יומן ארועים

Bookmark and Share
עלייה ניכרת באחוז מסיימי המסלול החרדי פורסם בתאריך 07.05.2017
תגיות: שילוב חרדים , שח"ר כחול , בסיס חצרים
מקצוע לחיים, מסגרת להתפתח בה ומפגש עם החברה הישראלית: זוהי השנה השביעית בה פועל מסלול "נצח כחול" המשלב חיילים חרדים בחיל-האוויר. אלו מהווים חלק משמעותי ממערך הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) ומאפשרים את רציפותו התפקודית של החיל בעת לחימה
טל גלעדי

בית-הספר לצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) ביחידת הבינוי של בסיס חצרים מכשיר את כלל מערך הצמ"ה בחיל-האוויר בו משרתים כ-130 חיילי מסלול "נצח כחול", חרדים בעלי פרופיל עורפי שאינם נשואים. אלו מתגייסים דרך עמותת "נצח יהודה", הפועלת לשילוב חרדים בחברה הישראלית דרך שילובם בצה"ל. הפרויקט החל בשנת 2010 בהובלה משותפת של מחלקת חות"ם (חובה תכנון ומקורות) בלהק כוח האדם ומערך הבינוי, מאז נפתחו כבר 13 מחזורים. שירותם נמשך כשנתיים ואחריו הם מופנים לשנת לימודים, שיחד בונים את עתידם.


13 מחזורים נפתחו במסלול "נצח כחול", במסגרתו משרתים חיילים חרדים כשנתיים ואז מופנים ללימודים | צילום: מור צידון

מתחילים מחדש
סמ"ר מתן מליחי, מפקד במסלול, העביר כתשעה קורסים ונבחר למצטיין הנשיא. "החיילים מגיעים ממקום קצת אחר אל הצבא והם דורשים מאיתנו קשב פיקודי. אני פוגש כאן חיילים שהכל חדש להם, הם מקבלים הזדמנות להתחבר לערכים שלא הכירו ובמקביל לשמר את הערכים עליהם גדלו. צה"ל פותח להם דלתות ועם זאת נותן מקום וכבוד לשמירת המצוות ואורח חייהם הדתי. אנחנו עושים ככל האפשר כדי להתאים את המסגרת הצבאית עבורם".

בשיתוף בית-הספר להנדסה צבאית עוברים החיילים הכשרה בת חמישה חודשים ובסופה מקבלים רישיון להפעלת טרקטורים, משאיות וכלים כבדים. בסיום הכשרתם הם מתפזרים בין יחידות הבינוי בבסיסי חיל-האוויר השונים ושם מבצעים את עבודות הבינוי הנדרשות: סלילת מסלולי טיסה חדשים והקמת תשתיות מים וחשמל. "מעבר לעובדה שחיילי 'נצח כחול' יוצאים מצה"ל עם מקצוע בו יוכלו להשתלב באזרחות, הם עוברים תהליך סוציאליזציה והופכים מבני ישיבות לחיילים חרדים שתורמים לצה"ל ולמדינה", אומר סא"ל אנדרי ארבוזוב, מפקד טייסת בינוי בחצרים.


לאחר הכשרה על כלים כבדים משובצים החיילים ביחידות הבינוי ומאפשרים רציפות תפקודית | צילום: מור צידון

המשימות אותן הם מבצעים מאפשרות את הרציפות התפקודית בבסיסי חיל-האוויר ואת יכולתם להמשיך ולקיים פעילות מבצעית במצב לחימה אינטנסיבי ותחת ספיגה. "החיילים מופקדים על משימת הסת"מ (סתימת מכתשים) ומחזירים לפעילות מסלולי טיסה שנפגעו". משימה לא פחות חשובה שמחכה להם כעת הינה גיוס חיילים נוספים כמותם. בביקורו האחרון ביחידה, כשהמתגייסים הטריים למסלול עומדים סביבו, ביקש מפקד חיל-האוויר, אלוף אמיר אשל, שיפיצו את הבשורה בין חבריהם מתוך כוונה להרחיב את גיוס חיילי "נצח" לחיל בשנים הבאות. 

בונים את החיים שאחרי
רס"ל ישראל טויטו, התגייס בגיל 21 למסלול שח"ר (שילוב חרדים) כחול, המיועד לחרדים אחרי גיל הגיוס שהינם בעלי משפחות. בשירות החובה הוא שימש כחשמלאי מטוסי "רעם" (F-15I) בבסיס חצרים. כשהגיע לשלב הקבע, שמח לשמוע שמחפשים מפקדים לבית הספר לנצח במסלול מפעילי צמ"ה וכך בשנת 2014 התמנה למפקד פלוגה. "להיות שם בשביל החיילים ולוודא שלא חסר להם כלום ברמה היום-יומית גורמים לי להרגיש שלא מדובר בעוד עבודה שגרתית שקמים אליה בכל בוקר. כשהחיילים עומדים בטקס הסיום, הם מבינים שהם עברו תהליך ועבורנו שם נמצא הסיפוק הגדול. חייל מגיע מהישיבה ישר לבסיס צבאי, מסיים את ההכשרה ומשתלב כמפעיל צמ"ה בבסיס מבצעי. אתה זוכר איך הוא הגיע ומה הוא הפך להיות". 


בשנים האחרונות הצטמצם משמעותית מספר הנושרים בתכנית, שעמד תחילה על עשרות אחוזים | צילום: מור צידון

מובילי התכנית מציינים הישג משמעותי ביכולתם לגייס חיילים מהמגזר החרדי ולהביא אותם גם אל נקודת הסיום: אחוזי הנשירה מהפרויקט הצטמצמו משמעותית. בעוד שבשלוש השנים הראשונות לפרויקט מספר הנושרים עמד על עשרות אחוזים, כיום הוא צומצם בצורה דרסטית. כיצד מגשרים על פערי הידע הנשענים ברובם על העובדה שמספר גדול מבין המתגייסים לא נחשף ללימודי ליבה? "להפעלת כלי צמ"ה לא בהכרח נדרשים כישורים טכנולוגיים או מתמטיקה אלא מיומנויות למידה. החיילים החרדים כמעט אף פעם לא עמדו בסיטואציה של מבחן שאפשר לעבור או להיכשל בו וכאן הם ניגשים לתיאוריה ופוגשים בזה לראשונה. אנחנו נותנים להם מפגש יחסית רך עם המציאות", משיב סמ"ר מליחי.

מפגש זה הוא אחד מהיתרונות שמפיקים המתגייסים לתכנית, שכן בצה"ל הם רוכשים מקצוע ואף השכלה בסיסית שתאפשר את שילובם בשוק העבודה ותבטיח את פרנסתם העתידית. "חיילים שהתגייסו במחזור שלי כבר עובדים בהפעלת כלים כבדים באופן עצמאי ובחברות גדולות בשוק האזרחי. לחיילים אחרים המסלול הצבאי פתח צוהר לעולמות חדשים, הם הוכיחו לעצמם שהם יכולים להתמודד ואחרי שהשתחררו פנו ללימודי תעודה, השלמת בגרויות ואפילו תארים אקדמיים".


המסלול מקנה לחיילים מקצוע והשכלה בסיסית שיאפשרו את שילובם בשוק העבודה האזרחי | צילום: מור צידון

לבחור במדים
סמ"ר דוד בן זכאי, מפעיל צמ"ה, גדל יחד עם שמונת אחיו בקהילת קודש באופקים אותה הוא מתאר כאוכלוסייה אשכנזית וחסידית. "כל מה שראיתי היה כותלי בית הכנסת ותורתו-אמונתו, לא נחשפתי קודם לכן לידע צבאי ולא היה בסביבתי אף אחד ששירת בצה"ל. קיבלתי צו ראשון כמו כולם ולמרות דעתם של ההורים ראיתי בגיוס כאפשרות בלתי מבוטלת ושאפתי לתפקיד משמעותי. כיוון שלא היה לי רקע קודם, הייתי בטוח שבכניסה לבקו"ם ישאלו אותי לאן ארצה להתגייס ובאיזה צבע מדים אני בוחר", הוא מחייך, "אבל הדברים לא היו בדיוק כך".

סמ"ר בן זכאי שובץ לפרויקט גיוס חרדים וכיום הוא מצהיר ששם מצא את מקומו. "זה שירות שאני יכול לעמוד בו, יש לי את זמני התפילות שאני צריך, אוכל כשר מהדרין ומפקדים שמכירים את הצרכים שלך ושומרים על הערכים שהגעת איתם מהבית".

סמ"ר מליחי מתייחס לחיילים שהקשר עם משפחתם ניתק עקב הגיוס לצה"ל: "אנחנו שמים את עצמנו במקום המאחד. אנחנו מזמינים את ההורים לטקס סיום הקורס ולפעמים מתקשרים לשבח את הילד באוזניהם. עבורם זאת הזדמנות להכיר אותו מזווית אחרת והרבה פעמים היחסים משתפרים ומתחדשים בעקבות זה".


סמ"ר בן זכאי. "המפקדים מכירים את הצרכים ושומרים על הערכים איתם הגעת מהבית" | צילום: מור צידון