יומן ארועים

Bookmark and Share
טייסת 124 חוגגת 60: הרגעים הגדולים פורסם בתאריך 11.11.2018
תגיות: טייסת "החרב המתהפכת" , ינשוף (בלאקהוק) , בסיס פלמחים
מהחילוץ המוסק הראשון בתולדות חיל-האוויר, דרך השמדת המטוסים בשדה התעופה של ביירות ועד לחילוץ הנערים מזירת האסון בנחל צפית: לכבוד יום הולדתה ה-60, הכירו את הסיפורים הגדולים של טייסת 124 ("החרב המתהפכת")
יעל פוקס

יום שישי האחרון, שעת צהריים. מסוק "ינשוף" (בלאק-הוק) מטייסת 124 ("החרב המתהפכת") ועליו לוחמי יחידה 669 (יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס) מוזנק לטובת משימת איתור וחילוץ ארבעה מטיילים שנסחפו בנחל אוג. על אף מזג-האוויר המורכב, מצליח צוות המסוק לחלץ את ארבעת המטיילים. אחד מהם מפונה לבית-החולים ואילו שלושה נוספים מחולצים ללא צורך בטיפול רפואי. חילוץ זה הוא רק אחד מיני רבים שביצעה טייסת 124 בשנה האחרונה. גם בימים אלה, בהם מציינת הטייסת שישים שנים להיווסדה, אנשיה לא נחים לרגע וממשיכים להיות בכוננות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.


צילום: סליה גריון

"הטייסת, שהוקמה בשנת העשור לעצמאות ישראל, היא הטייסת הראשונה במערך המסוקים וככזו מהווה לאורך שישים שנים סמן ימני למקצוענות ולאיכות", אמר מפקד חיל-האוויר, אלוף עמיקם נורקין, בטקס שנערך בשבוע שעבר (ה') לציון שישים שנים לטייסת. "מורשת הטייסת שזורה בהיסטוריה הצבאית שלנו, ופעולותיה במלחמות, במבצעים ובשגרה זיכו אותה ואת אנשיה בציונים לשבח והערכה מתמדת ממפקדי החיל ומקברניטי המדינה. אני גאה להיות מפקדו של חיל-אוויר שיש לו כזו טייסת".

במהלך השנים מאז הקמתה של טייסת 124, טייסת מסוקי-הסער הראשונה בחיל-האוויר, נטלו אנשיה חלק בכל מלחמות ישראל. למרות שתפקידה העיקרי של הטייסת הוא חילוץ והצלת חיי אדם באמצעות מסוק ה"ינשוף", היא השתתפה במאות משימות מיוחדות בשגרה ובלחימה אשר יישארו עלומות גם בעוד שנים. לכבוד יום הולדתה מציג אתר חיל-האוויר את המבצעים הנועזים ביותר בהם נטלה הטייסת חלק מרכזי.

החילוץ המוסק הראשון
הטייסת, שהוקמה עשור לאחר קום המדינה, צמחה מתוך גף בטייסת "הגמל המעופף". המסוקים הראשונים הגיעו לטייסת במאי 1951. אלו היו אבי טיפוס של מסוקי ה"הילר 360" התלת-מושבי אשר הגיעו לבחינה וניסיון, אך היו מיושנים ובמצב תחזוקתי ירוד. ב-3 בנובמבר 1956, שלושה ימים לפני סיומו של מבצע "קדש", נקלטו שני מסוקי סער ראשונים מסוג סיקורסקי S-55.

 
צילום: סליה גריון

בינואר 1953 נערך החילוץ המוסק הראשון של חיל-האוויר על-ידי גף "החרב המתהפכת", כאשר ספינת שוטרים התהפכה מול חוף נהריה בים סוער. שני השוטרים הצליחו להגיע לאי סלעים קטן מול החוף. אנשי חיל הים לא הצליחו לחלצם. עקב המצב הקשה הופנתה בקשת חילוץ לחיל-האוויר. "מה עושים? אם מכניסים למסוק 'הילר' ארגז כלים ועוד בן אדם קשה לו להתרומם. בנוסף, התקבלה ידיעה כי מצפים לסערה שאמורה להגיע בשעות אחר הצהריים", תיאר את המאורע אורי מור, הקצין הטכני שהיה במסוק בעת החילוץ. "למרות האמור, אחר הצהריים החלטנו לצאת, הקברניט ומפקד הטייסת דאז אריה קפלן, ואני".

השניים הגיעו לאזור האי, וראו שהניצולים בריאים ושלמים. הם שבו לחוף ליצירת תכנית חילוץ. "עם נחיתתנו המתין לנו עמוס בן-גוריון, מפקד המשטרה דאז, ושאל: 'מה עושים?'. טענו שצריך לארגן סולם חבלים מספיק ארוך", שחזר מור. "אחרי כשלושת רבעי שעה, חזרו החבר'ה עם סולם חבלים ואז התחיל הדיון כיצד יש לקשור את הסולם אל גוף המסוק". הצוות החליט להוריד את דלתות המסוק ולקשור את החבל סביב בטן המסוק. ה"הילר 360" טס לכיוון האי וחילץ את השוטרים למה שהפך לחילוץ הראשון בהיסטוריה של מערך מסוקי-הסער.


תמונת ארכיון

ארבע שנים לאחר האירוע, הפך הגף לטייסת בפיקודו של סרן (מיל') אורי ירום, כאשר לטייסת זוג מסוקי S-55 ומסוק "אלואט 2". לאחר זמן מה קיבלה הטייסת שלושה מסוקים נוספים מדגם סיקורסקי S-58. משימותיה הראשונות היו תובלות של כוחות מיוחדים למבצעים שונים, אך עם השנים גדלה, התפתחה והולידה מערך שלם שתופס כיום נפח משמעותי מפעילותו של חיל-האוויר.

מנחיתים מכה קשה על לבנון
אחד המבצעים הבולטים ביותר בהם לקחה חלק הטייסת היה מבצע "תשורה" שאירע בשנת 1968. בחודש יולי של אותה השנה נחטף מטוס "אל-על" בדרכו מרומא לישראל, וארבעה חודשים לאחר מכן נורתה אש לעבר מטוס "אל-על" נוסף באתונה ואזרח ישראלי נהרג. שתי פעולות אלו פתחו חזית לוחמה חדשה במסגרת מלחמת ההתשה וזו נועדה לפגוע בבטן הרכה של מדינת ישראל: תקיפת מטרות ויעדים שקשה להגן עליהם צבאית. בתגובה לפעולות אלה, בהן נפגעה התעבורה האווירית הישראלית, הוחלט להפעיל את מבצע "תשורה".

מטרת המבצע הייתה לפגוע במטוסים ערביים בשדה "חאלדה", נמל התעופה הבינלאומי של ביירות, ובכך להרתיע את המחבלים ואת ממשלת לבנון, אשר משטחה פעלו, מביצוע פיגועים נוספים. המבצע הוטל על כוחות צנחנים וכוח מסיירת מובחרת נוספת, בפיקודו של רא"ל רפאל איתן (רפול) ז"ל, קצין צנחנים ראשי ולימים רמטכ"ל.


נמל התעופה של ביירות לאחר מבצע "תשורה" | תמונת ארכיון

בשעת לילה מוקדמת המריאו שני מסוקי "בל-205" ושלושה מסוקי "צרעה" (סופר-פרלון) לכיוון ביירות. המסוקים נחתו כעבור 45 דקות בשדה התעופה והכוחות הקרקעיים החלו בתנועה זריזה ושקטה לכיוון המטוסים הערביים יחד עם חומר הנפץ ותרשימי סמלי חברות התעופה הערביות.

קודם לכן, דקות ספורות לאחר נחיתת הכוח, חסם אחד ממסוקי ה"בל-205" את הדרך הראשית אל שדה התעופה. תוך כדי ביצוע מעגלים באוויר הושלכו על-ידי צוות המסוק בשני סבבים, 95 רימוני עשן ועשרים נרות עשן שיצרו מסך עשן מעובה היטב בצידו המזרחי והצפוני של שדה התעופה. לאחר מכן פנה המסוק להטיל מסמרים ושקיות ג'לי על הדרכים המובילות לשדה התעופה. פעולה זו, בעשר הדקות הראשונות לפני פיצוץ המטוסים, "ניקתה" את הכביש הראשי שהמה מתנועה. אש שנורתה מהמסוק השמידה משאית צבאית שדהרה לעבר הכוחות הקרקעיים וסיכנה את מהלך המבצע.


צילום: סליה גריון

הלוחמים הניחו את המטענים השונים והרחיקו את הנוסעים ששהו באזור. המטענים התפוצצו ו-14 מטוסי סילון בבעלות שלוש חברות לבנוניות הושמדו. מכה קשה הונחתה על לבנון ופעולת צה"ל זכתה לתהודה נרחבת בארץ ובעולם.

עידן חדש
במלחמת יום הכיפורים הוקדשו רוב הטיסות לפינוי וחילוץ נפגעים, בהן חולצו 890 נפגעים. במהלך המלחמה חולצו על-ידי הטייסת 25 אנשי צוות-אוויר וארבעה טייסי אויב. אחד הלקחים ממלחמת יום הכיפורים היה הצורך להחליף את מסוקי ה"בל 205" והדגם שנבחר היה "אנפה" (בל 212), מסוק אזרחי שהוסב. רוח השינויים המשיכה ב-23 באוגוסט 1981, אז נפרדה הטייסת מבסיס הקמתה, תל-נוף, ועברה למשכנה החדש: בסיס פלמחים.

בחודש אוגוסט 1994 נקלטו בטייסת מסוקי "בלאק-הוק" תוצרת חברת סיקורסקי, שזכו בחיל-האוויר לשם "ינשוף". כך הפכה הטייסת למפעילת שתי פלטפורמות: מסוקי ה"אנפה" ומסוקי ה"ינשוף". בחודש יולי 1998 הופסקו טיסות מסוקי "האנפה" בטייסת. בכך תם עידן של 23 שנות "אנפה" בטייסת 124. במהלך מלחמת לבנון השנייה, הוכיחה שוב הטייסת את יכולותיה הגבוהות ונחיצותה בפעולות רבות של חילוץ פצועים, חלקן תחת אש כבדה. הטייסת ביצעה כ-100 משימות של פינוי נפגעים, מרביתן משטח לבנון. אנשי הטייסת, כמו גם טייסת ה"ינשופים" השנייה בחיל, טייסת 123 ("ציפורי המדבר"), חילצו למעלה ממחצית הנפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. על כך הוענק לשתיהן צל"ש הרמטכ"ל.


תמונת ארכיון

מאז ביצעה הטייסת אלפי גיחות ומבצעים, גם בשגרה וגם בלחימה. רק בשנה האחרונה השתתפו אנשי הטייסת בכמה מבצעי חילוץ בולטים, בהם החילוץ מזירת האסון בנחל צפית שאירע בחודש אפריל האחרון. עשרה נערות ונערים נספו באסון ו-13 חולצו בשלום. "כל אדם שאתה מחלץ, בין אם בחיים ובין אם לא - הוא חשוב. המשמעות היא בעבור המשפחות. זוהי חובתנו לתת להן את הזכות לדעת מה קורה ולהפיג את חוסר הוודאות. אין לך באמת אופציה להגיד שזה יותר מדי בשבילך ולהפסיק, יש צד שני שמחכה בבית", אמר סא"ל ג', מפקד הטייסת דאז, בראיון לאתר חיל-האוויר. "אז מנסים לנתק את ההבנה העמוקה של מה באמת קורה ומתמקדים במשימה".

מצילים בכל מקום
בשנה האחרונה קיבלה טייסת 124 את פרס מפקד חיל-האוויר והיא מועמדת לפרס הרמטכ"ל על שיתוף הפעולה שבנתה עם אוגדת עזה. היוזמה, שהחלה מדרישה בשטח והפכה לפתרון שהגה איש מילואים בטייסת לפני כשנה, משמשת כיום כפקודה מבצעית בכלל החטיבות, האוגדות והמערכים בצה"ל.


צילום: סליה גריון

"אתם אנשי 'החרב המתהפכת', אתם החלוצים", הצהיר תא"ל יואב עמירם, מפקד בסיס פלמחים. "אחריות כבדה על כתפיכם, אחריות שאתם נושאים כבר שישים שנים ביראת כבוד וחלוציות. הכל השתנה, לבש צורות וגוונים, החליף פנים. לוחם העבר המשופם החליף צורה לקבוצת לוחמים צעירים, בה תמצא גם לוחמת כסופת שיער. אם תלך בליין תפגוש טכנאיות לצד טכנאים עובדים על המסוקים. אם ייצא לך לטוס, תגלה שגם המסוק השתנה. הכל השתנה מלבד הרוח, רוח 'החרב המתהפכת'. אותה רוח של חלוצים ושל יצירה אינסופית. המשיכו לחלום ושמרו מכל משמר על רוח הטייסת שמפיחה חיים באנשים, במכונה ובמשימה".