בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 192
גליון 192 01/04/10

כתבות | חוזר למסלול

חוזר למסלול

תגיות: בכירים

תא"ל ע' שב אל המסלולים מהם המריא לפני שנים רבות כטייס צעיר בטייסת בז. למרות כל השנים שחלפו, הוא זוכר את התחושות ואת החוויות הקשות והטובות

גל גולדשטיין

המסלול עליו הוא צועד היום, הוא אותו מסלול עליו צעד לפני יותר מ–20 שנים בדרכו לגיחה מבצעית ראשונה. תא הטייס לתוכו הוא מטפס, הוא אותו תא וגם סמל הטייסת המעטר את זנב המטוס, עלה תלתן אדום וציפור בז, הוא זהה.

 תא"ל ע', מפקד בסיס תל נוף הגיע לטייסת "אבירי הזנב הכפול" עם סיום קורס האימון המתקדם בשנת 1988. מבין הטייסים הצעירים, הוא לבדו הוצב בטייסת הבז (F–15) וסביבו רק טייסים ותיקים ומנוסים.

 "מבין בוגרי קורס–הטיס של המחזור שלי, היו אמורים לבחור שני טייסים לשרת בטייסת הכפיר", נזכר תא"ל ע'. "המעבר המיידי ממטוס העיט, עליו טסנו בקורס האימון המתקדם, לטיסה על כפיר נחשב למשהו אקזוטי מאוד. רציתי מאוד לעשות את זה וכששני חברים שלי לקורס נבחרו, התאכזבתי מאוד. תקופה קצרה אחר כך, כשהודיעו לי שאטוס בטייסת בז, הייתה לי תחושה שההמתנה השתלמה".

 ההתרגשות וההתלהבות כטייס צעיר ראשון בטייסת בז, לא התפוגגו זמן רב. "אני זוכר את עצמי כסג"ם שמגיע לגוב האריות. הייתי צריך להתמודד ולהוכיח את עצמי במקום תחרותי מאוד, אבל המפקדים בטייסת נתנו לי את התחושה שהם סומכים עלי, הם גיבו אותי והטילו עלי משימות משמעותיות".
 
 אך לפני שהוטלו עליו משימות משמעותיות, היה צריך תא"ל ע' להתמודד מול קושי אותו מכיר כל טייס. בתום קורס האימון המתקדם, נפתחת תקופת ההכשרה המבצעית, במהלכה צופים הסג"מים הטריים, יום יום, בטייסים הותיקים יוצאים לגיחות, בעוד הם נותרים מאחור.

 "כשהייתי בתקופת ההסבה, אני זוכר שהרגשתי תחושה עזה של קנאה בצוותים הבוגרים שניתנה להם הזכות להשתתף במשימות. כמהתי והמתנתי לרגע שיגיע תורי".
באותה תקופה אירעה תאונה טראגית בטייסת, כאשר מפקדה, סא"ל רם קולר ז"ל וטייס נוסף בטייסת, רס"ן אהוד פלק ז"ל, נהרגו בתאונת אימונים. "הייתה תחושה שחלק ניכר מהאמיתות ומהעקרונות שעל פיהן חונכנו וטסנו, נשמטו לנו מתחת לרגליים. בעקבות התאונה שינה חיל–האוויר את הדרך בה מלמדים לבצע קרב אוויר–אוויר".

 למרות המכה הכואבת ולמרות שהיה רק ארבעה חודשים בטייסת, תא"ל ע' לא חשש להמשיך לטוס. "לא התקשיתי לחזור לקוקפיט. היה קושי אחר כמובן: כשנהרגים לך מפקד טייסת וחבר, מישהו שמהווה עבורך דמות לחיקוי, זה גורם לך להתייחס בצורה רצינית מאוד למקצוע הטיסה".

 מאז שהיה טייס צעיר יחיד בטייסת "אבירי הזנב הכפול", חלפו שנים רבות. את כהונתו כמפקד אותה טייסת סיים לפני שמונה שנים ועכשיו כשהוא מגיע לטייסות השונות בבסיס, יושב בחדר התדריכים המוכר ויוצא למסלול המוכר עוד יותר, הוא עושה זאת כמפקד הבסיס. "אני אוהב ומחובר מאוד לבסיס", הוא מספר. "עכשיו יש לי גם הזכות לטוס על יסעור שבא מעולם תוכן שונה לחלוטין, להכיר את טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה) שהיא טייסת יחידה במינה, לטוס יחד עם מפעילי ל"א (לוחמה אלקטרונית) הפועלים בבסיס, לצפות באימונים של יחידה 669 שהפכה למותג לאומי ובקרוב גם לקחת חלק בהסבה של מפעילי מל"ט האיתן. 22 שנים אחר כך, אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני ממריא מאותם מסלולי ההמראה, מהם המראתי לגיחה ראשונה כטייס צעיר".

עוד באותו מדור

צילום: כרמל הורוביץ

הצריף בצריפין

מהמקום הקטן בו החלה את הטיפוס במעלה הדרגות, יש לסא"ל קטי טל הרבה זכרונות טובים של אנשים, אירועים ומפקדים. היא מספרת על הדברים שלמדה בתפקידה הראשון וכיצד הביאה אותם לידי ביטוי בתפקידיה השונים בחיל–האוויר ואיך היא מתכוונת לנצל את הידע שצברה גם בהמשך הדרך באזרחות
צילום: כרמל הורוביץ

מגדל במדבר

אל"ם משה מנור, מפקד יחידות הבקרה, חוזר אל מגדל הפיקוח בבסיס רמון, שם החל את שירותו הצבאי בתפקיד פקח טיסה. הוא נזכר במבצעים, בלילות וימים ובעיקר באנשים שהיו ונשארו הנכס הגדול של המערך