יומן ארועים

Bookmark and Share
בית-ספר לקרבות אוויר פורסם בתאריך 01.09.2016
תגיות: היסטוריה , קרבות אוויר
התלמידים חוזרים לבית-הספר, ואנחנו חוזרים בזמן: לכבוד פתיחת שנת הלימודים התשע"ז חזרנו ל-1 בספטמבר 1955, היום בו התרחשה ההפלה הסילונית הראשונה בתולדות חיל-האוויר. "להפלה הייתה משמעות סמלית ומוראלית גדולה. האימונים ויכולות הטייסים שלנו הוכחו במסגרת הפלה זו"
איתם אלמדון

ספק אם התלמידים הנרגשים שהחלו בבוקר ה-1 בספטמבר 1955 את שנת הלימודים ידעו על הדרמה שהתחוללה באותו זמן מעל לראשם. זוג מטוסי ומפייר מצריים שחדרו לשטח ישראל הופלו על-ידי מטוס "מטאור" ישראלי שהפך את חיל-האוויר לראשון במזרח התיכון שזקף לזכותו הפלה סילונית.

"להפלה הייתה משמעות סמלית ומוראלית גדולה, והיא ביססה את היתרון האנושי של חיל-האוויר הישראלי. היא הוכיחה למצרים שלחיל-האוויר הישראלי יש יכולת להפיל את מטוסיהם והרתיעה אותם מלחדור לשטח המדינה", אמר מפקד חיל-האוויר באותם הימים, אלוף (מיל') דן טולקובסקי. "לא הופתענו כי ידענו שהטייסים שלנו טובים ויודעים להוציא את המיטב מהמטוסים. האימונים ויכולות הטייסים שלנו הוכחו במסגרת הפלה זו".

המתח ניכר באוויר
הייתה זאת תקופה מתוחה בכל הקשור ליחסי ישראל-מצרים, מתיחות שבאה לידי ביטוי גם באוויר. לאחר מספר חדירות של מטוסי ומפייר מצריים בסוף אוגוסט 1955 והגעתם עד לבסיסי חיל-האוויר בעקרון ובחצור, סימן החיל כבעיה את חוסר יכולתה של מערכת הבקרה לתת התרעה מוקדמת ומספקת על חדירת מטוסי אויב.

כפתרון הוצבה ניידת האזנה בסמוך ליד מרדכי שהעבירה בזמן אמת עדכונים על כוונות, מה שהביא לשילוב מערכת מודיעין טקטית במערך הבקרה. "הייתה מתיחות גדולה באותה תקופה, גם בגלל התגברות תופעת הפדאיונים וגם בגלל חדירת מטוסי אויב לישראל", סיפר אלוף (מיל') טולקובסקי. "ידענו שהאויב המצרי מעוניין לשלוח מטוסים, אך לא היה לנו ידע מוקדם אם למטרות ריגול או תקיפה".


"ההפלה ביססה את היתרון האנושי של חיל-האוויר הישראלי" | ציור: יעקב מרגלית

"חגיגה אמיתית"
בבוקר ה-1 בספטמבר 1955 התקבלה מיחידת הבקרה המרכזית ברמלה התרעה על חדירת ארבעה מטוסי ומפייר בגובה נמוך מצפון לרצועת עזה. בשעה 06:52 הוזנקו זוג מטוסי "מטאור" שהיו בכוננות בחצור, ובתוכם הטייסים אהרון יואלי ויואש (צ'אטו) צידון ז"ל מ"טייסת הסילון הראשונה". 

"יואלי, סגן מפקד הטייסת, ואנוכי החלפנו את צוות הכוננות", כתב לימים אל"ם (מיל') צידון ז"ל בספרו "ביום, בליל, בערפל". "השעה הייתה שבע בבוקר והם עלו לסעוד ארוחת בוקר. לא חלפה דקה מאז עזב צוות הכוננות המקורי וניתן אות הזנקה. היינו מאומנים היטב ותוך פחות מחמש דקות היינו באוויר. הבקרה דיווחה על ארבעה מטוסים לא מזוהים, כנראה ומפיירים מצריים, שהמכ"ם גילה מעל הים, כשהם טסים בכיוון הארץ ופניהם לחצור".

"השעה הייתה שבע בבוקר כאשר המראנו לשמיים זרועי עננים", סיפר אל"ם (מיל') יואלי בעדותו שפורסמה בספר "חליפת לחץ". "הבקר כיוון אותנו לאזור בו נראו המטוסים לאחרונה. צ'אטו זיהה ראשון את הפולשים. שני הומפיירים טסו בגובה 2,000 מטר לכיוון מצרים. נכנסתי מאחורי אחד הומפיירים כשהכוונת שלי במצב לילה. מטווח של 150 מטר פתחתי באש. ארבעת תותחי ה-20 מ"מ עשו את שלהם, והמטוס התפוצץ לאחר שנפגע בשורש הכנף השמאלית. שברתי מיד שמאלה ומשכתי חזק למעלה בעקבות הומפייר השני, שפנה בינתיים דרומה והחל לברוח. טסתי אחריו עם מנוע מלא והתקרבנו לגבול". 


מטוס "מטאור". "בשבע ושש דקות הסתיים 'הקרב הסילוני הראשון מזה אלפיים שנה'" | תמונת ארכיון

"באותה תקופה הייתי חבר קיבוץ ארז. הקיבוץ היה ממש מתחתינו ורציתי להפיל אותו בשטח המשק. הומפייר ביצע מספר גלגולים בגובה נמוך, ואני חיכיתי שיסיים את ה'אירובאטיקה'. ממרחק 200 מטרים ממנו פתחתי באש ופגעתי ישר בתא הטייס. המטוס התרסק לתוך האדמה, מערבית לקיבוץ".

בקרב האוויר הצמוד שהתחולל מעל קיבוץ יד מרדכי וקיבוץ ארז הפיל אל"ם (מיל') יואלי בחיפויו של אל"ם (מיל') צידון את שני מטוסי הומפייר המצריים, ושני המטוסים הנותרים ברחו לכיוון אל-עריש והתקבלה הוראה שלא לרדוף אחריהם. 

"בשבע ושש דקות הסתיים 'הקרב הסילוני הראשון מזה אלפיים שנה', כדברי החבר'ה", כתב בספרו אל"ם (מיל') צידון. היו אלה ההפלות הראשונות של חיל-האוויר הישראלי במטוסי סילון, ויוחסה להן חשיבות רבה. "קשה לתאר מה שהלך בבסיס", שיתף אל"ם (מיל') יואלי. "חגיגה אמיתית!". 

הטייסים, בליווי אלוף (מיל') טולקובסקי, נפגשו עם דוד בן-גוריון וסרט הצילום שתיעד את ההפלה הוקרן בבתי הקולנוע. על ההפלה הסילונית הראשונה של חיל-האוויר זכה א"לם (מיל') אהרון יואלי בציון לשבח שהומר לימים לעיטור העוז ובמכתב הוקרה מיוחד שניתן לו על-ידי ראש הממשלה.