יומן ארועים

Bookmark and Share
סומנו מטוסי הקרב שתקפו את הכור הסורי פורסם בתאריך 07.09.2018
תגיות: בסיס חצרים , בסיס רמון , מורשת
אתמול (ה'), בסימן 11 שנים למבצע "מחוץ לקופסא" שקיבל בחיל-האוויר את השם "ניגון שקט", התקיים טקס סימון מטוסי הקרב אשר לקחו חלק בתקיפת הכור בסוריה בשנת 2007. המטוסים התוקפים סומנו במדבקה ועליה סמל המבצע ובמרכזו סמל כור אטומי. "אף אחד מאתנו לא דמיין שבקריירה הצבאית שלו תזדמן לו טיסה שכזו"
אילי פארי ונופר בליט

אמש (ה'), בסימן 11 שנים למבצע "מחוץ לקופסא" שקיבל בחיל-האוויר את השם "ניגון שקט", התקיים טקס סימון מטוסי הקרב אשר לקחו חלק בתקיפת הכור בסוריה בשנת 2007. בטקס, שנערך במקביל בבסיסים חצרים ורמון, סומנו המטוסים התוקפים מטייסת 69 ("הפטישים") המפעילה את מטוס ה"רעם" (F-15I) ומטייסת 253 ("הנגב") המפעילה את מטוס ה"סופה" (F-16I). ב- 14 בספטמבר 2018, יתקיים טקס נוסף בטייסת 119 ("העטלף") המפעילה גם היא את מטוס ה"סופה".


צילום: נעם נחום

המטוסים סומנו במדבקה ועליה סמל המבצע - משולש, המסמל תקיפה, בצבעי דגל סוריה (אדום, שחור ושני כוכבים ירוקים), ובמרכזו סמל כור אטומי (אזהרת קרינה רדיו-אקטיבית). את הסימון, שעיצב המעצב הגרפי רענן וייס, הטביעו נציגי הטייסים שהשתתפו בתקיפה, נציגי הגף הטכני שהכינו וחימשו את המטוסים לקראת התקיפה, וכן מפקדי הטייסות, סא"ל ג' וסא"ל ר'.

בלילה שבין ה-5 ל-6 בספטמבר 2007, כ"ג באלול התשס"ח, תקפו מטוסי קרב של חיל-האוויר כור גרעיני שהלך והוקם באזור דיר א-זור בסוריה. הכור הושמד באופן מדויק זמן קצר לפני שהוכנס לשימוש. מבצע "מחוץ לקופסא" ארך מספר שעות והושלם ללא פערים מהתכנון. המבצע הביא לידי ביטוי יצירתיות, מקצועיות, גמישות מחשבתית ואומץ לב שהפגינו לוחמי צוות-האוויר בביצוע המשימה.

"מבצע 'ניגון שקט' התרחש אמנם לפני 11 שנים אך השפעותיו על המדינה, על חיל-האוויר ועל הטייסת בפרט מורגשות עד היום", אמר סא"ל ג', מפקד טייסת 69 ("הפטישים"), במעמד סימון המטוסים. "לקחים מבצעיים, תשתיות של תכנון וביצוע, יכולות טכנו-מבצעיות, חימוש אמל"ח ומערכות, מקצועיות האנשים בטייסת ועוד - כל אלו קיימים ב'פטישים' מהקמת הטייסת אך התחדדו מאוד באותו מבצע ומתחזקים עוד בימים אלו. אני מאחל לנו שנדע ללמוד ממבצעי העבר, לשאוב השראה מ'הפטישים' שהובילו ופיקדו בעבר ולהביט אל העתיד תוך תחושת ביטחון כי ביחד אין משימה שלא נוכל לה".

ממקור ראשון
לפני 11 שנים, עת ביצוע מבצע "ניגון שקט", היה תא"ל א' לוחם צוות-אוויר באחת מטייסות ה"סופה". היום, כשהטייסות המשתתפות מסמנות את המטוסים שהשתתפו במבצע, הוא יכול להעיד ממקור ראשון על בניית וביצוע אחד המבצעים המורכבים והסודיים ביותר בתולדות מדינת ישראל.


צילום: דובר צה"ל

"הבנו בטייסת שמשהו מתרחש וארבעה חודשים לפני המבצע נחשפו לסוד רק שלושה אנשים: מפקד הטייסת, קצין התכנון ואני", הוא מגלה. "בחודשים האלה התחלנו לבנות את המתאר במהלך האימונים שביצענו, במהלכם אף אחד מהמשתתפים לא ידע מה צפוי להיתקף והיכן. התאמנו תמיד בשטח מדינת ישראל, מעל היבשה והים, ודימינו תקיפה של נתיב מסוים עם מאפיינים מאוד מסוימים, אבל מעולם לא נחשפה בפנינו המטרה האמיתית. האימונים הלכו והשתכללו ואיתם גם דרכי הביצוע של המשימה, ולאט לאט התגבשה קבוצת האנשים המצומצמת שתבצע את המתאר ביום פקודה".

עיצוב: רענן וייס
עיצוב גרפי: רענן וייס

הסודיות והמסתוריות שאפפה את מסדרונות הטייסת לא חלה רק על המשתתפים שהתאמנו בעלטה, אלא גם על מובילי מתאר התקיפה. אלה הקפידו להיערך לכלל התרחישים האפשריים ולבנות את הטייסת ואנשיה בהתאם.

"ביום הביצוע הלכנו לישון בטייסת כשאנחנו בכוננות לביצוע משימה אחת, אבל התעוררנו בבוקר והבנו שהיום זה היום בו אנחנו מבצעים את המשימה האחרת עליה התאמנו ארבעה חודשים", הוא מספר. "ברגע שאנחנו מבינים מה קורה אנחנו מביאים את כלל הצוותים המשתתפים כדי שיוכלו לישון מבלי ליידע אותם בנעשה, ואני מתחיל בהכנות של הטיסה הספציפית הזו: אני מכין את התדריך, מוסיף שינויים והתאמות לביצוע, ובמקביל מפקד הטייסת מוודא שהטייסת כולה ערוכה ללחימה. הבנו שאחרי ביצוע של תקיפה כזו יש סבירות מאוד גבוהה שתתחיל לחימה כוללת, ונערכנו לאפשרות שאנחנו נוחתים לתוך מערכה פעילה".


צילום: נעם נחום

"חשיבות היסטורית מכרעת לישראל, אך גם למדינותינו השכנות"
בשעה שתיים לפנות בוקר נוחת מבנה המטוסים הראשון בבסיס חצרים, ואחריו שאר המבנים בזה אחר זה. הביצוע התנהל בצורה חלקה והכור הושמד כמתוכנן. "אנחנו נוחתים, מתחקרים בקצרה, וניגשים לטייסת לוודא שהכל ערוך ומוכן למלחמה. עזבנו את הטיסה מאחורינו, אבל בימים לאחר מכן, כשראינו שהמלחמה לא פורצת, התחלנו לתחקר יותר לעומק והמשמעות של מה שביצענו החלה לחלחל", מתאר תא"ל א'. "בהקלטות של מכשירי הקשר ממש שומעים איך הקול שלנו משתנה ברגע שאנחנו חוצים קו וחוזרים לשטח מדינת ישראל. ההבנה של גודל האירוע, של המשמעות שלו למדינת ישראל ושל המשמעות האישית שלו לכל אחד מהמשתתפים החלה להתבהר. אף אחד מאתנו לא דמיין שבקריירה הצבאית שלו תזדמן לו טיסה שכזו".


אנשי צוות-האוויר לפני יציאתם לתקיפה | תמונת ארכיון

11 שנים אחרי המבצע ואותה מלחמה אליה נערכו בחיל-האוויר לא פרצה. חיל-האוויר מוכיח פעם אחר פעם שיוכל להגיע לכל נקודה, קרובה או רחוקה, ולבצע משימות שהשתיקה יפה להן. שאלנו את תא"ל א' בפרספקטיבה של זמן המהולה בהבנה של לוחם אווירי, מה היה קורה אילו אותה תקיפה כלל לא הייתה מבצעת?

"לו היה קם אותו כור גרעיני סורי היה סיכוי שלמדינת ישראל תהיה מדינת אויב שמחזיקה ביכולות גרעיניות, עמה היא חולקת גבול משותף. מעבר לזה, הפעילות המבצעית הגלויה והסמויה שחיל-האוויר ביצע מאז כנגד התעצמות ארגון הטרור חיזבאללה או כנגד התעצמות האיראנים, הייתה יכולה להיות מוגבלת בשל איום הגרעין שיכול היה לרחף בסוריה. כמו כן, כלל ההתרחשויות בסוריה בשנים האחרונות היו יכולות להיראות אחרת אם הייתה מחזיקה ביכולות גרעיניות, שהיו יכולות להגיע בקלות לידיים לא רצויות. אין ספק שלאותו מבצע שהוביל חיל-האוויר הייתה חשיבות היסטורית מכרעת למדינת ישראל, אך גם למדינותינו השכנות".


אנשי צוות-האוויר עם חזרתם מהתקיפה | תמונת ארכיון

מאז חשיפת המבצע לפני מספר חודשים נפתח פתח להעברת אותה מורשת קרב מפוארת לכלל הלוחמים בחיל ששותפים לכתיבת ההיסטוריה המתהווה של מדינת ישראל. "חשוב לי להעביר את המורשת ללוחמים הצעירים ולאנשי מערך האחזקה שהיוו 50 אחוזים מאותה תקיפה מפוארת", מציין תא"ל א'. "גם סימון המטוסים, בדיוק כפי שנעשה עם המטוסים שהשתתפו בתקיפת הכור בעיראק או עם מטוסים שהפילו מטוסי אויב בקרבות אוויר, מחזק את תחושת השליחות ואת ההבנה של גודל הדברים שאנחנו עושים בחיי היום-יום שלנו".