יומן ארועים

Bookmark and Share
"ראמים" באלסקה: תם תרגיל ה"רד-פלאג" פורסם בתאריך 23.05.2018
תגיות: בינלאומי , תרגילים ואימונים , טייסת "ענקי המדבר" , ראם (בואינג 707) , חיל-האוויר האמריקאי
תרגיל הדגל של חיל-האוויר האמריקאי, "רד-פלאג" 2018, הגיע בשבוע שעבר לסיומו, לאחר שבועיים של אימון אינטנסיבי באלסקה. טייסת 120 ("ענקי המדבר"), המפעילה את מטוס ה"ראם" (בואינג 707), שימשה כנציגה הישראלית בתרגיל והצמידה עוד סיכה לגלובוס בהגיעה ליעד אליו לא הגיע חיל-האוויר מעולם. "העובדה שאנחנו יודעים להגיע רחוק כל-כך ולהשתתף בתרגיל כזה, על אף המורכבות והאתגרים שבו, זו גאווה גדולה שמוכיחה את כוחו של חיל-האוויר"
אילי פארי, אלסקה | צילום: רס"ן דרור אלבכר

שבועיים ימים של תרגול אינטנסיבי בשמי אלסקה הגיעו לסיומם, עם חזרתם ארצה של כלל הצוותים המתאמנים מטייסת 120 ("ענקי המדבר"), המפעילה מטוסי תובלה ותדלוק מסוג "ראם" (בואינג 707). בקור מקפיא ובהרים מושלגים, השתתפו אנשי הטייסת באחד מתרגילי הלוחמה האווירית הגדולים ביותר של ארצות הברית, בו לקחו חלק כוחות קרקעיים ואוויריים רבים מהצבא האמריקאי ומדינות נאט"ו.

התרגיל הבינלאומי נערך בבסיס Eielson ואפשר לכוחותינו להתאמן בפעם הראשונה באלסקה. מדינות נאט"ו תרגלו בקרה אווירית עם מטוס ה-AWACS והכוחות האמריקאים תרגלו עם כלי-טיס מכלל המערכים, בהם מטוסי B-52, F-16, F-15, AWACS, C-17 ו-KC-135. בנוסף, השתתפו בתרגיל כוחות אוויר מיוחדים, כוחות ארטילריה וכוחות תמרון.

 
עיצוב גרפי: רון תמיר

"אני חושב שהעובדה שטסנו להתאמן עם השותף הכי גדול שלנו, הצבא האמריקאי, דווקא בזמן שאנחנו מצויים במתיחות בארץ ובמזרח התיכון, היא נקודת עוצמה אדירה לחיל-האוויר ולמדינת ישראל, שמביעה את חוזק הקשר ואת רמת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות", אומר סא"ל א', מפקד טייסת 120 ומפקד הכוחות הישראלים בפריסה. "העובדה שאנחנו יודעים להגיע רחוק כל-כך ולהשתתף בתרגיל כזה, על אף המורכבות והאתגרים שבו, זו גאווה גדולה שמוכיחה את כוחו של חיל-האוויר. אנחנו יכולים להיות בקצה השני של העולם ולהשתתף בתרגיל בינלאומי, אך במקביל גם להיות מוכנים בארץ עם המטוסים, הצוותים והאנשים לכל צרה שלא תבוא".

14,000 אלף ק"מ מהבית
כעת כבר שבו הצוותים לבסיס נבטים הדרומי, ולאט-לאט הם מתחילים להחזיר את כלל הציוד למקומו ולהתאפס מחדש על שינויי השעות בין ישראל לאלסקה. עם זאת, על מנת שיוכלו הצוותים להצליח בכל הפרוצדורה שכללה את הטיסה ליעד, האימון והחזרה לארץ, נדרשה מהם עבודת הכנה של חודשים. "הפעם האחרונה שחיל-האוויר הישראלי השתתף ב'רד-פלאג' הייתה לפני כשנתיים, ולמעשה מאז אנחנו מתכננים את השתתפותנו בתרגיל הנוכחי. טייסת 120 מגיעה לכל מקום על הגלובוס, וזו לא סיסמה. בשנה וחצי האחרונות היינו בכל יבשות העולם, אבל עדיין יש מקומות כמו אלסקה אליהם חיל-האוויר הישראלי מעולם לא הגיע. זה דרש מאתנו מאמץ רב", מציג סא"ל א'.


עיצוב גרפי: רון תמיר

"מדובר במרחק של 14,000 קילומטרים בין ישראל לאלסקה, והיינו מחויבים לבדוק את כשירות המטוסים לביצוע מטסי ההעברה", מוסיף רס"ן כ', הקצין הטכני של הטייסת. "מאחר ולא רק השתתפנו בתרגיל אלא גם העברנו את הכוחות ואת הציוד, ביצענו ביקורות מיוחדות למטוסים, נערכנו לוגיסטית ענפה והכנו את אנשי הטייסת. אחרי שביצענו משחק מלחמה בו תרגלנו מה תפקידו של כל אדם במטוס במהלך מטסי ההעברה, הגענו לרמת מוכנות פיזית ומנטלית יוצאת דופן".

מעל מדבריות ואגמים קפואים
משם יצאו אנשי הטייסת לדרך. בשני מטוסים התמקמו הצוותים הקרקעיים והאוויריים גם יחד והחלו את דרכן אל עבר היעד, דרך שגם היא לא הייתה נטולת אתגרים. "חילקנו את טיסת ההעברה לשני מקטעים - הראשון, מישראל לחוף המזרחי שבארצות הברית, טיסה שאנחנו מכירים במסלול שאנחנו מכירים. אמנם היא אורכת 11 שעות אבל אנחנו יודעים איך להתמודד איתה", מעיד סא"ל א'. "הטיסה השנייה לעומת זאת, מהחוף המזרחי לאלסקה, עוברת דרך צפון קנדה באזור לא מוכר ולא מיושב. למעשה, למרות שזו טיסה מעל היבשה, היא שוות ערך לטיסה מעל אוקיאנוס. מדובר באזור עם מדבריות ואגמים קפואים, אז חוץ מלדבר בקשר ולהודיע מדי פעם היכן אנחנו נמצאים, אף מגדל בקרה או פיקוח קרקעי לא ראה אותנו".

"נקודה מעניינת ומאתגרת גם יחד עלתה מהטיסה בקרבת הקוטב הצפוני והקוטב המגנטי, שהפגישה אותנו עם טיסה ונווטות בסיסית", מוסיף מפקד הטייסת. "הקרבה לקטבים משפיעה על המצפנים, שנהיים לעיתים רגישים יותר. קצב השינוי של הנטייה המגנטית כל כך גבוה עד שהגענו למצב בו מערכות הניווט שלנו נתנו כיוון מסוים והכיוון המצפני נתן כיוון אחר. זה עלול לייצר פער משמעותי אם לא מבינים את העניין לעומקו, אבל בסוף זוהי המומחיות של הטייסת - לקבל משימה, להבין איך טסים ומתנהלים ולבצע את המשימה".

איך מנווטים בשלג?
אחרי יומיים באוויר הגיעו הצוותים לאלסקה הקפואה. באחת משיחותינו סיפר לי מפקד הטייסת כי בימים הראשונים נחתו והמריאו הצוותים כאשר פתיתי שלג יורדים מהשמיים ונערמים על מסלולי הטיסה. אותו קור הכה בצוותים שהגיעו מבסיס נבטים היבש והחם בדרום הארץ, אך לא הפריע לאימון להתנהל כמתוכנן אלא להיפך.

"הטופוגרפיה והתנאים הייחודיים באלסקה הם אחת הסיבות העיקריות בזכותן בחרנו להשתתף לראשונה בתרגיל ה'רד-פלאג' באלסקה. חשוב לציין כי מגרש האימון באלסקה גדול יותר משטחה של מדינת ישראל", מחזק סרן א', ראש מדור תרגילי חו"ל במחלק אימונים. "אך מעבר למגרש, אנחנו מסתכלים גם על הטיסות הלוך וחזור, משימה שלא כל מדינה מצליחה לבצע במרחקים כאלו. התרגיל מביא את הצוותים לנקודה בה הם יוצאים מאזור הנוחות שלהם, וזו אחת מהמטרות שלנו באימונים מחוץ לארץ. במלחמה נפגוש פנים מול פנים את הלא נודע, וככל שנתאמן יותר בתנאים שאנחנו לא מכירים, כך נהיה טובים יותר במערכה הבאה".

 

לא רק התנאים הפכו את האימון לאיכותי, אלא גם המתארים שתורגלו. מלבד משימת הדגל של הטייסת - משימת התדלוק - תרגלו הצוותים גם טיסת ניווט בשטח הררי, טיסת ניווט במבנה ונחיתה בשטח לא מוכר. מתארים אלה יהיו רלוונטיים לטייסת 120 ולחיל-האוויר כולו במערכה הבאה. "בכל מדינות האזור במזרח התיכון יש שטח הררי משמעותי הרבה יותר ממה שיש בישראל. אני לא יכול להגיד שההרים והשלג שיש פה מדמים את הטופוגרפיה במזרח התיכון, אבל השטח הלא מוכר ופני השטח באזור מדמים בצורה מצוינת את המתארים המבצעיים עמם אנחנו עשויים להתמודד", מציג סרן ת', נווט בטייסת 120.

 

"זהו שטח מאוד שונה בעיקר משום שהוא מושלג, ולמעשה עלינו לבצע הזדהות על מטרות בשטח שכולו לבן, ללא מערכות, ולחזור לניווט 'קלאסי' באמצעות מפה ואיתור בעיניים", הוא מוסיף. "מעבר לכך, גם הטופוגרפיה משתנה. בטיסה אחת אנחנו יכולים לטוס בגובה אפס שהופך בתוך דקות לגובה של 20,000 בשל הרים גבוהים עם קצב טיפוס מהיר".

לראשונה: תדלוק מטוסים זרים על-ידי "ראם"
וכעת לדובדבן שבקצפת - משימת התדלוק. טייסת 120 היא מוקד הידע היחיד בחיל-האוויר למשימות התדלוק האווירי כבר 40 שנים. לאורך שנים תדלקה הטייסת מטוסי קרב ישראלים בלבד, כך גם בתרגילי ה"רד-פלאג". בתרגיל הנוכחי תדלקו מטוסי ה"ראם" לראשונה מטוסי קרב אמריקאים, זאת לאחר עבודה מאומצת בארץ במסגרתה הוציאה הטייסת רישוי רשמי לתדלוק אווירי בינלאומי.

 

"זו הפעם הראשונה בה אנחנו מגיעים לתרגיל עם רישיון שמאפשר לנו לתדלק את מטוסי הקרב האמריקאים. אנחנו חלק מכוח המשימה וחלק מהכוח הלוחם, ואנחנו שותפים לתכנון המשימה, לביצוע ולתחקור", מתאר סא"ל א'. "אנחנו גם לומדים המון וגם מנסים במקומות מסוימים לבוא ולתת מהניסיון שלנו גם על הקרקע וגם באוויר. זה שיתוף פעולה מעולה".

 

שיתוף הפעולה הזה נותן לטייסת הזדמנות ראשונה להביט על עצמה בראי, כאשר מבין שלל מטוסי הקרב האמריקאים המשתתפים בתרגיל משתתף גם מטוס ה-KC-135, המתדלק האמריקני. "לתדלק לצד מתדלקים אמריקנים זה קודם כל חדש", משתף סא"ל א'. "לטייסת 120 אין טייסת אחות בחיל-האוויר, ואין לנו עוד גורם שאנחנו יכולים ללמוד ממנו או להשוות את עצמנו אליו".

 

"העובדה שאנחנו טסים כאן לצד טייסת אמריקאית, רואים איך אנשיה טסים ומבצעים גיחות הצטרפות בהן אנחנו מתבוננים בהם מתוך המטוס, נותנת לנו קנה מידה למקומנו ביחס לאחרים. אין לנו בכלל במה להתבייש, אבל יש לנו גם הרבה מה ללמוד. זה מדהים לראות מטוס אמריקאי יושב על הכנף של ה'ראם', מתחבר לצינור התדלוק, מקבל את הדלק, מתנתק וטס להילחם בקרב. זה אירוע שמחבר את הדיפלומטיה והיחסים האסטרטגים לפרקטיקה הכי פשוטה של להילחם ביחד".

 

הקשר בין ישראל לארצות הברית בא לידי ביטוי באופן מלא בתרגיל ה"רד-פלאג" ומתקיים על מנת לחזק את הקשרים הקיימים, לייצר למידה הדדית ולדעת שניתן לסמוך זה על זה. "זו הזדמנות מדהימה לארצות הברית ולשותפות נוספות לבחון את כישוריהן יחד עם ישראל, ללמוד איך אנחנו מתקשרים, ולהבין את הצדדים החלשים ואת הצדדים החזקים. כל זאת על מנת שנוכל להשתמש ביכולות שאנחנו מפתחים במידת הצורך", מציג סרן ג'ון, טייס בחיל-האוויר האמריקאי. "שיתוף הפעולה הבינלאומי תורם ליכולות המבצעיות שלנו ללא כל צל של ספק. המדינות שנמצאות אתנו כאן הן שותפות של ארצות הברית. אנחנו ניקח את כל השיעורים שלמדנו כאן וניעזר בהם להמשך".