלחימה ובנזק שאנחנו יכולים להסב לחיזבאללה".

במהלך המערכה הבאה, עתיד חיל-האוויר לפעול במרכיבים הגנתיים והתקפיים כאחד. "מבחינה הגנתית אנו עתידים להתמודד מול סוללות טק"א רבות, ירי טילי תלול מסלול (תמ"ס), הגנת שמי המדינה מפני כלי-טיס בלתי מאוישים ואפילו חדירות קרקעיות לשטח ישראל", מפרט רס"ן עמרי. "מבחינה התקפית, היכולות המודיעיניות והמבצעיות שיש היום לצה"ל טובות בהרבה מאלו שהיו בלבנון השנייה, ומאפשרות פגיעה רחבה ומשמעותית באויב. ההיכרות שלנו עם חיזבאללה היום טובה הרבה יותר מההיכרות בעבר". 

בנוסף להיכרות העמוקה עם הארגון ולמודיעין הקיים כיום שמייצרים יתרון ברור עבור חיל-האוויר, גם התפתחות הטכנולוגיה מוסיפה נפח רב לכוחו של צה"ל. התפתחותו של מערך ההגנה האווירית למשל, ובו מערכת "כיפת ברזל" שלא הייתה קיימת באותם הימים, נולדה כמענה לאחד האתגרים המרכזיים של המלחמה - ירי התמ"ס אל עבר אזרחי המדינה. "מערכות ההגנה האקטיבית רלוונטיות מאד למלחמה הבאה, ובניין הכוח בתחום ההגנה האקטיבית עושה צעדים משמעותיים כדי לשמור על מוכנות", מגלה רס"ן עומרי.


מערכת "כיפת ברזל" נולדה כמענה לאחד האתגרים המרכזיים של המלחמה - ירי רקטות לעבר העורף | תמונת ארכיון

דילמה נוספת שתעמוד בפני חיל-האוויר במלחמה הבאה היא הפגיעה בתשתיות טרור לבין פגיעה בבלתי מעורבים. "חלק גדול ממערכי חיזבאללה יושבים בתוך ריכוזי אוכלוסייה שיעית - כך היה גם בלבנון השנייה", אומר רס"ן עמרי. "המלחמה הבאה תהיה בעצימות גבוהה מאד, ולכן נדרש לפעול כדי לצמצם את הנזק הסביבתי והפגיעה בבלתי מעורבים עד כמה שניתן. על-אף שחיזבאללה רואה עצמו כמגן לבנון והעדה השיעית, מאפייני פריסת מערכיו הופכים אותו למחריב לבנון".