יומן ארועים

Bookmark and Share
מה קרה כשהגרמנים הגיעו ללמוד מחיל-האוויר? פורסם בתאריך 26.11.2018
תגיות: טייסת "הקרב הראשונה" , טייסת "העקרב" , מערך ההגנה האווירית , בינלאומי
כחלק מהעמקת שיתוף הפעולה בין חיל-האוויר למקבילו הגרמני, נערכו בשבועות האחרונים חילופי צוותים במערכי הקרב וההגנה האווירית של שני החילות. באיזו שפה דיברו הטייסים בקוקפיט? מה שאלו לוחמי ההגנה האווירית הגרמנים את מקביליהם הישראלים? ומה דעתם של האורחים על קפה שחור?
מיכל בן-ארי ונועה רוקני | צילום: אלכסנדרה אקסיוטיץ'

קפטן דניאל משתמש במטבע של יורו בעוד רס"ן נ' משלם בשקל חדש, שפת האם של האחד היא גרמנית ושל השני עברית והפלאפל שעל כתפו של רס"ן נ' נראה אחרת לגמרי מהציפור שעל כתפו של קפטן דניאל - אך דבר אחד משותף לשניהם ומתעלה על כל ההבדלים: היותם טייסי קרב. זוהי השנה השלישית בה מתקיימים חילופי צוותים בין טייסת 101 ("הקרב הראשונה") וטייסת 105 ("העקרב") המפעילות מטוסי "ברק" (F-16 C\D), לבין מערך הקרב של חיל-האוויר הגרמני המפעיל מטוסי "טייפון" (יורופייטר).

השוני ביניהם בולט לעין: על סרבלו של רס"ן נ', טייס בטייסת 101, דגל ישראל, בעוד על סרבלו של קפטן ינס דגל גרמניה. השיחה ביניהם מתנהלת באנגלית והנוף בבסיס חצור שונה לגמרי מהנוף בבסיס חיל-האוויר בקולון שבדרום גרמניה. "אנחנו עושים זאת כדי ללמוד אחד מהשני על עולם התעופה", מסביר קפטן דניאל הגרמני. "לראות כיצד חברינו הישראלים מתאמנים ואיך הם עושים דברים אחרת מאתנו".

אז תשתה קפה טורקי
לפני כשבועיים חזרו אנשי-צוות האוויר הישראלים מביקורם בבסיס חיל-האוויר בגרמניה. "כבר בתדריך שלפני הגיחה הראשונה שלנו בגרמניה הרגשתי שכל המעטפת - השמות, הכותרות, הדרגות, הבגדים והשפה - שעלולים להבליט את ההבדלים בינינו ולהרתיע, מתחילים להתפוגג", משתף רס"ן נ'. "הבנו שיש דבר אחד שאנחנו חולקים במשותף והוא עולם הטיסה".

לחיל-האוויר חשוב לשמור על קשר רציף עם חילות-אוויר זרים, בין אם בתרגילים גדולים כמו ה"בלו פלאג" (דגל כחול) ובין אם באירועים מצומצמים יותר כמו משלחת חילופי הצוותים הזו. כשאנשי צוות-אוויר מחילות שונים ותרבויות שונות מתאמנים יחד, הם בוחנים כל פרט בגיחה ובתהליכים שקדמו לה ולומדים מכך.

לכל דבר קטן יש משמעות בביקורים מסוג זה. בבוקר השני לביקורם בבסיס חצור אנשי צוות-האוויר הגרמנים כבר הכינו לבדם קפה טורקי אסלי, לאחר שיום קודם סרן ר', טייס בטייסת 105 ("העקרב"), לימד אותם את אופן ההכנה וסיפר להם שקפה הוא מצרך חובה בתדריך היומי שמתחיל בשעה שבע ורבע בבוקר. גם אנשי-צוות האוויר הישראלים למדו רבות מביקורם בבסיס חיל-האוויר קולון שבגרמניה. "ההזדמנות שניתנה לנו לבקר אצל עמיתנו הגרמנים חשפה אותי לחיל-אוויר אחר", מגלה רס"ן נ'. "ראיתי איך הם מתאמנים וחושבים, ונחשפתי לתרבות הארגונית שלהם".

"הלוואי שהיינו יכולים לטוס אתכם כל חודש"
במהלך הביקור ביצעו הצוותים שני מטסים, כשהטייסים הגרמנים יושבים בכיסא הנווט בקוקפיט מטוס ה"ברק". "היה לנו חשוב לערוך איתם אימון שכולל הטלת פצצות אימונים מכיוון שבגרמניה אין שטחי מטווחים והם לא מרבים להתאמן בצורה הזו", מפרט סרן ר'.

במטס השני תרגלו הצוותים קרב-אוויר "זוג נגד זוג", צורת אימון שייחודית לחיל-האוויר הישראלי. "הביקורת והרשמים מצד מקבילינו מגרמניה הם הכרחיים", מוסיף רס"ן נ'. "זה גורם לי לחשוב על נקודות החוזק של מטוס ה'ברק' ביחס למטוסים אחרים ועל המקומות בהם עלינו להשתפר. בהחלט יש מה ללמוד מאופי הטיסה של חברינו מגרמניה". קפטן דניאל חושף: "צורת החשיבה בחיל-האוויר הגרמני שונה מצורת החשיבה אצלכם. אנחנו כנראה יותר שלווים מכם. יש לנו יותר חוקים ורגולציות, אתם חושבים באופן מבצעי יותר".

כחלק מהביקור, ערכו אנשי צוות-האוויר הישראלים גיחה משותפת עם עמיתיהם הגרמנים במאמן (סימולטור) מטוס ה"ברק". במהלך הגיחה בטייסת 420 ("מאמני הקרב") התגלה שוני נוסף בין החילות הנוגע לאופי האימון: "כשאתם מבצעים משימה במאמן ולא מצליחים עד הסוף, נגמרת הגיחה", מציג קפטן ינס הגרמני. "אנחנו לא מסיימים שם. גם אם הפילו אותנו במאמן, אנחנו ממשיכים את הגיחה. אנחנו לומדים מכם דברים נפלאים, כל דבר הוא חדש ומרגש בשבילנו".

ההזדמנות לשבת יחד בקוקפיט, טייס ישראלי וטייס גרמני, ייחודית לחילופי צוותים מסוג זה, שכן לרוב בתרגילים גדולים טסים הצוותים מהמדינות השונות בנפרד. בסיום הגיחה מתיישבים ארבעת הטייסים לתחקר את האימון. "אצלנו מתחילים בתחקור תוצאות המשימה", מציין רס"ן נ'. "בחיל-האוויר הגרמני, לעומת זאת, התחקיר נוגע במגוון רחב של נקודות שהיוו חלק מהטיסה והמשימה לא נמצאת בראש בסדר העדיפויות".

"אני מקווה ששיתוף הפעולה עם חיל-האוויר הגרמני ימשיך גם בתרגיל ה'בלו פלאג' הבא וגם בשמירה על מסורת חילופי הצוותים בטייסת", מדגיש רס"ן נ'. "חיל-האוויר הגרמני הוא חיל מקצועי ויש לנו הרבה מה ללמוד מאנשיו". קפטן ינס מצטרף לדבריו: "אני מקווה שלמדתם משהו על תרבות הטיסה שלנו וגם על התרבות הגרמנית בכלל. הלוואי שהיינו יכולים לטוס אתכם כל חודש, אבל ישראל רחוקה".

מחזקים את הקשר
מסורת חילופי הצוותים עם הגרמנים לא שמורה רק למערך הקרב: לפני מספר שבועות ביקרה משלחת מערך ההגנה האווירית (הגנ"א) בגרמניה וכעת הגיעה תורה של המשלחת הגרמנית להגיע ארצה. בשבוע שעבר סיירו חברי המשלחת בסוללות "יהלום" (פטריוט) ו"כיפת ברזל", וביקרו בבית-הספר להגנה אווירית. הם נחשפו לאופן הכשרת לוחמי ההגנ"א בישראל, קיבלו סקירה על גדודי המערך ופעילותו, ושוחחו עם לוחמי "יהלום".

"מעבר ללמידה ההדדית, מטרת הביקור היא לחזק את הקשר בין מערך ההגנ"א הישראלי למקבילו הגרמני, וכן להדק את שיתוף הפעולה בין חילות-האוויר", מסביר סרן פאדי טויל, מפקד גף מבצעים בגדוד 138 ומוביל המשלחת. "שיתופי פעולה כאלה תורמים בסופו של דבר לחיזוק הקשר בין המדינות".

חברי המשלחת הגרמנית שהגיעו ארצה הביעו התעניינות רבה בניסיון המבצעי שצבר מערך ההגנ"א. "אחד הדברים שמעניינים את הגרמנים זו הכוננות הרציפה בה אנו נמצאים", מעלה סא"ל טל כדורי, ראש תחום שיתוף פעולה במערך ההגנ"א. "זה לא קל לשבת, לצפות במסך במשך שעות ולהיות מוכן בכל שעה ליירוט. אנו נדרשים להיות מוכנים לכל איום שיכול להגיע מכל כיוון, 24 שעות ביממה. כשאנחנו משתפים מידע ועורכים ביקורים מקצועיים כאלה, הגרמנים מקבלים ידע מבצעי שיעזור להם במידה ותהיה להם בעתיד התמודדות דומה לזו שלנו. מכיוון שמירב העיסוק שלהם אינו מבצעי, הם עורכים ניסויים מתוחכמים ואנחנו לומדים מהאימונים הנרחבים שהם מקיימים ומאמצעי הלחימה המתקדמים שהם מפתחים".

"לא היה לנו חשש להגיע"
"ידעתי שהחיילים בישראל אינם מבוגרים, אך הופתעתי מכמה שהם צעירים. לפעמים מגיעים לצבא שלנו מתנדבים בני 17, אך הם צריכים לבקש אישור מהוריהם על מנת להתגייס", מספר סא"ל ג', מוביל המשלחת הגרמנית, וסא"ל כדורי מוסיף: "הצבא הגרמני הוא צבא מקצועי. אתה מוצא שם חיילים בני שלושים שממלאים תפקידים שאצלנו עושים בגיל 18".

במסגרת הביקור נערך שיח משותף בין חברי המשלחת הגרמנית ללוחמי מערכת הנשק "יהלום". הלוחמים משני החילות שאלו אחד את השני שאלות מקצועיות, דנו בדמיון ובשוני בין המערכים, וסיפרו על תפקוד המערכים בזמן שגרה. אחת מלוחמות ההגנ"א בסוללה שאלה את חברת המשלחת הגרמנית על שילוב נשים בחיל הגרמני וזו ענתה כי הפתיע אותה לראות כל כך הרבה נשים במדים במערך ההגנ"א הישראלי.

הביקור נערך לאחר שבוע מתוח בו יירטו לוחמי ההגנ"א עשרות רבות של שיגורים שנורו מרצועת עזה אל עבר שטח ישראל. "לא היה לנו חשש להגיע. כולנו רצינו ללמוד ולהבין כיצד מערך ההגנ"א מתמודד עם אתגרים מבצעיים", מדגיש מוביל המשלחת הגרמנית וסרן טויל מסכם: "דווקא בזמנים כאלה חשוב לערוך ביקורים מסוג זה ולהציג לידידינו בעולם את ההתמודדות שלנו מכיוון שהם לא חווים את המציאות כאן. הם רואים בכותרות שנופלות רקטות ושהמצב מתוח אבל הם לא יכולים לדעת מה באמת מתרחש פה. כשרואים את הדברים בעיניים התפיסה משתנית".