יומן ארועים

Bookmark and Share
במטרה לפגוע: מהפכת החימוש המונחה פורסם בתאריך 06.12.2018
תגיות: חימוש , טכנולוגיה
כמעט בכל תקיפה של חיל-האוויר בעשורים האחרונים עושים לוחמי צוות-האוויר שימוש בחימוש מונחה. מאז "ערצב-19" ועד "צוק איתן" פוגעים מטוסי החיל במטרותיהם בדיוק רב בזכות סוג זה של חימוש. כיצד הושג כלי-הנשק שמאפשר עליונות בשדה הקרב?
אילי פארי

"לאחר מלחמת יום הכיפורים ניסח מפקד חיל-האוויר דאז, אלוף בני פלד, מסמך חד וחריף בו נכתב בפירוט מה היה חסר לחיל-האוויר במלחמה ומה הוא דורש שיהיה לחיל-האוויר במלחמה הבאה", נזכר אל"ם (מיל') ד"ר ויקטור שנקר, קצין הפרויקט הראשון של פיתוח נש"ם (נשק מונחה) בחיל-האוויר ולימים ראש מחלקת פיתוח בחיל. "הפער הראשון שהוא מצא והתחיל לקדם באגרסיביות היה תמונת המודיעין החסרה. הפער השני היה השליטה והפער השלישי והמשמעותי היה הצורך הבהול בנשק מדויק".

במרכזו של ארסנל החימוש הנוכחי של חיל-האוויר נמצא החימוש המונחה והאוטונומי. מדובר בפצצות וטילים לטווחים של מאות קילומטרים המסוגלים לפגוע בדיוק של מטרים ספורים ויוצרים הלכה למעשה את הזרוע הארוכה של צה"ל. אבל צה"ל וחיל-האוויר נאלצו לעבור דרך ארוכה עד שצברו את היכולות והכשירויות הללו.


תמונת ארכיון

במבצע "מוקד" שפתח את מלחמת ששת הימים ביוני 1967, הנחית חיל-האוויר מכה קשה על שדות-התעופה וחילות-האוויר הערביים והשמיד 70 אחוזים מכלל מטוסי הקרב והתקיפה של מדינות העימות. הגעת רביעיית מטוסי קרב חדישים מדגם "קורנס" (פאנטום) ב-5 בספטמבר 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, הביאה יכולות חדשות למערכה הבאה.

חיל-האוויר פיתח צורת הטלת חימוש חדשה שאפשרה לראשונה לטייסי "קורנס" להישאר מוסתרים בגובה נמוך ולמשוך למעלה רק לזמן קצר, עד שמחשב ההפצצה היה משחרר את החימוש בצורה שהבטיחה פגיעה מדויקת יחסית במטרה. "עיקר ההישג היה שהצלחנו לקחת מחשב אנלוגי שלא ניתן לתכנת ולהוסיף לו שיטת הפצצה חדשה שהביאה למינימום חשיפה ולדיוק פגיעה משופר", מתאר אל"ם (מיל') שנקר. "היינו בטוחים שמצאנו את הנשק הסודי באמצעותו נשמיד את סוללות הטילים".


משרד רמ"ח מבצעים של אש"ף כפי שנקלט בעדשת פצצת GBU-15 במבצע "רגל עץ" | תמונת ארכיון

פתאום מלחמה
אבל אז הגיעה מלחמת יום הכיפורים והיקף סוללות הטק"א בהן הצטיידו מדינות ערב היה גדול משהעריכו בחיל-האוויר. התברר כי מדינות האויב הסיקו מסקנות ממבצע "מוקד" והמרכזית שבהן היא זניחת התעצמות אווירית ופיתוח מאסיבי של תחום הטק"א. צה"ל, לעומת זאת, נותר בתפיסותיו כפי שהיו ביוני 1967.

"את מלחמת יום הכיפורים התחלנו מופתעים, ולכן כל אלמנט ההפתעה שרצינו לבצע באויב לא היה רלוונטי", מעיד אלוף (מיל') איתן בן אליהו, מפקד חיל-האוויר לשעבר ומי שהיה עם פרוץ המלחמה ראש מדור תקיפה אך הוזעק למלא את תפקיד מפקד טייסת 201. "המצרים והסורים הפיקו לקחים ממלחמת ששת הימים ואת כל המטוסים הגלויים הכניסו תחת דת"ק (דיר תת קרקעי). אנחנו לא התייחסנו במידה מספקת ונכונה לריבוי סוללות הטילים, במיוחד הניידות שהיו בזירה. למעשה ביצענו את תקיפת הסוללות על בסיס אותה דוקטרינה של מבצע 'מוקד': באנו בשקט מוחלט ובבת אחת תקפנו את כל הסוללות אבל הצרה הייתה שכאשר הגענו למקום המיועד של הסוללה, היא כבר לא הייתה שם ולכן התחלנו להתמקד בשיקום הטקטיקה".


פצצת "תשקיף" (Walleye), מהפצצות המונחות הראשונות של חיל-האוויר | תמונת ארכיון

עוד בשנת 1971, התחילו אנשי "רפאל" לעסוק בפיתוח טיל אוויר-קרקע מונחה ראשון. מדובר היה בפרויקט שאפתני ועתידני כאחד שנועד להסתיים בתחילת שנות השמונים, אך המלחמה שהגיעה בהפתעה מוחלטת הפכה את התכניות על פיהן. "המלחמה הייתה מכה מורלית נוראה לכולנו. הבנו שהיכולות שאנו מחזיקים בהן והיכולות של האויב בשדה הקרב אלו שני דברים שונים לחלוטין", מספר אל"ם (מיל') שנקר. "היה לי ברור שאי אפשר לחכות למלחמה הבאה עם מציאת הפתרון לבעיית הטילים ושיש לנסות להביא פתרון מהיר ומעשי של נשק מונחה שיאפשר לבצע 'שיגור מנגד' (Stand Off). כך התחלנו לפתח פצצות ראשונות מסוג זה בנוהל חירום".

טיל עם טלוויזיה
אך עוד לפני כן יש לציין נקודה על ציר הזמן: באוגוסט 1970 הוכרזה הפסקת אש שסיימה את מלחמת ההתשה ומיד לאחר מכן קיבל חיל-האוויר מארה"ב מספר סוגים של נשקים מונחים: חלקן היו פצצות מונחות טלוויזיה מסוג "תשקיף" (Walleye) וחלקן פצצות המתבייתות על קרינה אלקטרומגנטית מסוג "אגרוף" (Shrike).


תמונת ארכיון

"כשניגשנו לפיתוח פצצה מונחית אחרי מלחמת יום הכיפורים, רצינו להתבסס על מערכות נשק קיימות כי ידענו שהקמת תעשייה שלמה לצורך הפרויקט תימשך שנים על גבי שנים", מספר אל"ם (מיל') שנקר. "זכרתי את פצצות ה'תשקיף' ואחרי חשיבה משותפת עם 'רפאל' הגענו לרעיון הבא: ניקח פצצת ש"כ של טון (MK-84) שהייתה אז הפצצה הכי גדולה שעלתה אז על מטוס קרב. לחלק האחורי שלה חיברנו את ראש הביות של 'תשקיף' ולחלק הקדמי את הזנב. החיבור הוכיח את עצמו בצורה יוצאת מן הכלל".

תוך פחות משנתיים, בשנת 1975, החזיק חיל-האוויר בשש פצצות חדשות. בסוף אותו עשור היו ברשות חיל-האוויר כבר 500 פצצות מונחות משלושה סוגים שונים ובשנת 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, הן כבר הטביעו את חותמן בשדה הקרב.


תמונת ארכיון

"'ערצב 19' (מבצע השמדת סוללות הטילים הסוריות בלבנון במלחמת לבנון הראשונה) היה המבצע הראשון והמכריע של הנשקים המונחים, במהלכו שוגרו כ- 100 פצצות מונחות אשר יועדו ל-19 סוללות טילים. זו הייתה הצלחה אדירה שהביאה להשמדת מערך הטק"א הסורי בלבנון בלי אף נפילה של מטוס בצד הישראלי", נזכר אל"ם (מיל') שנקר. "הייתה אופוריה בחיל, אבל מצד שני הבנו שנחשפנו. פרויקט הנש"ם שהובלנו היה אחד הסודות הכי שמורים בחיל, כאשר אפילו בטייסות רק אנשים ספורים ידעו במה מדובר. לאחר שהסוד נחשף בשדה הקרב, הבנו שעלינו לחשוב מחדש על פתרון נוסף למערכה הבאה".

כאן כדי להישאר
בנקודה זו התחילו לעבוד בחיל-האוויר על הפצצות המונחות של הדור הבא. "למעשה היו לנו באותה נקודה כמה סוגים של פצצות גולשות וטיל רקטי מונחה בפיתוח. הפצצה 'גולשת' מטה בקו כמעט ישר לעבר מטרתה בעוד שלטיל הרקטי יש מנוע עוצמתי מאוד המאפשר לו לבצע מסלולים מורכבים יותר", מסביר אל"ם (מיל') שנקר. "לא הפצצות הגולשות ולא הטילים מהדור הראשון יכלו לבצע יעף תקיפה נוסף של המטרה. רצינו להביא חידוש משמעותי בתחום הזה ולכן התחלנו לפתח חימוש מונחה".


פצצת GBU-15 | תמונת ארכיון

כיום מסתמנת מגמה אחרת ההולכת וגדלה עם כניסתן של הפצצות האוטונומית לשירות בחיל. פצצות אלו למעשה "מסירות את האחריות" מכתפיו של הנווט ומגיעות אל מטרתן באמצעים שונים, ולמרות זאת ישנן מטרות בעומק שטח האויב שם לחימוש המונחה, הישן והטוב, אין תחליף. "כשסיימנו את הפיתוח האחרון היה לנו ברור שהשלב הבא הוא אוטונומיה, שהביאה יכולות תקיפה וכוח אש חדשות ומוגברות", מסכם אל"ם (מיל') שנקר. "עם זאת, אין לי ספק כי ימשיכו לבצע תקיפות מסוימות מאוד וכירורגיות מאוד באמצעות אמל"ח מונחה מתקדם".